הכירו את פרארי 812 ורציונה ספציאלה, המכונית החזקה ביותר שייצרה פרארי ועושה שימוש במנוע בעירה פנימית בלבד. זו גרסת קצה, בייצור מצומצם וקהל לקוחות מצומצם עוד יותר. היא עצבנית ועמוסה בטכנולוגיה מתקדמת, אבל זה לא הסיפור פה, בפרארי רוצים שהסיפור האמיתי שלה יהיה על איך מכונית כזו גורמת לך להרגיש. מכונית שהונדסה לעורר יותר רגש מכל מכונית אחרת.
כי מבחינת פרארי, ה-812 הזו היא ההזדמנות האחרונה שלהם להעניק את התחושה הזו רגע לפני שמנועי דלק ענקיים רבי צילינדרים ועתירי הספק עוברים מהעולם. נאסרים לשימוש מחמת תקנות זיהום האוויר שלוחצות על היצרניות להקטין מנועים, לפני שעוברים לחשמל - פרארי בוחרת להוציא מפלצת כביש טהורה, כנראה אחרונה, פורצת דרך בכל אופן אפשרי.
אבל ה"ורציונה ספציאלה" פותחת צוהר לעוד עולם מרתק, זה של אותן גרסאות סופר אקסקלוסיביות של פרארי השמורות למעטים מתוך המעטים שבלקוחותיה. בכתבה הזו נספר את הסיפור על האופן שבו פרארי מציעה מכוניות מיוחדות מיצור מוגבל, למה גרסאות אלה נמכרות מיד, הרבה לפני שהציבור הרחב אפילו שומע עליהן, קצת על איך ולמה זה יכול לקרות רק במכוניות מסוגה ומה גורם להן להגיע לשווי כספי כשל יצירות אומנות.
בואו נדבר על המכונית
ה "VS" קיצור של "ורציונה ספציאלה" - גרסה מיוחדת באיטלקית - לוקחת את ה-812 סופר פאסט, המפלצת הגדולה, הסדרתית, הנוכחית של פרארי לרמות חדשות, היא נבנתה להיות הביטוי האולטימטיבי של מכוניות 12 צילינדרים אקסטרימית עם מנוע קדמי. אבל כאן, יחידת הכח והמרכב בגרסה המיוחדת הופכים לקיצוניים אפילו יותר. אם חשבנו שה-458 פיסטה שנהגנו בה היא מכונה קיצונית, תחשבו שוב
הלב של ה-812 הוא מנוע 12 צילינדרים אטמוספרי ענקי, עם 65 מעלות בין ראשי הצילינדרים, זה מנוע שצריך מקום. בגרסה המיוחדת הוא עובר טרנספורמציה ורוב חלקיו הפנימיים מהונדסים מחדש תוך שימוש בחומרים מתקדמים. פרארי מצליחה לייצר 830 סוסים (לעומת 789 בדגם ה"רגיל") ב-9,500 סל"ד (לעומת 8,500). זהו המנוע הסדרתי החזק ביותר, בסל"ד הגבוה ביותר אשר יצרה החברה, מעבר לכח, רק דמיינו את החוויה האקוסטית המטורפת כאשר תשמעו את השאגות שמנוע כזה יוציא ב-9,500 סיבובים לדקה.
הגוף מקבל מתיחה אגרסיבית הכוללת מנה רצינית של טכנולוגיה להגברת ביצועים והרבה אלמנטים שקורצים לגרסאות מוגבלות קודמות, הדבר הבולט ביותר הוא "חרב" קרבון קדמית היוצרת פתח רחב במרכז מכסה המנוע, אלמנט אשר גורם למכסה מנוע להראות קצר יותר ולמכונית להראות רחבה יותר, האלמנט יצא לעולם בפרארי 365 4GTS NART spider, והיה אופציית צביעה גם ב-TDF וגם ב-MONZA.
אלמנט נוסף שמאוד בולט הוא שלושת הפתחים שמאחורי הגלגל האחורי, אלמנט דומה הופיע ב-280 GTO ומדגיש למתבונן שזו מכונית מהסדרה המיוחדת. בנוסף יש מחוללי וורטקס מאחורי ומתחת לגוף ש"שואבים" את המכונית ומצמידים אותה לכביש. וספויילר זנב אינטגרלי להגברת היציבות במהירויות שבהן היא נועדה לנסוע. השמשה האחורית וחלק מהגג הוחלפו בפאנל אלומיניום עם אלמנטים אווירודינמיים מקרבון. מקדימה מעקפי אוויר קדמיים אשר מסיטים אוויר לצדדים, תעלות אוורור לקירור לבלמים ועוד.
