תערוכת דגמים במכללת אפקה. קינן כהן, ניר בן טובים
תערוכת דגמים במכללת אפקה(צילום: ניר בן טובים, קינן כהן)

דגמים קטנים וחלומות גדולים

אתם בחיים לא שמעתם עליהם, אבל יש בישראל לא מעט אנשים שמחזיקים כמה מאות מכוניות, חלקן נדירות בקנה מידה עולמי. לחלקכם הן יראו כמו דגמי צעצוע, אבל שלא תעזו לומר את זה לידם...

מקסים גולדשטיין
17/04/2022

אני מניח שכולנו כאן חובבי רכב, אחרת זה יהיה קצת מוזר שתמצאו את עצמכם כאן בערוץ הרכב. בנוסף, אני מניח שאף אחד מכם הוא לא נסיך מהאמירויות (אם אתה כן נסיך אמירתי וקורא פה, אז כנראה שהסכמי אברהם באמת הצליחו מעבר למשוער). אבל אם אתם חובבי רכב ולא נסיכים מהאמירויות, לכם, כמו לרובנו יש בעיה מאוד כאובה - אנחנו כנראה רוצים יותר מכוניות ממה שהמצב הכלכלי שלנו מאפשר.

ועל מנת בכל זאת להשיג את המכוניות שאנחנו אוהבים, אני, חבריי ומיליונים בעולם פשוט אוספים מכוניות אבל כדגם, כמיניאטורות נאמנות למקור במחיר (שלרוב) נגיש יותר.

תחום איסוף דגמי המכוניות נפוץ מאוד בעולם, העיקרון המוביל הוא לייצר דגם מוקטן שיהיה כמה שיותר נאמן למציאות תוך ירידה לפרטי חוץ ופנים. ישנן מספר קני מידה נפוצים כאשר שלושת הנפוצים ביותר הם 1:18, 1:43 ו-1:64. משמעות המספרים הם יחס ההקטנה למציאות. למשל, 1:43 אומר שכל 1 ס"מ בדגם יהיה דומה ל-43 ס"מ במציאות, גודלו של דגם של מכונית רגילה ביחס של 1:43 יהיה באזור ה-10 ס"מ, בתלוי כמובן בכלי הרכב, שכן משאית או קומביין (כן, יש גם קהילת אספנים נלהבת לכלים האלו) ביחס הזה יהיו גדולים יותר.

כאשר צוללים עמוק יותר ל,חביב הזה של איסוף המכוניות, נהוג לבחור תחום מיקוד מסוים כיוון שההיצע הוא אינסופי ואפילו כאשר מדובר בדגמים, גם פה, התקציב או מקום האחסון שלנו בסוף מוגבלים. לעיתים, המיקוד והתחום המסוים ממנו אספן מנסה לקנות את הדגמים מעניין לא פחות מהדגמים עצמם. לפעמים, הסיפורים מאחורי האספן והאוסף מעניינים יותר מהדגמים בפועל.

אז הנה שלושה אנשים שהתחביב שלהם הוא יותר משורות שורות של מכוניות במדפים.

אצל איציק הדגש הוא על דגמים יחידים במינם, נדירים ומסדרות בנייה מוגבלות(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

איציק - הכל וכמה שיותר מיוחד

לכתוב כתבה על דגמים בלי לדבר על ידידי הטוב איציק זה פשוט חוסר שפיות. סליחה, חוסר שפיות זה השם השני של איציק. איציק אוהב להציג את עצמו במשפט פשוט: "שלום, קוראים לי איציק ואני מכור לדגמים קשים". מלבד משפטי מחץ, איציק הוא סוג של גורו בקרב אספני הדגמים בארץ. לאיציק פונים עם שאלות האם דגם מסוים יוצר מתישהו ומה ההבדלים בין היצרנים השונים שמייצרים את אותו הדגם. האם כדאי לרכוש דגם מיצרן מסוים או להעדיף דגם אחר (אגב, איציק תמיד אומר תקנה גם וגם וגם).

הוא מאמין בשיטת ה"גם וגם וגם"(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

האוסף של איציק מיוחד מאוד במינו, למעשה, זהו האוסף המיוחד והמגוון ביותר בארץ. והסיבה לכך היא אותם דגמים יוצאי דופן שהוא כולל. הביטוי "דגמים מיוחדים" כולל בתוכו ייחוד כדגם מוקטן בעצמו. כלומר, דגם במהדורה מוגבלת, רצוי אחד ממוספר מסגרת ייצור מוגבלת ועם תעודה מהיצרן שמצהירה על כך. בנוסף, הדגם חייב להיות מדויק ובאיכות הכי גבוהה שיש.

רואד ראנר, רק רואד ראנר וזה חלקיק קטן מהאוסף השלם(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

מצד שני, דרישה נוספת שהיא תנאי סף כדי להיכנס לאוסף של איציק היא המעניינת יותר - איציק מנסה למצוא דגמי רכב כמה שיותר מיוחדים בפני עצמם. דגמים שעשו היסטוריה, דגמים משני תפיסת עולם או במקרים הקיצוניים יותר - דגמים שהיצרן עצמו לא זוכר שייצר את הרכב אי פעם.

בשנים האחרונות איציק פיתח מיקוד חדש, דגמים של אוטובוסים, בדגש על קווי אגד ודן שמהווים עבורו קפסולת זיכרונות' בחלקם מהילדות ועד לנסיעות לצבא ולעבודה. גולת הכותרת של הקולקציה הזו היא אוטובוס מרצדס מדגם 303 שהוא העתק מדויק של קו 35 של חברת אגד. דגם יחיד במינו, עבודת יד שנבנה בהזמנה מיוחדת.

קו 35 של אגד בדגם יחיד במינו בעבודת יד וייצור אישי(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

עוד דוגמה מייצגת לשיגעון הדגמים באוסף של איציק, היא סדרה שלמה של דגמים סביב מכונית אחת - פליימות' רואדראנר שנת 1970. המרשימה מכולם היא אחת בקנה מידה 1:18 (באורך של כ-30 ס"מ). הייחוד של הדגם הוא הירידה המוגזמת לפרטי פרטים. בדגם הנ"ל יש מנגנון מיניאטורי לפתיחת החלונות עם ידית שסיבוב שלה מוריד את החלון - ממש כמו ברכב האמיתי.

אם אנחנו אוספים דגמים כי את הרכב האמיתי אין ביכולתנו לרכוש, במקרה של איציק הדגמים עצמם מתחרים ברכבי המקור בנדירות, לעיתים בעלות והכי חשוב רמת הדיוק שלהם.

לכל דור, גרסה או שנתון יש מקום באוסף, כל עוד זו קורבט(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

נתן - קורבט וקורבט בלבד

נתן אוהב קורבטים. את האהבה הזו למכונית הספורט האמריקנית המוחלטת, נתן החל לטפח אי שם בשנת 1999 כאשר טייל כילד בשדרות הציונות באשקלון וראה קורבט C4 לבנה. האהבה התחילה מיד ונתן התחיל לאסוף דגמי צעצוע של קורבט. עם הזמן, הגיל והמצב הכלכלי - האוסף גדל ורמת האיכות עלתה וכעת נתן מייחל לקורבט אמיתית, ולא סתם אחת - אלא אותה קורבט לבנה.

לאורך השנים ניסה נתן לגלות מה עלה בגורלה של אותה קורבט, מי היה הבעלים, הרבה מכך בעזרת מועדון הקורבטים הישראלי, אך לצערו ללא הצלחה. או נכון יותר לומר - ללא הצלחה בינתיים.

גם לגרסאות הנדירות ביותר יש מקום באוסף(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

אבל עד שתימצא אותה קורבט לבנה, הוא מתעל את התשוקה הזו לאוסף, אוסף דגמים שנכון להיום עומד על מעל 300 אקזמפלרים. החל מקנה מידה 1:87 (כ-3 ס"מ) ועד 1:12. אצל נתן אין אהבה לדגם מסוים של קורבט, הכל הולך. סדרת הדגמים שלו מתחילה אי שם ב-1953 עם הדור הראשון של הקורבט (מכונה בפי יודעי דבר C1) ועד הדור השמיני שמשווק היום (באופן מפתיע נקרא C8) ובתוך כך, כמו בחיים האמיתיים של המכונית הזו, גם האוסף כולל בתוכו גרסאות כאלו ואחרות לכל שמונת הדורות שיוצרו.

ה-C7 מתוצרת BBR, הירידה לפרטים היא שם המשחק(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

הפריט הכי מיוחד באוסף של נתן היא קורבט C7 קבריולה בצבע ורוד מטאלי בוהק בקנה מידה 1:18 של היצרן האיטלקי האקסלוסיבי BBR. הייחוד בדגם הוא רמת האיכות הגבוהה מאוד שלו, אבל לא פחות מכך העובדה כי זהו העותק ה-8 מתוך סה"כ 10 יחידות שיוצרו בסך הכל.

לסיכום השיחה אני מתקיל את נתן עם שאלה: האם הוא היה מוכן להחליף את כל האוסף שלו בעבור קורבט אמיתית? התשובה דרשה הרבה זמן ומחשבה ולבסוף התשובה הייתה "כן" אבל בהיסוס רב.

קירות שלמים של פנטזיות על גלגלים(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

מקסים - דגמים לזכרו של אבא

את האוסף שלי התחיל אבא שלי. זה התחיל עם דגמים פשוטים, כאלו שניתן למצוא בחנויות צעצועים אבל עם הזמן, ההכרות עם EBAY והמשוגעים מהסעיפים מעל, האוסף התחיל להשתפר ולטפס באיכות שלו. לאורך כל חייו, בעיקר בשנותיו האחרונות, אבא שלי שהתחיל את האוסף - היה היועץ העיקרי בהתלבטויות שלי, איזה דגם לקנות ועל מה לוותר ובתקופות הקשות גם מפנק בדגם במתנה.

מזהים מכנה משותף?(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

את האוסף שלי אני מחלק ל-3: דגמים אקראיים שאני פשוט רוצה ואין לי הסבר, החלק השני ממוקד יותר והוא דגמים של חברת רנו והשלישי לא ממוקד ביצרן או סוג מסוים אלא באדם - מכוניות שהיו בבעלות אבא שלי או קשורות אליו בדרך זו או אחרת.

אבל הנוכחות שלו נמצאת גם כאשר אלו לא המכוניות שהיו שלו, כי גם החלק של הדגמים האקראיים שאני פשוט רציתי, כולל הרבה מהם שהגיעו אחרי התלבטויות וייעוץ מצידו. דמותו נמצאת שם גם בדגמים של רנו, רוב המכוניות שהיו לנו במשפחה היו מתוצרת רנו. רובן, לפחות בשלב בו אני עדיין הייתי ילד היו בחירות של אבא שלי ומשם החיבה שלי למותג נוצרה. כיום, כחצי מהאוסף שלי הוא דגמים מתוצרת היצרן הצרפתי.

האוסף שהוא מחווה לאבא. ממכוניות סובייטיות ועד למכוניות האחרונות שלו(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

החלק השלישי של האוסף, של שלל המכוניות שהיו לאבא שלי במציאות כולל אפילו דגמים סובייטים. הוא היה מסתכל על הדגמים ומעלה זיכרונות מההכרות שלו עם המכוניות במציאות. מספר על שלל התקלות בסיטרואן C15 שהייתה לו ומעלה חוויות מהצבא האדום עם UAZ 469.

מי שיסתכל על האוסף שלי, יראה מדף אחד שונה מהאחרים. זה המדף שסודר לאחר פטירתו של אבי. הוא כולל חלק מהדגמים שקשורים אליו, תמונה שלו ומספר פריטים שלו ששמרתי לעצמי. אני אישית פחות מתחבר לאזכרות, בתי עלמין או טקסים אבל לעמוד מול הוויטרינה, לחשוב ולדמיין מה תהיה התגובה שלו מרגיש לי הכי קרוב אליו.

המכוניות שהיו בבעלות המשפחה, כולן נשארו, רק בתור דגמים(צילום: תמונות גולשים, באדיבות הבעלים)

חולמים בקטן

למרות שאתם מתים לדעת, ותשאלו כל אספן אמיתי - אין לנו באמת אפשרות לשים תג מחיר או אפילו להעריך את השווי של הקולקציה הזו שאגרנו במדפים על מדפים, בקירות שלמים שמכוסים בהם, בחדרים שמוקדשים רק להם, יש בהם כאלו ששווים בערכם למכוניות אמיתיות.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי כולנו בסופו של דבר עדיין רוצים משחקים, גם במובן שאנחנו עדיין רוצים להיות קצת ילדים במעמקי התודעה שלנו אבל יותר מזה - כי דגמי המכוניות מאפשרים לנו את הבריחה הקטנה מהמציאות, כזו שמקרבת אותנו לחלומות שלנו, אפילו אם זה רק ביחס של 1:18.

  • אוסף
  • אספנים
  • אספנות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully