יום העצמאות האמריקני: 10 רכבי שטח מארץ הדוד סם

יום עצמאות שמח לידידתנו הגדולה שמעבר לים. האומה שחרתה על דגלה את החופש והביאה את בשורת המכוניות בייצור ההמוני, הייתה גם זו שראתה ברכב השטח את ההמשך המודרני לדימוי הסוס שמוציא את בעליו אל המרחבים. עוד מימי המודל T שגם בלי אלקטרוניקה והנעה כפולה קיפצה בשטח כמו שום דבר לפניה ועד למפלצות בדמות טרופי טראקס תחרותיים ומכונות דיונות בעלות 1,000 כ"ס עם מנוע קורבט משופר להחריד - אלו 10 רכבי השטח שמתארים את הרוח האמריקנית.

נגיד כבר עכשיו, לא כולם פה. הגרנד צ'ירוקי, הוואגוניר, הבלייזר, האקספלורר והמאנסטר טראקס שהן טירוף בפני עצמן - כל אלו כבודם במקומם מונח. זו העשירייה שלנו, אתם מוזמנים להוסיף את שלכם בתגובות.

הג'יפ שלפניו לא היה כלום נולד בחופזה, בזמן מלחמת העולם השנייה. הכוחות האמריקנים נזקקו לרכב שטח זריז שיוכל להנחית אותם בחולות נורמנדי, לצלוח את הביצות של בלגיה, ולטפס על הרי האלפים. בצד השני של האוקיינוס לשרוד את הג'ונגלים בפיליפינים ובמדבריות אפריקה הצפונית לאגף את הארמיה של רומל. הצבא הוציא מכרז דרקני ביותר ותוך חודשים ספורים הגישו וויליס, פורד ובנטאם הצעות לרכב סיור מהיר. הג'יפ המקורי עוד לא נקרא Jeep אבל הוא שקל 1,060 קילוגרם בלבד, מתחת למכסה המנוע צהלו 49 כוח סוס, והייתה לו תיבה בת שלושה הילוכים.

אבל כבר ב-1941 היו לו שלדת סולם ושני סרנים חיים עם הילוך 'כוח', בדיוק כמו רנגלר מודרני הנמכר היום באולמות התצוגה. הוא ידע להסיע ארבעה לוחמים, לגרור עוקב מים בשביל מבוצבץ, או לדהור ב-105 קמ"ש על כבישיה ההרוסים של אירופה. השם Jeep נולד בהמשך השירות הקרבי (והוכרז רשמית ב-1950), כנראה כראשי תיבות של General Purpose, או ככינוי חיבה לגיבור קומיקס שהיה פופולרי בין הכוחות הלוחמים. יש להודות כי גם לפני כן היו בעולם רכבי 4X4, אבל הוויליס יצר את המודעות העולמית לרכבי שטח קלים - בוודאי בהיותו הכרכרה שעל גביה שיחררו האמריקנים את אירופה המדממת. לאחר המלחמה צצו לוויליס חיקויים של טויוטה, לנד רובר, ואפילו אצל הסובייטים. אבל את כתר הראשוניות אי אפשר לקחת לג'יפ האמריקני הפעוט.

הלוחמים האמריקנים חזרו מאירופה עטורים בתהילת המלחמה, ובפיהם אינספור תשבוחות לג'יפ הצבאי. וויליס קראה ליורש האזרחי CJ, "Civilian Jeep"בלשון האמריקנים. משך עשרות שנים שמר ה-CJ על התצורה הראשונית של שלדת סולם + שני סרנים חיים, וקפיצי עלים חקלאיים. סדרת דגמי CJ1, CJ2, CJ3, CJ4 שמרה על מראה דומה לזה של הדגם הצבאי עד 1955 בה הוצג CJ5, המזכיר כבר את הג'יפים המודרניים.

ב-1976 הוצג מי שנחשב עד היום כג'יפ האייקוני ביותר, CJ7. בסיס הגלגלים של ה-Seven היה ארוך ב-10 אינצ'ים מזה של ה-Five הקופצני והוא חומש במנועים חזקים (עד 5.0 ליטר בתצורת 8V), תיבת הילוכים אוטומטית, ושאר תפנוקי שנות השבעים. בשנה שעברה הוצג הדור הרביעי של Jeep Wrangler JL והוא מהווה דוגמא מוצלחת של שיפור טכנולוגי ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על ערכי המותג ומורשתו. למרות ההצלחה המוטורית ידע המותג Jeep עליות וירידות, ובמהלך השנים התגלגל מוויליס לאמריקן מוטורס, משם לבעלות קרייזלר שגם תחתיה החליף ידיים ושותפויות עסקיות.

