מבחן דרך: סקודה אוקטביה RS

בואו נדבר רגע על כנות. כנות היא דבר חשוב בחיים, חשוב מאוד, טוב אולי לא במערכות יחסים (השמלה הזו תמיד נראית עליה מצוין!) - אבל בגדול - כנות תמיד לוקחת. וסקודה אוקטביה RS היא אחת המכונית הכנות ביותר שיצא לי לפגוש לאחרונה.

בבסיס, זו מכונית שבה סקודה לוקחת את המכונית שבעיני היא הכי טובה שלה, הולכת למדף החלקים של אמא פולקסווגן ולוקחת משם את אחד המנועים היותר מוצלחים, תיבת הילוכים מהירה, דיפרנציאל מוגבל החלקה ושאר תופינים ומגישה את זה חם לשולחן.

ימי הגשם היו תפאורה פחות אידיאלית לנהיגה במכונית כזו, אבל הם היו רקע מצוין לאיך שהמכונית הזו נראית, וזה גם קשור למסר שלה. במשאל לא מחייב, רוב האנשים שהסתכלו עליה ראו משהו שונה מהרגיל, אבל לא באופן שבו מכוניות ספורטיביות אחרות מנופפות בנוצות הקרב שלהן. לעומת זאת, עבור מי שקצת מכיר, הרמזים בהופעה שלה סיפרו את הסיפור הגדול. החצאיות, לוגו ה-VRS מלפנים ומאחור, החישוקים הגדולים, הספוילר הקטן על הזנב הם גירויים קטנים שמתחילים ללחוץ על הנקודות לפני שיוצאים לדרך. בתא הנוסעים המסר כבר ברור יותר, חיפויי האלקנטרה, התפרים האדומים שרצים לרוחב ואורך התא, גימורים דמויי סיבי פחמן, תאורת האווירה, ההגה הקטום בחלקו התחתון ועד הדוושות המתכתיות. הכל מתחבר פיקס.

שני דברים שפחות מתחברים מצאתי במושבים ובהגה. אצל הראשונים זה היה ריפוד הבד, כי המבנה והנוחות המצוינים שלהם היו מושלמים עם אלקנטרה או כל אריג אוחז יותר בשדרה המרכזית שלהם (תוספת בתשלום של 7,900 שקלים). הדבר השני היה ההגה, אני לא אוהב הגאים קטומים, פוזה מיותרת, אבל בהגה הזה גם המגע עצמו היה טיפה נוקשה יותר מזה שאני מעדיף לכרוך סביבו אצבעות, פלסטיקי משהו. אגב פלסטיקה, יש פה כמה פינות שמתקשות להסתיר את המוצא שלה, מקומות שהידיים נודדות אליהם ומוצאות תזכורות לכך שהיא יושבת על האוקטביה הרגילה, מכונית שמתחילה במחיר נמוך בעשרות אלפי שקלים מתחת לזה שלה.

רמת האבזור ב-RS גבוהה מאוד, לא נעשה פה רשימת מכולת, אבל יש טעינה אלחוטית לנייד, אותם חמישה שקעי USB, תצוגה עילית, מסך מולטימדיה 10 אינץ' (פחות נחמד הקטע של שליטה על עוצמת השמע על הסלייד - יוחזר כפתור הווליום), יש תמיכה מלאה בעברית שהיא משעשעת לפעמים "אחיזה אוטומטית" היא התרגום שלה לפונקציית ה-auto hold. מערכת שמע של CANTON עם סאב וופר, יציאות מיזוג עם שליטה נפרדת ליושבים מאחור, פתיחה חשמלית לתא המטען ועוד.

גם מערכות הבטיחות מסמנות V על כל הדברים החשובים שאתם מכירים, מניטור מרחק ובלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב, התרעה על תנועה חוצה מאחור וכו', יש גם כרית אוויר שמינית שממוקמת בין הנהג לנוסע.

