מאבק צמרת

רמי גלבוע, צילום: דודי מוסקוביץ

השורה התחתונה של "וואלה!רכב":
בהתמודדות על לב וארנקי הסגמנט הצומח ביותר בתעשיית הרכב מביא כל אחד מהמתחרים את ה-DNA שלו לשולחן המשא ומתן. באודי זה המעמד והמוניטין היוקרתי, אבל הוא מסתפק במנוע צנוע ורשימת אבזור צנועה עוד יותר ומסתפק במקום הרביעי. במקום השני המשותף נמצאים DS7 קרוסבק וקאדילק XT4. הצרפתי ימשוך את חובבי העיצוב, הסגנון ומבקשי הייחודיות כמו שאף אחד אחר לא מסוגל ויוסיף לזה נוחות נסיעה מעולה, אבל ב-305 אלף שקלים הוא יקר מאוד, ובגרסאות הזולות יותר הוא מאובזר פחות מהקאדילק XT4. הנציג האמריקני הרשים עם המנוע החזק ביותר, הדהים עם רשימת האבזור והוא התמורה הטובה ביותר לשקל בהיבט הזה, לעומת זאת התנהגות הכביש שלו מונעת ממנו את המקום הראשון. את זה מקבל וולוו XC40 שאמנם נושא "הערת אזהרה" בשל המרווח ותנאי המחיה מאחור, אבל מעניק את התמהיל והחבילה הטובה ביותר במבחן זה.

ובהרחבה:

צונאמי הקרוסאוברים שינה את שוק הרכב ללא היכר, תוך שהוא יוצר תת-מחלקות משל עצמו; החל בג'יפונים אורבניים ב-90,000 שקלים, וכלה בקרוסאוברים העולים מיליון שקלים ויותר. כינסנו למבחן ארבעה נציגים מהקטגורייה, בקצה היוקרתי-קומפקטי שלה; רצינו לצרף למבחן את ב.מ.וו X1 שזכה לאחרונה למתיחת פנים אך מסיבות מנהליות, הוא לא הגיע למסיבה. ולפני שאנו יורדים למקום הנמוך ביותר בעולם רצינו להבהיר מי קהל היעד של ג'יפוני פרימיום כאלה, ומה דרישותיו מקרוסאובר העולה 305-285 אלף שקלים?

רכבי המבחן עולים כפליים מקרוסאוברים פופולריים, היכולים להשביע את תשוקת הג'יפונאי. כדי שלקוח יהיה מוכן לשלם מאה אלף שקלים יותר מכפי שעולה טוסון או ספורטאז' מאובזר, חייב מוצר הפרימיום להביא ערך מוסף ברור ומודגש. אתה מצפה למצוא מותג בעל מוניטין וייחוס המשוייכים לעתים קרובות למותגים אירופים, כמו אלה הניצבים כאן. לקרוסאובר 'פרימיום' חייבת להיות נראות מרשימה ובולטת, כדי שלא ייבלע בים הג'יפונים שמסביב. אנחנו מחפשים גם איבזור עשיר ועיצוב מלהיב, ומאליו יובן שרמה טכנולוגית גבוהה ומערכות בטיחות מודרניות חייבות להיכלל בחבילה; כמו גם ביצועי מנוע, נוחות ועידון נסיעה, והתנהגות כביש. מה כבר ביקשנו?

עם רשימת דרישות אלה יצאנו לדרך, בידיעה שמעצם יציבתם המוגבהת ומרכבם הגמלוני, כל הקרוסאוברים מכתיבים ערימת פשרות מוטוריות. בטווח מחיריהם של ג'יפוני המבחן תוכלו לרכוש 'מכוניות מנהלים' משובחות כמו סקודה סופרב, ב.מ.וו 330e או וולוו S60. מכוניות אלה חמושות ב-250 עד 390 כוח סוס, מאיצות ל-100 תוך כ-5.5 שניות, יש להן התנהגות כביש ברמה אחרת לגמרי, נוחות, עידון, ולא פחות יוקרה.

קהל הלקוחות כבר התרגל לקבל את מגבלותיהם המובנות של הקרוסאוברים וכך גם אנחנו, אבל אסור לשכוח את נחיתותם הדינמית ביחס למכוניות כביש העולות סכום דומה. אנו סוקרים את הנבחנים על פי סדר הא'-ב', והראשון לעלות על המדוכה הוא אודי Q3.

