פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נוסטלגיה בזמן קורונה

      צילום: רמי גלבוע, רמי גלבוע, גרי אברמוביץ'

      בימים בהם מושבתים רכבי השטח שלנו על ידי נגיף זערורי, כיף להפליג למחוזות הפנטזיה; ומה טוב יותר מאשר להיזכר בהרפתקת שטח מ-2003, בשפיץ הצפוני של אוסטרליה?

      מוש סביר גלש בזהירות מעל הגדה הדרומית של נהר ג'ארדין, צולל עם ה-דימקס אל תוך המים הצלולים. הזרם ליטף מעדנות את דופן הטנדר, החושים דרוכים והאדרנלין גועש בעורקי הנוסעים. מוש היה ג'יפאי מיומן אבל מכשול כזה מאתגר, עוד לא היה לו: 130 מטרים של נחל אותו יוכל לצלוח רק בעזרת הטנדר הגורר, שהמתין בצידו השני של הנהר.

      להוראת "קדימה!" במכשירי הקשר מעכנו שנינו את דוושות הגז; אני חיפררתי את הטנדר הגורר מצידו הצפוני של הנהר, מוש נתן לטנדר את כל מה שהיה לו. נד מים געש בצידי החרטום, הולך ומתרומם ככל שהפלגנו למעמקי הנחל. הטנדר המפוספס נראה כמו פריגאטה מלכותית, המים הגיעו עד למחצית גובה החלונות. ההתרגשות בקבינה הייתה עצומה, הטיילים שאגו בטירוף בעוד הדימקס מוצא את דרכו אל נתיב היציאה הדחוק בין גזעי אקליפטוסים.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      אין כמו שנורקל כדי לאפשר שעשועי מים

      כך היה בטנדר הצולח; ממושב הנהג של הדימקס הגורר לא ראיתי מה מתרחש על גדת הנהר הדרומית, כמאה מטרים מאחוריי. הייתי משולב 4X4 ו-שני קצר, האדרנלין ניתז מהאוזניים. אתמול נלחמנו ארבע שעות כדי להעביר את הטנדר הגורר לצידו הצפוני של הג'ארדין, ועכשיו הגיע רגע המבחן - האם נצליח להעביר את השיירה הגדולה בלי לטבוע, או לערוף ראש של מישהו בהצלפת כבל? רכבי איסוזו הסטנדרטיים לא יכלו לצלוח את הנהר בכוחות עצמם ולכן החלטנו לסייע להם בגרירה ארוכה, בזה אחר זה.

      צליחה מוצלחת הייתה אמורה להימשך כ-20 שניות; עבור רבים מהמשתתפים היו אלה עשרים השניות המרגשות ביותר אותן יחוו אי פעם עם רכב שטח. כך גם אנחנו "הוותיקים", שמעולם לא צלחנו כזה מכשול מים. צליחת הג'ארדין נצרבה בזכרוננו כאקורד סיום מושלם למסע איסוזו התובעני ביותר (על 7 מסעות איסוזו צ'אלנג' ברחבי העולם, בתחתית הכתבה).

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      הדרך לקייפ יורק עוברת דרך מאות קילומטרים של שבילים משובשים ומהירים

