פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נהג המירוצים היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית

      צילום: אתר רשמי

      נהגים בודדים הצליחו לנצח את מכוניות המירוץ הגרמניות בשנות ה-30, אלו שהמפלגה הנאצית שמה עליהן את יוקרתה ותדמיתה של גרמניה. אחד מהם היה יהודי בשם רנה דרייפוס שגם שילם מחיר על ניצחון זה

      השם דרייפוס בהקשר של אנטישמיות מעלה באופן המיידי ביותר את סיפורו של אלפרד דרייפוס, הקצין הצרפתי שהואשם בריגול, הורשע ולאחר מכן זוכה. אבל הפעם אני רוצה לספר לכם על דרייפוס אחר, גם הוא יהודי גם הוא בעל עיטור הליגיון הצרפתי - הפעם על הישגים בתחום אחר לגמרי. הכירו את היהודי הצרפתי שניצח את הנאצים פעמיים - על המסלול ובשדה הקרב.

      רנה דרייפוס נולד בעיר ניס בצרפת בשנת 1905. כבר כאשר היה בן תשע, ברור היה לו כי מירוצים ומכוניות הם הדברים שהולכים לעצב את חייו. הוא עובד בעסק המשפחתי לאספקת נייר, אבל זה רק האמצעי להגיע למטרה האמתית שלו - להיות נהג מירוצים. כך, בעקשנות יוצאת דופן הוא משכנע את אמא שלו, שכאיש מכירות הוא יספיק להגיע ליותר לקוחות אם ירכשו עבורו מכונית בוגאטי, נשמע מופרך - אבל זה עבד. ברישום למירוץ הרשמי הראשון שלו הוא מזייף את החתימה של אמא שלו על אישור ההשתתפות וחוזר הביתה עם המקום הראשון (אבל הוא היה גם המתחרה היחיד בקטגורייה שלו...), בשנים 1924-1929 הוא ממשיך להשתתף במירוצי חובבים בליגות שונות וקונה לעצמו שם של נהג מוכשר ומהיר. כולל הישג יוצא מן הכלל במירוץ הבכורה של הגרנד פרי הנוצץ מכולם של מונאקו, שם הוא מגיע למקום הראשון בקטגוריה שלו ולמקום החמישי הכללי.

      היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית (אתר רשמי)
      דרייפוס במכונית הבוגאטי במירוץ במונאקו

      הראש היהודי ממציא פטנטים

      המירוץ המרכזי הגדול והראשון שלו, זה שמפנה אליו את תשומת הלב של הקבוצות המרכזיות, היה לא פחות מסנסציה. זה קורה בשנת 1930 שוב במונאקו, דרייפוס שידע כי המכונית שלו נחותה מאשר אלו של המתחרים מהקבוצות הרשמיות, החליט לנקוט באסטרטגיה שונה לחלוטין. הוא מבקש מהמכונאים להוסיף עוד מיכל דלק למכונית שלו. הם מייעצים לו שלא לעשות את זה, עוד דלק משמעו עוד משקל ועוד עומס על המכוניות - אבל רנה, כמו שכבר הבנתם - לא טיפוס שזז מדעתו.

      המירוץ יוצא לדרך, כאשר לואיס שירון (זה שעל שמו קרויה הבוגאטי שירון) מסתער על ההובלה ורנה, עם מכונית כבדה יותר משל כל המתחרים מאחור במקום השביעי. המירוץ ממשיך ורנה נוהג את הבוגאטי 35B הפרטית שלו בקצב מטורף, על הקצה ומתקדם עד למקום השני. המירוץ מתקרב לחלק האחרון שלו ובשלב זה נאלץ שירון לעצור לתדלק. יתרון הזמן האדיר שלו על פני דרייפוס וההנחה כי גם הוא ייאלץ לעצור לתדלק מביאה אותו להעריך שאין סכנה.

      זה הרגע לו חיכה דרייפוס, הוא פותח את ברז הדלק של המיכל הנוסף ודוחף עוד יותר קדימה. כאשר שירון מסיים את התדלוק המהיר שלו וחוזר למסלול, הוא עדיין מוביל אבל רנה כבר צמוד אליו מאוד וממשיך לצמצם, מספר הקפות לאחר מכן נוספת תקלה בדוושת המצערת ודרייפוס חולף על פניו, מנצח במירוץ בפער של 22 שניות.

      היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית (אתר רשמי)
      קור הרוח, והחשיבה האסטרטגית של רנה מושכים את תשומת הלב של הקבוצות הגדולות

      גבר חיל מי ימצא

      הניצחון של דרייפוס במירוץ לא נעלם מעיני הקבוצות הגדולות, הן מחזרות אחריו והוא מקבל את הצעתה הנדיבה של מזראטי לשמש כנהג רשמי של הקבוצה. מהר מאוד הוא מבין שהמכוניות של החברה האיטלקית אינן תחרותיות מספיק ושנה לאחר מכן חוזר לנהוג במכוניות של בוגאטי, הפעם של מכוניות היצרן הרשמיות. עם היכולות שלו והמכוניות המתקדמות הוא רושם ניצחונות בכל רחבי המסלולים באירופה או מסיים במקומות הראשונים. בשנת 1935 הוא מוחתם בלא פחות מאשר קבוצת פרארי עמה הוא מתחרה במשך שנתיים (קבוצת המירוצים של פרארי הוקמה בשנת 1929, בעוד כיצרנית היא הוקמה בשנת 1948), עד שב-1937 הוא עובר לדלהיי (יצרנית מכוניות הספורט הצרפתית, לא העיר בהודו, נו באמת...).

      אבל מלבד התקדמות הקריירה של רנה דרייפוס, המחצית השנייה של שנות ה-30 מביאה שינויים גדולים שמתחילים להתרחש על מסלולי המירוצים באירופה ומחוצה להם. מהר מאוד, מוצאו היהודי של דרייפוס והשינויים האלו שמתחילים בגרמניה ומתפשטים גם החוצה - הולכים להביא אותו לאירוע שישנה את מסלול חייו.

      אדולף הוהליינן- דמות טראגית או קצין נאצי קר-רוח? (אתר יצרן)
      היטלר, חובב הרכב הבין את המשמעות של ניצחון על מסלול המירוצים. כאן בוחן את הדגם של אוטו-יוניון

      חיצים כסופים

      כבולה בהסכמי וורסאי שנחתמו בתום מלחמת העולם הראשונה, על גרמניה מוטלים איסורים רבים ומגבלות נוקשות בנוגע ליכולתה לתכנן או לייצר כלים מלחמתיים. בנוסף, השאיפה של המפלגה הנאצית לרומם מחדש את רוחו של העם הגרמני ולהאדיר את העליונות של הגזע הארי - מתלכדים שניהם לתוכנית אחת במוחו של אדולף היטלר שהיה גם חובב רכב בעצמו.

      הוא מחליט שמסלולי המירוצים ישמשו ככלי להשגת שלוש מטרות. הראשונה היא האפשרות לפתח, לתכנן ולבחון באופן הקיצוני ביותר שלל טכנולוגיות חדשות בתחום המנועים, מערכות הקירור, הצמיגים, אווירודינמיקה ועוד. חלק מהלקחים האלו ישמשו את מכונת המלחמה ביישום שלהם במטוסים וטנקים. המטרה השנייה היא להעלות את המורל בקרב העם הגרמני, מירוצי המכוניות באותן שנים היו חלון הראווה הטכנולוגי המתקדם ביותר, המקבילה של המירוץ לחלל שלושה עשורים לאחר מכן. המטרה השלישית הייתה להאדיר את העליונות הטכנולוגית של גרמניה וכן את יכולותיהם של הנהגים בני הגזע הארי, את מושבי מכוניות המירוץ הגרמניות של מרצדס ואוטו יוניון (לימים אודי) אכלסו רודולף קרצ'יולה, ברנד רוזמאייר, הרמן פאול מולר, מנפרד ון בראוכביץ', הרמן לאנג והאנס שטוק (שאמנם היה פולני מוצאו, אך הוכר כ"ארי אמיתי" על ידי היטלר עמו היה מיודד). אגב, שטוק עצמו הוטרד רבות בשל נישואיו למישהי בעלת שורשים יהודיים, תזכירו לי שאני חייב לכם כתבה על זה.