שני גורמים המגדירים את רמת נחשקותו קרוסאובר אינם קשורים לטכנולוגיה או ליכולות דינמיות: אלו מוניטין המותג ועיצוב הרכב. מבין המתמודדים פה, קשה למצוא מותג נחשב ומבוסס יותר מאשר אודי, המיוצג כאן על ידי Q3 שהתחדש לאחרונה. סמל ארבע הטבעות נחשב מאוד בחוגים המוכנים לשלם 300,000 שקלים עבור קרוסאובר קומפקטי כמו ה-Q3, המיצוב מעניק לו פקטור ראשוני חשוב.

ככל שאין ויכוח על מעמדו של מותג אודי, ניתן להציב סימני שאלה על התאמת עיצובו של ה-Q3 לזירת הג'יפונים הלוהטים. מרכב ה-Q3 מלוטש ומגולף בקפידה אלגנטית, חרטומו כולל את כונסי האוויר המתבקשים, אבל הוא נשאר מופנם וצנוע יחסית - זה יכול לקסום ללקוחות שאינם רוצים לנקר עיניים, וכאלה יש רבים. מצד שני, כאשר אתה בוחן את Q3 מול שלושת המתמודדים, הוא נראה יותר מדי צנוע ומופנם. עיצוב הוא שאלה של טעם אבל אין ספק, שרוב לקוחות הסגמנט מחפשים הופעה מוחצנת יותר מאשר זו של ה-Q3.

משך עשרות שנים צבר המוניטין של וולוו קורי עכביש אבל בשנים האחרונות, הוא עובר מהפיכה צעירה ודינמית. אפשר לשכוח מ"הוולוו של המיניסטר", הדגמים החדשים עברו שידרוג רציני - במידה רבה, הודות לכניסת היצרן השוודי לעולם הקרוסאוברים. XC40 הוא חוד החנית בפנייה לקהל לקוחות צעיר ודינמי, והוא מעוצב בהתאם. חזיתו אגרסיבית וחרטומו רבוע, עם שבכה מתונה יחסית. הוולוו הוא הקצר בין רכבי המבחן, והגבוה ביניהם; זה נותן לו פרופורציה מוצקה ומתנשאת, בולטת לעין. אני אוהב את החרטום ואת הפרופיל השוודי, מגולפים נחרצות ודינמיים למראה. הישבן קצת מגושם לטעמי אבל הוא מעוטר ביחידות תאורה מסוגננות, וזוג מפלטים מעוצבים. הגג השחור מעניק ל- XC40 נופך אופנתי, צעיר ועדכני.

למותג קדילאק אין נוכחות ארוכת שנים בעולם המכוניות הקומפקטיות, אבל XT4 מכניס אותו אל גוב האריות. זהו הארוך והרחב מבין רכבי המבחן, מה שמחזק את הניחוח האמריקני שבו. לניחוח זה יש משקל רב בקרב לקוחות השומרים אמונים למותגים אמריקניים. בשנים האחרונות עבר מותג קדילאק שידרוג ניכר, בזכות סדרת XT המפגינה יכולות כביש משופרות.

ה-XT4 נראה מצוין, לטעמי; הוא גדול וכוחני, אבל לא צעקני ומוגזם. מידותיו הגדולות מאפשרות לו להציג מרכב מלוכסן ומתוח, עם יחידות תאורה מרשימות מלפנים ומאחור. הקדילאק מסתפק בשבכה קדמית קטנה מהמקובל בעולם הג'יפונים. חישוקי ה-20 אינץ' שלו הם הגדולים ביותר במבחן, נועלים צמיגים בחתך 45 ספורטיבי; זה נראה טוב אבל מאוחר יותר נגלה שהם פוגעים באיכות הנסיעה.

אחרון הנבחנים הוא DS7 קרוסבק, המותג הצעיר בחבורה. DS נולד לפני שנתיים בלבד, שמו שאוב מסיטרואן DS האגדית, אבל הוא מנסה לטשטש את שורשיו הפיג'ו-סיטרואניים. במקום בו אין מוניטין ארוך שנים צריך לעטות נוצות צבעוניות, ואת זה עושה DS7 בלי מעצורים.

