מאחוריך, אבל לא טרנטה

בסוף השבוע הקרוב תתחיל באוסטרליה עונת הפורמולה 1 ה-59 במספר, עונה שמבטיחה להיות אחת הדרמטיות והמעניינות שנראו בשנים האחרונות. לפחות שלושה נהגים רואים עצמם מועמדים לאליפות, והפעם, בניגוד לשנה שעברה, הם נמצאים בקבוצות שונות. יש גם נוספים שישמחו לקפוץ מדרגה ולהתקרב. כולם רוצים להשתדרג או לפחות לשמור על מעמדם. לנו נותר רק להכיר קצת את הקבוצות ולדרג אותן לפי איך שהם נראות כרגע, לפני פתיחת העונה. תחילה השישייה התחתונה, אלה שספק רב אם יצליחו להגיע בכלל לפודיום העונה.

שנת יסוד: 2002
ארץ ייצוג: יפן
מיקום הבסיס: קלן, גרמניה
מרכב: TF 108
מנוע: Toyota RVX-08
מנהל הקבוצה: טאדאשי יאמאשינה, יפן
מנהל טכני: פסקל ואסלון, צרפת
נהגי מירוץ: יארנו טרולי, 33, איטליה (8 נק', מקום 13), טימו גלוק, 26, גרמניה
נהג מבחן: קאמוי קובאיאשי, יפן

אפשר לומר שיש בקבוצה הזו שני קטבים. האחד הוא יארנו טרולי, שיש לו הזדמנות פז לקבע את עצמו בעמדת הנהג המוביל. טרולי ידוע ביכולתו המשובחת במקצי הדירוג ובאימון שנערך בברצלונה הוא עורר תדהמה כשסיים עם הזמן הטוב ביותר. החלו אפילו לצוץ שמועות שבטויוטה מחזיקים שפן בכובע בנושא החבילה האווירודינמית, כדי להפוך את האיטלקי לכוכב גם במרוצים עצמם.
אפשר להתעלם מהסופרלטיבים אבל אין מנוס מלהודות שלטויוטה, עם מערכת המתלים החדשה שלה, יש על מה לבנות. השאלה היא האם תצליח הקבוצה לעמוד בקצב של הגדולות כאשר היריד הגדול יגיע לאירופה.

בקוטב השני יש את טימו גלוק. הוא נלחם כל יום בסט-אפ של המכונית ועדיין לא מצליח להתאים את המכונית לרצונותיו. הגרמני בינתיים מאשים את הצמיגים של ברידג'סטון, שלטענתו קשים מדי ולא מאפשרים שליטה ברכב בפניות אגרסיביות. יש לו גם עניין עם התחממותם של הצמיגים. הבעיה שלגלוק לא נותר זמן כדי לפתור את הבעיות. טויוטה ויתרה בחורף על ראלף שומאכר הסופר-מנוסה לטובת גלוק הטירון. נראה שבינתיים ההימור לא ממש משתלם והוא זה משאיר את טויוטה בצד של הקטנות.

שנת יסוד: 2005
ארץ ייצוג: אוסטריה
מיקום הבסיס: מילטון קיינס, אנגליה
מרכב: RB3
מנוע: Renault V8
מנהל הקבוצה: כריסטיאן הורנר, בריטניה
מנהל טכני: אדריאן ניואי, בריטניה
נהגי מירוץ: דייויד קולת'ארד, 37, בריטניה (14 נק', מקום 10), מארק וובר, 31, אוסטרליה (10 נק', מקום 12)
נהג מבחן: סבסטיאן בואמי, שוויץ