      אדולף הוהליינן- דמות טראגית או קצין נאצי קר-רוח? (אתר יצרן)
      המכוניות הגרמניות היו בעלות עליונות חסרת פשרות על המסלול

      בהתאם למדיניות זו, מזרימה המפלגה הנאצית מאות אלפי רייכסמארקים במטרה אחת - לכבוש את מסלולי המירוצים. בתוך שנים ספורות המטרה הזו מוכתרת בהצלחה אדירה. משנת 1935, שנה בלבד אחרי שנכנסו לעניינים ועד 1938 את האליפויות קטפו בזו אחר זו הנהגים הגרמניים, עם מכוניות האוטו יוניון והמרצדס הכסופות שלאף מכונית אחרת לא היה סיכוי מולן. גם בשנת 1939, שלא הושלמה בשל פרוץ המלחמה, ניצחו הגרמנים בכל ארבעת המירוצים שנערכו. מיותר לציין שבשל מוצאו היהודי, לדרייפוס לא היה סיכוי להתקבל לשורות הקבוצות הנאציות, שמקום בהן היה משאת נפשו של כל נהג מירוצים באותן השנים.

      היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית (אתר רשמי)
      דרייפוס במכונית הדלהיי, ניצל את יתרון המשקל והתמרון

      גיבור מקומי

      כמו בסצנת דו קרב של מערבון, התייצבו שני הצדדים למירוץ הראשון בעונת 1938 - הגרנד פרי הצרפתי שנערך בעיר פיו בדרום מערב צרפת. מצד אחד רודולף קרצ'יולה במכונית המרצדס הגרמנית המהוללת, נושאת צלב הקרס ומן העבר השני, הנהג היהודי רנה דרייפוס במכונית הדלהיי הצנועה. מירוץ הרחובות הצפוף, מהסוג שדרייפוס כבר הוכיח במונאקו שהוא החביב עליו, יחד עם יכולת התמרון העדיפה של המכונית הצרפתית עמדו לרשותו. אבל מהצד השני קרצ'יולה כבר נשא עמו רצף ניצחונות והשנים שקדמו הוכיחו ללא צל של ספק את עליונות המכוניות הגרמניות.

      קרצ'יולה ודרייפוס שזינקו מהמקומות הראשונים ניהלו ביניהם קרב ראש בראש כבר מתחילת המירוץ בן 100 ההקפות. דרייפוס היה צמוד למכונית הכסופה הגרמנית והשניים החליפו מקום בהובלה של המירוץ. ההקפות הולכות מצטברות, השניים נאבקים זה בזה ובמכוניות כמו בעולם משלהם. בשלב זה, כבר מתחילים להתברר שני דברים. הראשון הוא שהמנוע הגדול והצמא של המרצדס המפלצתית שותה דלק בקצב מסחרר ביחס לדלהיי הקלה יותר, הדבר השני שמתברר הוא שככל שהמירוץ מתקדם, שאריות השמן והגומי על המסלול - פשוט מונעות מקרצ'יולה להביא לידי ביטוי את ייתרון הכוח האדיר שיש למכונית.

      הנהג הגרמני נאלץ לעצור לתדלק את המכונית שלו, ובתוך כך מתחלף עם בן קבוצתו הרמן לאנג. אולם הפער כבר היה גדול כל כך שללאנג לא היה סיכוי לצמצם את הפער. אותה אסטרטגיית המירוץ ללא עצירה שהביאה לדרייפוס את הניצחון המשמעותי הראשון שלו שמונה שנים קודם לכן חזר על עצמו. כאשר מסתיים המירוץ הוא חוצה את קו הסיום ראשון ובפער אדיר של כמעט שתי דקות. דרייפוס פשוט מחץ את תפארת המפלגה הנאצית בניצחון שהיה לא רק עניין של מקום ראשון או שני, אלא גם בעל משמעויות סמליות הרבה יותר גדולות.

      היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית (אתר רשמי)

      היהודי הנודד

      אחרי הניצחון בפיו, רנה דרייפוס הופך בן לילה לגיבור צרפתי מהולל. למרות שהממשלות מסביב המשיכו להתעלם מהמפלצת שצומחת במרכז אירופה, רוחות המלחמה כבר נשבו מסביב. בספטמבר 1939 פורצת המלחמה, וברגע שצרפת נכנסת למלחמה מול גרמניה, רנה מתגייס למאמץ המלחמתי ומוצב בתור נהג משאית. בשנת 1940 הוא נשלח לארצות הברית לייצג את צבא צרפת במירוץ האינדיאפוליס 500 המסורתי ביום הזיכרון האמריקני. המירוץ שנערך במסלול אובאלי שונה מאוד מהסגנון של המירוצים האירופיים ודורש מכוניות בכיול שונה מאוד וכן טכניקת נהיגה שונה מאוד. בלי יותר מדי זמן להתכונן, בלי להכיר את החוקים או אפילו את השפה. נכנסים דרייפוס ושותפו למירוץ בשל העובדה שלא הכירו את הכללים, הם דורגו במקום האחרון במוקדמות. במירוץ עצמו הם התקדמו במהירות בדירוג, אולם פעמיים נאלצו לעצור בשל הנהיגה שלא בהתאם לכללים המקומיים (אותם כזכור כלל לא ידעו והיו שונים לחלוטין מאלו האירופיים). כך שאת המירוץ סיימו השניים במקום ה-10.

      אבל הדרמה על המסלול התגמדה לעומת הדרמה שהתחוללה באותו זמן בבית, שם הצבא הגרמני כבש את צרפת בסערה. דרייפוס, שעמד לצאת בחזרה קיבל מסר ברור מאוד - כצרפתי, בוודאי כצרפתי ממוצא יהודי ועל אחת כמה וכמה כצרפתי ממוצא יהודי שהשפיל את פרויקט הדגל של המפלגה הנאצית. בקיצור, עדיף לך להישאר בארצות הברית.

      היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית (אתר רשמי)
      דרייפוס במדי הצבא האמריקני אליו התגייס

      רנה נשאר בארצות הברית ופותח במנהטן מסעדה. אבל זה לא נמשך זמן רב, קצת אחרי כניסת ארצות הברית למלחמה מתגייס רנה שוב ב-1942, הפעם לצבא האמריקני בתור חוקר, ובמהרה מוצא את עצמו שוב באירופה, הפעם באיטליה כחלק מהמערכה שם. במהלך המלחמה הוא מצליח לאתר את אחיו ואחותו ובסיומה שני האחים חוזרים לארצות הברית ופותחים שוב במנהטן מסעדה, הפעם בשם "לה גורמה". לאחר ביקור מולדת קצר בן שנה בשנת 1952, במהלכו משתתף רנה במירוץ 24 השעות של לה-מאן, הם חוזרים ב-1953 לארצות הברית ופותחים מסעדה נוספת בשם 'Le Chanteclair' שפירושו "התרנגול". מהר מאוד הופכת המסעדה למקום מפגש קבוע לנהגי מירוצים אמריקניים או כאלו שמגיעים לניו-יורק מעבר לים. זוכר חסד נעורים לבוגאטי, לוגו המסעדה שהופיע על התפריטים, המאפרות והמפיות היה בתצורת הגריל האובאלי של מכוניות בוגאטי ובצבע תכלכל.

      היהודי שהשפיל את המפלגה הנאצית (אתר רשמי)
      רנה (מימין) ואחיו מוריס בפתח המסעדה שלהם, שהפכה למוקד עלייה לרגל של נהגי מירוצים

      50 שנים אחרי הניצחון הראשון שלו במונטה קרלו בגיל 75 הוא חוזר לסיבוב פרידה במסלול ההוא וזוכה לכבוד אדיר, כזה שמגיע למישהו שלא רק הגיע להישגים ספורטיביים יוצאי דופן פעם אחר פעם, אלא שגם התגייס להגנת מולדתו והארץ ששימשה לו מקלט - רק כי זה היה המעשה הנכון. ובינינו היה יהודי שניצח את הנאצים פעמיים - על המסלול ובשדה הקרב.

      רנה דרייפוס הלך לעולמו באוגוסט 1993 בגיל 88.