DS7 קטן במידותיו רק מהקדילאק, הוא מרשים ובעל נוכחות בולטת. שבכה קדמית גדולה צפה מעל כונס אוויר מרשים, עם לוגו DS גדול מידות. הרבה כרום עוטף את החרטום, כולל יחידות תאורה מעוקלות ומסוגננות. עד כדי כך הרחיקו לכת הצרפתים, שהנעת הרכב מלווה במיצג משונה למדי; נורות הלד מרצדות, שלושת הפנסים מסתובבים על צירם בהפגנת יכולות מוזרה למדי... אני בטוח שמיצג זה אינו מיועד לפריזאים האלגנטיים, אלא דווקא לקהל הלקוחות בשנגחאי. ישבן ה-7 פחות ייחודי, למרות צינורות הכאילו-מפלט המגודלים. בסך הכל זהו רכב מרשים עבור מי שמחפש מראה חריג, עם מוחצנות לא קיצונית.

קרוסאוברים קומפקטיים אמורים להכיל את המשפחה האקטיבית, ולספק רמה גבוהה של פינוק ואבזור; בשביל זה שילמו הלקוחות למעלה מרבע מיליון שקל, והמחיר מחייב. אודי 3Q נשאר נאמן לפילוסופיית המותג עם עיצוב פנים איכותי ומוקפד, אבל הוא מצניע לכת עד מאוד. כאשר אתה נתקל במופנמות זו ב-Q7, המידות הגדולות מייצרות אווירת סלון משכנעת ונחשקת; אבל כאשר אתה נתקל במינימליזם זה על סיפון ה-Q3 זה מתחיל לראות כמו הצטנעות יתר, סתמיות וחוסר נחשקות. תא הנוסעים של Q3 מזכיר יותר מדי סוג של גולף מוגדלת, תחושה הבולטת מאוד ביחס לתאי הנוסעים העשירים של המתחרים.

כך במחלקת עיצוב הפנים אבל עדיין, ל-Q3 יש את אחד מתאי הנוסעים הנעימים והיעילים ביותר שבנמצא. איכות ההרכבה משובחת, החומרים טובים והנדסת האנוש מצויינת ואינטואיטיבית. יש שני צגים גדולים, מגובים במתגים פיסיים נוחים להפעלה. תנוחת הישיבה טובה, גימורי האלומיניום והריפוד הבהיר מחממים את האווירה בתא הנוסעים. המושב האחורי מתאים לשני מבוגרים אבל קו המתניים גבוה יחסית, מה שגורם לתחושת ישיבה נמוכה וחלונות קטנים.

בכל הקשור לאבזור, העיצוב האלגנטי והמתוחכם מאפיל אך בקושי על רשימת צעצועים לא מרשימה עמה מגיעה גרסת המנוע הנבחנת. יש כאן אמנם מסך 8.8 אינץ' מרהיב ומהיר תגובה ולוח מחוונים דיגיטלי גדול (10.25 אינץ'), אבל משם ואילך להוציא ריפודי העור ותאורת הלד, אין פה עושר התואם את הסכום המבוקש. בקרת אקלים מפוצלת אפשר למצוא גם במשפחתיות, רק מושב הנהג חשמלי ועבור מפתח חכם, חיישני חניה, מראות מתקפלות, פתיחה חשמלית לתא המטען ואפילו בקרת שיוט אדפטיבית צריך להוסיף לו את חבילות האבזור האופציונליות (13 אלף שקלים לקומפורט ו-12 אלף שקלים ל-TECH PACK). גם בהוספה שלהן, הוא מאובזר פחות מהמתחרים במבחן הזה.

עיצוב הפנים של הוולוו מושקע יותר והוא כולל מסך גדול ואנכי במרכז לוח המחוונים, סוג של טאבלט. רכב המבחן הגיע ברמת הגימור הגבוהה R-Design, מרופד ומדופן בעור נאפה ופלסטיקה שחורים. דווקא גרסה 'מומנטום' הזולה יותר מציעה ריפודים בהירים, נעימים יותר לעין. העיצוב מתוחכם ואלגנטי, הנדסת האנוש טובה, עם היצע ראוי של מתגים פיסיים איכותיים. הבעיה של XC40 היא המושב האחורי - הוא קטן וצפוף, דלתותיו קצרות יחסית ופתיחתן אינה נרחבת. הוא קצת גבולי עבור שני מבוגרים בגודל מלא, שלא לדבר על שלושה. גם תא המטען של וולוו הוא הקטן בחבורה, 424 ליטרים בלבד, מול 530-637 ליטרים אצל הנבחנים האחרים. זה לא יטריד הורים עם ילדים קטנים, אבל זו בהחלט מגבלה עבור משפחה גדולה יותר.

