השוואתי: פורד ברונקו מול ג'יפ רנגלר. דודי מוסקוביץ,
השוואתי: פורד ברונקו מול ג'יפ רנגלר(צילום: דודי מוסקוביץ)

השוואתי פורד ברונקו Wildtrack נגד ג'יפ רנגלר רוביקון Recon

בלעדי: הקרב המרתק ביותר ב-2021 הוא, ברונקו נגד ג'יפ. לקחנו למבחן את שתי גרסאות האקסטרים עם צמיגי 35 אינץ'; הכתרנו בקלות את המנצח

כתב רמי גלבוע. צילום, דודי מוסקוביץ. השתתף במבחן, ג'וי בירן
22/01/2022

עוד לא שקע האבק ממבחן הבכורה שערכנו לברונקו החדש, וכבר הצבנו מולו את היריב הישיר והיחיד בישראל - ג'יפ רוביקון. בעיות זמינות של היבואנית מנעו מאיתנו לקחת למבחן את הרוביקון אותו מייבאת חברת 'סמלת'. אולם בדיעבד, על אף תפארתה ויכולותיה, זו הגרסה הפחות מתאימה להתמודד עם הברונקו הספציפי הזה. הרוביקון ביבוא הסדיר מגיע מאירופה עם צמיגי 32 אינץ' קטנים מדי, ועם מנוע 2.0 ליטר מוגדש. סדנת סופר ג'יפ מייבאת לישראל מבחר מלא של גרסאות רנגלר (כולל דיזל, היברידי או 8V) והם השאילו לנו את הרוביקון Xtreme Recon האימתני - צמיגי 35 אינץ', הגבהה 1.5 אינץ' ויחסי העברה מותאמים. ה-Recon של סופר-ג'יפ עולה החל מ-455,000 שקלים, מחיר שאינו כולל את פגוש הברזל, גג חשמלי נפתח וכננת המופיעים כאן. ברונקו וויילדטראק עולה 450,000 שקלים, לשני המתמודדים יש גם גרסאות 3 דלתות קצרות וזולות יותר.

עוד בוואלה!

מבחן דרך: פורד ברונקו Wildtrak

לכתבה המלאה
אלו שני רכבי שטח רבי יכולות, המעניקים איכות חיים סבירה גם בכביש(צילום: דודי מוסקוביץ)

בנוסף ליכולות ולמחירים, במכוניות אלה יש חשיבות עצומה למידת ההזדהות עם המותג; ברור לכל כיJeep הוא המותג החזק ביותר בעולם השטח, בפער עצום על פני כל פורד, טויוטה או לנד רובר. מצד שני, לקוחות רבים ירצו לנסות משהו חדש - בוודאי כאשר החבילה של פורד עטופה בהשקעה אדירה כל כך, באיפיון ובמיתוג מוצלחים מאוד.

הקרב הזה מעניין מכיוון שהוא משחזר קרב דומה שנערך בארה"ב בשנות ה-60, בין אותם שני מותגים. פורד הפסיקה לייצר את הברונקו במחצית שנות התשעים אבל עכשיו היא חוזרת אל מרכז הבימה, במלוא הכוח. פורד הצהירה בלי בושה שהיא הולכת להדיח את ג'יפ רנגלר ממעמד המלוכה שלו, וג'יפ כבר התחילה להגיב: רק לאחרונה הוצגה גרסת ביצועים V8 עם 470 כוח סוס, רוביקון 'ריקון' משפר את יכולות העבירות, יש מנוע דיזל, היברידי נטען, המבחר גדול. רוביקון המבחן הגיע עם מנוע 3.6 ליטר האטמוספרי.

