בראשית חודש מרץ, רגע לפני שהקורונה הפכה את החיים שלנו ונראה היום רחוק הרבה יותר מ-10 החודשים שחלפו, היינו אמורים לנהוג באוקטביה בהשקה העולמית שלה. רגע לפני ההשקה ההיא נהגתי בדור היוצא כדי לרענן את הזיכרון לגבי המכונית וכאשר החזרתי אותה הדבר היחיד שהיה לי בראש זה "למה בעצם דחוף להם להוציא דור חדש? המכונית הזו עדיין מובילה בפער על כל אלטרנטיבה משפחתית בשוק לאן כבר אפשר לקחת אותה?". אז עכשיו, אחרי כמה ימים עם האוקטביה החדשה התשובה לשאלה הראשונה עדיין לא חד משמעית, אבל לגבי השיפור? או-הו כמה שהיא טובה יותר היום.
מיני סופרב
שלושה דברים הטיסו את האוקטביה היוצאת למעמדה כמשפחתית הנחשקת של עמישראל: המרווח, האיכות והמחיר. היא הציעה חבילה של שימושיות מצוינת, האיכות מבית פולקסווגן, אבל במחיר שאפשר לה להיות תחרותית מול היפניות והקוריאניות בציי הרכב. כל השאר? היה בונוס, ראינו את הישראלים קונים מכוניות פחות מאובזרות, פחות בטוחות, ופחות מבצעות ממנה, אבל עם שלושת הפרמטרים האלו בכיס העסק היה קל יותר.
האוקטביה הנוכחית ממשיכה ללחוץ על אותם כפתורים בדיוק. היא גדלה במידות החיצוניות שלה והפעם לובשת חליפה הרבה יותר מעוצבת מהדור הקודם. בלא מעט זוויות בלא מעט פעמים וממש לא במקרה היא פשוט נראית כמו סופרב שהתכווצה קצת. בשחור של רמת הגימור דיינמיק יש לה גם הופעה ספורטיבית ומסובבת ראשים עוד יותר. גם המרווח הפנימי עדיין מעולה, המושבים בגרסת הדיינמיק לא רק נראים מצוין, הם גם עמוקים, נוחים מאוד וחובקים היטב. בשאר תא הנוסעים ניכרת מאוד הקפיצה קדימה, האוקטביה הפכה דיגיטלית מאי פעם. מסך המולטימדיה הצבעוני 8 אינץ' חד, מהיר, בעל תצוגה מצוינת קישוריות לאפל ואנדרואיד. אבל אתם הולכים לשלם מחיר על מגמת ההגדלה של המסך וצמצום הכפתורים הפיזיים - במערכת בקרת האקלים והמיזוג. יש היום שתי גישות ביישום תכנון סביבת נהג זו שמשאירה את הפקדים המרכזיים ומערכות מסוימות בצורה הפיזית והגישה השגויה (שמעבירה הכל להתעסקות במסכי מגע). סקודה בחרה לקחת את הגישה הבעייתית משני העולמות - כפתור פיזי, שמפעיל את תפריטי בקרת האקלים היותר מדי מורכבים במסך המולטימדיה. פאול שני הוא מיקום פתחי המיזוג שנדחקים למטה ומניסיוננו עם הדגמים האחרונים של היצרנית בסידור הזה, מתקשים לצנן את התא בימי קיץ לוהטים.
שאר התא קרוב מאוד למושלם, לא רק בעיצוב המתוחכם והנקי שלו, תאורת האווירה, כמות מקומות האחסון, האבזור ועד הפרטים הקטנים והחכמים - יש שקע USB למעלה ליד המראה האחורית לחיבור קל של גלאי רדאר או מצלמת דרך, דיפון בד בתאי האחסון בדלתות ואתם יודעים להעריך גאונות כזו רק כאשר אתם נוסעים במכונית שמישהו השאיר פקק של משקה קל בצד של הנוסע והוא מקרקש כל הדרך. לוח המחוונים הדיגיטלי מציג נתוני נהיגה בתצורות מתחלפות, בעברית מלאה כולל טיפים לנהיגה חסכונית (כמו לסגור חלונות במהירות גבוהה או כאשר המזגן פועל), אם כי התפעול של תצוגות הנתונים לא אינטואטיבי. רשימת אבזור הבטיחות המתקדמת כוללת ניטור מרחק מלפנים עם בלימה, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמה וחיישני חנייה מקוריים ועוד (רמת הגימור הגבוהה "סטייל" תוסיף גם התרעה על רכב ב"שטח מת", חיישני חניה קדמיים ותאורת מטריקס לד).
