צילום: , רמי גלבוע

מבחן ראשון: איסוזו 4X4 D-MAX

D-MAX החדש זכה לעיצוב חדש ומודרני, מערכות בטיחות מתקדמות ושיפורי שטח משמעותיים. רכב המבחן עולה 267,000 שקלים ואנחנו יצאנו לדרום כדי לבדוק, אם הוא מסוגל לאיים על ברוני הקטגוריה?

כתב: רמי גלבוע. צילום: דורית פלד

מבחני דרכים הם לחם חוקם של כתבי רכב; אנחנו אוספים רכב מהיבואן, נוהגים מאות קילומטרים, מנתחים, מצלמים, מתווכחים, ומקלידים את המבחן. רק לפעמים הופך מבחן דרכים להיות חוויה מיוחדת, שלא נבלעת ברצף השיגרה. במקרה שלי זה מחייב רכב שטח אמיתי בעל הילוך כוח, סרן חי, ומידה ראוייה של קשיחות מבנית.

D-MAX הוא אחד מכלי רכב אלה - לטנדר החדש של איסוזו יש מרכב מודרני ואטרקטיבי, תא נוסעים מפנק ומאובזר, ומערכות בטיחות המתקדמות ביותר בסגמנט. D-MAX שיפר את יכולות השטח בעזרת נעילת דיפרנציאל אחורי, מנגנון חשוב ביותר לעכברי שטח. בבוקר המבחן התרגשה עלינו סופה נדירה בעוצמתה, ארובות השמיים נפערו וגרמו לשיטפונות אדירים בדרום הארץ. טייל אינטליגנטי היה נשאר בבית או נוסע צפונה, אבל אנחנו קצת פחות שקולים; הפנינו את חרטום ה-D-MAX היישר לעין הסערה, לערוצו הגועש של נחל צין.

עוד בוואלה!

איסוזו D MAX החדש בישראל. החל מ-195 אלף שקלים

לכתבה המלאה
בן לוויה נאמן לטיולי שטח, או ליום עבודה מייגע (צילום: רמי גלבוע)

עיצוב חיצוני

D-MAX הוא טנדר חדש לחלוטין, גדול במקצת מהדגם היוצא; אורכו צמח ב-5 ס"מ, בסיס הגלגלים ב-3, גם הארגז תפס נפח. ה-D-MAX החדש נאה ומרשים לאין שיעור מהדגם היוצא; חרטומו האגרסיבי מגולף וכוחני, חבוק ביחידות תאורה LED שלא היו מביישות קרוסאובר מודרני. רכב המבחן נועל חישוקי 18 אינץ' שחורים, וביניהם מדרגות אורך (ספי צד); אלה מקלות על הכניסה לרכב אבל בנסיעת שטח הן מועדות לפורענות.

דלת הארגז המגולפת התגלתה כנוחה מאוד להפסקות קפה, או למנוחה קלה. הפגוש האחורי מקומר ומרשים, כמו מדרגות הצד גם הוא חשוף לפורענויות שטח. בשורה התחתונה, הדור החדש מציג מרכב מודרני ויפה מאוד, שעשה קפיצת דרך ענקית ביחס לדגם היוצא.

יחידות תאורה מודרניות ומרכב מגולף מעניקים ל-D-MAX חזות עדכנית ואגרסיבית (צילום: רמי גלבוע)

תא הנוסעים

טנדרי 4X4 עדכניים הם מכוניות מושקעות ומפנקות, בוודאי בגרסת LSE' פרימיום' הבכירה אותה אנו בוחנים. עבור מי שמכיר את D-MAX היוצא, הטנדר החדש נראה כמו חללית מתוחכמת; לוח המחוונים מיוצר מחומר טוב למראה ולמגע, תפירה נאה מעטרת את שוליו, גימורי אלומיניום מעניקים תחושת עושר יחסית. בחלקים התחתונים, יורדת איכות החומרים. צג המולטימדיה 9-אינץ' ממוסגר בכרום, ממשיך את השפה העיצובית של דפנות הD-MAX. מול הנהג מוצב צג 4.2 אינץ' עם נתוני המנוע, מחשב הדרך, ומצב מערכת ה-4X4.