פורד נשארה מחוץ למאבק על סגמנט ה-4X4, אותו הפקירה לידי Jeep והמתחרים היפניים. ב-1965 הוצג רכב השטח הקומפקטי של פורד, והוא זכה להצלחה מרובה. בישראל אין לברונקו נוכחות משמעותית, אבל באמריקה הוא עשה חיל - עד 1996, בה הופסק ייצורו. בארבעת דורותיו יוצר הברונקו בגרסאות 3 דלתות קצרות ו-5 דלתות ארוכות, מרכב סגור או טנדר, והן זוכות לעדנה רבה. ברונקו'אים רבים הגיעו עם הנעת 4X4 קבועה, טכנולוגיה נדירה לתקופה.

דווקא נדירותו של הברונקו (יחסית ל-ג'יפ) מקנה לו ערך אספני, ויש רבים החורשים את המעלות התובעניים ביותר במואב, ושאר ריכוזי ג'יפאות. כמו את ה-CJ, גם את הברונקו קל להתאים לטעמו של הלקוח - מהודר או מסוקס, מוגבה או מונמך, גג קשיח או ברזנט, כל מה שתרצה. שמועות עקשניות מדברות על הצגה של ברונקו חדש ב-2020, תוך שמירה על אוריינטציית שטח מלאה. הפעם ישמרו אנשי פורד על מרחק מעולם הקרוסאוברים הפורח וינסו להיכנס ראש-בראש עם הארכי-יריב, ג'יפ רנגלר. נחיה ונראה.

ככל ש-CJ ו-ברונקו שימשו כרכבי שעשועים וטיולים, חקלאים ולקוחות מוסדיים נזקקו גם לרכב בעל יכולת העמסה גדולה יותר, עד 750 קילוגרם. ה- Power Wagonהאזרחי הוצג בסוף מלחמת העולם השנייה, והוא יוצר בתצורתו הבסיסית עד 1975 (אז הוחלף על ידי סדרת Ram הנוכחית). תא הנהג היה מכוסה בברזנט פריק או בגג מקומר ומקסים לעין. ארגז מטען היה באורך משתנה עד 2.40 מטרים, עם בסיסי גלגלים בכמה מידות. מנוע 6 בוכנות סיפק כ-95 כ"ס באמצעות תיבת 4 הילוכים, עם תיבת העברה והילוך קצר "Special". לרכב הקשוח הייתה יציאת כוח חיצונית (PTO) לפנים או לאחור, ורוב הדגמים הגיעו עם כננת הידראולית. ל-PW היו גרסאות בעלות שני סרנים אחוריים, גרסאות אמבולנס ורכבי קידוח. השימוש המקובל ביותר של ה- Power Wagonהיה כרכב גרר, המתפקד עד ימינו במקומות שונים בארה"ב.

ה- Humveeרכש לו תהילת עולם במלחמת המפרץ הראשונה, עת הסיע את כוחותיו של הגנרל שוורצקופף למלחמה הנראית היום מיותרת למדי. ה-Hummer הצבאי נקרא H1 והוא מכונת שטח רבת יכולות, שיוצרה על ידי חברת AM General מאינדיאנה. ההאמר יוצר מ-1981 עד 2015, האמרים רבים משמשים את צה"ל עד היום.

H1 הוא רכב שטח גדול, בעל מנוע דיזל 5.7 או 6.2 ליטר ומתלים עצמאיים, המשולבים ב'סרנים' פורטליים. דורות של לוחמים אמריקנים וישראלים גדלו עליו, אבל בשנים האחרונות הוא החל להיפלט מהשירות. במהלך השנים נמכרו גם גרסאות אזרחיות של האמר H1, בין השאר לארנולד שוורצנגר 'טרמינייטור' שהחזיק בצי של שמונה H1. בתחילת שנות ה-2000 השיקה חברת ג'נרל גרסה אזרחית של האמר H2, אחד מרכבי השטח המכוערים ביותר על הפלנטה. H3 הקטן יותר כבר היה רכב שטח לגמרי לא רע, אם כי גם הוא איבד את האטרקטיביות עם עליית המודעות לתצרוכת דלק.

ניתן היה לחשוב כי תהילת רכבי השטח האמריקניים נעוצה בכלים קדמוניים, אך לא היא. ב-2008 הציגה פולאריס את RZR, רכב ששינה לתמיד את עולם השטח הקל. ה-RZR הפך על פניה את קטגוריית הטרקטורונים המסורתיים, בכך שהושיב את שני הנוסעים זה ליד זה (ולא אחר מאחורי השני), הנמיך את מרכז הכובד ואת מערך המתלים, והפך לפצצת אדרננלין ספורטיבית - כל זה במחיר הרבה יותר נגיש מאשר חלופות מסורתיות.

ה-RZR הראשון הגיע עם מנוע 800 סמ"ק 52 כוח סוס, והיום מתהדרים בכירי הקטגוריה (פולאריס רייזר, מאבריק 3X) במנועי טורבו 1.0 ליטר, המוציאים כ-170 כוח סוס. הכבוד הלאומי מחייב אותנו להזכיר את 'תומקאר', חברה ישראלית שהוציאה רכב SBS ("צד בצד") כעשר שנים מוקדם יותר, אבל התומקאר לא זכה לפופולאריות העצומה של RZR, 3X, וויילדקאט ואחרים.