העיצוב הזה מחובר גם לרמת אבזור גבוהה מאוד החל בהופעה הספורטיבית מבחוץ וגם בתא הנוסעים שמקבל הבחנה עם סממני עיצוב ייחודיים ל-R-Design.מושבי העור מחוממים, מחושמלים וזה של הנהג כולל זיכרונות, תא המטען חשמלי והגג פנורמי. מערכת לבחירת מצבי נהיגה, טעינה אלחוטית לנייד, חיבורי USB מלפנים ואחד לשורה האחורית, מסך מולטימדיה 9 אינץ' מרכזי ולוח מחוונים דיגיטלי 12.3 אינץ'. מערך הבטיחות הוא מהמלאים והמקיפים ביותר.

תא הנוסעים של קדילאק XT4 מממש את הציפיות המסורתיות מרכב אמריקני; בלוס אנג'לס הוא ייחשב לרכב קטן אבל כאן, הוא הגדול בחבורת הנבחנים. הישיבה בקדילאק גבוהה יותר מאשר אצל המתמודדים האחרים, יש מרחב גדול ונדיב. עיצוב הפנים נקי ושקט במידה לא צפוייה, טיב החומרים (בעיקר עור) מרשים. הנדסת האנוש אינה במיטבה, עם שורות ארוכות ומבלבלות של מתגים פיזיים. הריפוד הבהיר והחלונות הגדולים מעניקים לקדילאק תחושה קלילה ונעימה. עם זאת, כאשר הקדילאק עומד מול יצרנים אירופאיים בכירים, אתה מרגיש שהגימור אינו 'עד הסוף'; המושבים פחות טובים מאשר אצל המתחרים, העור אינו רך כמו במחלקה האירופאית... זו לא חולשה המפריעה בחיי היום יום, אבל היא קיימת.

רשימת האבזור פה היא נוק-אאוט מוחלט למתחרות פה, וכנראה גם בקבוצות מעל. XT4 מרעיף שפע מסחרר של אבזור ברמת גימור זו. מ-13 הרמקולים במערכת של BOSE, מצלמות 360, גג פנורמי חשמלי, חישוקי 20 אינץ', חימום, אוורור ועיסוי למושבים הקדמיים, טעינה אלחוטית לנייד וחיבור מדיה מהיר באמצעות טכנולוגיית NFC (מצמידים את הנייד לקונסולה וזהו, אתם מחוברים), חיבור שני ניידים במקביל, תצוגה עילית, 4 יציאות USB מלפנים ומאחור (שתיים מהן מסוג טייפ C החדש), מראה אחורית משולבת מצלמת וידאו, דלת תא המטען החשמלית עם הקרנת לוגו קאדילק על הנקודה בה יש להניח את הרגל לפתיחה ללא מגע יד. יש אפילו אפשרות לרטט במושב בהתרעות של מערכת הבטיחות המתקדמת שכוללת כל רכיב אפשרי להוציא אולי התרעת סופות הוריקן.

תא הנוסעים של DS7 הוא המרווח והמאובזר בחבורה, והוא גם המעוצב ביותר - הקווים המעויינים של DS שולטים בכל פריט, החל בלוח המחוונים, עבור דרך מתגי החלונות החשמליים (הממוקמים בקונסולה המרכזית), וכלה בפתחי איוורור מעויינים. במרכז לוח המחוונים מוצב שעון אנאלוגי קלאסי, גם הוא מפגין מיצג מוזר של סיבוב והיפוך, בדומה ליחידות התאורה הקדמיות. הפאר והגימור מרשימים מאוד, אבל יש בהם גודש מיותר. עם תג מחיר של 305,000 שקלים מיועד ה-DS7 ללקוחות בשלים ומבוגרים יחסית, ואני לא בטוח שכולם יאהבו את עומס העיצוב - אלא אם הם גרים בשנגחאי, שוק עצום עבור כל מוצרי PSA.