עוד בוואלה!

מבחן טנדרים חוצה-קטגוריה: איסוזו די מקס, טויוטה היי לקס, מיצובישי טרייטון, ניסן נבארה, פולקסווגן אמארוק

לכתבה המלאה
דלת הארגז מספקת מושב ליצים, ושולחן קפה נוח מאוד (צילום: רמי גלבוע)

תנוחת הנסיעה גבוהה ושלטת, מושבי העור מעוצבים בסגנון 'באקט' המעניק תמיכה טובה לגב. מושב הנהג מחושמל, ואת גלגל ההגה ניתן לכוונן גם פנימה; זה מאפשר מציאת תנוחת נהיגה מצוינת. מול הנוסע מימין שני תאי כפפות, במרכז לוח המחוונים תא אחסון עילי, נוח מאוד. יש שישה מחזיקי כוסות, מתוכם שניים מצוננים; ניתן להכניס בקבוקים משפחתיים לדלתות. עקב הגדלת בסיס הגלגלים ושיפור פתיחת הדלתות יש מאחור מרחב מצוין לשני מבוגרים, לשלישי קצת פחות נוח. לנוסעים מאחור יש שקעי טעינה וובגרסת LSE גם 2 פתחי יציאת מיזוג. תא הנוסעים עבר מהפיכה גדולה, במונחים של טנדר זה ממש טוב.

תא הנוסעים מודרני ונוח מאוד. חלק מהמתגים פחות ארגונומיים אבל ההרגשה מפנקת, זה כבר לא טנדר חקלאי (צילום: אתר יצרן)

למערכת המולטימדיה צג 9 אינץ' מרשים בגודלו ויש בו צימוד Apple CarPlay ו-Android-Auto, אבל איכות התצוגה בינונית; התמונה אינה חדה וצבעונית, מצלמת הרוורס לא מבריקה. מתגי ההפעלה השחורים בתחתית המסך אינם נעימים, וחסר לי מתג פיזי להגברת הקול. מתחת למסך יש שורת מפסקים להפעלת המזגן, אלה נוחים ואינטואיטיביים. צג המידע 4.2 אינץ' גדוש במידע שימושי, אבל הטיפוגרפיה קטנה ולא קלה לקריאה.

ארגז המטען גדל בכמה סנטימטרים ביחס לקודם; הוא ארוך, עמוק, ורחב יותר. יש בו קרסי קשירה גבוהים אבל הייתי שמח למצוא גם נמוכים יותר, לעיגון מטען קטן. בקשת המטען יש הרבה נקודות קישור אבל הקרסים העליונים בולטים, ומקשים על הנחת מטען חורג.

איכות התצוגה אינה מהטובות ביותר. שילוב 'קצר' ונעילת דיפרנציאל, מנטרלים את בקרת המשיכה TCS (צילום: רמי גלבוע)

יוצאים לדרך

גם הדור הזה נשאר עם מנוע ה-1.9 ליטר טורבו דיזל (הקטן בקטגוריה), 163 כ"ס ו-36 קג"מ. זה מנוע חסכוני, אבל הוא לא בריון; מנוע ההיילקס חזק יותר. באוסטרליה מגיע ה-D-MAX עם דיזל 3.0 ליטר 190 כ"ס, אותו לא ניתן לייבא לישראל. האיסוזו אינו שרירן הקטגוריה, אבל הוא מספיק בשרני לכל מטרה יום יומית - אין תאוצה מסיבית (כמו בהיילקס הבכיר, אמארוק או נווארה) אבל האיסוזו זריז ומהיר, מטפס בקלילות בעליות מים המלח, ויודע לתפור את כביש 6 ב-150 קמ"ש. את בדיקת הגרירה (3.5 טון) או והעומס מלא (1,100 קילוגרם) לא הספקנו הפעם והיא תמתין למבחן ההשוואתי. האיסוזו הצטיין בתחנת הדלק; בנהיגה בינעירונית ב 110-120 קמ"ש הוא הוציא עד 12 קילומטרים לליטר, זה נתון מצוין.