בדמיוננו אנו חוקרים עם רכבי המבחן קניוני מדבר נטושים אבל האמת היא, שאת רוב זמנם הם יבלו על האספלט. שניהם מתמודדים בדיוק על אותו קהל(צילום: דודי מוסקוביץ)

עיצוב חיצוני: תיקו, 1:1

העדפה עיצובית היא עניין אישי המושפע מרקע תרבותי, זיכרונות עבר, ומידת הפתיחות של המתבונן. Jeep תיחזקה בנאמנות את המתכון ההיסטורי של הרנגלר, משמרת בקפידה את ה-DNA שנולד לפני שמונים שנה. ההיסטוריה של ברונקו קצרה יותר, בוודאי בישראל בה הוא לא היה מאוד נפוץ. מעצבי פורד שמרו על תצורת הברונקו, בעיקר במכסה המנוע השטוח המתנשא בצדדים. אני אוהב את החרטום המסיבי ואת הקוביה שבאה מאחור אבל אישית, אני מעדיף את עיצוב הרנגלר.

אנחנו אוהבים מאוד את חרטום הברונקו, מאחור הוא פחות מעניין. ג'יפ מתהדר בגריל האייקוני מאז 1942, שני פנסים עגולים עם גריל 7 חריצים(צילום: דודי מוסקוביץ)

זה לא רק קטע נוסטלגי; אני מת על פרצופו האנושי של הג'יפ, אוהב את הקימורים והתפסים של מכסה המנוע, אוהב את הכנפים הנמוכות ומכסה המנוע המשופע קמעא - זה פחות מתנשא בעיניי, ומעניק שדה ראייה טוב יותר. צירי הדלתות הבולטים מגבירים את תחושת הקרביות אבל זה רק אני, כל אחד יחליט לעצמו.

ג'וי בירן:
"Only in a Jeep היא לא רק סיסמא, זוהי השקפת עולם, עיצובית ומעשית. אני בא משם, מאז גיל 14 בו רכשתי את הגיפ הראשון שלי. לטעמי, אין רכב שטח יפה וייחודי כמו ג'יפ, על כל גרסאותיו".

הברונקו גדול ורבוע יותר מהג'יפ, בכל מימד. גחון הג'יפ 'נקי' וגבוה יותר, חרטומו פחות מתנשא – בנהיגת שטח, אלו יתרונות חשובים(צילום: דודי מוסקוביץ)

שמים פתוחים: תיקו, 1:1

במהלך המבחן נהנינו מהגגות הפתוחים של שני כלי הרכב; הרוביקון היה מצויד בגג חשמל אופציונאלי הנפתח בלחיצת אצבע, הכי טוב. גג הפיברגלס של ברונקו מתפרק בשלושה חלקים, קצת סיפור לפרק אותו, בוודאי מתחת לגגון האופציונאלי. מי שיתעקש לפרק את הדלתות יגלה שדלתות הרנגלר גדולות וכבדות, צריך להשאיר אותן בבית. לברונקו יש 'דלתות-חצי' אותן ניתן להניח בתא המטען, מעולה. החלון הקדמי של רנגלר מתקפל על מכסה המנוע, פרוצדורה טורדנית ומעצבנת. לאחר פירוק הגג הברונקו חשוף לגמרי לשמים, קורת B של ג'יפ קצת מפריעה מלמעלה. לשני הכלים יש גם גרסת ברזנט נפתחת.

ג'וי בירן:
למרות הורסטיליות האין סופית לתצורת מרכב משתנה, הסירבול בפירוק הדלתות וקיפול השמשה, ישאיר אותם במקומם אצל מרבית הלקוחות. בברונקו השמחה כפולה, דווקא מכיוון שלא מצופה למצוא ברכב שנראה SUV "רגיל", אופציה נפלאה של חיבור לטבע ללא מחיצות...

