הלו אודי, להתעורר!

מצד אחד קשה להתלונן על המקום שבו בחרה אודי להשיק את מתיחת הפנים של ה-A4 שלה, אזור בולצאנו באיטליה הוא סוג של גן עדן. הנופים הם של האלפים האיטלקיים, התושבים עצמם גרמניים, רק חסר שהנשים היו הולנדיות, הבירות צ'כיות ואנחנו בעולם מושלם.

אממה, רצה הגורל ומסלול הנסיעה שנבחר עבורנו היה קצת כמו משה על הר נבו, מביטים על כמה ממעברי ההרים המופלאים באיזור מעל מערכת הניווט, אבל למעט כמה קטעים קצרים, תקועים בכביש המהיר או בכבישים במהלך עבודות תחזוקה. אלו תנאים לא אידיאליים לבחינה של כל מכונית, על אחת כמה וכמה מכונית שמצהירה על דינאמיות משופרת, בטח כאשר זו מתיחת פנים שההבדלים בינה לבין הדור הקודם קטנים מאוד.

לנו הודגמו השינויים בעיצוב החיצוני באמצעות מערכת של משקפי תלת מימד, שבהן עברו איתנו רכיב רכיב, מהגריל שהתרחב והונמך, ליחידות התאורה השונות (כעת לכל אחד מדגמי אודי תהייה חתימת תאורה שונה), מכסה המנוע, הפרופיל שקמט הפח בו, זה שרץ לאורך המכונית הונמך והזנב שקיבל פס כרום המגשר בין יחידות התאורה האחוריות. ברגע שההדגמה הסתיימה והופיעה ה-A4 טרום מתיחת הפנים גירדתי בראש ולא הצלחתי להבין לגמרי מה בעצם עשו פה. אז כן, את השינוי בחזית עוד תוכלו לראות, אבל לגבי השאר, ממש צריך לעמוד ליד אחת כזו ולהבחין בהם.

בתא הנוסעים השינוי ברור יותר, מסך המולטימדיה גדל משמעותית ועבר למיקום גבוה יותר בדשבורד, כמקובל בסידור כזה, הצד החיובי הוא הגודל והמיקום מול פני הנהג, החיסרון הוא המראה הלא הרמוני שלו. הגודל הזה מאפשר לתפעל אותו במגע ומחליף את חוגת ה-MMI של אודי. ה-A4 לא מקבלת את פריסת ממשק המשתמש החדשה של אודי, עם שני המסכים הנפרדים. אבל אצל אודי, כמו אצל אודי, קשה למצוא טענה של ממש לגבי תפעול, איכות, שילוב החומרים או נראות התא. הם עדיין עושים את זה מעולה. לוח המחוונים הוא מסך 12.3 אינץ' עם תצוגה בהירה, חדה ומרהיבה ותמיד אפשר להחליף בין התצוגה המגוונת של נתוני הנהיגה, המפה והמחוונים הרגילים לכזו שלדית יותר בלחיצת כפתור.

כאן מסתיימים השינויים המהותיים במכונית בהיבט הקוסמטי. מעבר לזה זו עדיין אותה אודי A4, עם תנוחת נהיגה טובה, המושבים נוחים מאוד, תומכים מצד אחד ונדיבי מידות. המרווח במושב האחורי מספק לגמרי, הן לכפות הרגליים והן למרווח הראש למבוגרים סבירי מידה.

בהשקה, הזמן הקצר ואילוצי הלוגיסטיקה אפשרו לנו לדגום שתי מכוניות בלבד. כך שבעוד היצע המנועים בהשקה כלל את גרסת ה-40, ה-45 (הסברים בהמשך) ואת גרסת ה-S4, שמגיעה מעתה עם מנוע דיזל שרירי. אני נהגתי במנוע הרלוונטי ביותר לישראל ה-40 ובגרסה המעניינת והחדשה ביותר ה-S4.

