'קאן אם' הקנדית משיקה שלושה צעצועים חדשים למבוגרים

השקות טרקטורונים למניהם, אף פעם לא היו ה"לחם והחמאה" שלנו כאן וגם הפעם, קשה לספר על התרגשות כלשהי לפני השקת הטרקטורון החדש של קאן אם, ספורטיבי ככל שיהיה. אולם, כאשר האוטובוס הגדוש עיתונאים מכל העולם, יצא מרחובות פריז ונכנס אל המתחם של קאן אם, החלו הרוחות לנשוב לכיוון אחר לגמרי. יצאנו לחפש אתונות ומצאנו מלוכה.

פתאום, מזג האוויר הסגרירי כבר לא הפריע והגב הכואב מהמיטה ב"מלון" הפריזאי השתחרר באחת. מולנו התגלה פארק שעשועים מטורף שהוכן במיוחד עבור תצוגת התכלית של הכלים החדשים. היה שם מסלול ביער – ממש יער, כמו של כיפה אדומה, היה גם מסלול מוטוקרוס מקצועי וגם גישה לכבישי נהיגה בעיירות הסמוכות.

אז מה הציגו שם? שלושה כלים – את הגרסאות המוקטנות של הרנגייט (500 ו-650 סמ"ק – בעבר פגשנו את ה-800 המפלצתי), את ה-DS450 החדש והספורטיבי ואת גולת הכותרת, הכלי המרטיט ביותר – הספיידר רודסטר.

אחרי כל כך הרבה שנים במקצוע, כבר חשבנו שראינו הכל. מכוניות משוגעות, אופנועים היסטריים ומה לא, אבל כלי שמשלב את תכונות שני הכלים לא חשבנו שנראה. עד היום, תחום הדו-גלגלי ותחום המכוניות היו נפרדים מאוד. קשר כלשהו, לא היה בניהם ורק מדי פעם ראינו סרטונים אינטרנטיים על מטורפים ש"השתילו" מנועי אופנועים בתוך מכוניות סמארט, מיני ואפילו קארטינג, וכאן בעצם נגמר החיבור בין העולמות.

זה ככל הנראה ההסבר מדוע נזקקו מהנדסי קאן אם ל-6 שנות תכנון ופיתוח ולא פחות מ-5 אבות טיפוס לפני שהציגו את ספיידר רודסטר. הביטו בתמונות – מה המחשבה הראשונה שעולה במוחכם? אצלנו בכל מקרה, עלו תחושות פחד מהולות בסקרנות. על אופנועים כבר רכבנו (גם אם זה היה מזמן), על טרקטורונים כבר התחרענו, אבל כאן, עם היד על הלב, קצת פחדנו.

דפיקות הלב שלנו הומרצו עוד יותר כאשר למקום האירוע הגיע אמבולנס, ככה רק שיהיה למקרה הצורך. ואז, בעודנו בוהים באמבולנס הכחול מתמקם, המדריך של הקבוצה שלנו דחק בנו להיכנס אל הוואן הקטן כדי לנסוע למגרש הניסוי של הספיידר. מעין מסלול קונוסים קטן, עם מספר משימות נהיגה. "כאן אנחנו נבדוק אם אתם מסוגלים לשלוט בכלי כי על הכביש הציבורי והמהיר זה עשוי להיות קצת מסוכן" הודיע המדריך.

למרות הקור, זיעה התחילה לזלוג מהמצח. שני רוכבי האופנועים שעלו לפני ולפני הקולגה שלי מישראל, לא ממש כיכבו על המסלול. בניגוד לאופנוע, הספיידר פונה בעזרת הפניה ממשית של ההגה ולא בעזרת הטיית הגוף ואופנוענים ממש מתקשים להתרגל לדבר. בנוסף לכך, הכלי רחב (150 ס"מ), ההילוכים מועברים בדיוק כמו אופנועים, יש לו מנוע 990 סמ"ק חזק, הנעה אחורית, צמיגים של מכונית ואפילו הילוך אחורי. אה, וגם הבלמים ההידראוליים נמצאים רק ברגל ימין.

כמקובל בעולם המכוניות, לספיידר יש מערך שלם של מערכות בטיחות כמו בלמי ABS, בקרת משיכה שתמנע סחרור של הגלגל האחורי תחת כוח, בקרת בלימה בסיבוב ואפילו בקרת יציבות (ESP) מתוצרת בוש הגרמנית.

אבל כל זה עדיין לא הרגיע אותנו לפני מבחן השליטה. מצד אחד, זה מרגיש כמו טורקטורון כביש נמוך, חזק כמו אופנוע ספורט 600 סמ"ק ואוחז כמו מכונית – וקאן אם מגדירים את הספיידר כמכונית, אז מדוע צריך קסדה? שלא נדע.