ולאחר שאמרנו זאת אנחנו יכולים להתענג על תא הנוסעים הצרפתי, הנוח ומחבק להפליא. המושבים מצויינים, הנדסת האנוש טובה (לאחר שהבנת איפה נמצא כל דבר), צג המגע המרכזי גדול - אם כי כמו אצל האחרים, יש בו גודש גדול מאוד של מידע דיגיטלי. לך תתמצא בכל התפריטים האלה.

מהרכב היקר ביותר במבחן, מגיעה גם רשימת האבזור שגם אם אינה הארוכה ביותר, כמו כל הגישה של ה-DS7 מציגה כמה מהפיצ'רים הייחודיים יותר בשוק. ממערכת המנטרת את רמת הריכוז של הנהג על ידי מצלמה מאחורי ההגה, מערכת ראיית לילה, מערכת מתלים העושה שימוש במצלמה לסריקה מקדימה של תנאי הדרך והתאמת השיכוך של הבולמים, תגבור ההגה וגם תגובת תיבת ההילוכים, צג מידע ולוח מחוונים אדירי מימדים של 12.3 אינץ', מושבים חשמליים, תאורה אקטיבית, מערכת שמע עם 14 רמקולים של FOCAL וברמת גימור זו גם עיסוי למושבים הקדמיים. מערכות הבטיחות מקיפות ועשירות וכוללות מעבר לרשימה המקובלת של בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת" ובקרת שיוט אדפטיבית מציעה גם זיהוי תמרורי מהירות. לשלילה נציין את איכות התמונה ממצלמת הרוורס שהזכירה לנו משהו בין מסך אינטרקום משרדי לאיכות השידורים של ערוץ המזרח התיכון ז"ל.

כבר אמרנו כי ביצועיהם הדינמיים של קרוסאוברים נפגעים על ידי מרכז הכובד הגבוה שלהם, הגיע הזמן לראות כיצד זה מתבטא על הכביש. עם מנעד הספקי מנוע שבין 150 ל-237 כוח סוס ו-25-41 קג"מ, ברור שיהיו פערים גדולים בין ביצועי רכבי המבחן. נציין שאילו היה ב.מ.וו X1 מגיע למבחן הוא היה מתייצב בתחתית המפרטים, עם מנוע 3-בוכנות המספק 140 כוח סוס בלבד; מעניין היה לראות, מה הצליחו מהנדסי ב.מ.וו להוציא ממנוע צנוע כזה?

אודי Q3 חמוש במנוע הצנוע ביותר במבחן, 1.5 ליטר המייצר 150 כוח סוס בלבד. עם משקל עצמי של 1,570 קילוגרם ונתון רשמי של 9.2 שניות מאפס ל-100, המנוע הגרמני צריך לעבוד קשה. בכל מבחני התאוצה (0-100 קמ"ש, תאוצות ביניים 50-80 ו-80-120) היה האודי האחרון בחבורה, קצת אחרי DS שהגיע למבחן בגרסת דיזל. תיבת ההילוכים כפולת המצמד של אודי נתנה יתרון בתאוצות ביניים, אבל זה לא הספיק כנגד המתחרים האחרים. העבודה הקשה נתנה את סימניה בתצרוכת הדלק של האודי שהייתה הגבוהה במבחן, רק 8.1 קילומטרים לליטר (בנהיגה מאומצת; בנסיעה בין עירונית שגרתית אין לו בעיה להוציא 12-14 קילומטרים לליטר). שוחרי ביצועים יוכלו לרכוש את Q3 בגרסת 2.0 ליטר 190 כ"ס, אבל זו תקפיץ את המחיר בכ-25,000 שקלים. עד שתגיע אלינו גרסת RSQ3 הנכספת עם 400 הסוסונים, ייאלץ Q3 להסתפק במקום האחרון בגזרת ביצועי המנוע.

בגזרת התנהגות הכביש, המצב בדיוק הפוך. האודי נוח ומעודן מאוד לנסיעה, והוא מעניק את התנהגות הכביש הטובה ביותר בקבוצה. חדות ההיגוי, אחיזת הכביש, עוצמת ותחושת הבלימה, כל אלה נמצאים במקום הגבוה ביותר במבחן. זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהאודי הוא הקומפקטי והנמוך ביותר בקבוצה, טוב לראות כיצד ה-DNA של אודי מתבטא גם בקרוסאובר הקומפקטי.

