כך תתמודדו עם עליית מחירי הדלק

באחרונה אנו מתבשרים כי מדי חודש עולים מחירי הדלק בעוד כמה אחוזים, אך החל מהלילה יחצה לראשונה המחיר לליטר בנזין את רף השבעה שקלים. לכן, ההחלטה האם לעשות שימוש במכונית הפרטית הולכת ונעשית תלויה בשיקולים של כדאיות כלכלית. אמנם נתוני משרד התשתיות הלאומיות מבהירים כי על אף העלייה במחירי הדלק, הציבור הישראלי לא הפחית את השימוש בכלי הרכב הפרטיים, אך אין ספק שההוצאה על דלק נהפכה לעול על התקציב המשפחתי. מסיבה זו, יש לשער כי לאורך זמן, יותר ויותר נהגים יחפשו אלטרנטיבות למכונית הפרטית, שיהיו זולות ממנה ואף ידידותיות לסביבה. לאור זאת, TheMarker ביצע סקירה של אפשרויות הנסיעה החסכוניות ומציג: דרכים זמינות ונפוצות לחיסכון בדלק, מלבד השימוש בתחבורה ציבורית.

רובנו נוסעים הלוך ושוב לעבודה ברכב הפרטי, אך מי שמעוניין לחסוך בעלויות ואולי אף להרוויח חברים חדשים מן הצד - יוכל לקחת חלק במיזם הנסיעות המשותפות. אתרים כמו www.tremp.co.il או www.trempist.co.il, מציעים פלטפורמה לקישור בין אנשים שונים מרחבי ישראל, המציעים טרמפ או נסיעה משותפת ליעדים ספציפיים בשעות מסוימות, לבין כאלה שמחפשים אותם. המטרה - לחלוק בעלויות הדלק.

"הגעתי לאתר דרך חברה שסיפרה לי כי אנשים חוסכים בין 300-400 שקל בחודש על דלק מהנסיעות הללו", מספרת רונית, שפירסמה הצעה לנסיעה משותפת באחד האתרים. לדבריה, היא מקבלת פניות חדשות מדי יום, אך מטעמי ביטחון היא מסכימה להסיע רק נשים. עוד היא מציינת כי מכיוון ששעות הנסיעה שלה מוקדמות, היא עדיין לא חסכה סכום רציני מההסעות המשותפות.
ואולם, שיתוף מכוניות הוא אינו בגדר בשורה חדשה, ובעולם ויש לו וריאציות שונות - למשל, מודל של קואופרטיווים של מכוניות. המודל פועל כך שנהגים המעוניינים לחלוק שימוש במכונית, יכולים להוציא ולהחזיר מכונית ממגרשי חנייה גדולים, הממוקמים לרוב בקרבת מרכזי תחבורה ציבורית. כך למשל, יש כ-600 קבוצות ברחבי העולם, ובסה"כ כ-348 אלף אנשים, שחולקים ב-11.7 אלף כלי רכב. באופן לא מפתיע, כ-60% מפעילות זו מתרכזת באירופה. המודלים הכלכליים של הקואופרטיווים משתנים - יש בעלים הגובים תשלום חודשי או שנתי בעבור השימוש במכוניות, ויש הגובים תשלום בהתאם לקילומטראז'.

גורם במשרד התשתיות מסביר שחייבות לקום יותר יוזמות ממשלתיות שיעודדו את הציבור להתאגד יחד בנסיעות משותפות. "בארה"ב רכב שנוסעים בו יותר משני אנשים זוכה לתשלום אגרה מופחת", הוא אומר. "שמעתי על פרופסורים שיוצאים משערי אוניברסיטאות ומחפשים לתת לסטודנטים בטרמפ כדי לחסוך באגרה. זה מצב ששני הצדדים מרוויחים ממנו. גם האפשרות לנסוע בנתיב התחבורה הציבורית המהיר לאלה שרכבם כולל יותר משני אנשים מוסיפה לאטרקטיוויות של הנסיעה המשותפת".

אם אתם עובדים במרחק סביר מהעבודה אולי אין כלל צורך שתבזבזו כסף על דלק - במקום, נסו לרכוב על אופניים לעבודה.
ואכן, בשבוע שעבר עברה הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים בקריאה טרומית בכנסת. בישראל האקלים והטופוגרפיה מאפשרים נסיעה נוחה באופניים ברוב היישובים במשך רוב ימות השנה, אך ההצעה קובעת כי: "לשם כך נדרשת פעולה שלטונית מתואמת שתהפוך את השימוש באופניים לזמין ויעיל עבור כלל האזרחים".

