כאשר היצרנים הסינים מציפים את השוק בחלופות זולות לצמיגי מותגי הפרימיום, יותר ויותר יצרניות צמיגים מובילות מוצאות את עצמן מפנות את עיקר תשומת הלב שלהן למקומות בהם פערי הידע, יכולות היצור, המחקר והפיתוח שלהן מעניקים להם ייתרון מובהק. אחד מהם הוא כל התחום של צמיגים ספורטיביים, אלו שמיועדים למכוניות הספורט שבעליהם לא רק יודעים להעריך את פערי האיכות ולהבין את פערי המחיר - אבל בעיקר גם מהווים מקור הכנסה קבוע בשל קצב ההחלפה הגבוה שלהם בשל אופי המכוניות והנהיגה.
ממש כמו המתחרות הגדולות שלה, מישלן, פירלי, ברידג'סטון - גם ליצרנית הצמיגים האמריקנית גודייר יש קו שלם של צמיגים ספורטיביים המכוונים לעילית של מכוניות הספורט. לשנת 2019 השיקה החברה את סדרת צמיגי ה-F1 החדשה שלה, שהוצגה בתערוכת המכוניות של ז'נבה ומיד אחריה קיימה החברה גם השקה "רטובה" של הצמיגים במסלול המירוצים הפרטי אסקארי שבספרד.
זהב שחור
סדרת הצמיגים החדשה, כוללת ארבעה דגמים, כולם מיועדים למכוניות ספורט עתירות ביצועים, אך בעלי דגשים שונים בייעוד השימוש שלהם. החל מהאסימטריק 5 שהוא צמיג ספורטיבי לשימוש יום יומי ומתאים גם לנהיגה בגשם. סדרת הסופרספורט מיועדת כבר למה שנקרא מכוניות UUHP שזה ראשי תיבות של Ultra Ultra High Performance. הסופרספורט שמיועד גם למכוניות חזקות כמו ב.מ.וו M3 ועד למכוניות ספורטיביות חזקות ואקזוטיות כמו פרארי 488GTB. הסופרספורט R שכבר מכוון לנהגים שבתפריט הנהיגה שלהם יש ימי מסלול פה ושם וגם מכוניות ספורט חזקות מאוד ובחלק העליון של ההיצע הסופרספורט RS שהוא למעשה צמיג מירוצים לכל דבר ועניין בהיבט התרכובות שלו, ולמרות שמבנה הצמיג שלו בעל חריצים והוא מותר לשימוש בכביש הציבורי מיועד בעיקר לנהיגת מסלול.
כאמור, לכל אחד מהצמיגים ייעוד שונה שממנו גם נגזרות טכנולוגיות והמרכיבים השונים שמאפיינים את הצמיג. החל ברמת התרכובות שלו, עבור במבנה הסוליה שלו ועד לקשיחות דופן הצמיג לכוחות פיתול.
כך למשל באסימטריק 5 שמיועד גם לנהיגה בגשם, הכניסה החברה את אחד הפיתוחים האחרונים שלה שנקרא Active Braking. מה שמאפשרת הטכנולוגיה הזו הוא למעשה שינוי ברוחב החלק המרכזי של הצמיג בזמן בלימה. כאשר המכונית בולמת והצמיג נלחץ כנגד האספלט, החלק האמצעי בסוליה מתרחב ומגדיל את שטח המגע שלה עם הכביש - ויותר שטח מגע משמעו יותר אחיזה ובמקרה שלו מרחקי בלימה קצרים יותר. המחיר של הגדלת שטח המגע הזה הוא צמצום יכולת פינוי המים על ידי החריצים בצמיגים, לכן הם תוכננו כך שההתרחבות שלהם תבוא לידי ביטוי רק בבלימה חזקה כאשר הלחץ הוא ישיר מלמעלה ולא למשל תחת לחץ צידי של פניה.
לצמיג הבא בסדרה הסופרספורט שכבר מכוון למכוניות ספורטיביות רציניות יותר, נעשה שימוש בטכנולוגיה אחרת, כאן מדובר בשימוש בשתי תרכובות שונות באותו הצמיג - תרכובת לכביש רטוב בחלק המרכזי של הסוליה ותרכובת לכביש יבש בחלק החיצוני וכתף הסוליה. יחד עם שתי התרכובות האלו, הוקשחה גם דופן הצמיג כדי לצמצם ככל האפשר את העיוות שלה, במטרה להוסיף דיוק וחדות להיגוי. על פי גודייר, סביב מסלול הניסויים שלה בן 3.3 הק"מ במירבל צרפת, השיגו הצמיגים האלו זמני הקפה קצרים יותר ב-0.54 שניה להקפה לעומת המתרה הישיר שלו המישלן פיילוט ספורט 4S.