לשני הכלים יש מרכב מתפרק, המשקף את רוח החופש והטבע; מחיר החופש הוא רעשי רוח רציניים ביותר, בעיקר בברונקו(צילום: יצרן)

תאי נוסעים ומטען: ברונקו 1, רוביקון 2

הפערים בין תאי הנוסעים גדולים מאוד; הברונקו גדול בכמה סנטימטרים מהג'יפ, ומרחב הפנים שלו גדול יותר. לוח המחוונים של פורד (מימין) מעוצב בקווים ישרים, עם צג 12.4 אינץ' גדול במרכזו. איכות החומרים וההרכבה של פורד רחוקה מלהיות מושלמת; החומרים בסיסיים למגע ולתחושה, ידיות האחיזה מעטות ואינן ממוקמות אופטימלית. השימושיות של ברונקו מצוינת - יש שפע שקעי טעינה, כולל בתחתית החלון הקדמי. יש הרבה תאי איחסון, המתגים גדולים ונוחים להפעלה. התחושה מרווחת ומודרנית, למרות שהחלון הקדמי קצת קטן. גם מאחור יש יותר מרחב, למרות שהמשענת האחורית זקופה מדי.

ג'וי בירן:
הברונקו מציע תא נוסעים מפנק ומרווח יותר, בעל קווים ישרים וחדים. המושבים נוחים יותר ויש 'דוושה מתה' המספקת תנוחת נהיגה מצויינת. הישיבה בג'יפ נמוכה יותר, "בתוך" תא הנוסעים. זויות הראיה החוצה, טובות יותר.

הברונקו (מימין) מרווח ומודרני יותר, המושבים טובים יותר, יש הרבה תאי אחסון אבל איכות הייצור פחות גבוהה. הג'יפ קצת צפוף אבל בנוי טוב יותר(צילום: דודי מוסקוביץ)

הג'יפ קטן וצפוף יותר, אתה מרגיש את זה איך שאתה מטפס אל הסיפון. אני אוהב את גימור הכאילו-אלומיניום אדום של לוח המחוונים, ואת איכות החומרים והביצוע. יש חמש ידיות אחיזה מצוינות ומסיביות, הדיפונים איכותיים יותר, גם כאן יש מתגים פיזיים נוחים ומסיביים. קצת מגוחך למצוא ברכב העולה 450,000 שקלים רצועות ברזנט המחזיקות את הדלתות ומאפשרות כוונון המושב, הייתי מצפה מג'יפ להיפטר בהקדם מרצועות ארכאיות האלה.

הרנגלר רוקד יפה על הדיונות, הודות למשקל נמוך יחסית(צילום: דודי מוסקוביץ)

מנועים והילוכים: ברונקו 1, רוביקון 2

הברונקו האוטומטי משווק רק עם מנוע ה-V6 עם 330 כ"ס של רכב המבחן. ביבוא רשמי לישראל משווק הרוביקון רק עם מנוע ה-2.0 ליטר מוגדש 285 כ"ס. בערוצי שיווק מקביל כמו סופר ג'יפ (ואחרים) תוכלו להזמין רנגלר עם מגוון גדול של מנועים: ה-3.6 ליטר אטמוספרי 285 כ"ס של רכב המבחן, מנוע דיזל מדליק, היברידי נטען (פחות מחשמל אותי), או V8 מפלצתי בהספק 470 כ"ס, נא להכין 700,000 שקלים.

ה-Ecoboost 2.7 ליטר של ברונקו מייצר 330 כ"ס אבל חשוב מזה, 57.4 קג"מ החל מ-3,100 סל"ד. זהו מנוע כפול מגדשים, חזק ובשרני. באמצעות תיבת 10 הילוכים הוא תמיד זמין לתאוצה נחרצת או לטיפוס על הדיונות של ואדי רם. ה-Pentastar האטמוספרי של ג'יפ מתקשה להתמודד מולו עם 285 כ"ס במעלה הסל"ד, ורק 35.3 קג"מ.

שני המתחרים חזקים וזריזים, מנוע הברונקו בשרני יותר. הברונקו גם חסכוני יותר, בפער לא גדול(צילום: דודי מוסקוביץ)

במבחני תאוצה הפגין הברונקו עדיפות מוחצת ועקבית; מעמידה ועד 140 קמ"ש, במגוון תאוצות ביניים, בכביש ערד-סדום ובכל מצב היה הברונקו מהיר וזריז יותר, למרות שהוא שוקל 300 קילוגרמים יותר. זה לא רק עניין של תאוצה, הברונקו גם נינוח יותר, אינו צורח ל-5,000 סל"ד בכל עקיפה. באגף הבטיחות הברונקו מוביל בביטחון, עם שלל מערכות בטיחות אקטיביות - בלימת חירום ושמירת נתיב, בקרת שיוט אקטיבית, התראה על כניסת אויב ל"שטח מת". הרנגלר מסתפק במערכת התראה מקומית; אצל סופר ג'יפ תוכלו להזמין רנגלר עם בלימה אוטונומית ובקרת שיוט, בתוספת של כ-12,000 שקלים.

הברונקו נוח יותר, מגהץ היטב(צילום: דודי מוסקוביץ)

מי שקונה מכוניות כאלה אינו מצפה לחסוך בדלק; בנהיגה עירונית עבר הרנגלר 6.4-7.0 קילומטרים לליטר, לא חשוב מה עשינו איתו. הברונקו היה קצת יותר חסכוני, עם טווח של 6.0 - 8.0 קילומטרים לליטר. זה לא פער גדול, ובשתי המכוניות ראינו גם מספרים טובים יותר: בשיוט נינוח עד 120 קמ"ש, הן תעבורנה 10-11 קילומטרים לליטר. מטרד רציני בשני הכלים הם רעשי רוח מהמרכב הפריק, בכל מהירות תלת ספרתית. הרוביקון אינו 'שקט' אבל הוא פחות רועש, למהנדסי ג'יפ היו יותר שנים לשכלל את חיבורי הגג והדלתות. הברונקו רועש יותר - רכב המבחן צוייד בגגון אופציונאלי, אני משער שגם הגג הפריק השמיע את דברו. להשקטת הרוחות באות מערכות צליל מצוינות של שני הכלים.

שני המתחרים אינם רכבי מרוץ, אבל הם מסוגלים לתפור שבילים במהירות גבוהה. הברונקו נוח ומאיץ יותר, הג'יפ מדוייק יותר(צילום: דודי מוסקוביץ)

נוחות נסיעה: ברונקו 1, רוביקון 2

אחד השיקולים המרכזיים בהתקנת מתלים עצמאיים לברונקו, היה שיפור נוחות הנסיעה. מטרה זו הושגה באופן מלא: בכל מצב, בכל מהירות, בכביש או בשטח, הברונקו נוח יותר מהרוביקון. הוא רך יותר, מיטלטל פחות, שיבושי שביל מורגשים פחות בגלגל ההגה. בכביש איכותי הפער מינימלי אבל ברגע שמופיעים פגעי אספלט, אתה מרגיש מיד את הסרן הקדמי החי, המקפץ מתחת למרכב. מרכיב נוסף בנוחות הנסיעה הוא משקלו העצמי של הברונקו, כבד בכ-300 קילוגרמים מהרוביקון.

ג'וי בירן:
למרות שזהו הדור המוצלח ביותר של רנגלר, הוא מרגיש שנות אור מאחור, בכל הקשור לנסיעת כביש "נורמלית". ספיגת מהמורות ובידוד רעשים, פחות טוב מהברונקו. הברונקו מרגיש נוח כמעט כמו SUV , מפנק בכמה רמות מעל מיצובו הטבעי.

הברונקו הכבד והרך יותר, רוכן יותר על צידו. ההיגוי של ג'יפ פחות מדוייק אבל הרכב יושב יותר שטוח, פחות רוכן בפניות ובבלימות(צילום: דודי מוסקוביץ)

התנהגות כביש: רוביקון 1, ברונקו 2

המתלים העצמאיים ומסרק ההגה אמורים לתת לברונקו עדיפות גם בהתנהגות כביש, אבל הפער ממש קטן, ולא עקבי. בכביש משובש יש לברונקו יתרון מסוים אבל בכביש איכותי, היתרון מצטמצם להפליא. תיבת ההגה של הרנגלר אינה חדה ורגישה, אבל היא מתפקדת טוב להפתיע. המתלים הנוקשים ומרכז כובד נמוך, מעניקים לרוביקון התנהגות כביש טובה יותר.

ג'וי בירן:
יתרון המשקל של הרוביקון מתגלה כאן, בעיקר בנסיעה מהירה. הוא מרגיש קל וחד יותר. הברונקו נעים וקל לשליטה, אם כי המסה מורגשת בכל סיבוב.

לסרן החי של רוביקון יש מהלך טוב יותר; בנקודות קיצון, הוא יעניק לג'יפ עבירות טובה יותר(צילום: דודי מוסקוביץ)

יורדים לשטח

כדי ליהנות מעיצוב ותא נוסעים מפנק, כדי להשחיז צמיגים על הכביש, אנחנו לא צריכים רכבי שטח מסוקסים; אפשר להסתדר עם לנד קרוזר או רקסטון, אפילו קודיאק יעשה את העבודה טוב יותר. ביומיים של המבחן צלחנו אגני בוץ ושלוליות, טחנו סלעים וחפרנו דיונות, הצלבנו ונופפנו גלגלים. מכיוון שהדיונות היו רטובות, לא יכולנו למצוא את מגבלות העבירות; הברונקו חזק יותר, הג'יפ קל יותר, שניהם ייתמודדו בקלות עם כל הדיונות בישראל ובירדן, וכנראה גם מעבר לזה.

לשני הכלים יש יכולות שטח מדהימות. הם מהירים, חסונים, צמיגי ה-35 אינץ' מסייעים בגיהוץ מהמורות בשביל ובדרך(צילום: דודי מוסקוביץ)

שבילים: ברונקו 1, רוביקון 2

לקראת הירידה לשטח הורדנו לחץ אוויר ל-24 PSI, לשיפור הנוחות והעבירות כאחד. יכולנו גם לרדת ל-15, אבל לא רצינו להסתכן בקריעת צמיג. שני רכבי-אלפא אלה יודעים להתגלגל בקצב של טיול משפחתי, וגם לתת קצב. הרוביקון היה פחות נוח מהברונקו, מקפצץ ומיטלטל יותר. מצד שני וככל שהגברנו מהירות, מתלי הג'יפ עבדו טוב יותר, סופגים בזלזול את הבאמפים. יש לשער שהג'יפ גם יתמודד טוב יותר עם תוספת משקל של 2-4 נוסעים וציוד מחנאות.

המתלה העצמאי של ברונקו (ימין) מעניק נוחות וניהוג מול הסרן החי של רנגלר שפחות מעודן ובעל מהלך טוב יותר(צילום: דודי מוסקוביץ)

הברונקו היה מלכותי, נוח וסופג. חששותינו המוקדמים התבדו והמתלים הקדמיים לא קרסו, גם בצלילה לבורות רציניים. בכמה קטעים יצא ג'וי לריקוד ראלי מסעיר, וחזר עם חיוך ענקי. לברונקו יש פונקציית Turn Asist ייחודית, המקצרת את רדיוס הסיבוב בפניות הדוקות מאוד. הפונקציה פועלת רק ב-4X4 קצר או ארוך כאשר ההגה נעול עד הסוף, לצורך פניית פרסה הדוקה. הגלגל האחורי-פנימי ננעל, מסייע לחרטום הברונקו להשלים את הפנייה ברדיוס קצר יותר. זה חוסך תמרוני רוורס על פי תהום, אהבנו!

ג'וי בירן:
מתוך רכבי השטח הקשוחים, ברונקו הוא הנוח ביותר בו נהגתי. יכולת הספיגה והריסון יוצאים מהכלל. שילוב של המסה, בסיס הגלגלים, מערכת מתלים משופרת מהיצרן וצמיגים עצומים, משלימים חבילה יוצאת דופן גם מול כלים משופרים אפטר-מרקט. הנהיגה בשטח טרשי נעימה, רכה ומרוסנת. בנהיגה מהירה, התחושה טובה עוד יותר - פשוט תענוג צרוף. ביחס לברונקו הרנגלר מרגיש קופצני, ויתרון המשקל (הקל) עומד לרעתו בתוואי שטח טורדניים.