החורף האחרון היה אופטימי מאוד בקבוצת השוורים. הבדיקות הטכניות היו טובות וכך גם האימונים. אדריאן ניואי הבין כנראה שתיבת הילוכים דחוסה מדי מועדת לפורענות ולכן שינה את התצורה שלה. בגלל העניין הזה נוצר עיכוב ביצירת הדגם החדש ורד בול צפויה לקבל אותו רק לקראת אמצע האביב ואז באמת תתברר איכותו.
בינתיים מארק וובר ודייויד קולת'ארד עסוקים במציאת הסט-אפ הנכון לחבילה האווירודינמית עם דגש על שיפור אחיזת הכביש. בכלל, המרוצים הארוכים מהווים מקור לדאגה במילטון קיינס, בניגוד למקצי הדירוג שם רד בול דווקא מסתדרת לא רע. בקיצור, נראה שברד בול משופעת התקציב מוכנים לשלב הבא בהתפתחות. נסיונם של וובר, קולת'ארד וניואי והנתונים הרבים שיזרמו גם מטורו רוסו, עשויים להכין את רד בול לפריצה, שתקרה כנראה בעונה הבאה.

שנת יסוד: 2006
ארץ ייצוג: איטליה
מיקום הבסיס: פאנצה, איטליה
מרכב: STR2B
מנוע: Ferrari 056
מנהל הקבוצה: פרנץ טוסט, אוסטריה
מנהל טכני: ג'יורג'יו אסקנלי, איטליה
נהגי מירוץ: סבסטיאן בורדה, 29, צרפת, סבסטיאן פטל, 20, גרמניה (6 נק', מקום 14)
נהגי מבחן: אין

יש רוגע מסוים בקבוצה שבסיסה נמצא בפאנצה האיטלקית. הם ממתינים בסבלנות לאפריל, אז הם יקבלו את הדגם החדש שעוצב אצל אדריאן ניואי האגדי בקבוצת האם "רד בול". ניואי השקיע הפעם בבעיות שהתגלו אשתקד – תיבת הילוכים שבגללה סבלה הקבוצה אשתקד עד לאמצע העונה. בקבוצה מקווים שהמצב ישתפר ועובדים במרץ על שיפור אחיזת הכביש של המכונית. סבסטאן פטל וסבסטיאן בורדה העירו לא פעם על בעיה זו שמצביעה על חוסר איזון של המכונית והחבילה האווירודינמית שלה.

כרגע נראה שעד לשדרוג הצפוי, טורו רוסו תיראה בדיוק כמו בעונה שעברה, מה שאומר שקשה להאמין שנהגי הקבוצה יצליחו להיכנס אפילו לסגמנט השני של מקצה הדירוג (16 המובילים בראשון) והקרב צפוי מול "מעצמות" כמו פורס אינדיה והונדה. אבל גם ניצחון ב"גביע התחתית" הוא נחמד, במיוחד שטורו רוסו היא המחזיקה המכהנת.

שנת יסוד: 2008
ארץ ייצוג: הודו
מיקום הבסיס: סילברסטון, אנגליה
מרכב: VJM-01
מנוע: Ferrari 056
מנהל הקבוצה: קולין קולס, גרמניה
מנהל טכני: מייק גסקוין, בריטניה
נהגי מירוץ: אדריאן סוטיל, 25, גרמניה (1 נק', מקום 19), ג'יאנקרלו פיסיקלה, 35, איטליה (21 נק', מקום 8)
נהגי מבחן: ויטאנטוניו ליוצי, איטליה, רולדן רודריגז, ספרד, גידו ואן-דר-חרדה, הולנד

הספונסר החדש של קבוצת ספייקר מקווה להביא גם מזל חדש. בינתיים רואים שיפורים מינוריים, במיוחד בשל ביצועי מנועי הפרארי שהצליחו להפוך את הגרוטאה למשהו סביר. כמו כן אפשר לראות שיפור בסט-אפ הכללי של המכוניות והמכוניות מצליחות להראות התקדמות מאימון לאימון. גם ניסיונו של ג'יאנקרלו פיזיקלה תורם לעניין ועצותיו הטכניות בהחלט נופלות על אוזניים קשובות. ולא נשכח את אדריאן סוטיל שתורם את חלקו.