מנוע גרסת ה-40, כמו כל מנועי הבנזין באסטרטגיית השמות החדשה של אודי עושה שימוש בנפח של 2.0 ליטרים מוגדש טורבו. כאן יש לה 190 כ"ס ב-4,200 סל"ד ו-32.6 קג"מ ב-1,450 סל"ד. תיבת ההילוכים היא כפולת מצמד עם שבעה יחסי העברה. המנוע עצמו טוב, גמיש וזריז, אבל כדי להוציא ממנו מיץ כיף צריך להקפיץ אותו לסל"ד הגבוה יחסית. תיבת ההילוכים המהירה משמשת עזר כנגדו ובמקומות הצפופים בהם זחלנו לאורך עומסי תנועה, התחושה הייתה שהקופצנות בהילוכים הנמוכים כמעט ונעלמה. מה שלא נעלם הוא ההשתהות המשמעותית שיש לתיבות האלו ביציאה חזקה מהמקום.

מהמעט שהספקנו לדגום ממנה בכבישים מפותלים, ה-A4 היא אותה A4. כיול המתלים הקשיח יחסית משאיר אותה עם זוויות גלגול מתונות, ההגה מעט קל, אבל מהיר להגיב. סך הכל היכולות גבוהות, יש הרבה אחיזה אבל אין ממש ריגוש, אין ממש אקשן. עושה את זה טוב, לא בהכרח עושה את זה בכיף.

מעל לגרסה זו, יש את גרסת ה-45, כאן יש גם הספק גבוה יותר, עם 245 כ"ס ו-51 קג"מ. אבל זה לא העניין במנוע הזה, מה שהתחדש פה הוא השימוש במערכת עזר חשמלית. במכוניות אחרות של אודי כבר פגשנו את הסידור הזה, בהבדל קטן, שם מדובר במערכת 48 כאן זו מערכת של 12 וולט. למערכת העזר הזו שלושה תפקידים מרכזיים ; הראשון, היא מאפשרת שיוט של 10 שניות במנוע כבוי בטווח המהירות של 55-160 קמ"ש. השני, היא ממשיכה להניע מערכות עזר בעת דימום המנוע בעמידה (משאבות שמן לתיבת ההילוכים, מיזוג וכו') וכך מאפשרת פרקי זמן ארוכים יותר עם מנוע כבוי והשלישי הוא בגלישה לעצירה, אז היא מדוממת את המנוע כבר ממהירות של 22 קמ"ש ולא רק בעמידה.

לקינוח ההשקה, ביום הנהיגה השני אני נכנס ל-S4. זו הגרסה שנמצאת בין גרסאות המנוע החזקות הן של הבנזין והן של הדיזל לבין גרסאות ה-RS4 העתידות להיחשף בעתיד הקרוב מאוד. באופן מפתיע מאוד, בניגוד מוחלט לטרנד בתעשייה כיום, אודי מציידת את ה-S4 במנוע דיזל. כן, מה ששמעתם, לגרסת הספורט של אודי יש מנוע דיזל. וזה חתיכת מנוע מתוק... עם 347 כ"ס ב-3,850 סל"ד וחכו, זה לא הקטע הטוב - 71.4 קג"מ מ-2,500 סל"ד והטוב הזה יוצא ממנוע בתצורת V6 בנפח 3.0 ליטרים. זה מסוג המנועים שבא לך לחבוט איתם בראש של כל מי שמעקם את האף כשהוא שומע "דיזל" - שייתקע לו הפרצוף.

יש לו אספקת כוח חזקה וחלקה במיוחד, פשוט גלים של דחף שפוסק רק כאשר תיבת ההילוכים (פלנטרית, 8 הילוכים), עושה הפסקה קצרה כדי לשלב את ההילוך הבא ולהמשיך להאיץ אתכם דרך ארבעת הגלגלים. הרבה מהקסם של מנות הכוח הגדושות האלו, מגיע באדיבות ממתק טכנולוגי שאודי קוראת לו EPC. בלי להיכנס לתואר בהנדסת מנועים, מדובר במדחס (קומפרסור) חשמלי, שנכנס לעבודה ברגע שהנהג דורש כוח פתאומי ומתפרץ. בתוך 300 מילישניות, החבר הקטן הזה מסתובב ב-65 אלף סל"ד ובפרץ קצר ואדיר דוחף עוד אוויר למגדש הטורבו. מבטל למעשה לחלוטין כל שמץ של זכר, של קצה זנבו, של אבק, עמום, קלוש, מזערי של השהיית טורבו. כך יש לך לא רק 4.8 שניות ל-100, אלא בעיקר תאוצות ביניים שעושות חיוך כייפי.

