ארוך טווח: חודש שני עם הפונטו

על מד המרחק הצטברו מהפעם הקודמת עוד 2,200 ק"מ. הפונטו אוו טורבו ראתה יותר נופים החודש הזה, אך במקביל שרפה לא מעט מזמנה בתוך צוואר הבקבוק של גוש-דן. בסך הכול, היא עשתה ועושה את המוטל עליה היטב. אולם, טרם שאלנו מי משתי המשתתפות שלנו במסגרת מבחנים ארוכי-טווח, חווה חיים קשים יותר - הסניק או הפונטו?

כל אחד מאתנו עובר שגרה שונה ביום-יום, ולכן המסקנות והביקורות משתנות ומגוונות על פי תנאי הדרך. להערכתי בכל אופן, הפונטו סופגת קצת יותר; היא נאלצת לפלס את דרכה דרך אחד הכבישים האיומים שנסללו כאן בין תל-אביב לפתח-תקווה על בסיס קבוע. אני מתייחס כמובן אל ציר ז'בוטינסקי, או כפי שהוא נודע בקרב הכנועים לו - "ז'בו האיום".

אבל למרות הייאוש, מתברר שגם בפקקים המייגעים שנמתחים לשעה וחצי לכל כיוון אפשר לשבת ברוגע, ולא לצאת מהכלים. תא הנוסעים בפיאט הרבה יותר מרווח, עמוק ונוח מכפי שמשתקף מהתמונות. מלפנים לא חסר מרחב להשתרע בו, מערכת השמע מצוינת ונוחה להפעלה, המושבים מהודקים, וקל להפעיל את הבקרות. בנוסף, הכוונים של המושבים די פשוטים, ומאפשרים למצוא את התנוחה המתאימה ללא מאמץ. גם הנוסע זוכה למרווח רגליים מספק ולא משמיע טענות על צפיפות.

מאחורנית הסביבה עוד יותר מרווחת, הן בהשוואה לחלק הקדמי וגם לעומת מכוניות סופר-מיני מתחרות. הרוחב של המכונית שעומד על 1.69 מ' אינו דוחק את היושבים אחד על השני. השיטה של פיאט היא בנייה של חלל גבוה והטיית המשענות בזווית לכוון תא המטען. דבר אשר נותן תחושה שאפשר להעמיס 3 אנשים עם תיק ועוד להשאיר מקום לשקית עם החצילים. בפועל אפוא, זה מאוד תלוי מי נוסע איתך. אנשים חסונים וגבוהים יסתמו את החלל טוטאלית. אבל שניים ממוצעים ועוד כלב באמצע זה בפרוש בא בחשבון. קצת מצער שתא המטען צר להטענה - 275 ל', ואינו מהשימושיים שפגשנו.

כשהגענו לצומת גולני הרכב כבה מעצמו. רגע אחד של חשש , אבל אז נזכרנו - "שכחנו לנתק את מנגנון ה-'עצור וסע'". הדימום של הרכב בזמן עמידה הוא תוסף חשוב המפחית את הנזק לסביבה. אבל לא מצאנו שיש בכך משמעות גדולה בהיבטים של חסכון בדלק. הפונטו בהחלט משתפרת כשיוצאים איתה מסמטאות העיר; מ-10 ק"מ לליטר בממוצע היא מזנקת ל-11.5 בנסיעות בינעירוניות. מצד שני, התרומה של ה'עצור וסע' מינורית במובן הכלכלי. ולכן כל עוד מדובר במנוע שהוא ממילא מתוחכם וקמצן בהוצאות, (מולטי-אייר), אין בפטנט הזה שום דבר חיוני. לחיצה על המצמד והמנוע מתעורר מחדש. ממשיכים.

בכבישי הצפון הפונטו שלווה - המרחבים עושים לה טוב. הגיר הידני פעולתו ארכאית ומקלקלת קצת, אבל בזכות מנוע נפלא (135 כ"ס), אוויר פסגות לילי ודרך פנויה מתנועה, מתייחסים לכך בסלחנות. פחות סובלנות לעומת זאת, הייתה לנו כלפי מערכת ההיגוי. זו אמנם מחוברת למה שקורה עם הכביש והמשוב בסדר גמור, אבל אינה מבריקה בכבישים אלה.

ההפתעה הכי גדולה? נוחות הנסיעה. למרות חישוקים גדולים (16 אינטש) וצמיגים שאין בהם הרבה בשר, הפונטו גומאת מרחקים בלי לגרוס את עמוד השדרה. אפילו בכבישים שהסלילה בהם מתחת לכל ביקורת, המתלים מתמודדים עם כך בצורה מעוררת כבוד. שברים וריסוקים מזעזעים אותה מידי פעם, אולם בשורה התחתונה מדובר בסופר-מיני ספורטיבית רכה, כשלכך חסרונות מסוימים בפן ההתנהגותי, כפי שדיווחנו בחודש הקודם.

תקלות, תחלואות וביקורים במוסך לא נרשמו החודש הזה. יחד עם זאת, התגנב חשד רגעי כשהפלסטיקה בתוך חלל התא החלה מקרקשת מכיוון הרצפה. "הנה סימנים לסדקים" כך חשבנו. בדיקה מהירה העלתה שפשוט שכחנו בתא האחסון בדלת הנהג כמה תקליטורים של מוסיקה לנסיעות הארוכות. אזעקת שווא. בחודש הקרוב נמשיך לכסות איתה מרחקים וימים ונשאר עם האצבע על הדופק. נתראה בדיווח הבא.

.