למרבה ההפתעה, מלבד מהלך ארוך למנוף המצמד, הכלי ממש קל לשליטה, בייחוד אם אתם מגיעים מעולם המכוניות או הטרקטורונים. פשוט כך – מפנים את ההגה, הספיידר פונה, בולמים הוא בולם, מאיצים חזק, תכינו את שרירי הידיים למתיחה רצינית.

אחרי שתי הקפות במסלול הניסוי, הגיע הזמן לצאת לכביש הציבורי ושוב עלו החששות, אבל כנראה שחששנו יותר לצאת "כוסיות" לייד הקולגות שלנו מאיטליה וצרפת, אז החלטנו לעלות לכביש. כאילו, מה כבר יכול להיות?

ובאמת, מה כבר היה? נתחיל מהסוף – אם לא הייתי עולה על הכלי, סביר להניח שלא הייתי סולח לעצמי במשך שנים. כי כבר אחרי 2 כיכרות בעיירה הסמוכה, מבינים את ה"קטע" של הכלי הזה וממש זורמים איתו ואפילו מנסים לתת לו ב"פולגז" רק כדי לשמוע את המנוע צורח ב-10,000 סל"ד, והוא ממש צורח!

מצד אחד, רוכבי אופנועי הספורט שבניכם יגידו שזה רק מנוע ליטר עם 106 כ"ס ו-10.5 קג"מ והוא שוקל 316 ק"ג (יבש), אבל הם מגיעים ב-8,500 ו-6,250 סל"ד בהתאמה, בערך ההספק של המשפחתית שלכם, עם פחות מרבע המשקל, כך שהביצועים טובים מאוד והם בהחלט מרגישים כך.

עכשיו תעצימו את החוויה של הכוח עם אחיזה מעולה מלפנים בזכות המפסק הרחב ושני הצמיגים במידות 165/65 R14 והצמיג האחורי שלא יבייש מכונית ספורטיבית במידות 225/50 R15. בתחילה גם חששנו מהיגוי כבד, אך לא כך הדבר, אם כי עדיין יש לדחוף ולמשוך עם שתי הידיים כדי להפנות את ההגה לעומק הפניות.

הצרפתים המקומיים עמדו המומים כשראו את שיירת הספיידרים חולפת מולם בשאגות, כי כלי משונה כזה לא נראה כאן מעולם, ובעצם, גם במקומות אחרים בעולם. בכל רמזור, היו גם כאלה שהתגברו על הנימוס האירופי האופייני ואפילו העיזו לשאול אותנו "קסקו-סה ל-וואטור?" יעני, מה זה הרכב הזה, אבל תסלחו לי על הצרפתית שלי (באנגלית זה נשמע טוב יותר), אין לי מושג איך להסביר להם למה אני צוחק ובוכה מאושר באותו זמן בתוך הקסדה.

למרות התא בחזית, זה לא הכלי הכי שימושי בשוק, אלא כלי לכיף נטו והוא בהחלט עושה זאת. זה לא אופנוע, לא בתכונות הניהוג, לא במראה, לא ברישוי הצרפתי והוא גם לא מצליח להשתחל בין מכוניות והוא זקוק לחניה אמיתית. זה לא מכונית כי למכוניות אין כידון והילוכי אופנוע וגם חסרה לנו המעטפת מסביב שכלל אינה קיימת. אז מה זה? לדעתנו, מדובר בפזל שמחבר משהו ממספר כלי שמייצרת קאן אם – טרקטורון, אופנוע, מזחלת שלג ו... זהו בעצם. רק שהשילוב בניהם יצא כל כך מענג, שממש התחננתי לסיבוב נוסף של שעה או יותר, אבל כמובן שנעניתי בשלילה, כי "גם הילדים האחרים צריכים לשחק".

יבואן קאן אם לישראל סיפק לנו הפתעה נוספת – הספיידר רודסטר תגיע לישראל! גם אם מדובר ביחידות ספורות בלבד. מחירה בצרפת עומד על 16 אלף אירו ועל הפרק בישראל עומד כרגע רק נושא הרישוי – האם הספיידר יוגדר כאופנוע (מצמצם מאוד את שוק היעד) או כרכב לכל דבר. אנחנו בכל מקרה נחכה לו בסבלנות כדי לפגוש בו גם כאן.

כאן הביאה קאן אם שלושה כלים – שני טרקטורוני אאוטלנדר רנגייט בעלי מנועי 500 ו-650 סמ"ק וכמובן – את הכלי הכי ספורטיבי בהיצע של קאן אם, איתו מתכננת החברה להיכנס אל עולם מירוצי הטרקטורונים – ה-DS450.

את תחילת המסע השטח שלנו נשלחנו לעשות על גבם של שני הרנגייטים במסלול המיוער. מדובר בשני כלים קטנים יותר מה-800 הענק וההבדל בניהם מורגש כבר במטרים הראשונים – הם לא מרגישים חלשים יותר, למרות שהם כן, אבל החשוב יותר, הם בהחלט מסוגלים לפנות בניגוד ל-800 חובב השבילים הישרים.

המסלול הבוצי והקצב המהיר שהכתיב המדריך המוביל, חייבו ריכוז מלא. פיספוס אחד של הקוליס בתוך הסיבוב, עלול לשלוח אותנו אל העץ הקרוב וזה לא יהיה נעים. אבל שני הכלים מגיבים נפלא לשינויי כיוון ולמרות שמדובר בטרקטורוני טיולים ועבודה, הם מצליחים לספק טונות של הנאה.

אנחנו אהבנו יותר את גרסת ה-650. היא עדיין חדה לנהיגה, בולמת בעצמה וגם מספיק חזקה כדי להשאיר מספיק עתודות כוח כדי לא להתרגש מאף מעבר טכני שנקרא בדרכנו. למרות משקלם, הם מתרוממים ללא קושי על שני גלגלים האחוריים וגם לא חוששים לקפץ באוויר על התלוליות ללא חשש לסגירת מתלים.

המושב נוח ומרווח גם לשני מורכבים ועל החזית אפשר עוד לקשור מטען למסע ארוך. גרסת ה-650 הציעה יותר מיגון ובידוד מהגלגלים, כך שהם מלכלכים את הרוכב הרבה פחות מגרסת ה-500 הערומה יותר. אל שני כלים אלו תצטרף בקרוב גם גרסת 400 סמ"ק וכולן תגענה לישראל בקרוב.

עם ה-DS450 החדש מקווה קאן אם להיכנס אל קטגוריית טרקטורוני המירוץ. הם ידעו כי מדובר בשוק תחרותי מאין כמוהו ולכן השתדלו לייצר את הכלי האולטימטיבי. ראשית, התכנון הבסיסי נע במסגרת נוקשה של כללים – על הכלי להיות קל ככל הניתן, להציע היגוי חד, שיהיו ביכולתו לספוג זעזועים קשים ביותר וכמובן עליו להיות מהיר מאוד.

וכך, תוכננה שלדה חדשה בצורת פירמידה מאלומיניום. מעין שלדת צינורות המערסלת את המנוע בצורה כזו ששומרת על חוזק וגם על מרכז כובד נמוך מאוד וכך גם נעשה. המנוע הוזז מעט לאחור כדי להקל על ההיגוי ולשפר את המשקל על הסרן האחורי, תוך כדי יצירת ציר סיבוב במרכז הכלי.

שנית, מלפנים הותקנו מתלים בעלי עצמות עצה כפולות מאלומיניום מחוזק ובהם שונתה זווית ההיגוי כך שתנועת המתלה מעלה ומטה תיצור מינימום הטייה וסטייה בגלגלים הקדמיים. כמו כן, הותקנו בלמים חדשים בתוך הג'נטים עם קאליפרים צפים מיוחדים אשר מאפשרים גודל מקסימלי לצלחת הבלימה המחוררת. על מתלה שולטים קוילאוברים גז המציעים כוונון כמעט מלא (כוונון מלא רק בגרסת המסלול הקיצונית יותר) ואלו אוכלים בקלות כל קפיצה, לכל גובה ובכל מהירות על מסלול המוטוקרוס שהוכן במיוחד לאירוע.

התכנון של החלק האחורי נעשה על פי אותן אמות מידה – ציר ההינע עובה וגם נעשה חלול כדי לשמור על משקל קל ככל הניתן (כ-5 ק"ג קל יותר מהמתחרה הקל ביותר). כמו כן, שונו נקודות החיבור אל הגלגלים כדי לצמצם ככל הניתן את המשקל הבלתי מוקפץ בגלגלים. בסופו של דבר, התקבל כלי קרבי במשקל של 156 ק"ג בלבד.

המנוע הנבחר הוא מנוע ה-450 סמ"ק של החברה – בעל צילינדר יחיד, 4 שסתומים וכמובן הזרקת דלק. הוא גם מציע מתנע חשמלי ומצערת גדולה של 46 מ"מ. אל מנוע זה שודכה תיבה ידנית בעלת 5 הילוכים וכל אלו מקנים לו יכולת מרשימה ממש על המסלול. תלונה יחידה נרשמה על כך שהכלי מצריך אצבע רגישה על המצערת, בייחוד לפני פניות חדות, שכן בעת העברת הילוך, הכלי עלול להיכבות אם זו לא מהירה מספיק. מלבד זאת, מדובר בכלי מהמקצועיים שניתן למצוא.