כן, כן, יופי, אבל איך זה זז? ובכן מי שכבר קורא פה מספיק זמן יודע שאני לא אוהב הנעה כפולה לכביש. אז אודי S4 הזו אולי לא שינתה את דעתי, אבל בחיי שהיא הכניסה הרהורי כפירה. לא ממש ברור איך אבל היו שם כמה פניות שהייתי בטוח שהיא משחקת לי בראש. איך את, אודי, עם ה-V6 הכבד הזה, שתמיד נמצא קדימה מדי בתא המנוע ועוד עם ערימות המומנט האלו מצליחה לפנות כל כך טוב? אתה תמיד מצפה לאיזה תת היגוי בגלל המשקולת הזו, בטח באודי. אבל ה-S4, על האספלט הנפלא הזה פה, פשוט נעצה את ארבעת סוליות ה-235/35 על חישוק 19 עם צמיגי הנקוק וונטוס S1 איבו ולא שחררה אותו. או.קיי, כמעט לא שחררה אותו, בהעברת משקל, עם עזיבה של הגז גם גרמנייה תעשה לכם צעד תימני. גם ההגה פה טוב משמעותית. לא רק בקוטר שלו, עם עובי שתענוג לכרוך סביבו אצבעות, אלא גם במשקל שהיה פחות קל ופחות מצועצע מזה של הגרסאות הרגילות.

קשה לי להאמין שמישהו בישראל יזמין את ה-S4 הזו, אני יכול רק להצטער על כך בשבילו. כי בינתיים היא הטובה ביותר מבין גרסאות ה-A4 ובכלל, חתיכת אודי שהרשימה אותי מאוד.

אז מה הסיפור של אודי A4? בהיצע הדגמים של אודי, זו המכונית הראשונה שכבר זכאית לתואר "יוקרה". הדגמים שמתחתיה חולקים את פלטפורמת ה-MQB וגם מכלולים עם כלל מכוניות הקונצרן, החל בסיאט איביזה וצפונה. אז בסדר, החומרים ב-A3 איכותיים יותר מאשר בלאון ובגולף, אבל זה בעיקר יותר שכנוע עצמי מעובדות בשטח. בעוד ה-A4, היא כבר שייכת לקבוצת המכוניות היוקרתיות של הקבוצה אלו שמשתמשות בנגזרות של פלטפורמת ה-MLB שנמתחת ממנה והלאה עד לבנטלי בנטיגה אי שם בקצה העליון של ההיצע מקונצרן פולקסווגן.

אבל העניין הוא כזה, זוכרים את צירופי המקרים של פתיחת הכתבה? על להיות במקום מדהים ולא להינות ממנו? אז אודי A4 מכילה על הנייר את כל מה שצריך כדי להתחרות באופן רציני בקבוצה הזו, אבל בפועל, לפחות לטעמי יש פה טעם חמצמץ. היא נראית טוב, מעבירה את המסרים הנכונים בהופעה שלה, תא הנוסעים שלה בנוי לתלפיות, איכותי ומתוחכם. אבל מהנקודה הזו, הגרף מתיישר, והיא פשוט מתקשה להלהיב. לב.מ.וו יש סדרה 3 חדשה, מתיחת הפנים של מרצדס C קלאס שומרת על ה-DNA של האיכות והפאר של הכוכב המשולש. יש גם את וולוו S60 החדשה פה, והיא רעבה מאוד לנתח מהעוגה, לכולן יחידות היברידיות של ממש, נטענות שקע, מצוינות וחזקות. ומה החידוש של אודי? יחידות תאורה חדשות ומערכת עזר של 12 וולט? זו ה"קדמה באמצעות טכנולוגיה"? אז ה-S4 סופר מרשימה ובאמת חתיכת מכונה, אבל מה עם גרסאות החלם והחמאה? קדימה אודי, אתם עבדתם קשה כדי להגיע לפה, חבל לדרוך במקום. חוץ מה-S4, כפרה עליה.