למטה: מערכת פליטה חדשה, דיפיוזר מוגדל מאחור, היגוי לכל ארבעת הגלגלים, היגוי כח ובלמי ברמבו אקסטרים (עם מרחק בלימה של 40 מטרים מ-100 קמ"ש לעמידה), כולם נשארים מהגרסה הרגילה (נכון לפרטים שיש היום) side slip control המאפשר שליטה במכונית תוך כדי החלקה, אחת הפונקציות הכי כיפיות שיש בפרארי החדשות מקבל עדכון לגרסה 7 החדשה. נכון לזמן כתיבת שורות אלה פרארי לא מספרת האם תוחלף תיבת ההילוכים כפולת המצמד של גטראג (המשמשת גם ב-458 וכמובן ב-812) בתיבת 8 הילוכים היותר מודרנית, ולנתוני תאוצה מדוייקים.
בפנים: כסאות הקרבון קיבלו גימור אלקנטרה עם ריבועים אלגנטיים. בורר מצבי הנהיגה האחראי על נסיעה ורוורס עבר להיות ה-H המוצלח מה-90SF בתוך תא הטייס המוכר מה-812 במקום הכפתורים הרגילים.
אם יש לכם רשימה של מכוניות שהייתם רוצים, נראה שזו יכולה להיות שם, אז רק סמנו ביומנים את ה-5.5 בשעה 3:30 בצהרים, להשקה הרשמית שבה ייחשף השם ופרטים מלאים.
הצעה שאי אפשר לסרב לה
אנזו פרארי נולד ב-18 בפברואר 1898. השנה, באותו תאריך, נשלח למועדון מצומצם מאוד של לקוחות פרארי, וידאו קצר בו מצולם אנריקו גליירה ראש מערך השיווק ומבכירי היצרנית שמבטיח "יצירה מוטורית פורצת דרך, מיוחדת, נדירה". כמה ימים לאחר מכן פנו דילרים לאותם לקוחות, ברובם אספנים, והציעו להם אופציה לקנות מכונית, ללא מחיר, ללא פרטים, מעבר לזה שזאת גרסה מיוחדת לפרארי 812. כל האופציות נחטפו במקום.
מאז פרארי מפלרטטת עם אותם לקוחות ומשחררת עוד מידע לקראת החשיפה של הדגם המלאה ב-5.5. כל כמה שבועות בטיזינג מושלם, נשלחים לאותם לקוחות נתונים תמונות וציורים של המכונית על מנת להגדיל את החשק, להעשיר את הקשר ולייצר סקרנות בין הקונה לבין המכונית המיוחדת הזו, ציפייה למשהו שיגיע ויתממש רק בעוד כשנתיים. בעולם שלנו היום, שבו הכל מיידי, במיוחד לאלה שיש להם הכל, צפייה למשהו כזה מאוד נדירה.
מהי "גרסה מיוחדת"?
פעם או פעמיים בעשורים האחרונים, פרארי מפסיקה לייצר סדרתית דגם מסוים ועוברת לייצר את הדגם החדש באבולוציה שלה. אתם מכירים את הסיפור - מכונית חדשה, חזקה יותר, חכמה יותר, מהירה יותר. אבל לפני שזה קורה, יוצאת למכירה, גרסת כביש-מרוץ עצבנית, מיוחדת, מרגשת, נדירה ביצור מספרי קטן, אשר מבוססת על ניסיון היצור בל כמה שנים לדגם היוצא. גרסה שמיישמת כל מה שאפשר היה לשפר, והיא תמיד כוללת טכנולוגיות מקבוצת המרוצים שלא קיימות בדגם הרגיל.
מה מייחד אותן?
אז ברור שבכולן יש יותר כח, פחות משקל, והן מלאות בטכנולוגיה אבל זה לא העיקר. רגש, הרגש הוא היסוד הכי דומיננטי בגרסה המיוחדת. בפרארי יודעים לבנות מכוניות מרוץ, הם גם יודעים לבנות מכוניות כביש מרגשות. גרסאות מיוחדת הן גרסאות הקצה הכי מרגשות שיש לכביש. מכוניות אשר מביאות את ברֿ/ת המזל שזוכה לנהוג בהן, הכי קרוב לחוויית הנהיגה הטהורה ביותר. בשנים האחרונות יש בהן גם טכנולוגיה המאפשרת לנהגים פחות מנוסים להוציא המון מהמכונית ולקבל חוויה מאוד אינטנסיבית.