אין כמו טיול במדבר הרטוב, יום לאחר הסערה (צילום: רמי גלבוע)

ההיגוי ההידראולי הוחלף בחשמלי, והוא קל ונעים יותר; כבר לא 'חקלאי' כבעבר, הוא קל בעיר ומדוייק למדי בכביש המהיר (במונחי טנדר, כמובן). מערכת המתלים שופרה באופן משמעותי; אפילו ללא מטען מאחור האיסוזו כבר לא חובט בך כבעבר ועם ציוד טיולים במשקל כ-150 קילוגרם, הוא היה בן לוויה מצוין. עם מטען מלא הוא יהיה עוד יותר נוח. האיסוזו החדש שקט ומעודן יותר מאשר הדגם היוצא. הוא מתאים מאוד לנסיעה משפחתית אם כי בלא מטען בארגז, הוא לא ייתן לך לשכוח שאתה נוסע בטנדר; בנושא הזה הוא אינו שונה מאחיו לקטגוריה, אבל נוח יותר במובהק מהטויוטה והמיצובישי, קצת פחות נוח מפלקסווגן אמארוק וניסאן נווארה, מבחן השוואתי ייתן לנו את התשובה המדויקת.

לוח המחוונים מגומר היטב, לא נבקש יותר מזה בטנדר 1 טון (צילום: רמי גלבוע)

בסעיף מערכות הבטיחות, D-MAX הוא שיאן הקטגוריה; יש לו בלימה אוטונומית (כמו למתחריו העקריים), יש תיקון סטייה מנתיב (לטרייטון אין, להיילקס יש מערכת פחות נעימה ומדוייקת). ל-D-MAX יש גם זיהוי רכב ב"שטח מת", התרעה על תנועה חוצה מאחור, ואם כל אלה לא יעזרו - יש לו 8 כריות אוויר (למתחרים רק 7) וחמישה כוכבי בטיחות EuroNCAP. בחזרה הביתה מיום עבודה מפרך, תשמחו להפעיל את בקרת השיוט האדפטיבית.

מהלך המתלה האחורי מצוין, מסייע לעבירות הטכנית (צילום: רמי גלבוע)

יורדים מהכביש

חלק מרוכשי D-MAX 4X4 לא יירדו לעולם מהכביש, אלא לשבילי כורכר או דרכי גישה חקלאיות ואתרי בנייה. אנחנו תופסים את הרכב הזה אחרת, ואיתו דהרנו אל תוך הלילה האפל. עקב הגשמים העזים נסגרו רוב כבישי הדרום, אבל הצלחנו למצוא את דרכנו אל ערוצו הגועש של נחל צין. התוכנית הייתה לנטות את אוהלנו על שפת הנחל וליהנות משאון המים הזורמים, ניחוח השיטפון ואדמת החימר הרטובה.

בילינו לילה בלתי נשכח, על שפת נחל צין הזורם בעוז (צילום: רמי גלבוע)

משך שעות מאושרות ישבנו מטרים ספורים מקו המים (במקום גבוה ובטוח, אל חשש!), לא מפסיקים להתפעם מהמזל הטוב שהביא אותנו הלום, דווקא ביום המיוחד הזה. לקראת אשמורת שנייה נראו לנו השמיים השחורים קצת כבדים על אוהל הקיץ שלנו, וטיפות מים ראשונות חיסלו את התלבטויותינו; את שארית הלילה בילינו מכורבלים במושבי ה-D-MAX, לצלילי גשם כבד שירד מ-23:00 ועד השחר. היה זה לילה לא נוח בעליל, אבל אהבנו כל רגע. בבוקר שוטטנו לאורך הערוץ המלא גבי מים ואותות סחף, כייף גדול.

