רכיבה ראשונה: דוקאטי פניגאלה V4s על המסלול

בין האפקס הראשון לשני של השמאלית הראשונה במסלול חרז שבספרד. מהירות הכניסה סביב ה-150 קמ"ש (לא בדיוק המהירויות שאני רגיל להיות בהם על הברך), פלוס ירידה מתונה שמושכת את האופנוע עוד קצת. אני טיפה קפוא על הכידון והדוקאטי המפלצתי הזה מתחיל למשוך רחב. קו המירוצים דורש גז ועכשיו, אז אני מחבר אותו וזה קורה קצת אגרסיבי מדי. לפני שהספקתי לקלוט מה קורה, הזנב פוסע הצידה, והבקרה האלקטרונית מייצבת אותו על בדיוק שלוש מעלות הצידה מקו התנועה של הגלגל הקדמי. ההכרה חוזרת אליי כבר עמוק בתוך המהלך וזה מרגיש כל-כך טוב, שברגע שהברך מתנתקת מהאספלט אני מרשה לעצמי פול-גז. האופנוע משאיר פס גומי שחור ומיישר אותנו בול אל הבלימה לימנית הבאה. יואווווו…חשמל במוח!

מי הכניס אותנו לפוזה הזו סטייל מארק מרקז? אני או האופנוע?

השאלה הזו - זה אני או הוא - תחזור עוד מלא פעמים במהלך היום הזה. אני אמשיך לחפור בה גם כמה ימים אחרי. כנראה שככה זה כשהאיטלקים מצליחים לטשטש כמעט לגמרי את הגבול בין אדם למכונה. זה מבלבל. מדהים. וכזה באמת הוא הדוקאטי פאניגלה V4s; מבלבל ומדהים. תוצר של חמישה עשורים של ליטוש על מסלול המירוצים. שנים על גבי שנים של הקשחה וחיזוק ודיוק המכונה.

לקראת שנת הדגם 2022 זה מתבטא בסופרבייק עילאי שמפוצץ 215 כ"ס מתוך גוף ששוקל בקושי 174 ק"ג. עד לפני עשור, רוכבי סופרבייק מאליפות העולם היו מוכרים כליה כדי לקבל אופנוע עם נתונים כאלה. היום אפשר לגהץ כרטיס אשראי על אופנוע כזה בסוכנות ברחוב המסגר.

בתמורה לגיהוץ הזה, תקבלו את אחד האופנועים הייחודיים בשוק. שלדה קלאסית, למשל, אין לו. ראש ההגוי מחובר לצילינדרים, כך גם שלדת הזנב. אפילו הזרוע האחורית מחוברת למנוע. וזה מנוע V4 שדוחף 14 קג"מ עבים. כשמכפילים אותם ב-14,000 סל"ד מתקבל הספק שלא פשוט לנצל אותו בכל מקום. ואם 215.5 (וחצי!) כ"ס לא מספיקים לכם, אז מערכת פליטה אופציונלית של אקראפוביץ' תקפיץ את ההספק ל-228.

עכשיו, זה לא חכם לשחרר מנוע כזה בלי מחסום ובלי רצועה, אז דוקאטי שפכו עליו את כל האלקטרוניקה שיש להם; בקרת אחיזה, בקרת החלקה, ABS בהטייה, בקרת בלימת מנוע, בקרת ווילי. הכל נשלט מהכידון ומוצג על מסך צבעוני - דרכו האופנוע מתקשר איתך וממליץ על שינויים באופן התערבות הבקרות בהתאם לרכיבה שלך. תקשיב לו, הוא צודק.

