עם פיג'ו 208 Cup, על מסלול המרוצים

אנחנו מתקרבים לפניה החדה במהירות, בעודי מנסה לתזמן את הבלימה ואת קו הפנייה; הייתה זו ההקפה ה-18 שלי, וה-208 נענתה בצייתנות מפתיעה לפקודותיי. הבלימה הייתה בעוצמה ובתזמון המדוייקים, אבל לא כך קו הכניסה. לחיצה נוספת על הבלם הוציאה את הישבן למסלול מדויק יותר ואיפשרה לי להאיץ לקראת הפנייה הבאה. לאחר סדרה ארוכה של פניות שבוצעו ברשלנות לא חיננית קיבלתי ח"ח מגידי קרונין, מדריך הנהיגה שישב לידי: "יופי, זה היה מעולה!".

שלושה מקצים של 10 הקפות ביצעתי עם קרונין, והתוצאות היו מביכות למדי; ניכר היה ש'קשה ללמד כלב זקן טריקים חדשים', ושגיאות נהיגה שצברתי משך עשרות שנים, הרימו את ראשן המרושע לעתים קרובות מדי. דווקא על רקע זה, כל פניית שבוצעה בהצלחה, כל בלימה מדוייקת, גרמו לנו שמחה רבה. לאחר שני מקצים אותם השקעתי בלימוד ושינון, אמרתי לגידי: יאללה, עכשיו אני רוצה להשתחרר קצת, ליהנות, לא מעניינים אותי זמני מסלול. "תעשה מה שבראש שלך" אמר המדריך, "רק אל תעוף לי מהמסלול". כך אמנם היה; נהניתי מאוד, נהגתי פחות מהר אבל מההקפה האחרונה כבר יצאתי שטוף זיעה. איזה כיף.

בהתחשב ברמת ההתרגשות והארנלין מהן נהניתי, אני רק יכול לדמיין את רמת ההתרגשות הנובעת מתפירת המסלול כאשר מסביבך מסתובבות עוד כמה 208, ומדי פעם מגיחה מאחורייך איזו ראדיקל זריזה או אימפרזה כוחנית. במהלך 30 ההקפות שלי הזדמן לי גם לעקוף כמה מתחרים, רגעים מספקים מאוד

עבור ראם סמואל וגידי קרונין מחברת פרודרייב, עשרת הפיג'ו 208 Cup הן לא פחות מנס יומיומי המתרחש לנגד עיניהם. לאחר עשרות שנים של חלומות בהקיץ, פרוייקטים שהתמוססו בזה אחר זה ושימוש יקר במסלולים בחו"ל, התאחדו לפתע כל המזלות: פתאום יש בישראל שלושה מסלולי אספלט, פתאום נוצר שיתוף פעולה עם עיריית ערד, פתאום צץ יבואן מכוניות המעמיד שמונה (עכשיו כבר עשר) מכוניות מרוץ תקניות ומקצועיות לחלוטין. חזון אחרית הימים.

הדרך הפשוטה והעממית ביותר ליהנות מנהיגת מסלול היא להגיע אליו עם הרכב הפרטי שלך; ביום ביקורנו חרכו את המסלול אימפרזות, GTR'ים, קופרות ופורשים, אבל החמודים ביותר היו שני חבר'ה שהגיעו עם מאזדה 2 וקיה פיקנטו. את הזמנים שלהם היה אפשר למדוד עם לוח שנה אבל כמות החיוכים שנשפכה מהם הייתה אדירה, עת עצרו לצנן את הבלמים המעשנים.

'יום מסלול פתוח' עם הרכב שלך נמשך כשלוש שעות והמחיר הוא 379 שקלים בלבד, זה הכי עממיקו שניתן לחשוב עליו. מותר לנהוג כמה שרוצים אבל מומלץ לקיים מקצי נהיגה של 7-10 דקות, ולאחר מכן לתת לנהג ולרכב לנוח. אנשי פרודרייב ימליצו לכם על לחץ האוויר הרצוי, יתנו טיפים של בטיחות והכרת המסלול ויאללה, למעוך את הדוושה!

אורך המסלול הוא 1.6 קילומטר, כולל ישורת ארוכה ורצף של פניות הדוקות ופניות S ממזריות. המסלול צר יחסית, קשה לעקוף, ויש חשיבות עליונה ללימוד ושינון קווי הגישה לכל פנייה. השינון חשוב במיוחד במסלול ערד בו יש עליות וירידות, וחלק מהפניות עיוורות. הצורך לזכור את קווי הפנייה מהווה אתגר לא פשוט למאותגרי ריכוז כמוני.

'יום מסלול פתוח' עשוי להיות חוויה חד פעמית, או פתיח לכניסה לעולם המרוצים. אם תרצו לנהוג ברכב של פרודרייב, תוכלו לבחור בין פיג'ו 208 RC או סובארו BRZ מוכנה למרוצים; בקרוב ייצטרפו להיצע 208 טורבו 200 כ"ס, ורכב מרוצים יעודי Funyo-5. המחירים נעים מ-600 ש"ח למקצה 'סולו' עם מאמן, חצי יום של חוויות ואימונים בעלות 2,700 ש"ח, ועד קורס בן יומיים בו לומדים את רזי נהיגת מרוצים, כולל הדמייה של מרוץ סיבולת, בעלות 9,700 ש"ח.

עונת מרוצים מלאה הכוללת שבעה מרוצים תעלה לכם 37,400 שקלים, ועוד הוצאות חד פעמיות (הוצאת רישיון מרוצים, ציוד מרוצים תקני וכו'). ניתן להתחרות גם עם רכב מרוצים פרטי, בעלות של 850 שקל למרוץ. זה לא מעט כסף אבל לרכוש ולתפעל מכונית מרוץ יעלה לכם הרבה יותר, גם באירופה.