צמיג הסופרספורט מגיע במידות של 205 עד 305 מ"מ, בחתך של 30 עד 45 ובקוטר של 18 עד 21 אינץ'.
מעל הסופרספורט נמצא הסופרספורט R, צמיג אי סימטרי באופן מובהק עוד יותר, בו החריצים נמצאים בעיקר בחלק הפנימי של הצמיג, בעוד בחלק החיצוני שלו - זה שעליו מופעלים הלחצים בפניות למשל יש יותר גומי. כאן נוסף עוד פתרון שמקשיח את יכולת הצמיג לעמוד בגבורה בפני שינויי כיוון מהירים ופניות חדות והוא נקרא bridge assist אלו למעשה קוביות קטנות שנוספו בחריצים בחלק החיצוני של הצמיג ותפקידן להעניק עוד חוזק מבני לסוליית הצמיג בהתמודדות עם כוחות הצד שמופעלים עליה. הסופרספורט R אמנם מתאים לשימוש בכביש הציבורי, אבל המבנה שלו יתקשה להתמודד עם נהיגה בכביש רטוב, קהל היעד שלו הוא נהגים שימי מסלול הם חלק מהשימוש השוטף במכונית. כאן המתחרה הישיר הוא המישלן פילוט ספורט קאפ 2.
הסופרספורט R מגיע במידות של 205 עד 305 גם כן, אולם בחתך של 25 עד 40 וקוטר של 18 עד 21 אינץ'
בראש הפירמידה עומד הסופרספורט RS, אל תתנו לחריצים בו לבלבל אתכם, הם לא שם כדי להתמודד עם נהיגה בכביש רטוב או גשום, הם בעיקר כדי לצאת ידי חובה ולאפשר לו להיות חוקי לכביש. לפי אנשי גודייר התרכובות והמבנה הפנימי של הצמיג זהים לאלו בהם היא עושה שימוש בצמיגי המירוצים שלה. כמו הצמיגים המקבילים שלו אצל המתחרים הפירלי טרופיאו R והמישלן פיילוט ספורט קאפ RS גם הוא בשל הייעוד למכוניות היפר ספורט מגיע במידות חריגות של 265 על חתך 35 לחישוק 20 אינץ' ו-325 בחתך 30 על חישוק 21 אינץ'.
למרות שכילד בחדר שלי לא היו פוסטרים של הטסטה רוסה או ה-F40, אי אפשר להתעלם מהדופק שמתגבר ברגע שאני פוסע לכיוון ה-488GTB, כל כך ארוכה, כל כך נמוכה ורחבה אבל יותר מאלו - כל כך אדומה. כשהיא מניעה והאוויר סביבה מתחיל לרעוד בצליל הסמיך של מנוע ה-3.9 ליטרים V8 כל הראשים מסתובבים אליה.
אנחנו מקבלים או ירוק לצאת למסלול, ומשיכה קלה במנוף ההילוכים משלבת להילוך ראשון. על נתיב היציאה מהפיטס הפרארי מתגלגלת כמו ספירה לאחור של שיגור חללית. אבל עוד לא מתחילים בכיף, ההקפה הראשונה היא רק להיכרות, לתחושות ראשונות מהבלמים וההגה, מוצאים את נקודות הבלימה והאייפקס. כאשר אנחנו נכנסים להקפה השנייה הקצב כבר מתחיל להיות מהיר יותר. ו"מהיר יותר" של 661 סוסים זה מהיר ברמה של לראות את כל העסק על הילוך מהיר. פתאום המרחקים בין הפניות מתקצרים באיזה תעתוע מוזר, אבל באורח פלא ככל שאתה מגביר את הקצב אתה מבין כמה אתה עוד לא מגיע ליכולות שלה. אתה מבין כמה מאוחר יותר אתה עוד יכול למשוך את הבלימה וכמה האחיזה שלה גבוהה. ההקפות ממשיכות ובישורת אחת קצרה אתה מספיק להוריד עיניים מהתאוצה הזו כדי לראות את הספרות שמתחילות ב-200 עד שאתה מתפוצץ על הבלמים לתוך הפניה עם הגה מהיר ומדויק שעוקב אחרי המחשבה שלך על פנייה.