      כוח החלוץ שועט צפונה

      כמו כל הרפתקה טובה, גם זו החלה כמה ימים מוקדם יותר. שיירת איסוזו כבר עברה 4,000 קילומטרים לאורך אוסטרליה, חצתה את המישורים הגדולים ואת מדבר סימפסון, צללה בשונית האלמוגים, והמשיכה את דרכה במסלולי השטח המיתולוגיים של Cape York. קייפ יורק הוא אחד ממחוזות 4X4 הנחשקים ביותר ביבשת הקנגרו; הקייפ גדול פי חמישה משטח מדינת ישראל והוא גדוש בחופי ים מדהימים ויערות גשם עבותים. רוב השבילים אינם עבירים בעונה הרטובה, וגם בעונה היבשה הם מאתגרים מאוד. Jardine הוא הנהר הרחב ביותר בקייפ יורק, זורם בערוץ המאתגר גם רכבי שטח משודרגים. הסטנדרט האוסטרלי הוא צמיגי 33-35 אינץ' עם הגבהות מרכב ונעילות רוחביות; האיסוזו'אים שלנו נעלו צמיגי שטח בגודל 31 אינץ', ללא הגבהות. את אתגר הג'ארדין משלימים תניני Saltie טורפי אדם, שכבר נגסו בכמה ג'יפאים חסרי מזל.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      הכננת לא עובדת? איציק 'מגייוור' שולף לדרמן ואזיקונים, מתקן מה שצריך

      יומיים לפני הצליחה התפצלו מהשיירה שני כלים: הדימקס של איציק מיני ושלי, וטרופר ובו שלושה ג'יפאים עזי נפש. הפרידה מהשיירה לוותה בתחושת הקלה - ככל שהיה לנו כייף לנסוע עם החבר'ה, שמחנו להתפצל לכוח משנה קטן וזריז. בינינו לבין הג'ארדין הפרידו מאות קילומטרים של דרכי עפר משובשות, עם מעברי מים מזדמנים. בצהרי היום עצרנו ב-Road House מנומנם בו תדלקנו והצטיידנו במזון. העמסנו את המצרכים לארגז הטנדר, ואת הבשר הקפוא הידקנו בחוטי ברזל בתא המנוע; עד שנגיע לחניון הלילה יפשיר הנתח ויהיה מוכן לצלייה.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      יום לפני הגעת השיירה, איציק מסביר את אסטרטגיית המעבר

      למחרת בבוקר הגענו אל נקודת הצליחה. בערב הקודם שוחחנו עם ג'יפאים מקומיים שהודיעו לנו חגיגית, שאין סיכוי שנצליח להעביר 16 רכבי שטח סטנדרטיים מעבר לערוץ הג'ארדין. "קיבלתם ייעוץ גרוע", אמרו לנו המקומיים; "אנחנו רק בתחילת התקופה היבשה והמים עדיין גבוהים מדי, הערוץ מלא סחף. הכלים שלכם לא יעשו את זה" פסקו באדישות. את השיחה סיימו בנימה אופטימית: "תיזהרו מהקרוקודילים, Mates, הם אוהבים את המים שבגדה הצפונית"...

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      כדי להתקדם רחוק יותר צריך צמיגים בגודל של 33 אינץ' או יותר

      איך עוברים 130 מטרים בארבע שעות?

      הרעיון המקורי היה פשוט מאוד: על הבוקר נצלח את הנהר עם הטנדר הגורר, נסתלבט משך היום על חוף הנהר, ולמחרת נעביר את השיירה; כמה מסובך זה כבר יכול להיות? לא עברו אלא עשרה מטרים, והבנו את עומק הבעיה - המים היו עמוקים וזרימתם משמעותית, החול הלבן טובעני, והטנדר לא הצליח להתקדם יותר ממטרים ספורים. איציק חזר והסתער אל תוך המים, נתקע, טבע, נחלץ לאחור באמצעות כננת הטרופר שנשאר על הגדה, תיקן מה שצריך, עקף וקיצר מעגלים חשמליים שטבעו במים... המשימה הייתה חד משמעית, להגיע לטווח כננת מהאקליפטוסים שעל הגדה הצפונית.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      מחברים את כבל הכננת לרצועות גרירה, ומקווים שהתנינים בשנ"ץ