בגרסת ה-S שרכבנו עליה, כל הטכנולגיה הזו יושבת על חישוקים קלילים, שמשודכים לאופנוע דרך בולמי אוהלינס אדפטיביים שיודעים לשנות את ההדראוליקה בהתאם למיקום האופנוע (כניסה לפנייה, שיא פנייה, תאוצה מהפנייה). ואם כל זה לא מספיק והאופנוע עדיין קצת משתגע, אז יש לו זוג כנפונים בחזית, שב-150 קמ"ש לוחצים את האף למטה בכוח של 15 ק"ג, וב-225 קמ"ש כבר לוחצים 30 ק"ג. עכשיו הכל שאלה של כמה את/אתה מוכנים ללחוץ…

בעניין הלחיצות, דוקאטי היו מאוד ברורים בקשר לכוונות שלהם: האופנוע אמנם חוקי לכביש, אבל גרסת ה-s היא אופנוע מסלול. נקודה. כל-כך למסלול, שרוכבי המוטו-GP שלהם משתמשים בו כאופנוע אימונים. ואם כך, אז הנה נתון הזוי: הם מצליחים להביא את האופנוע-חוקי-לכביש-בייצור-המוני הזה לפער של 5 (!) שניות בודדות מזמן ההקפה של אופנועי המוטו-GP הרשמיים שעולים מיליוני יורו. זה נשמע דמיוני, אבל שעונים לא משקרים. הם רק מעידים כמה רחוק דוקאטי יכולים לקחת כיום אופנוע עם רישוי צהוב…

ואם כבר רישוי צהוב, אז איך כל זה מרגיש לרוכב בן-תמותה כמוני? ובכן, כמו שאמרנו, מבלבל ומדהים. זה פשוט בלתי נתפס איך מכונה ברמה הזו מרשה לך להתנהג עליה ועדיין לחזור בחיים כדי לספר על זה. דוחפת אותך להאיץ הכי חזק שהאצת בחיים, לבלום בעוצמה ששוברת לך את הכתפיים, ולשכב על הצד בזוויות שרואים רק בטלוויזיה.

ואלה לא רק השלדה והמנוע - בכל הקשור לדוקאטי זה כבר כמעט מובן מאליו - זו גם (ואולי בעיקר) האלקטרוניקה. כבר שנים שדוקאטי לא מסתפקים במערכות מהמדף, אלא מתכנתים הכל מההתחלה בבית. והם עושים עבודה כל-כך טובה, עד שקשה מאוד להבין מתי הרוכב נגמר והאופנוע ממשיך.
מדובר בעוצמות ומצבים שאין מצב שאופנוע "אנלוגי" שורד אותם; שטויות של רוכב, חוסר רגש, עייפות, חרמנות יתר, הגזמות. האופנוע לא רק בולע את כל אלה, אלא אשכרה מעודד אותם.

קל לרכוב עליו, ההגוי טיל גם במהירויות על, הקו נשמר בכל מצב. אפילו כשהגאומטריה של המתכות והגומי מוותרת ומתפזרת, האלקטרוניקה ממשיכה לעודד אותך - גם תוך כדי נענועים ופרפורים ושגעות שלא חלמת שתצליח לתפקד בתוכם. תחושה הזויה של הכל טוב, אל תעזוב, אני איתך.

אז בקשר לשאלה ההיא אם זה הפניגאלה או אני, אין מנוס מלהודות בתשובה: זה בעיקר הוא.
חלום.

מנוע: V4, מקורר נוזל
נפח: 1,103 סמ"ק

הספק: 215.5 כ"ס ב-13,000 סל"ד
מומנט: 12.6 קג"מ ב-9,500 סל"ד
הילוכים: 6

מהלך בולמים:ק'- 120 מ"מ, א'- 130 מ"מ
בלמים: ק' - דיסק כפול, חצי צף, 330 מ"מ מונובלוק Brembo. א' - בודד, 245 מ"מ Bosch
צמיגים: פירלי Diablo Supercorsa, ק'- SP 120/70 R17 , א'- SP 200/60 R17

משקל: 174 ק"ג
גובה מושב: 850 מ"מ
נפח מיכל דלק: 17 ליטר

מחיר: 245 אלף שקלים (בסיס)