קשה להישאר אדיש לנהיגה על מסלול במכונית ספורט שנחשבה לאחת הטובות בעולם בטרם הוחלפה על ידי ה-F8 טריבוטו לפני אך כחודש. בטח כאשר אתה עושה את זה על מסלול, מושך את המנוע לקצה באופן שלא הרבה מהבעלים שלה בכלל יגיעו אליו. אבל עם יד על הלב, ההתרשמות הקצרה הזו השאירה אותי בעיקר עם תחושה של "או.קיי, זה מהיר, אבל מה עוד?". הפורשה 911GT3 RS הייתה סנסציונית יותר, הרנו אלפין כיפית יותר. רק מוכיח שכיף גדול יכול להגיע גם באריזות קטנות.
פרארי 488GTB בקטנה:
מנוע: 3.9 ליטר, V8
הספק: 661 כ"ס
תאוצה 0-100: 3 שניות
מהירות מירבית: 325 קמ"ש
מחיר: 2.3 מיליון שקלים
רנו אלפין: אחלה חמודה
התמונות עושות לה עוול, במציאות רנו אלפין היא מכונית קופה קטנה וחמודה מאוד למראה. השילוב הזה בין עיצוב הרטרו במחווה לאלפין A110 משנות ה-60 והמראה החדש עם כל כך הרבה אלמנטים עיצוביים קטנים, הופך אותה למכונית שלא דומה לשום דבר אחר. כמו האוריגינל, גם פה המתכון הוא הנעה אחורית על משקל נמוך, אבל עם הבדל אחד, המנוע לא נמצא מעל הגלגלים האחוריים אלא במיקום מרכזי-אחורי.
עם משקל עצמי של 1.1 טונות בזכות המון אלומיניום בבניה שלה, היא לא צריכה יותר מ-252 כ"ס הסוס של מנוע ה-1.8 ליטרים שלה כדי להזיז אותה מהר. הקלילות הזו ממש בולטת מהשנייה שהיא מתחילה להתגלגל וגם כאשר מתחילים לצבור מהירות ועומסי צד. תיבת ההילוכים כפולת מצמד של גטרג (שמייצרת אותה גם לדגמי רנו ומרצדס אחרים) בת שבעה יחסי העברה מהירה להגיב ומדויקת. השילוב הזה של מנוע חי ונמרץ, מהיר חימה ותגובה עם משקל נוצה זה דבר אחד, העובדה שהוא נמצא במרכז המכונית גורם לה לזוז כמו שרק מכונית עם מנוע מרכזי זזה, דיוק ונייטרליות נהדרים, כאשר המכונית מסתובבת פשוט סביב ציר מרכזי מסתורי שנמצא בדיוק בין הנהג והנוסע.
זה אומר שהחיבור שלך למה שקורה למכונית הוא ישיר וגם הפידבק ממנה אליך מגיע מהר ומוקדם. אתה עם ביטחון להוציא אותה להיגוי יתר בעזיבת דוושה כבר אחרי הקפה אחת והיא עושה את זה בחן עדין והדרגתי כל כך. למרות שאין לה דיפרנציאל מוגבל החלקה, היא מנסה לפצות על זה עם מערכת שבולמת את הגלגל הפנימי לפניה עם מערכת הבלמים. זה לא טוב כמו דיפרנציאל מוגבל החלקה אמיתי, אבל עושה את העבודה. הייתי שמח להעביר איתה יום בכביש מפותל הררי.
יש לה בעיה אחרת, היא יקרה, יקרה מאוד. ב-60 אלף יורו היא מתומחרת דומה מאוד למכוניות כמו פורשה קאיימן, אודי TT RS, אלפא 4C ואין לה את הגימור האיכותי של הראשונות, המסורת של האחרונה וזה עוד לפני שהשווינו את הביצועים של מול ה-RS והדיוק הטוב יותר של הפורשה. אבל אותנו זה לא מעניין - גם כי כל 1,955 היחידות של המהדורה הראשונה נמכרו ובגלל שהיא לא תגיע לישראל. למה? כי בתרגום חופשי לשקלים פלוס מיסוי העסק הזה עלול לעלות יותר מ-600 אלף שקלים.