מה עדיין חלש? ישנה עדיין חוסר התאמה לצמיגי הברידג'סטון שנוטים משום מה להתחמם יתר על המידה. המחסור במהירות בישורות בולט גם הוא ומעל הכול, הקבוצה לא הצליחה עד עתה להעמיד מכונית שסיימה מרוץ אימונים שלם. כלומר, יש עוד עבודה, אם כי זו הקבוצה הכי פחות לחוצה על הגריד. בעונה ראשונה אין ממש מה להפסיד.

שנת יסוד: 1964
ארץ ייצוג: יפן
מיקום הבסיס: ברקלי, אנגליה
מרכב: RA108
מנוע: Honda RA 808E
מנהל הקבוצה: רוס בראון, בריטניה
מנהל טכני: שוניי נאקאמוטו, יפן
נהגי מירוץ: ג'נסון באטן, 28, אנגליה (6 נק', מקום 15), רובנס באריקלו, 35, ברזיל (0 נק', מקום 20)
נהגי מבחן: אלכסנדר וורץ, אוסטריה, מייק קונווי, בריטניה, לוקה פיליפי, איטליה

אם להאמין לפרסומים הרשמיים, הרי שהונדה מכינה העונה מכונית שתישא את רובנס באריקלו וג'נסון באטן לפחות לטופ 10 ואולי אפילו עד לפודיום. כמובן שאופטימיות היא דבר חיובי, אבל אם מסתכלים על תוצאות המבחנים הטכניים נראה שצפוי לנו פיאסקו ולא נס. הונדה הייתה הקבוצה החלשה ביותר במבחנים של פברואר והשתפרה רק במעט במבחנים שנעשו בשבועות האחרונים. עוד עונה מאכזבת ביותר צפוי לקבוצה העשירה והיומרנית הזו. אין ספק שזו מכה תדמיתית קשה למוצג האם, שגם איבד אשתקד את המרוץ הביתי שלו בסוזוקה לטובת פוג'י של טויוטה. לא ברור איך קבוצה, שמחזיקה בנהגים ברמתם של באטן ובאריקלו ובמנהל טכני כמו רוס בראון, נראית כך. אולי זה חוסר מזל, אולי ניסיון לקפוץ ישר למעלה. דבר אחד ברור, הונדה לא נראית טוב וספק רב מאוד אם הצוות הנוכחי יישאר שם מעבר לעונה הנוכחית.

שנת יסוד: 2006
ארץ ייצוג: יפן
מיקום הבסיס: ליפילד, אנגליה
מרכב: SA08
מנוע: Honda RA808E
מנהל הקבוצה: אגורי סוזוקי, יפן
מנהל טכני: מארק פרסטון, בריטניה
נהגי מירוץ: טאקומה סאטו, 31, יפן (4 נק', מקום 17), אנתוני דייוידסון, 28, בריטניה (0 נק', מקום 23)
נהגי מבחן: ג'יימס רוסיטר, בריטניה

עד לפני שלושה ימים לא היה ברור אם תהיה בכלל סופר אגורי העונה. קבוצת הבת של הונדה עברה חורף קשה בניסיון לשרוד כלכלית. הם פיטרו עובדים, צמצמו באימונים, קיצצו בכל התקציבים ועדיין המצב נותר קשה מאוד. הישועה הגיעה רק בשני האחרון, אז נמכרה הקבוצה לחברת מגמה הבריטית, שהבטיחה בינתיים את קיומה.

אבל, התוצאה של כל הבלאגן – המכוניות לא מוכנות לעונה בשום אספקט. אגורי סוזוקי וצוותו יצטרכו לחולל נסים של ממש בשביל להעמיד משהו שנראה כמו מכונית נורמאלית למרוצים הקרובים. מעניין כמה אורך רוח יהיה לבעלים החדשים לראות את הביזיונות הצפויים.

* מיקומי הקבוצות ללא התייחסות למחיקת הנקודות של מקלארן.