ואולם, כדי שנוכל לרכוב על אופנינו בנוחות, הצעת החוק קובעת כמה עקרונות שיכולים לשפר את חוויית הרכיבה, ובהם: יצירת רשת שבילי אופניים רצופה בטוחה ונוחה לשימוש, שניתן להגיע באמצעותה מכל נקודה לכל נקודה ביישוב; הטלת חובה על כל רשות מקומית שבתחומה יותר מ-5,000 תושבים להכין תוכנית מתאר לשבילי אופניים בתחומה; קביעת הוראות שיאפשרו הסעת אופניים באוטובוסים וברכבות והוראות בדבר הסדרי חנייה נוחים בתחנות האוטובוסים והרכבות; וכן קביעה של תמריצים כלכליים בחוק, הן למעסיקים והן למועסקים, וזאת על מנת לעודד רכיבה על אופניים למקומות העבודה.

עיריית תל אביב הרימה את הכפפה לפני כמה חודשים ויצאה במכרז בינלאומי להפעלה ותחזוקה של מערך השכרת אופניים בכ-100 תחנות בעיר, שישרתו כל מבקר בעיר שיחפוץ ברכיבה על אופניים. הזכיין, שייקבע במכרז שתוצאותיו צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים, יידרש להפעלת מערך של 1,500-2,000 זוגות אופניים ולדאוג לוויסותם בין התחנות כך שבכל תחנה לא יהיה עודף או חוסר באופניים להשכרה. מערכות השכרה בסגנון זה קיימות כבר בפאריס ובברצלונה עם עשרות אלפי מנויים לשירות. גם ואשינגטון, בירת ארה"ב, צפויה להשיק בשבועות הקרובים רשת אופניים שיתופית תמורת מנוי שנתי בסך 40 דולר.

בישראל, מסתמן כי מנוי שנתי לשירות השכרת האופניים יעלה כ-120 שקל, כאשר חצי השעה ראשונה תהיה בחינם ועל כל שעה נוספת יידרש המנוי להוסיף חמישה-עשרה שקלים. ללא מנוי, עלות ההשכרה תהיה, כנראה, עשרה שקלים בגין שימוש חד פעמי באופניים לשעה הראשונה, ותשלום של חמישה-עשרה שקלים לכל שעה נוספת.

"כיום, מרבית השכרות האופניים לא מתבצעות לשם רכיבה בעיר אלא מיועדות לאנשים שרוצים לערוך סיבוב בפארק או טיול", אומר רונן לניר, מנכ"ל רשת חנויות ביי פלאנט, המשכירה אופניים. לדבריו, השכרת אופניים מתאימה גם לכל מי שמעוניין להתנסות ברכיבה בטרם הוא מחליט לרכוש זוג באופן פרטי. מחירי השכרות אופניים בביי פלאנט, הם כ-35 שקל לשעה הראשונה ותשלום של עשרה שקלים לכל שעה נוספת. השכרה לכל היום עולה 90 שקל. לניר מדגיש כי בהשכרות אופניים מוצעים לרוב אופניים מהסוג הזול - מאחר שערך של אופניים יקרים יורד בכ-30% מרגע שנוסף להן בלאי.

בכל זאת, רבים ממי שעושים כיום שימוש באופניים מעדיפים לרכוש אותם. לפי נתוני חברת שיווק האופניים מצמן את מרוץ, חלה עלייה של 80% במכירות אופני הערים במחצית הראשונה של 2008, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי נתוני החברה, מחירי אופניים לא ממותגים מתחילים ב-600 שקל אך מחירי אופניים ממותגים מתחילים ב-2,000 שקל ויכולים להגיע ל-20-30 אלף שקל.

כדי לצמצם בעלויות, יש אפשרות לקנות אופניים יד שנייה, אך עדי פרומקין, סמנכ"ל הפיתוח בחברת מצמן את מרוץ, מציין שבקנייה זו יש לבדוק כי האופניים תקינים, הצמיגים לא שחוקים מדי והגלגלים מיושרים. בנוסף, הוא ממליץ לקחת את האופניים לנסיעת מבחן ולוודא שההילוכים, הברקסים ובולמי הזעזועים עובדים כסדרם. לעלות האופניים, נלווית הוצאה על ציוד הכרחי כמו קסדה ומנעולים, שיכולה להסתכם במאות שקלים.