הנדסת האנוש ברובה המוחלט כמו ברוב הדגמים של החברה פשוטה וטובה מאוד, על אף ריבוי התפריטים והאפשרויות הגלומות בהם קל מאוד להתמצא ולהבין מה עושה איך ולמה. להיעדר כפתורים פיזיים למערכת בקרת האקלים יש נסיבות מקלות בכך שסרגל התפעול שלה מופיע באופן קבוע בתחתית המסך. לפתחי המיזוג המרכזיים הנמוכים מדי - אין כאלו. בימי החורף זה פחות קריטי, אבל בזהירות המתבקשת נציין שבדגמים אחרים עם הסידור הזה הסיפור לא מתפקד באופן מרשים. המרווח והנוחות במושבים האחוריים מעולים, גם האיכות לא מחופפת פה והם מקבלים פחות או יותר את אותה רמת חומרים של היושבים מלפנים. תא המטען, הו, תא המטען הוא מראה מרחיב לב בכל אוקטביה ובזו ספציפית, לכל אחד מהתקני העיגון, ריסון, תלייה ואחסון יש ממש משמעות. כי במכונית שיודעת לזוז מהר ולפנות היטב - אתם רוצים שכל הקניות יישארו במקום גם בדרך מהסופר.

על ה"לנסוע מהר" אחראי מנוע 2.0 ליטר ארבעה צילינדרים מוגדש הטורבו שממשיך פה מהדור היוצא. יש לו 245 סוסים ב-5,000 סל"ד ו-37.7 קג"מ ולמרות שאינו הווריאציה החזקה ביותר שהחברה האם יודעת להוציא מהחבילה הזו, הוא הולם בהחלט את המכונית הזו ונגיע לזה בהמשך. הביצועים גם הם מה שתצפו ממשפחתית מפולפלת. 6.7 שניות ל-100 ויכולות שיוט וכיסוי מרחקים בהם תאורטית תוכלו להעפיל ל-250 קמ"ש מירביים.

השילוב שלו עם תיבת הילוכים כפולת מצמד בת 7 יחסי העברה מסדרת לו בת זוג נהדרת לשוד הכבישים אליו אנחנו יוצאים. היא מהירה להגיב (למעט יציאה מהמקום שבו היא המבוגר האחראי שמרגיע את כל הסוסים) ותמיד שולפת את יחס ההעברה המדויק כדי לסחוט מהמנוע את הכוח. השניים האלו עובדים גם די טוב כדי לאפשר לה גם צריכת דלק לא מטורללת מדי - 11.8 ק"מ לליטר אוקטן 98 בנהיגה רגועה ו-10.2 בשקלול של נהיגה מנהלתית עם פרצי כביש מפותל.

על ה"לפנות היטב" אחראים כמה רכיבים אחרים שסקודה שמה פה. היגוי פרוגרסיבי ויחס העברה קצר יותר, מתלה רב חיבורי מאחור, דיפרנציאל מוגבל החלקה מכאני, הנמכה של המרכב ב-1.5 ס"מ, בולמים אדפטיביים ובורר מצבי הנהיגה שמחבר בינם לבין המנוע, תגובת המצערת ותיבת ההילוכים כדי להתאים למצב הנהיגה הנבחר.

ואיך כל זה נוסע? על מצב הנוחות וביום יום היא בהחלט מכונית שלמעט זה שיש לה הרבה כוח יחסית למשפחתית, קל מאוד להתנהל איתה. המחיר שגובה ההקשחה שלה וחישוקי ה-19 אינץ' בהחלט מתקבלים על הדעת ואתם פשוט נוהגים במכונית שצריך לשים לב למד המהירות בה, כי על כביש טוב היא שקטה באופן מטעה מאוד ותודה לאל על התצוגה העילית (הערה למתכנתים: להוסיף פיצ'ר שמחשב את גובה הקנס שתחטוף ומציג אותו לצד המהירות). בכביש המפותל למכונית הזו אין שום בעיה לטפל בכל מה שתזרקו עליה, מקטעים טכניים של שינויי כיוון מהירים ופניות צפופות בהן להגה יש משקל טוב ותגובות מדויקות להפנייה, ועד סוייפרים מהירים מאוד שבהם ההגה באזימוט קבוע ורק הרגל שמרפרפת על המצערת קובעת את רוחב הפס, מרחיבה אותו בלחיצה, מהדקת בהרפייה.