אני ממש חיכיתי לנהוג במכונית הזו עוד מהרגע שהיא הוצגה, ידעתי שהסיכוי לכך קלוש אבל כאשר בסופו של דבר זה קרה - היא הייתה בדיוק מה שחשבתי ואפילו יותר.
רנו אלפין בקטנה:
מנוע: 1.8 ליטר, ארבעה צילינדרים
הספק: 252 כ"ס
תאוצה 0-100: 4.5 שניות
מהירות מירבית: 250 קמ"ש
מחיר: 60 אלף יורו
פורשה 911 GT3RS: אימה ותענוג
איך אני יכול לתאר לך את ה-GT3 RS... זה קשה, אבל בואו ננסה. דמיין שאתה בחדר קטן עם שימפנזה, לשימפנזה יש ביד קלצ'ניקוב טעון ודרוך על אוטומט - אבל רגע, זה מתאר רק את ה-GT3. ה-GT3 RS זה אותו דבר רק שהשימפנזה אחרי שורה של קוקאין - זה מתחיל להעביר את המסר?
אני לא רוצה להתחיל להיכנס לכל השינויים בינה לבין כל 911 רגילה, מספיק שנגיד שעם המכונית הזו פורשה פשוט בנתה מכונית מירוץ טהורה, ואז אמרה "או.קיי, מה צריך כדי שיהיה לה רישוי לכביש?" וזה בדיוק מה שיצא פה יש כאן אפילו מטף כיבוי אש כציוד תקני - פאקינג מטף כיבוי אש...
זו מכונה מפלצתית, עם אפס סלחנות וטירוף מוחלט לנהיגה שסוחט ממך כל טיפת ריכוז כדי להשאיר אותה בקצב המטורף שהיא מסוגלת לנוע בו. והצליל שלה, אוי, הוא פשוט אלוהי. אני צריך להזכיר לעצמי כל הזמן שזה לא טי רקס שם מאחורי האוזן שלי, רק מנוע בוקסר שש בוכנות אטמוספרי בנפח 4.0 ליטרים שצורח את נשמתו עד ל-9,000 סל"ד - פתאום טי רקס לא נשמע כל כך מפחיד.
כשנוהגים אותה חזק מבינים עד כמה זה שונה לנהוג 911 חזקה מאוד ביחס למכוניות אחרות. מכיוון שיש שם הרבה משקל של מנוע מאחורה, בלימה לא מדויקת או סתם עזיבה מהירה של הגז כי נבהלת באמצע הפנייה עלולה לשחרר את הזנב, ואז כשהמשקולת הזו יוצאת החוצה כדאי לך שמאזן המעשים הטובים שלך אצל אלוהים הוא חיובי ושהבקרות שלה יתפסו אותך בזמן. אותו סיפור גם עם האצה חזקה מדי, עם כל הרוחב של 325 מ"מ צמיג מאחורה, אפילו עם treadwear של 80 וכל ההבטחות של גודייר על כמה הוא דביק - היא קורעת את האחיזה כמו שאמסטף קורע טישו. אני יודע שיש לה מושבי מירוצים וכלוב בטיחות, אבל הייתי כל כל מרוכז בנהיגה בה, שאני לא זוכר שום דבר אחר מתוך המכונית, יש מצב שבלוח המחוונים הקרינו סרטון של הלו קיטי. המכונית הזו לא השאירה עין אחת או זוג תחתונים יבשים.
פורשה חיכו עם הגרסה הזו לשנה האחרונה של הדור היוצא של ה-911, הם לקחו את כל הזמן שיש כדי ללמוד איך אפשר להוציא את המקסימום מהמכונית הזו - והצליחו. הם הצליחו לייצר מכונה כל כך גסה, אלימה, ברוטאלית, שבועטת ויורקת עליך, ואתה רק רוצה עוד מזה. שתיים מהיצירות הפסיכיות האלו נמצאות בישראל. אם השוק המקומי יתנהל כמו זה העולמי האנשים שקנו אותם ב-1,763,000 שקלים לא רק קנו מכונה מדהימה, אלא גם עשו עסקה מצוינת כי מאז הפסקת הייצור, הערך שלהן רק עולה.
פורשה 911GT3 RS בקטנה
מנוע: 4.0 ליטר, בוקסר, 6 צילינדרים
הספק: 520 כ"ס
תאוצה 0-100: 3.2 שניות
מהירות מירבית: 312 קמ"ש
מחיר: 1,760,000 שקלים