היזהרו בנחלי המדבר הזורמים, הם עלולים להפתיע גם מפלצות עבירות (צילום: רמי גלבוע)

עבירות

אם ביום הראשון התמקדנו בהגעה לתצפית השטפונות, ביום השני כבר יצאנו לטייל - במסלול מאולתר שכלל את נחלי צין ואבייה, נמייה ומרזבה, נקרות וברק, ולקינוח - נחל זעף הזועף. תצורתו הבסיסית של ה-D-MAX לא השתנתה, אבל פריטים רבים שופרו. השלדה הוקשחה וחוזקה בעוד קורת רוחב, מהלך הסרן האחורי הוגדל, יש שיפור קל בזוויות המרכב ובמרווח הגחון, והעיקר - בדגמי LSE/LS נוספה נעילת דיפרנציאל אחורי, זהו נשק יום הדין לעבירות טכנית.

מדרגות הצד ופגושי הפלסטיק משפרים את הופעת הD-MAX, אבל הם פגיעים בנהיגת שטח (צילום: רמי גלבוע)

ה-D-MAX התמודד היטב עם שבילים מהירים, סופג ברכות יחסית את שיבושי הדרך, המדרגות וחריצי המים אותם חפר השיטפון. עם צמיגי 265/60R18 רגישים ובהיותנו רכב בודד, לא העזתי להוריד לחץ אוויר. המתלה הקדמי עמד בכבוד בכל מה שהשלכנו לעברו, האחורי היה קופצני יותר - הוא עדיין מתנהג כמו טנדר אבל איכות השיכוך השתפרה מאוד.

לאורך רוב המסלול לא נזקקנו לשום דבר מעבר להנעת 4X4, המשולבת באמצעות מתג חשמלי. מהלכו המצויין של המתלה האחורי ובקרת המשיכה בלעו בקלות כל מכשול. כמו תמיד, בכל טנדר העמוס בספויילרים רגישים ומדרגות צד פריכות, הבעיה הייתה רגישות המרכב לפגיעה בקרקע ובסלעים, החשש מקריעת צמיג (דפנות צמיגי הכביש אינן מסוגלות להתמודד עם סלע משונן), והידיעה שאנחנו ללא רכב חילוץ. היבואן מודע לצורך בערכת שיפורים, המתגבשת עכשיו במשרדי UMI. הערכה המתוכננת (סוג של PRO) תהפוך את ה-D-MAX לרכב שטח עמיד ועביר יותר - מן הסתם יהיו בה מיגוני גחון, מתלים משופרים, צמיגי AT, זה כל מה שצריך.

טנדר תותח? (צילום: רמי גלבוע)

לפעמים, צריך לדעת לוותר

לעת ערב הגענו לרמת ברק שהגישה לנו מבחר מעלות מדורדרים, מדרגות והצלבות קשות. בדיפרנציאל נעול בלע ה-D-MAX את המעלות, בלי להרגיש דבר. רמת העבירות היתה מצוינת, למרות שהתאכזבתי לגלות כי שילוב 'קצר' מנטרל את בקרת המשיכה (בקרת המשיכה של טרייטון והיילקס ממשיכה לפעול במצב 'קצר', אבל לא כאשר הנעילה האחורית מופעלת). מ-UMI נמסר לנו כי זה נעשה כדי להפחית עומס על המכלולים הקדמיים, זה הסבר דחוק לשיטה שאינה ממקסמת את יכולות הרכב. אני עדיין מעדיף נעילה אחורית מלאה על פני בקרת משיכה, רק חבל ששתי המערכות אינן יודעות לתפקד במקביל.

השביל הכחול הוביל אותנו אל מעלה הר כיפה, הנמצא רק שני קילומטרים ממחוז חפצנו. גדול היה הפיתוי להמשיך אבל המעלה היה קשה, שבור ומפורק. משטחים של דרדרת ובולדרים משוננים, שחורים מאבק צמיגים שנטחנו ונקרעו... ניסינו להתקדם קצת, אך לשווא. רוב הסיכויים היו שנצליח להגיע לפסגת המעלה אבל היה ברור כי המשך המאבק עלול להסתיים בפגיעת מרכב במקרה הטוב, קריעת צמיגים במקרה הרע.

