שלדים מתחת למכסה המנוע

את הסיפור הזה, על עקבות המעורבות של שתי יצרניות הרכב הגדולות באמריקה במכונת המלחמה הנאצית לא תמצאו בארכיונים של היצרניות. עד לפני עשור גם אצל הגרמנים בקו הזמן של תולדות החברות השתרע חור שחור בין השנים 1939 ל-1945, אולם מאז מצויות היצרניות הגרמניות, מפולקסווגן ועד ב.מ.וו ומרצדס בתהליך של הכרה, והודאה בזוועות שבוצעו בין כתלי המפעלים שלהן. אולם אצל האמריקנים, השניים רק לסובייטים בשכתוב היסטוריה לא נוחה (נסו למצוא אזכור לאייאקוקה אצל פורד או ג'ון דלוריאן בג'נרל מוטורס), הסיפור הזה הוחבא עמוק עמוק מתחת לשטיחים במרתפים של דיטרויט.

הסיפור הזה מתחיל עוד הרבה לפני ה-1 בספטמבר 1939 יום פרוץ מלחמת העולם השנייה. תעשיינים אמריקנים היו בקשרים עם גרמניה הנאצית עוד מהמחצית השנייה של שנות ה-20 כמו במקרה של הנרי פורד, גזען ואנטישמי מוצהר שכחלק ממפעליו המפוארים גם ניסיון רתימה שלו והונו העצום לקמפיין שהכניס את אדולף היטלר ("אני רואה בהנרי פורד את ההשראה שלי" אמר ב-1931) למגרש הפוליטי. בספרו "פורד, ג'נרל מוטורס והנאצים" מגולל סקוט ניהאמר את מה שהפכה להיות התשתית התעשייתית התחבורתית והצבאית של גרמניה ובה לקחו חלק ג'נרל מוטורס באמצעות אופל שהייתה בבעלותה ובאמצעות הזרוע האירופית של פורד בגרמניה. התיעוש המואץ של גרמניה בשנות ה-30, חברו להזדמנות שראו האמריקניים ליציאה משנות השפל של הכלכלה האמריקנית.

בשנת 1936 אופל שהייתה כמעט מונופול בשוק הגרמני מרחיבה את הייצור שלה. אחד המנועים הגדולים מאחורי המהלך הזה וההתפשטות המהירה של אופל הוא ג'יימס דיוויד מוני, אז בכיר בג'נרל מוטורס שהיה אחראי על פעילות היצרנית מעבר לים. מוני, טיפוס ססגוני ומרתק שבביוגרפיה שלו השתתפות במשלחות חיפוש זהב, ואחריה שירות כקצין ארטילריה במלחמת העולם הראשונה. הקריירה המטאורית שלו בג'נרל מוטורס הביאה אותו לנקודה בה הוא היה אחד הצירים המרכזיים בשיתוף הפעולה בין החברה למשטר הנאצי. שיתוף פעולה שהתחיל בפגישה שלו עם היטלר ובכירי המשטר הנאצי בשנת 1934 והמשכו ברומן שמביא את המפלגה הנאצית להעניק לו את מדלית מסדר הנשר הגרמני על שירותו המצוין לרייך, זה קרה באוגוסט 1938 בדיוק חודש לאחר שהנרי פורד מקבל אחת ליום הולדתו ה-75.

במחצית שנות ה-30, ג'נרל מוטורס והרייך השלישי היו שידוך משמיים. היטלר, שהבין שהמפתח לכיבוש אירופה הוא תחבורה מהירה ויעילה רצה משאיות, הרבה מהן, אופל שייצרה מאז 1935 את ה"בליץ" המשאית המוצלחת ביותר שלה מעולם, והלוגו שלה הפך לסמל הברק של החברה, שמחה מאוד לעשות את זה. מ-17 אלף עובדים ב-1934 היא זינקה ל-27 אלף ב-1938. היא הייתה גדולה יותר פי 3 ממרצדס ובעלת השווי הגבוה ביותר מבין היצרניות לא רק בגרמניה אלא בכל אירופה. על פי עדויות אחרות, היא גם הייתה אחת החברות שנרתמו ביתר מרץ ליישום תקנות הגזע של המלגה הנאצית. כמו גם החטיבה הגרמנית של פורד, שעשתה שימוש בעובדי כפייה למרות שלא נדרשה לכך על ידי הנאצים, ועשתה זאת עוד בטרם "נפרדה" מפורד אחרי כניסת ארצות הברית למלחמה.

ג'יימס לא פעל על דעת עצמו כמובן, הבוס הגדול של ג'נרל מוטורס אלפרד סלואון, אמנם הניח את היסודות להפיכתה של ג'נרל מוטורס ליצרנית הרכב הגדולה בעולם, אבל לא היסס לעשות זאת בצורה כוחנית ודורסנית. למרות שטען כי מרגע פרוץ המלחמה אופל הולאמה ולחברה לא הייתה כל יכולת להשפיע עליה, לאור ההצלחה הכבירה של אופל סכומי הכסף האדירים שהכניסה לחברה ואופיו של סלואון, הטיעון הזה, כפי שתראו בהמשך לא ממש עומד במבחן המציאות.

בראשית שנות ה-70 מבצע הסנאט האמריקני חקירה של יצרניות הרכב האמריקניות בעקבות פרשיות שחיתות הנוגעות לאספקה של כלי רכב לרשויות מקומיות בארצות הברית. במהלך העבודה של אחת מתת הוועדות האלו, נתקל חוקר בשם ברדפורד סנל בשורת עדויות על פעילות היצרניות האלו במלחמת העולם השנייה. הוא ממשיך לחקור את העניין עד שבשנת 1974 פותח הסנאט בחקירה גם בנושא הזה. בשנת 1977 הוא מראיין את מי שהיה שר החימוש בגרמניה הנאצית וידיד קרוב של אדולף היטלר - אלפרד שפאר. בספר שהוא מפרסם ב-1999 הוא מספר על הראיון עימו: "ג'נרל מוטורס הייתה הרבה יותר חשובה למכונת המלחמה הנאצית מאשר שוויץ. שוויץ הייתה מאגר כסף, ג'נרל מוטורס הייתה חלק אינטגרלי מהמאמץ המלחמתי הנאצי. הנאצים יכלו לפלוש לפולין ורוסיה בלי שוויץ - הם לא היו עושים זאת בלי ג'נרל מוטורס". בכך הוא מתייחס בין השאר לפתרונות של הפקת דלק סינטטי שפיתחה החברה.

כשנה לפני שפורסם הספר של סנל, ניהלו ניצולי שואה שהועסקו כעובדי כפייה במפעלי פורד ואופל בגרמניה משפט מתוקשר כנגד היצרניות. כמו טענותיו של סלואון עשרות שנים קודם לכן, גם הפעם חזרו השתיים על התירוצים כי עד 1941, בה נכנסה ארצות הברית בפועל למלחמה באופן רשמי, קיימו שתי המדינות קשרים דיפלומטיים, כמו כן טענה ג'נרל מוטרס כי השליטה שלה על שלוחותיה בגרמניה אבדה עוד בשנת 1939. אלא שהראיות שהוצגו במשפט ועדויות אחרות שיובאו כאן, כמו גם 35 אלף רייכסמארק שהוענקו על ידי פורד גרמניה כמתנה להיטלר ליום הולדתו ה-50 באפריל 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה מספרות כאמור סיפור אחר.

למרות טענותיה כי במהלך שנות המלחמה הייתה אופל מחוץ לשליטתה של ג'נרל מוטורס, בדו"ח של ה-FBI מה-23 ביולי 1941 עדיין נמנע מוני לפעול באופן ש"ירגיז את היטלר", באמצעות מנופי השפעה על אופל בגרמניה שעדיין היו לג'נרל מוטורס. זו לא הפעם הראשונה שהוא מתיישר לפי הקו של הפיהרר, והוא ממש לא התבייש בכך, כאשר נשאל בשנה לפני כן מדוע אינו נפטר מהמדליה הוא ענה בפשטות: "פעולה כזו תסכן השקעה של 100 מיליון דולר של ג'נרל מוטורס בגרמניה". בזמן שהוא אומר את זה, הוא, ובכירים נוספים כבר יודעים (ומסתירים) שפסי היצור של אופל ברוסלהיים כבר הוסבו לייצור של מנועים למטוסי היוניקרס הגרמניים. גם בחברה הבת של פורד בגרמניה פורד-וורקה כבר יוצרו במלוא המרץ משאיות שהפתיעו מאוד את החיילים האמריקניםשנתקלו בהן במהלך המלחמה בכך שהיו זהות לחלוטין לאלו שהכירו מהבית. בהמשך יוצרו במפעל זה הטורבינות לטילי ה-V-2. למעשה, בדו"ח של הנרי שניידר, חוקר של הצבא האמריקני מיום ה-5 בספטמבר 1945, חודשים אחרי תום המלחמה נאמר בפירוש כי פורד סיפקה לא רק כלי רכב, אלא באמצעות חברה בת שלה גם חומרי גלם וגומי לתעשייה הצבאית הנאצית. בדו"ח שהפיקה פורד בעצמה ופורסם ב-2001 היא הודתה כי בין השנים 1944 ל-1945 הועסקו יהודים ממחנה בוכנוואלד.

במשפט ההוא ב-1998, שתי החברות לא הודו, הורשעו או קיבלו הוראה לפצות את עובדי הכפייה שהועסקו על ידן או על ידי חברות הבת שלהן במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות ששיתוף הפעולה שלהן עם הנאצים טרום המלחמה היה ברור, שתי החברות גלגלו לכיסן סכומי כסף גדולים גם אחרי המלחמה. פורד קיבלה דיווידנד של 60 אלף דולר בסיום המלחמה על רווחיה בגרמניה בין 1943 ל-1945, סכום אדיר באותם ימים ועוד 1.1 מיליון דולר כפיצוי ממשלת ארצות הברית על הפצצת המפעלים שלה. ג'נרל מוטורס קיבלה פיצוי על סך 32 מיליון דולר על הפצצת מפעליה במהלך המלחמה. לאלו יש להוסיף את הרווחים של שתי היצרניות מהעמדת כושר הייצור האדיר שלהן לרשות ממשלת ארצות הברית עצמה במהלך המלחמה.

הפרסום השלילי של הגילויים על מעורבותן של החברות ושיתוף הפעולה שלהן עם הנאצים במהלך המשפט, הביא אותן לתרום מרצונן סכומי עתק לקרנות סיוע ופיצוי. ג'נרל מוטורס עם סכום המוערך ב-5.1 מיליארד דולר לניצולים שהועסקו כעובדי כפייה במפעלי אופל. בשנת 2001 למרות הכחשות נמרצות על מידת אחריותה הישירה, תרמה פורד סכום של 13 מיליון שקלים לקרן פיצויים דומה.

אז בפעם הבאה שאתם פוסלים אוטומטית מכונית מתוצרת גרמניה, תעצרו רגע לחשוב גם על אלו שלא היו חלק ממכונת המלחמה וההשמדה הנאצית מתוך כפייה, אלא עבור בצע כסף שחבר לעיתים גם לאנטישמיות לשמה.