שוק הרכב ייפתח לתחרות?

בשבוע האחרון ניטשת מלחמה עזה בין משרד התחבורה לבין יבואני הרכב וחברות הליסינג, בסוגיית תקנות היבוא המקביל. שר התחבורה ישראל כץ מקדם צו חדש בנושא, המרחיב את האפשרות ליבוא כלי רכב באמצעות כמה יבואנים שונים.

בעוד שכיום ניתן לייבא רכב שלא דרך היבואן הסדיר רק ביבוא אישי, הליך מסורבל ומוגבל, במשרד התחבורה מקווים שפתיחת הענף לתחרות תוזיל באופן משמעותי את המכוניות. היום בצהריים אמור להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון מכריע בעניין.

היבואנים דורשים להחמיר את התקנות שמופיעות בטיוטת הצו ומשרד התחבורה מבקש להותיר אותן בעינן. לטענת היבואנים, הם פועלים למען טובת הצרכן, אך ארגוני הצרכנים לא שותפים לפעילותם וגם ארגוני הבטיחות, כמו אור ירוק, לא התגייסו למאבק. האינטרס של היבואנים הוא להימנע מתחרות נוספת, בייחוד שזו תתקיים לטענתם בתנאים לא שווים ולא הוגנים.

גם לחברות הליסינג יש סיבה להתנגד לתקנות החדשות, שכן הוזלת המכוניות החדשות תגרור ירידה גם בערך המכוניות המשומשות שברשותן ותוריד את שווי הרכוש שלהן. אם חברות הליסינג יבחרו להיות יבואנים מקבילים, הן יעדיפו שתנאי הסף לעיסוק בתחום יהיו גבוהים, כדי שחברות קטנות לא יוכלו להתחרות בהן.

בימים האחרונים נפגשו עם חברי ועדת הכלכלה דורי מנור, המנכ"ל והבעלים של חברת לובינסקי, יבואנית פיז'ו וסיטרואן; דני קמור, יבואן ב.מ.וו; ויקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב. השלושה הביעו את התנגדויותיהם לחלק מסעיפי הרפורמה. הפגישות אורגנו על ידי הלוביסטים ממשרד הלובינג עליזה גורן ותומר עמיר, שעובד בקביעות עם איגוד יבואני הרכב.

מנגד, השר כץ פנה אל חברים בוועדה ולחץ עליהם לתמוך בהצעתו בלא שינויים. כץ לוחץ לקיים את ההצבעה על הצו היום בתום הישיבה. ואולם, בכנסת הובע ספק אם בשעתיים שהוקצו לישיבה תספיק הוועדה לקיים דיון מעמיק ביבוא המקביל.

אנוך אמר אתמול בתגובה: "הצגנו לחברי הכנסת בוועדת הכלכלה את החורים שיש ברפורמה. אף שלכאורה היו שימועים על ידי משרד התחבורה, התקבלו בסופו של דבר החלטות שחלקן שונו על ידי גורמים בעלי אינטרסים. אנו נשמח לפתיחתו של השוק ליבוא מקביל אבל יש שורה של נושאים שצריך להסדיר ברפורמה המוצעת".

אנוך הוסיף כי "לצערנו משרד התחבורה לקח את היבוא המקביל שהוא היבט חיובי והפך אותו למוזר מאוד באמצעות החורים והפרצות שהשאירו בו. אישור הרפורמה המוצעת יגרום לכך שיובאו לישראל מכוניות שאסור לייבאן או מכוניות שלא יהיה להן שירות הולם, ועוד".

לקראת הדיון, themarker מביא את הדרישות העיקריות מהיבואנים המקבילים, ואת המחלוקת לגביהם.

היבואן המקביל נדרש לעבוד עם מוסך מרכזי הנמצא במחוז תל אביב, ירושלים, חיפה או באר שבע, ולהיות קשור למוסכים נוספים בהסכם שירות. היבואנים הסדירים טוענים כי הדבר מאפשר ליבואן החדש לחתום על הסכם עם מוסך מרוחק, שלא יכול לתת שירות למכוניות המיובאות ברוב חלקי הארץ. הם דורשים שהיבואן המקביל יפעיל מוסך בבעלותו באזור גוש דן.