הקורס בן שעתיים וחצי אותו לקחתי עולה 1,690 שקלים והוא כולל הדרכה תיאורטית, שלושה מקצים של 10 דקות נהיגה עצמית, ושתי הקפות הדגמה לצידו של קרונין, שהמחיש לי כמה פוטנציאל טמון בגלגלי הפיג'ו 208 Cup. כייף לא נורמלי. יהיו שייזדעקו שזה הרבה כסף, ואיך אפשר לגבות כל כך הרבה ו... ו...? אבל אני חושב שאם אנשים מוכנים לשלם 1,700 שקלים עבור כרטיס ב'גולד רינג' להופעה של ג'ניפר לופז, או להוציא סכום דומה על זוג כרטיסים לפילהרמונית - אז 1,690 שקלים אינם הרבה כסף, תמורת חוויה מוטורית ייחודית ובלתי נשכחת. זה לא קרטינג, זו לא השחזת צמיגים בכביש ציבורי, זו חווית מרוצים אותנטית ומשכרת. פרטים מלאים תמצאו באתר של חברת פרודרייב.

בימים בהם מתהדרים קרוסאוברים ב-250 או 400 כ"ס, קל להשתאות על ההספק הנומינלי הנמוך של מנועי המרוץ של ה-208. נכון, 140 סוסים זו לא אורווה גדולה, אבל זו לא הנקודה. ה-208 האלה הן מכוניות מרוץ טהורות וייעודיות. אלו 208 3 דלתות מהן קולף כל פריט שאינו נועד להאצה, בלימה ופנייה. אין ריפודים, אין מזגן, אין מושבים אחוריים, אין חלונות, אין אלוהים. לעומת זאת יש מתלים מהודקים ומדוייקים, היגוי אלוהי, בלמים המסוגלים לעמוד בעומס הגדול. בישורת הארוכה קל לעקוף את ה-208 אבל בפניות ההדוקות, היא מלכה של ממש. פרודרייב מכינים כרגע מנוע טורבו שיעלה את הספק המנוע ל-200 כוחות סוס, זה כבר ייתן הנאה רבה על הישורת וביציאה מפניות. שלדת המכונית יכולה לשאת עד 270 כ"ס, כך שאין שום בעיה להעלות את ההספק עוד יותר.

על המסלול ניתן לראות ניסן GTR'ים משופרות עם 500-600 כ"ס, הן עפות על פני ה-208 בישורות, אבל אין כמוה בפניות - ובוודאי כרכב לימוד נהיגת מסלול. אם תחליטו לצלול למעמקי עולם המרוצים תוכלו להזמין אצל לובינסקי 208 מוכנה לקרב תמורת 200,000 שקלים, ויש אפילו ניצנים של שוק משומשות - 150,000 שקלים, ויש לכם 208 יד שנייה. אין צורך לשפר את ה-208 הסטנדרטית אבל ניתן להרכיב עליה צמיגים ספורטיביים יותר ולהתקין את ערכת הטורבו. רוצים את הרכב המהיר ביותר על המסלול? זוהי ה'רדיקאל SR1' החד מושבית, 300,000 שקלים והיא שלכם.

כשאני שומע 'מרוץ סיבולת' עפים זיכרונותיי לתחרויות 24 שעות במסלול ספא בבלגיה או לה-מאנס בצרפת. אלו אירועים גדושי התרגשות ואדרנלין לנהגים ולצוותים, ולקהל של מאות אלפי צופים המתגודדים סביב המסלולים, חלקם באורך שבעה קילומטרים. אנחנו עוד לא שם אבל למחרת ביקורי במסלול, נערך בערד מרוץ הסיבולת הראשון בישראל. המרוץ היה חוויה גדולה ומרגשת, כולל החלפות נהגים, עצירות תדלוק, עקיפות וספינים לרוב.

שבעה צוותים עלו על המסלול, כולם סיימו את 122 הקילומטרים השוחקים. מנצחי מרוץ הסיבולת הראשון בישראל היו גיא אמודי וסופי גולן (סופי היא בחורה מקסימה בת 19, המובילה כרגע את אליפות ישראל ב-208 - כפיים) עם ה'רדיקל', שביצעה 76 הקפות של המסלול. לצידם על הפודיום התייצבו שתי 208 Cup, עם 71 ו-70 הקפות. אירופה בישראל. מרוץ הסיבולת הבא מתוכנן ל 12-13 ליולי, עוד ניתן להירשם אליו.

ואם אנחנו בקטע של להעניק קרדיט על הפלא המוטורי, לא נוכל להתעלם מחברת לובינסקי, שהחליטה להביא לישראל את שמונה ה-208 הראשונות. זה מהלך שנועד לחזק את תדמית המותג הצרפתי כרכב ספורטיבי, לראשונה בישראל. ייבוא ה-208 חייב השקעה גדולה במכוניות ובחלפים, הדרכת מכונאים, וסגירת חוזים עם מסלולי המרוצים וחברת פרודרייב המפעילה את המכוניות. יש גופים נוספים בישראל המפעילים פורמולות מרוצים שונות בשלושת המסלולים החדשים; התחרות תעשה טוב לענף, אם כי איני יכול שלא לשאול את עצמי - האם לא קפצנו גבוה מדי, מאפס פעילות לשלושה מסלולים שצמחו כאן תוך זמן קצר ביותר?

כל שאני יכול לומר עכשיו הוא שלאחר עשרות שנות ציפייה, כיף אדיר לראות את ניצני הספורט המוטורי בישראל. נקווה שיותר ויותר צעירים ייכנסו לתחום, ספונסורים ייפתחו את הכיס, וכולם ייהנו וירוויחו מהזירה החדשה הנפתחת לפנינו.