      המטרים האחרונים היו עמוקים עוד יותר, בצל האקליפטוסים העבותים. זה היה קטע טובעני ואפל, סביבה אהובה על תנינים אוכלי אדם... בתחילה חששנו להיכנס למים אבל לאחר המהומה שעשינו שם, שיערנו שלא נותר עוד Saltie אחד בטווח של מאות מטרים. לאחר נסיונות חוזרים ונשנים ובלחץ אוויר של 8 PSI, הצלחנו לרתום את כבל הכננת אל אחד האקליפטוסים. מכאן זה כבר היה פשוט - גררנו את עצמנו אל הגדה, רוקנו את תא הנוסעים מהמים שהציפו אותו.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      לפחות שטפנו את כל האבק

      החנינו את הטנדר בין עצי האקליפטוס, וחזרנו לגדה הדרומית באמצעות סירה של אבוריג'יני מקומי, ששמח לשמש לנו כבסיס נייד. לאחר המהומה הגדולה חשנו רגיעה וסיפוק גדולים מאוד - אלמלא הצלחנו להעביר את הטנדר היינו צריכים לשלוח את השיירה למעבורת מרוחקת, למעקף יבשתי ארוך ומשעמם. לעת ערב הרשינו לעצמנו לטבול במים הרדודים שבגדה הדרומית, מקום שאינו אהוב על הקרוקודילים. היה זה אחד הלילות הקסומים שעברתי אי פעם, בצידו השני של כדור הארץ. מתנה גדולה.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      מנוחת הלוחמים

      הצליחה הגדולה

      השיירה הגיעה אלינו בצהרי היום שלמחרת. התארגנו במהירות לצליחה - הדבקנו רצועות 'איזולירבנד חבלה' על פתחי הדלתות, כדי למנוע חדירה מהירה של מים; שיערנו שאם רכב ייתקע באמצע המעבר, הוא יוצף מים תוך 30-45 שניות. המשתתפים הגביהו את חפצי הערך - מסמכים, מצלמות, מכשירי קשר, מחשבים - מעל קו המים הצפוי. איציק נתן תדריך והזהיר בעיקר את נהגי הטרופרים, שלא להאיץ מהר מדי. הטרופרים מהירים יותר מהדימקס הגורר, הסביר איציק; אם תתקדמו מהר תדרכו על הכבל, והוא עלול להיכרך סביב הגלגל הקדמי. באחריות נהגי המשנה לרסן את האוחזים בהגה, שלא ייתנו יותר מדי גז.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')

      את המשך הסיפור אתם כבר יודעים - הנחשון הראשון היה מוש סביר שצלח את הנהר כמו פריגאטה של הצי השישי. המשכנו להעביר את רכבי השטח בזה אחר זה, קריאות ההתרגשות של המשתתפים קורעות את דממת היער. לאחר שגררתי חצי מהכלים החליף אותי מוש על הטנדר הגורר ואני חזרתי אל הנהר, כדי להתפעם מהמחזה.

      המחזה היה באמת מדהים; כל כלי נרתם בתורו אל כבל הפלדה, וירד מהגדה אל תוך המים. מוש מתח את כבל הגרירה ולהוראת איציק, נתנו שני הנהגים גז מלא. גל חרטום מסיבי נפרש משני צידי הרכב החוצה, המים גאו מעל מכסה המנוע, מנועים צרחו בקול, עד שהרכב החוצה הגיע לנקודת היציאה מהערוץ. עומק המים היה מעל מטר ונדרשה הפחתה של המהירות, כדי שלא לפספס את נתיב היציאה מהנהר.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      היציאה מהנהר היתה צרה יחסית; שימו לב לכבל הגרירה, ולענף המאיים מצד שמאל

      באחד המעברים נסע הנהג מהר מדי; פער המהירות הספיק כדי שגלגל הטרופר יידרוך על כבל הפלדה. הכבל נכרך סביב זרועות המתלה הקדמי והטרופר סטה הצידה בפתאומיות. רצה הגורל ובסמוך לנתיב התנוססו ענפי אקליפטוס ענקיים ונמוכים. עד שהספיקו מוש והנהג לבלום, ניפץ הענף את החלון הקדמי... למזלנו הסתיים האירוע בנזק מכאני בלבד.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      ריתוך שטח מאולתר בעומק ה-Bush