כבעבר, המושב האחורי הוא חגיגה שמתחילה במרווח הראש, הרגליים, הכתפיים - שני מבוגרים יושבים פה על מלא-מלא ומקבלים גם מושב מרווח, יציאות מיזוג ושקעי USB שמגיעים כסטנדרט עם כיסים לנייד במושב, זו פשוט המשפחתית היחידה שהאגף הזה שלה מקבל V בלי שום "אבל". עוד כבעבר: תא מטען מפלצתי, למרות שהנפח 553 ליטרים קטן במעט מזה של הדור היוצא, הוא עדיין עם פתח הטענה ענק ושילוב של נפח ופטנטים לאחסון שגם פה, אף משפחתית לא מתקרבת אליו.
אריזת ליטר
בשלב זה ועד תחילת ייצור האוקטביה עם מנוע ה-1.5 ליטרים, היא מגיעה אלינו עם מנוע ה-1.0 ליטר שלושה צילינדרים. מנוע שכבר מוכר מזה שנים, אבל הפעם הוא מגיע עם תוספת של מערכת היברידית קלה, שעושה שימוש במצבר 48V ומנוע זעיר על מנת להאריך פרקי זמן של דימום מנוע ועושה עוד קונץ, פרטים בהמשך.
למנוע הבנזין 110 סוסים ב-5,500 סל"ד ו-20.4 קג"מ ב-2,000 סל"ד. עכשיו תראו, המנוע עצמו בסדר גמור, גמיש ושקט ונינוח מאוד - אבל המכונית הזו ממש גדולה עליו. גם כאשר הוא מחובר לתיבת הילוכים כפולת מצמד עם 7 הילוכים, העסק הזה מתקשה להיות האוקטביה הזריזה שהכרנו בעבר. מה שכן, עם השילוב של המערכת ההיברידית שתומכת בדימום מנוע מלא בשיוט גם במהירות בין עירונית, ניתן "לדאות" מרחקים לא קצרים עם מנוע כבוי. בנהיגה מנהלתית רגועה האוקטביה רשמה 17 ק"מ לליטר בקלות, אלו מספרים מעולים על גבול הפנטסטי שבדרך כלל יבואו עם מכוניות היברידיות, יפה מאוד.
החולשה של המנוע וההבנה שהמכונית הזו גדולה עליו בכמה מספרים באה לידי ביטוי בכביש המפותל. בעוד המתלים, השלדה, ההגה, הבלמים, כולם מצליחים לתמוך בנהיגה מהירה, בכל לחיצה על הדוושה המנוע רץ לאסוף את כל הסוסים ואז חוזר לחפש עוד, אולי נשארו כמה בין הכריות של הספה בסלון (לא, אבל היי מצאנו את העגיל של הילדה). למי שיחפש את העליצות והמכונית המהנה לנהיגה שהייתה האוקטביה היוצאת עלולה להיות אכזבה קלה והציפייה לגרסת ה-1.5 עם 150 כ"ס גבוהה מאוד. כל העסק הרבה יותר מרוסן ובוגר כאן, המון אחיזה, מאוד מרשימה במיוחד למכונית לא קטנה עם קורת מתח מאחור, אבל כנראה שזה לא מה שחשוב ללקוחות שלה, וזה בסדר. המחיר של הנהיגה הזו גם בא לידי בצריכת הדלק שירדה או טיפסה (תלוי איך מסתכלים על זה) ל-14.7 ק"מ לליטר בסיום החלק הדינאמי. מנועי טורבו קטנים לא אוהבים את הסיפור הזה. צריכת הדלק הסופית בימי המבחן עמדה על 15.6 ק"מ לליטר.
נוחות הנסיעה נותרה מצוינת, אפילו שופרה במעט. שיבושים קלים, גלים ורעידות חולפים מתחת למכונית בשיכוך מצוין. היא יודעת לטפל באופן מצוין בגלי אספלט מרושעים במהירות גבוהה, כולל כאלו הדורשים טיפול בהעברת משקל הצידה אחרי השיכוך מעלה-מטה. מישהו בסקודה פשוט בחר בבולמים מעולים ואז השקיע בכיול שלהם בלי לחפף או לקצר וזו הדרך היחידה לייצר מכונית נוחה גם בנסיעות ארוכות מאוד. הוסיפו לכך בידוד רעשים מצוין והשורה התחתונה היא מכונה שיודעת להעביר מרחקים בנוחות גבוהה מאוד - סופרב קטנה, כבר אמרנו. אז היא טובה מאוד, אבל היא יכולה להיות מצוינת.
בדיוק בהקשר הזה צריך גם לגעת ברמת הגימור אותה קיבלנו למבחן, זו הדיינמיק, האמצעית מבין שלוש רמת הגימור של האוקטביה. מתחתיה נמצאת האמבישן המיועדת לציי הרכב (135 אלף שקלים) ומעליה הסטייל המאובזרת עד השיניים (149 אלף שקלים). בתור הגרסה ה"דינאמית" מלבד העניין הקוסמטי והמושבים השונים, השינויים כאן ברמת המכלולים הם שלדה ספורטיבית, בולמים קשיחים וקפיצים קצרים יותר, היא הדוקה יותר מהגרסה הרגילה ונמוכה ב-1.5 ס"מ. עכשיו, אני בטוח שבסקודה מבינים טוב יותר ממני מה מחפשים הלקוחות שלהם, אבל אני מסתכל על הקומבינה הזו כאן ואומר לכם - מיותר, מיותר מיותר. בגרסת ה-1.0 ליטר הכל כך חלשה אין שום משמעות לדאווין הזה, המחיר הוא רק בנוחות הנסיעה, בגחון פגיע יותר ויציאה פחות נוחה, גם בגלל ספי הדלתות המאוד גבוהים לכתחילה.
שושלת
תראו, אני לא אמור לומר לכם את זה לפני שנעשה את כל הטקס הזה של מבחן השוואתי מסודר, אבל במקרה הזה העסק די ברור - סקודה אוקטביה החדשה היא שוב הסמן העליון של איך צריך לבנות מכונית משפחתית. האם היא מושלמת? ממש לא, בעיקר כי עם מנוע ה-1.0 ליטר היא מאבדת משהו שמאוד אהבנו בדור היוצא. אבל היא מצליחה להעמיד מוצר שמבצע את הסיפור הזה של מכונית משפחתית, על כל האילוצים והפשרות שבו בצורה יוצאת מן הכלל, שוב.
ההשגות שיש לי הן בנוגע לשילוב של רמת הגימור הזו עם המנוע הזה, עם תג מחיר של 142 אלף שקלים היא יקרה ב-7,000 שקלים מהאמבישן ולמעט לוח המחוונים הדיגיטלי (שניתן להוסיף בעלות של 2,500 שקלים), שאר התוספות הן משהו שאפשר (כמו המושבים) ואולי כדאי (המתלים המוקשחים וההנמכה) לוותר עליו. כי אובייקטיבית פשוט לא מספקים הצדקה לפער המחיר בינה ובין רמות הגימור הבסיסית.
בהסתמך על מכירות הדור היוצא, בו היו קצת יותר מ-75 אחוזים ממכירות הדגם בגרסת האמבישן המיועדות לציי הרכב, אפשר לומר בוודאות די גבוהה שכך גם יהיה המצב בדור הנוכחי - מהבחינה הזו, כן, האוקטביה החדשה היא עדיין נקודת הייחוס לאיך צריכה להיות משפחתית מודרנית, נקודה סוף.
על הצד הטכני ומול המתחרות