הומולוגציה
השורשים ההיסטוריים של "הגרסה המיוחדת" נטועים גם בדרישות של גופי מירוץ שונים לייצור סדרתי במספר מינימלי של יחידות מהמכונית כדי שתוכל להתחרות בקטגוריות מסוימות. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר הינה הפרארי GTO 250 כאשר ה-O בשמה מציין כי זהו דגם הומולוגציה (Omologata באיטלקית) לדגם הבסיס הGT-250.
דגמים אלו נדירים מאחר ויצורם היה מוגבל ביותר, ככל שהזמן עבר פרארי ייצרה קצת יותר מכל דגם מעבר למינימום הנדרש, מאחר והייתה להם דרישה עצומה מצד לקוחותיה. כיום, הגם שהדגמים אינם משמשים לצורכי הומולוגציה ומיוצרים בכמה מאות יחידות מכל אחד. הם נהנים מאותו סטטוס של דגמים ביצור מוגבל אשר ביצועיהם מכווני מרוץ ומסלול, והעובדה שהם מהונדסים ומכוילים על הצד הטוב ביותר שיצרנית כמו פרארי יודעת לעשות בטח שלא מזיק למוניטין...
עצרו הכל, עמדו דום וקבלו את ה-250GTO
שוק ונתונים כלכליים וכדאיות השקעה
לא לחינם סדרות מוגבלות כאלו נמכרות כולן כהרף עין ושמורות ללקוחות הכי נאמנים של החברה. בשנות ה-60, לו נמניתם על אותו חוג מצומצם של לקוחות, יכולתם לקנות את ה-GTO250 ב-18,000 דולר. גם בימים ההם הן נמכרו תחת פיקוח ולא לכל אחד, העסקה האחרונה שהתבצעה על אחת כזו הייתה ב-2018 ושווי העסקה היה 70,000,000 דולר, או במילים - שבעים מיליון דולר, השקעה לא רעה. גם היום גרסאות מוגבלות של יצור סדרתי נמכרות במחירים גבוהים במאות אחוזים מהמחיר שבו נרכשו. ולכן כאשר הן מוצעות למכירה זה נחשב לצ'ופר שמעניקה החברה ללקוחותיה הנאמנים ביותר, לרוב בשווי של מאות אלפי דולרים, לפעמים בשווי של מליונים כמו ה"להפרארי" שנמכרה במיליון וחצי דולר בהשקה ונמכרת בשנים האחרונות בסכומים שבין 2.5 ל-7 מיליון דולר.
לא לספקולנטים
אבל עם כל הרצון לצ'פר, פרארי גם יודעת לשמור על האקו סיסטם שלה ועל רשת הדילרים הקשורים בחברה ומאוד לא אוהבת ספקולנטים. אפילו בדגמים "רגילים" בשל זמן המתנה של כשנתיים מהזמנה ועד לקבלת הרכב ובשל כושר יצור מוגבל מספרית, נוצר מצב שבו מכוניות ימכרו מעל למחירון שלהן בשל זמינות וביקוש גבוה מאוד.
המשמעות היא שלקוח עם תיעדוף גבוה, אשר מקבל את אחת מראשונות המכוניות של בדגם חדש יכול למכור אותה מיד ברווח. על מנת להתמודד עם סוג כזה של סחר במכוניות, בשווקים מסוימים יש סעיפים של אי מכירה חוזרת לפרק זמן מינימלי של שנה על דגמים רגילים, וכן סעיפי מכירה חזרה לדילר במחיר קנייה, אם הרכב נסע עד 2,000 ק"מ.
בדגמים מיוחדים יש טקטיקה דומה. מכירת רכב כזה מיד לשוק תביא ל"רישום שחור" אצל פרארי. וזה לא "הערה בתיק האישי" - כמו שהפחידו אותנו בילדות. זה דבר אשר ימחק שנים של ביסוס יחסים עם החברה, ביסוס יחסים שמושתת על עלויות של מליונים ואף ימנע מהלקוח לקנות שוב מפרארי בנסיבות מסוימות.
התוצאה של מדיניות זו הביאה לכך שהרכבים שומרים על ערך יותר טוב ולכך שאין כמעט היצע בשנים הראשונות לאחר ההשקה. בנוסף זה מביא להיצע מאוד נמוך כי כל הרכבים האלה נמצאים באוספים.