מרוצי המדבר של אמריקה הביאו לנו כל מיני באגים, חיפושיות ושאר חרקים מעופפים. אבל אין ספק שהמוצר הייחודי ביותר היו טנדרי Trophy Trucks, רכבי מדבר מהירים וחזקים ביותר. רכבי TT אינם מתבססים על רכב סדרתי, הם חמושים במנועי 8V בהספקים של 800 ואפילו למעלה מ-1000 כ"ס. בעזרת סרן אחורי חי ומתלים קדמיים עצמאיים יש ל-TT מהלך מתלים דמיוני, המאפשר להם לספוג באמפים קטלניים ונחיתות מגובה רב. כלים אדירים אלו מובילים את מרוצי המדבר בארצות הברית, אבל הם לא זכו להצלחה במרוצי מדבר ארוכים, כמו בדקאר למשל.

בשנים האחרונות התפתחה קטגוריית מרוצי TT באיצטדיון סגור, על מסלולי אספלט המתוגברים ברמפות קפיצה מלאכותיות. במרוצי ה-Stadium שומרים ה-TT על מהלך המתלים הגדול מאוד ומעניקים לצופים חוויה ויזואלית מדהימה, טלוויזיונית ביותר. אחד מגיבורי סצינת ה-TT במדבר ובאיצטדיון הוא מגה-סטאר רובי גורדון.

פורד F-150 לא נכנס לרשימתנו בגלל יכולות השטח שלו, או מכיוון שהוא נחשק וסקסי במיוחד; F-150 מופיע כאן מכיוון שהוא הרכב הנמכר ביותר בארה"ב, למרות שהוא 'רכב נישה' לכאורה. הנקודה היא שבארצות הברית, טנדר אינו רכב נישה לקבלנים וחקלאים. במדינות מסויימות טנדר הוא הכלי היחידי הרלוונטי, סמל סטאטוס, חיית שעשועים ופרנסה. ה-150 הוא הקטן בסדרת F, והוא מגיע במגוון גדול של תצורות ובסיסי גלגלים, תא נהג יחיד או כפול, ועוד. היום אנו נמצאים בדור ה-13 של F-150. סדרת F מגיעה עד F-550, שהוא כבר משאית קלה לכל דבר.

ב-2010 הציגה פורד את גרסת 'ראפטור' הספורטיבית, שהפכה ללהיט מכירות מיידי. הראפטור הוא רכב קשח ומרשים בעל מערכת מתלים משופרת מאוד, מנועים בהספקים עד 450 כ"ס, ותיבת 10 הילוכים שנועדה לצמצם במעט את תצרוכת הדלק.

כאשר צריך להכניס לשטח מטען של עשר טונות, אין מנוס אלא להביא את משאית ה-8X8 של אושקוש. HEMTT הוא מכונה תעשייתית, מפלץ במשקל 18 טונות, רועש וחובט, מסורבל ומכוער בטירוף... לישראל הגיעו האושקושים במלחמת המפרץ אבל הם נולדו באמריקה ב-1982, תחת השם המלבב Dragon Wagon. עם 587 ליטר על הסיפון וטווח נסיעה מבצעי של 600 קילומטרים, זהו בהחלט רץ מרתון (או אולי, זוחל מרתון). עם מנוע 12 Vהמפיק 485 כ"ס מסוגלת האושקוש לדהור ב-100 קמ"ש אבל בצה"ל היא מוגבלת ל-70 קמ"ש וטוב שכך. האושקושים מובילים תחמושת, מים ודלק, ציוד תקשורת ורדאר, כל מה שגדול וכבד. חלקם משמש באזרחות לשעשועי עבירות, בתחרויות טריאל-משאיות.

את היכרותי עם עולם הג'יפאות עשיתי במלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ, על סיפונו הספרטני של ג'יפ סיור צבאי M38A1. הכלי הקטן היה מענג ועביר כמו שד, בעיקר כאשר את התיקונים והדלק שילם צבא ההגנה לישראל. על סיפונו למדתי להוריד אוויר בדיונות הטובעניות של 'בלוזה', טבעתי איתו בביצות המלוחות שמסביב למוצב 'המזח', נהגתי אותו עשרות קילומטרים בלילה עם פנסים כבויים וכמובן, בלי שום אמצעי לראיית לילה.

עשרות שנים מאוחר יותר חזרתי במכונת הזמן, וקניתי לעצמי 'סיקס' אזרחי פתוח למהדרין. ככל שהסיקס הזה היה פשוט ואכזרי, הוא העניק לי אינספור שעות של הנאה ואהבה: טיולים חוצי-נגב, סופות שלגים בחרמון, התהפכות לילית לבור ענקי... אני מאמין שכל ג'יפאי חייב לסמן V על רכב שטח אחד לפחות, מסוקס, נטול גג, כזה שמכניס לנחירייך את ניחוחות האביב, הבהוב הכוכבים, זבובים וברחשים.