      לאחר שחולץ הטרופר הפגוע מהמים, גילינו כי כבל הפלדה שבר את מוט ההגה. רצה השטן וכמו תמיד, זה בדיוק החלף שלא היה על הכלים... אבל אל דאגה, איציק היה מאושר להתמודד עם האתגר הטכנולוגי; כאותו 'מגייוור' הצמיד שני מצברי 12-וולט בטור, חיבר אליהם אלקטרודות, וביצע ריתוך שטח כמו בסרטים - הייתה זו עוד הדגמה ליצירתיות ולמיומנות הנדרשת מטיילי Outback נועזים. בשעת צהריים מוקדמת נטשנו את הנהר והמשכנו צפונה, כדי לעבור את שמונים הקילומטרים שהפרידו בינינו לבין השפיץ הצפוני של אוסטרליה. 4,700 קילומטרים לאחר הזינוק לאיסוזו צ'אלנג' 2003 השקנו כוסות שמפניה, לאחר שצלחנו את יבשת הקנגרו מדרומה ועד צפונה. ג'יפאים מסוקסים ניגבו דמעה, היו חיבוקים ונישוקים, סיום מושלם לחוויית שטח אותה אנו זוכרים עד היום.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')
      מסע שטח של 4700 קילומטרים דרך מדבר סימפסון, בירדזוויל, שונית האלמוגים

      מה זה "איסוזו צ'אלנג"?

      לצעירים שבין קוראינו נספר כי ב-1997 יזמה UMI יבואנית איסוזו, מסע שטח מאתגר בנמיביה. היו אלה ימיה הגדולים של סצינת השטח בישראל, ואיסוזו חיפשה דרך לנער את הדימוי האפרורי של טנדרי איפון והטרופר הגמלוני. הרעיון היה לערוך מסע שטח מתוקשר ומיוחצן, שיתבסס על ג'יפאות רצינית ומאתגרת. המסע זכה לתשומת לב תקשורתית רבה - כ-2,000 אנשים עברו מבחני מיון (נשבע לכם, זה אמיתי!), מתוכם נבחרו כמה עשרות לצאת למסע בן שבועיים וחצי. המסעות הובלו על ידי מיטב מדריכי החברה הגיאוגרפית, היה קייטרינג מצוין ואטרקציות כמו בכדור פורח, ראפטינג ושאר שעשועי אלפיון, זה היה מוצר שכמותו עוד לא נראה בישראל.

      איסוזו צא'לנג' (רמי גלבוע , רמי גלבוע, גרי אברמוביץ')

      לכל מסע יצאו 45-50 אנשים כולל אנשי צוות ומדיה, ביניהם עבדכם הנאמן. המסע הראשון היה לנמיביה/בוצוואנה, ואחריו תאילנד/לאוס/וויטנאם, פטגוניה (המסע הטוב בסדרה, על כך אין וויכוח), ההימלאיה ההודית, גואטמלה, אוסטרליה וחבל יונאן שבסין. השתתפתי בשישה מבין שבעת המסעות, מתנת חיים עבורי.

      "איסוזו צ'אלנג" שינה את חייהם של מאות טיילים בישראל. גילינו שיש טיילות ג'יפים המסוגלת להעניק חוויות שלא נודעו עד אז בישראל, העולם הצטמק, ושוק מסעות ה-4X4 החל להתפתח. מסעות איסוזו האחרונים היו לאוסטרליה ודרום מערב סין; עלות המסעות הייתה גבוהה מאוד, ואיסוזו הפסיקה לייבא את הטרופרים והרודיאו. הדימקס לבדו כבר לא הצדיק את המסע, וכך חלפה לה תהילת עולם. עבור אלו שהספיקו ליהנות, הייתה זו חווית חיים בלתי נשכחת.