אפשרות נוספת לניידות תוך חיסכון בדלק (אך גם במאמץ גופני) היא רכיבה על סגווי. הסגווי הוא כבר מזמן לא הילד החדש בשכונה, אך עדיין מושך אחריו מבטים - אולי מפאת מחירו (כ-30 אלף שקל, וזאת עוד לאחר הורדת מחירים עקב ירידת הדולר), ואולי מכיוון שעדיין לא התרגלנו לנוכחותו סביבנו.

באופן מעשי, הסגווי יכול להסיע אתכם ליעדכם במהירות של 20 קמ"ש, אך בישראל המהירות המותרת לנסיעה היא 13 קמ"ש בלבד. טווח הנסיעה שלו עד שמתרוקנת הסוללה הוא 30-40 ק"מ. קחו בחשבון שבתום 800 הטענות של סוללות, תיאלצו להחליפן בעלות של כ-30% מהמחיר הכולל של המכשיר.

הסגווי מותר לרכיבה מגיל 16 ומעלה ויכול לשאת משקל של עד 118 ק"ג. העמידה על המכשיר ביציבות מתאפשרת באמצעות מכשירי עזר לייצוב הגוף הנוסע עליו. לכן, בניגוד לאופניים, הרכיבה על הסגווי לא מפעילה את הגוף ויש לשער שמלבד יולי-אוגוסט, תוכלו להגיע ליעדכם רעננים.

אחרי שכבר הגעתם למקום העבודה, ההיגיון הכלכלי יטען כי עדיף שתישארו במשרד עד סוף היום ולא תצאו לפגישות שכרוכות בנסיעה במכונית. לאור זאת, החליטו חברות עסקיות רבות להפעיל מכשירי וידיאו קונפרנס, המאפשרים לנהל פגישות עם אנשים ממקומות רחוקים בישראל ובחו"ל מבלי לצאת מהמשרד. "מדובר בטכנולוגיה שקיימת כבר יותר מעשור אך בעבר מחירה היה מאוד גבוה ואיכות השידור לא היתה טובה", אומר אוליביה פישמן מנכ"ל חברת נאוטק תקשורת, המתמחה בפתרונות תקשורת אודיו ווידיאו. לדבריו, כיום המצב שונה: איכות התמונה התקדמה במידה משמעותית וגם המחיר נהפך לסביר והוא כ-5,000-10,000 דולר.

"המכשיר מאפשר כיום שיחות ועידה בין כמה נקודות, תמונה באיכות של HD ושיתוף של מצגות", אומר פישמן. "בנוסף, המכשיר עובד בסטנדרטים בינלאומיים כך שיכולה להתקיים שיחה בין מכשירים של יצרנים שונים שיעבדו בסנכרון מלא". יתרון נוסף לדבריו הוא בכך ששיחת הוועידה פועלת על תשתית האינטרנט שלרוב כבר קיימת במשרד, ולכן היא לא עולה כסף, מלבד ההוצאה על המכשיר עצמו. עבודה מהבית

עבודה מהבית היא אולי האפשרות הפשוטה ביותר לחיסכון בדלק, אך נראה שהיא לא כל כך אהודה על הבוס הישראלי. מנתוני חברת המחקר והייעוץ IDC ישראל עולה כי בישראל אחוז העובדים מהבית הוא מהנמוכים בעולם, ומסתכם ב-18% בלבד מכוח העבודה - לעומת 68% בארה"ב, 53% ביפאן ו-48% במערב אירופה. עם זאת, הציפייה העולה מהמחקר היא שמספר העובדים מהבית יצמח בקצב שנתי ממוצע של 5.8% ויגיע ב-2011 למיליארד איש. בהתאם לכך, צפוי מספר "העובדים הניידים" בישראל לעלות ל-26%. לעבודה מהבית יתרונות נוספים, כמו איזון בין חיי עבודה לחיי המשפחה ועבודה בשעות הנוחות לעובד. מצד שני, טוען אורן רביב, אנליסט תחום טלקום ב-IDC ישראל: "יש סכנה שההתקנים הניידים עמם משתמש העובד ייאבדו ומידע סודי על הארגון יגיע לגורמים מתחרים".