במשרד התחבורה אומרים בתגובה כי "צריך לצאת מנקודת הנחה שהצרכן לא אידיוט, ויעשה חשבון לעצמו. אין סיבה שהיבואן יהיה בעלי המוסך, בכלכלה כיום עובדים עם מיקור חוץ. לגבי מיקום המוסכים, אנחנו מאמינים כי התחרות תעשה את שלה".

היבואן המקביל אינו מחויב להחזיק אולם תצוגה. היבואנים הסדירים דורשים שגם ליבואן המקביל תהיה חובה להחזיק אולם תצוגה, כדי שלא ישלח לקוחות להתבונן במכוניות באולם שלהם.

מנגד, במשרד התחבורה אומרים כי גם היבואנים הסדירים אינם מחויבים להחזיק אולם תצוגה (זו דרישה של היצרן ולא של המדינה). "תנו לכוחות השוק לגרום ליבואנים להקים אולם תצוגה. זה חסם שעבר מן העולם", אומרים במשרד.

הצו המוצע מחייב מכירת חלפים (הקרויים מוצרי תעבורה) בנקודה אחת לפחות. הצו גם אינו מחייב מכירה של חלפים מקוריים. היבואנים הסדירים אומרים שמיעוט מוקדי מכירה של חלפים יקשה על אספקה סדירה, כולל של חלפים בטיחותיים. במשרד התחבורה טוענים כי "אין שום בעיה. יבואנים של חלקי חילוף תחליפיים הבהירו כי הם יכולים להביא חלפים לכל מכונית במהירות. המסחר נהפך להיות מהיר וגלובלי".

מהיבואנים המקבילים (ומהסדירים) נדרשת הוכחה להון עצמי של 10 מיליון שקל וערבות בנקאית של 8 מיליון שקל. בנוסף, נתבקשו כל היבואנים להציג מאזנים כספיים. מדובר באחת המחלוקות הקשות לגבי היבוא המקביל. "זו ערבות נמוכה מאוד", אומרים היבואנים הסדירים, המבקשים לחזור למספרים שהציעה ועדת סופר לעניין היבוא המקביל, שהגישה את מסקנותיה ב-2004. מדובר בהון עצמי של 50 מיליון שקל וערבות בנקאית של 16-20 מיליון שקל (בהתאם למספר המכוניות שיימכרו). לגבי הדיווח הכספי - נטען כי הדבר אינו חוקי.

משרד התחבורה מגיב: "כיום אי אפשר לפשוט רגל? יהיו ערבויות מסודרות שיוחלטו אם תהיה סכנה לחברה, כפי שהדבר נעשה היום. במקביל, הוחלט שלא לדרוש בדיון דיווח על מאזנים, ולחייב פיקוח של רואה חשבון ופרסום של אזהרת עסק חי במקרה הצורך".

במקרה של קריאה לתיקון בטיחותי (ריקול) - יצרן הרכב או הסוכן המורשה בחו"ל (הדילר, ממנו מיובאות המכוניות) יהיה חייב להודיע על קריאה לתיקון בטיחותי ולספק הוראות טכניות וחלפים לתיקונה. אולם היבואנים טוענים כי שיטה זו לא תוכל לתת מענה הולם למשבר בטיחותי. לדבריהם, הדילר בחו"ל לא יהיה מחויב לחוקי ישראל, והיבואן בישראל עלול להתפרק במהירות או לא לקחת אחריות. "בשבוע האחרון ניתנה תשובה לכך", טוענים במשרד התחבורה. "הצלחנו לאתר את כל מכוניות טויוטה מייבוא אישי שנזקקו לתיקון והתחלנו לטפל בהן".

היבואנים הסדירים טוענים כי היבואנים המקבילים יחויבו בפעילות רציפה - ולא יפעלו רק מדי פעם, לדוגמה בעת מכירת משלוח גדול של מכוניות. הם דורשים גם לחייב יבואן מקביל במכירת מספר מינימום של מכוניות מדי שנה. משרד התחבורה אינו רואה צורך בדרישה כזו.

חלקים נוספים בטויטת התקנות אינם נמצאים במחלוקת, ביניהם האפשרות להתקשר עם סוכן משנה של יצרן הרכב בחו"ל ולא עם היצרן בעצמו, דרישה למתן אחריות של שנתיים למכוניות והאפשרות לייבא רכב בתקינה אמריקאית שיוצר בארה"ב.