לאופן הנטוע הזה יש גם צד אחר, היא פחות בעניין של לרקוד על מגבלות האחיזה, כשמגיעים אליהן בקרת היציבות יודעת להתערב באופן מאוד מתון ובניתוק שלה היא משוחררת יותר, אבל היא לא באיזור הנוחות שלה ואתה לא באיזור הנוחות שלך. היא פשוט לא עושה את זה טוב מספיק בהיבט של תקשורת בכל התהליך הזה כולל זה מהבלמים שנותנים עוצמה, אבל פחות רגש כדי לכמת במדויק כמה משקל אתה שם על הגלגלים הקדמיים בכל רגע.

יש מכוניות קומפקטיות ספורטיביות הרבה הרבה יותר טובות, מתנהגות ומערבות מסקודה אוקטביה RS. רנו מגאן RS, יונדאי i30N או אפילו סיאט לאון קופרה - אבל הן גם מכוניות שדורשות הרבה יותר תשומת לב. ברגעים המסוימים, בנקודות המסוימות, בכבישים הנכונים הן ייתנו לך את הנשמה, אבל אתה צריך לעבוד אצלן שאר הזמן. היא לעומת זאת פרשה הצידה ממירוץ החימוש של קומפקטיות חמות שכבר מפלרטטות עם 300 הסוסים לטובת דברים אחרים, היא לגמרי מכונית שתוכלו להשאיר אצל בן או בת הזוג כדי להקפיץ היום את הילדים לחוג, בלי שיצטרכו לסגל לעצמם שום יכולות שליטה בחיות פרא מוטוריות.

כי לאוקטביה RS יש את הגמישות הזו לפרק לגורמים כביש טכני מפותל ברמת ביצוע פנטסטית ואז אתה מסתובב אחורה, מסתכל על המושב האחורי ותא המטען הענק ואומר "בואנ'ה, ויש לי פה גם אחלה משפחתית סופר שימושית בלי שום פשרות".

במחיר של 210 אלף שקלים היא מקזזת 10,000 שקלים ממחיר הדור היוצא. אני יכול להבין את מי שהיעדר גג שמש, כפי שהיה כסטנדרט בדור הקודם עשוי לאכזב, אבל בשורת הסיכום היא מעניקה יותר ביותר סעיפים מאשר הדור הקודם. זה מאוד אישי, אבל עבורי היעדר גג שמש הוא לא פונקציה ברמת סיכול עסקה במכונית עם דגש ספורטיבי.

זוכרים את מה שאמרתי לגבי העניין הזה של כנות? אז יש במכונית הזו כנות. "אני משפחתית ספורטיבית" היא אומרת לך - בדיוק בסדר הזה וממנו נגזרת גם המשמעות של כל אחד מהרכיבים בה. וכנות, היא דבר חשוב בחיים, חוץ מהשמלה ההיא, באמת.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,984 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,000/245
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,600/37.7
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 7 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 470
רוחב (ס"מ): 183
גובה (ס"מ): 146
בסיס גלגלים (ס"מ): 268
תא מטען (ליטרים): 553

ביצועים:
תאוצה 0-100: 6.7 שניות
מהירות מירבית: 250 קמ"ש

מתחרות (לא ישירות):
סיאט לאון קופרה, הונדה סיוויק טייפ R, רנו מגאן RS, יונדאי i30N פאסטבק

מחיר:
210 אלף שקלים