צמיגי M&S בציפוי שוקולד (צילום: רמי גלבוע)

לא נותרה לנו ברירה אלא לסגת ברוורס כ-150 מטרים מלחיצים למדי ו...לחזור על עקבותינו בדרך בה הגענו - כ-45 דקות של נסיעת שביל, אל כביש 90. נשמנו בהקלה כאשר הגענו לאספלט, ושמנו פעמינו אל חאן הגבס שבמכתש רמון; לאחר לילה לבן בקבינה ויום הרפתקאות בשטח, השתוקקנו למקלחות הלוהטות של חאן הגבס, ולאפשרות ליישר רגליים משך לילה שלם. בדרכנו התעכבנו במאהל המחאה של המתנגדים להצבת עמודי החשמל שננעצו לאחרונה בעיבורו של מכתש רמון. תעצרו גם אתם במאהל המחאה, כדי למחות נגד הפגיעה הגסה במראהו הבתולי של המכתש.

מי אישר לנעוץ את קונסטרוקציות הברזל המכוערות האלה, בלב מכתש רמון? (צילום: רמי גלבוע)

חוזרים הביתה

לאחר שלושה ימי מדבר ועוד לילה בקבינה, ולאחר מאות קילומטרים בכביש ובשטח, אנו יכולים להצהיר שאיסוזו D-MAX 2021 הוא רכב שונה לחלוטין מהדגם המיושן, שנכשל אצלנו בכמה מבחנים השוואתיים. איסוזו D-MAX החדש עשה קפיצת דרך משמעותית ביותר - עיצובו מודרני ונאה, תא הנוסעים משוכלל ומפנק, המתלים שופרו, העבירות שופרה, איבזור הבטיחות מלא, יש חמש שנות אחריות. מה עוד נבקש?

המושב האחורי מהנוחים בקטגוריה, עדיין נמוך במקצת. המשענת מתקפלת לפנים, להגדלת נפח האחסון בקבינה (צילום: רמי גלבוע)

D-MAX החדש הדביק את רוב הפערים מול מתחריו, ומחירו עלה בכ-10,000 שקלים. במחיר 267,000 שקלים הוא מתמקם בין יריביו המיתולוגיים, היילקס וטרייטון. ככל שאנחנו משתנקים מול תג מחיר של 267,000 שקלים אנו יכולים להצדיק אותו, עקב שפע מערכות הבטיחות, שיפור תא הנוסעים, ונעילת הדיפרנציאל. השיפור בD-MAX דרמטי ולא נותר לנו אלא לצאת למבחן השוואתי, כדי לראות איך הוא מתמודד עם יריביו המיתולוגיים; טרייטון, היילקס, וגם נווארה ואמארוק.

העונה הכי טובה של המדבר (צילום: רמי גלבוע)

על הצד הטכני: איסוזו D-MAX 4X4 LSE PREMIUM

מנוע: טורבו דיזל 1.9 ליטר
הספק/סל"ד: 163/3,600 כ"ס
מומנט/סל"ד: 36.7/2,000 קג"מ
תיבת הילוכים: פלנטרית, 6
העברת כוח: 4X2, 4X4, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורי, בקרת משיכה

ביצועים:
תצרוכת דלק בינעירונית, מבחן (קמ"ל): 10.0
כושר גרירה (ק"ג): 3,500
כושר העמסה (ק"ג): 1,080

מידות:
אורך / רוחב / גובה (ס"מ): 526.5 / 187 / 179
בסיס גלגלים (ס"מ): 312.5
זוויות גישה / נטישה: 30.5 / 23.9
מרווח גחון (ס"מ): 24
ארגז: אורך/רוחב/עומק (ס"מ): 157.1 / 153 / 49
צמיגים: 265/60R18

מחיר: 267 אלף שקלים

  • איסוזו
  • umi
  • טנדר
  • 4x4
  • שטח

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully