נהיגה ראשונה: אודי A1 החדשה

ליצרניות רכב תמיד היה קטע כזה עם ראשוניות. לפעמים זה עניין של יוקרה, לפעמים זה עניין של מוניטין, לפעמים זו סתם קטנוניות. בכל מה שקשור לסופר מיני יוקרתית אודי לא היו ראשונים. מיני עשו את זה קודם, גם אלפא הייתה שם עם מיטו, סיטרואן עם DS3 - אבל אודי כן עשו את זה בהצלחה. רוצה לומר - זה שיש לכם סופר מיני שממוצבת כיוקרתית זה לא מספיק, אתם צריכים את השם הנכון מאחוריה.

לאודי A1 היה השם הנכון מאחוריה, וזה עזר לה מאוד להפוך להצלחה לא מבוטלת. לעיתים זה היה בגלל האיכויות של המכוניות עצמה, לרוב זה היה בגלל הדחף האנושי, הפשוט, הבסיסי והמנוצל היטב להיראות במכונית הנכונה עם הסמל הנכון.

הדבר הראשון שעובר לי בראש במפגש עם ה-A1 החדשה הוא שהפעם הם העזו, העזו והצליחו. A1 הקודמת הייתה נאה, אבל נאה בדרכה העגלגלה שלי תמיד הזכירה סבונייה במקלחת. הפעם, המעצבים הלכו על הרבה יותר זוויות וחיתוכים והקנו לה מראה הייטקי וספורטיבי. אולי כדי לחפות על העובדה שהיא מגיעה רק בתצורת הספורטבק מחומשת הדלתות. כל כך חבל שמכונית המבחן כהה, צבע שמשחית את העבודה המרשימה מאוד על הגוף שלה. מיחידות התאורה וחרכי האוויר במכסה המנוע מקדימה ועד הפנסים האחוריים - נוכחות לא חסרה לה.

גם תא הנוסעים עובר "אאודיפיקציה" יסודית מאוד. למרות הפלטפורמה שהיא חולקת עם סיאט איביזה ופולקסווגן פולו, במבט ראשון, שני ולמעשה גם בסיום ימי המבחן תא הנוסעים הזה מצליח לבדל את עצמו ולהעניק, לפחות בשורת המושבים הקדמית מסר איכותי ויוקרתי מאוד. אלו לא רק הקווים הנקיים, הטקסטורות, אלא גם המראה של הצגים הדיגיטליים הנדיבים במערכת המולטימדיה (8.8 אינץ') ולוח המחוונים (10.25 אינץ'). איכות החומרים מלפנים טובה, כראוי וכמצופה. ככל שיורדות הידיים למטה וביתר שאת במושב האחורי, נותר בעיקר העיצוב - כי כאן מבחינת הפלסטיקים כבר לא תרגישו הבדל בינה לבין סיאט איביזה.

מתחת למראה המרשים הזה, מגלים חבילת אבזור שהיא דווקא רגילה להפליא. למעט ממשק ה-MMI מופעל המגע עם צימוד למכשירי אפל ואנדרואיד, הנעה ללא מפתח (בחבילת הקומפורט), בקרת אקלים מפוצלת אין פה שום אבזור יוצא דופן או מרשים ויוקרתי - לא בקרת שיוט (יש רק מגביל מהירות), לא מצלמת רוורס, טעינה אלחוטית, שקעי טעינה מאחור ועוד.
מערך הבטיחות כולל בקרת סטייה מנתיב עם תיקון, התרעת אי שמירת מרחק ובלימה אוטומטית בחירום.

הודות לעיצוב הנקי והמיומנות ארוכת השנים של אודי בפרט וקונצרן פולקסוואגן בכלל בבניית סביבות נהג טובות ויעילות - קל מאוד להבין, להתמצא ולתפעל את תא הנוסעים הזה. לא רק את מערכת המולטימדיה, אלא גם את בקרת האקלים ושאר האביזרים.

תנוחת הנהיגה מלפנים פשוטה מאוד, גם נהגים גבוהים הצליחו למצוא בה די מקום, טווח הכיוון של ההגה רחב, גם לגובה וגם לעומק. הראות החוצה טובה מאוד. המרווח מאחור בסדר גמור, בטח עם 256 ס"מ בבסיס הגלגלים. לא יכנסו פה יותר משני מבוגרים ויש פה גם תעלת הינע שמתרוממת במרכז הרצפה. תא המטען מציג 335 ליטרים על הנייר, זה מספר יפה מאוד לסופר מיני ויחד עם פתח ההאצ'בק שלה מקבלים גם נפח שימושי וגם קלות הטענה. יש פה אפשרות לשחק עם גובה הרצפה כדי לאחסן מתחתיה חפצים שאתם לא רוצים שייראו או סתם יתגלגלו בתא המטען.

אודי A1 שלקחנו למבחן מצוידת במנוע שלושה צילינדרים 1.0 ליטרים בהספק 116 כ"ס. יש מנוע נוסף בנפח 1.5 ליטר ולו 150 כ"ס. בהתאם למדיניות שמות הגרסאות של אודי לראשונה קוראים 30TFSI ולשנייה קוראים 35TFSI, למה? כי היום כבר לא נעים לומר שיש לך באודי מנוע 1.0 ליטר שלושה צילינדרים...