עם 190 סוסונים באורווה, הוולוו זריז יותר מה-Q3 ומה-DS. ה-XC40 מצוייד בתיבת 8 הילוכים המאפשרת 8.4 שניות ל-100 קמ"ש, עד 210 קמ"ש מירביים. בהשוואות התאוצות היה הוולוו קרוב לקדילאק, ושניהם פתחו פער משמעותי ביחס לאודי ול-DS. תיבת ההילוכים תפקדה היטב אם כי בתאוצות חזקות היא הפגינה החלפות הילוכים פתאומיות מדי, על סף הברוטליות. נוחות הנסיעה בוולוו טובה, עם רמת עידון גבוהה בתא הנוסעים - שקט, נינוח ומפנק. נוחות הנסיעה השתקפה בהטיות מרכב משמעותיות, לא עד כדי פגיעה ביכולת הניהוג. צריכת הדלק של הוולוו הייתה 9.7 קילומטרים לליטר, לגמרי לא רע בהתחשב בקצב הנסיעה.

עם 237 כוחות סוס, לא הופתענו לראות כי לקדילאק יש את ביצועי המנוע הטובים ביותר בחבורה. עם נתון רשמי של 7.2 שניות מאפס ל-100, ה-XT4 הוביל בקלות את כל השוואות התאוצה. משקל עצמי של 1,674 קילוגרם לא איפשר לו להתרחק באופן משמעותי מהוולוו, אבל יתרון הביצועים של קדילאק היה עקבי ונחרץ. גם בנהיגה הררית היה קל להרגיש את יתרון הכוח של הקדילאק, שנתמך בתיבת 9 הילוכים רגועה יחסית. תצרוכת הדלק הייתה זהה לזו של הוולוו, 9.7 קמ"ל. בכמה קטעי מבחן הפתיע הקדילאק בתצרוכת דלק טובה עוד יותר למרות המנוע רב הסוסים.

ככל שביצועי המנוע האמריקני טובים, לא נוכל לומר זאת על התנהגות הכביש של ה-4XT. מוצרי קדילאק השתפרו מאוד בשנים האחרונות, אבל ה-XT4 אינו מסוגל להתמודד עם המתחרים מאירופה. היגוי הקדילאק אוורירי ומעורפל, הבלימה האלקטרו-הידראולית אינה ליניארית, והשליטה בזוויות המרכב אינה במיטבה. בואו נשמור על פרופורציות - הקדילאק יסיע אותך מהר מאוד בכביש הררי, אבל יכולותיו הדינמיות אינן ברמה של המתמודדים האחרים. מכיוון שכך היה זה אך טבעי לנקוט בגישה של "בואו ניסע ברגוע, זה קרוזר אמריקני" אבל גם נוחות הנסיעה שלו פחות טובה, בין השאר בגלל צמיגים ספורטיביים מדי בחתך 45.

נסגור את הרשימה עם DS7 שהתייצב למבחן עם מנוע דיזל 2.0 ליטר. ברוב השוואות התאוצה הקדים ה-DS את ה-Q3, אבל שניהם היו רחוקים מהקצב של הוולוו והקדילאק הסוחפים. עם זאת, למנוע הדיזל יש יתרונות רבים; הוא רגוע ושקט ממנועי בנזין הדוהרים במעלה הסל"ד, 41 קג"ם מאפשרים לו להתקדם בהילוכים גבוהים ומרגיעים. הוא היה החסכוני ביותר במבחן, 11.3 קילומטרים בקצב בינעירוני גבוה יחסית.

התחום בו הרשים אותנו DS7 במיוחד הוא רמת הנוחות והשקט על הסיפון. אנחנו לא רוצים להקליד את השם המפורש "סיט---ן" אבל אי אפשר שלא להרגיש את ה-DNA הצרפתי על כל גדודית או קרע אספלט. ה-DS7 מעניק ליושביו סביבה שקטה ומפנקת, החל במתלים המצויינים, עבור דרך מבנה וריפוד המושבים, וכלה בבידוד אקוסטי המשאיר בחוץ את רעשי הצמיגים והרוח. אפשר היה לחשוש מהתנהגות דינמית נחותה, אבל לא כך היה. ה-DS7 קרוסבק מסוגל לנוע מהר מאוד בכביש הררי, אוחז היטב בכביש ושומר על קצב גבוה. הוא לא הספורטיבי ביותר בחבורה, אבל הוא בוודאי הנוח והמפנק ביותר.

באופן לא מפתיע ובמחיר של למעלה מרבע מיליון שקלים ליחידה, ארבעת רכבי המבחן מעניקים איכויות ושימושיות גבוהות מאוד למשפחה המודרנית. אין להם את היכולות הדינמיות של מכוניות כביש מקבילות אבל בינינו, רוב הלקוחות לא ינצלו גם את הפוטנציאל הספורטיבי של רכבי המבחן. מצד שני הם מספקים את תנוחת הנהיגה הגבוהה והנחשקת, ואת תדמית הקרוסאובר שכבשה את העולם. אלו ארבעה כלי רכב טובים מאוד שהתקבצו למבחן אבל אנחנו חייבם לדרג אותם, כפי שייעשו לקוחותיהם הפוטנצאליים.

במקלדת רוטטת אני מציב את אודי 3Q במקום האחרון במבחננו. יש לקרוסאובר הגרמני מסורת ומוניטין של שנים, איכויות חומרים יוצאות דופן, התנהגות כביש מעולה ועיצוב אלגנטי, שייקסום לרבים. אבל במחיר 291,000 (כולל תוספות) הוא מתקשה להתמודד עם שלושת מתחריו. הוא קטן וצנוע מדי, מנועו חלש יחסית, ואין לו את אפקט ההגעה הנחשב כל כך בקטגוריה היוקרתית.


כאן היה אמור להגיע המקום השלישי, אבל הפעם החלטנו לאחד את המקום השני והשלישי למקום אחד משותף. בו אנו מוצאים את המותג הצעיר ביותר, 7DS קרוסבק ואת קאדילק XT4 החולקים אותו כשני כלי רכב טובים מאוד ושונים מאוד.

DS הצרפתי האוונגרדי, המוחצן והנוצץ. הוא הרכב הנוח ביותר בקבוצה, בלא ספק. הוא גם החסכוני ביותר, אם כי זה לא שיקול מכריע בקניית קרוסאובר קומפקטי במחיר של 305,000 שקלים. אין לי ספק שהמיוחדות והבולטות של ה-DS ייקסמו ללקוחות רבים, ממש כפי שהמוזרות שלו תרתיע אחרים, אבל זה לא מספיק כדי לתת למותג החדש מקום גבוה יותר.


קדילאק XT4 האמריקני מקבל גם הוא את המקום השני המשותף במבחן הקרוסאוברים. ב-285,000 שקלים הוא נותן תמורה מצויינת לכסף בכל הנוגע למימדים, עיצוב חיצוני, אבזור וביצועי מנוע. הקדילאק פחות מבריק בכל הנוגע לאיכויות תא הנוסעים, אבל מימדיו הנדיבים מקזזים מגבלות קטנות אלה. במסגרת המוניטין האמריקני אנחנו מוכנים אפילו להתעלם מיכולותיו הדינמיות הפחות טובות, שאינן עומדות ברמת רכבי המבחן האחרים.


כל זה משאיר את המקום הראשון ל-XC40 השוודי. במחיר 285,000 שקלים (245,000 שקלים בלבד בגרסת 'מומנטום') הוולוו אינו הקרוסאובר הכי חזק בקבוצה, הוא בוודאי לא הכי מרווח (מאחור הוא צפוף ביחס לאחרים), הוא גם לא הכי יפה או הכי מאובזר. אבל וולוו XC40 מצליח ליצור חבילה עתירת מוניטין, נאה לעין ומאוזנת מאוד, שתקסום ללקוח הצעיר והאורבני. ברמת הגימור הזו גם מקבלים שפע אבזור מנעים פקקים. למעט הצפיפות מאחור אין לו נקודת תורפה כואבת, ושאר תכונותיו טובות ואטרקטיביות. וולוו XC40 R-Design הוא מנצח מבחן הקרוסאוברים-פרימיום של וואלה!רכב.