לחיצה על כפתור ההנעה ורעד קל לשבריר שנייה מזכיר שיש כאן שלושה צילינדרים. הפעם הבאה שפוגשים בתזכורת הזו היא כאשר מאיצים איתו תחת עומס ובקצה קשת הסל"ד הצליל שלו מסגיר את התצורה. זה כמובן אם ניתקתם את מערכת העצור סע שמדוממת את המנוע - אתם חייבים לעשות את זה - אחרת היא תוציא אתכם מדעתכם עם הנעה נוראית ומרעידת מרכב בכל פעם. בסך הכל, עם 116 כ"ס ו-20.4 קג"מ שסוחבים 1.2 טון, הקצב סביר פלוס במישור. למעט שיהוי בהגעת הכוח עד שהטורבו נכנס לעניינים, אין תלונות כולל יכולת לשייט במהירות גבוהה למדי בנינוחות. בעליות ארוכות או סתם כביש הררי מתגלה הרזון של המנוע וצריך קצת יותר סבלנות בקצב צבירת המהירות.

המימדים הקומפקטיים שלה הופכים אותה למכונית קלה מאוד לתמרון עירוני, הראות הטובה החוצה והעיצוב הרבוע מאפשרים לנווט אותה גם במקומות צפופים. נוחות הנסיעה טובה על מרבית הכבישים והשיבושים. אין פה איזו בעיה יוצאת דופן, למעשה היא די נוחה ביחס למתחרה כמו המיני למשל.

מה שהיא לא עושה כמו המיני זה להתנהג, לא שיש בעיה עם איך שהיא נוסעת, היא אפילו מקבלת ציון טוב מאוד. ההגה מהיר ומדויק, העברת ההילוכים מהירה ומדויקת, יש פה אפילו נכונות של השלדה לשחק קצת עם הזנב במגבלות הטעם הטוב. אבל המיני הרבה יותר משתפת פעולה בכל הדבר הזה של כבישים מפותלים. כמו כן, אם תגזימו לגמרי עם העומס תגלו כמונו שאתם מגיעים לסוף הירידות של הגלבוע עם בלמים ריחניים במיוחד ודוושה ספוגית משהו.

מבחינת צריכת הדלק, כמו כל מנוע טורבו קטן, אפשר להתנהל איתו בעדינות כך שבנהיגה יום יומית הוצאנו ממנו בקלות 15.5 ק"מ לליטר, אבל מספיק סשן קצר של נהיגה אגרסיבית כדי להוריד את הצריכה הכוללת של ימי המבחן ל-13.7 ק"מ לליטר.

קל מאוד יהיה לפטור את ה-A1 כמכונית למי שמאוד רוצה אודי ואין לו כסף לאחת. קל מאוד יהיה לומר "פחחחח... סיאט איביזה בכפול כסף". קל, אבל לא בהכרח נכון הפעם. כי למרות שהיא לא מושלמת ורושמת לחובתה כמה חסרונות לא ממש מתקבלים בתחום האבזור, הפעם ה-A1 היא הרבה יותר מפרצוף יפה עם סמל ארבע הטבעות. היא מרשימה למראה (לא בצבע הזה), לא נכשלת בשום סעיף מהותי של תפקוד כמכונית יומיומית ואפילו די שימושית. יחידת ההנעה תספק 90 אחוז מהלקוחות 90 אחוז מהזמן. אבל יותר מכל היא באמת מצליחה להעניק אווירה שונה בתא הנוסעים ולקחת את הבסיס המשותף שלה עם אותה איביזה למקום שדובר את שפת המותג ומקיף את הקונה שלה בתחושה הנכונה. ושלא נתבלבל - זה הרבה מאוד ממה שמניע לקניה בעולם שלה.

מחיר הבסיס של 150 אלף שקלים הוא לא זול אבל גם לא נורא ביחס למיצוב, לתמורה, לתחרות ולאיכות. מחבילת ה"סטייל" שכשמה מוסיפה בעיקר קישוטים ועולה 14 אלף שקלים אפשר להתעלם, על חבילת ה"קומפורט" שעלותה 8,900 שקלים ואחראית למפתח החכם, לחיישני החניה, למראות המתקפלות ובקרת האקלים לא כדאי לוותר.

מנוע, הנעה: בנזין, 3 צילינדרים, קדמית
נפח: 999 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 116/5,000
מומנט/סל"ד (קג"מ): 20.4/2,000
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 7 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 403
רוחב (ס"מ): 174
גובה (ס"מ): 141
בסיס גלגלים (ס"מ): 256
תא מטען: 335 ליטרים

ביצועים:
תאוצה 0-100: 9.4 שניות
מהירות מירבית: 203 קמ"ש

מתחרות:
DS3, מיני קופר, אלפא מיטו

מחיר:
150 אלף (בסיס), 173 אלף שקלים (מבחן)