הסרן החי של רוביקון וניתוק המוט המייצב, מאפשרים לגלגלים הקדמיים לצנוח ולהגיע לקרקע(צילום: דודי מוסקוביץ)

עבירות טכנית: ברונקו 2, רוביקון 1

גם לרכבי שטח עירוניים יש יכולות שטח לא מבוטלות - קרוזר וגרנד צ'ירוקי, רקסטון וטנדרי 4X4, כולם יודעים להתקדם בשבילי פרא משובשים. אבל הם נמוכים וחשופים מדי, גלגליהם קטנים ויחסי ההעברה שלהם אינם מאפשרים זחילה ממושכת. רכבי המבחן לוקחים אותנו שתי דרגות צפונה יותר עם זוויות מרכב פראיות, מרווחי גחון רציניים, נעילות דיפרנציאל נשלטות, ניתוק מוט מייצב - וכמובן, בקרות משיכה ושאר גיזמו אלקטרוניים. נציין כבר ועכשיו כי לא מצאנו את המדרגה המיתולוגית, שתאפשר לנו לקבוע מי הוא מלך הסלעים; לא רצינו לגרום נזקים לשני הכלים החדשים לחלוטין.

הרוביקון טיפס את השביל המוצלב בלי למצמץ. באותו מקום התחפר הברונקו; נעילת דיפ' אחורי פתרה מיידית את הבעיה(צילום: דודי מוסקוביץ)

בפועל, שני הכלים עברו בלי שום בעיה את המסלול הטכני שעבר מנחל סכר לפרצים עליון, הר קומה ונחל חימר. במבחן התוצאה, שני הכלים טובים וחזקים, עושים צחוק מרכבי שטח עירוניים. הברונקו היה מצוין ואפקטיבי, אבל הרוביקון Recon היה עוד יותר טוב. זוויות הגישה והנטישה של הרוביקון טובות יותר, כמו גם מרווח הגחון. בקרת המשיכה של ג'יפ עובדת טוב ומדוייק יותר מזו של פורד, והסרן הקדמי החי נותן לרוביקון מהלך מתלה טוב יותר. עם כל הכבוד לנעילות רוחביות ובקרות אלקטרוניות, בסופו של דבר ועל מגבלות האחיזה, יותר מהלך נותן יותר אחיזה. שלא לדבר על כך שסרן חי מסיבי ועמיד יותר ממתלה עצמאי. הרוביקון משרה בך המון ביטחון עם ארבע רגליים ארוכות הנטועות בקרקע, בהשוואה להתנודדות על שלושה גלגלים המתרחשת לעתים קרובות עם הברונקו.

שני הכלים יכולים לשמש רכבי טיולים מצוינים; מרכיבים למעלה אוהל גג, מזוודים את תאי המטען במגירות, משאבת מים, מקרר ועוד(צילום: דודי מוסקוביץ)

אז סיכמנו שרוביקון Recon עביר יותר, אבל מתי ירגיש הג'יפאי בהבדל? יש מקומות רבים בהם יצופו יתרונות הרוביקון - כמריר, עדשה, ושאר מסלולים בהם לכל סנטימטר מהלך יש משמעות. מי שמחפש עבירות ברמה כזו, צריך להזמין רוביקון. אבל ל-99 האחוזים של טיילי שטח ושוחרי 4X4 אתגרי-נורמלי, הברונקו מספיק לחלוטין. הוא חזק ומסיבי, מהלך הסרן האחורי מצוין ובגרסת Badlands הוא מציע גם ניתוק מוט מייצב, המגדיל את מהלך המתלים הקדמיים. למרות זאת, בסעיף העבירות מנצח הרוביקון.

ג'וי בירן:
תיאוריה לחוד, ופרקטיקה לחוד. מי כמוני מכיר את תאוריית הסרנים החיים לעבירות יוצאת דופן, ואין לי ספק שכך הדבר. אבל פורד קיבלו החלטה אסטרטגית לוותר על יתרונות ודימוי הסרנים החיים, והשלימו את חבילת היכולות בעזרת שתי נעילות מלאות, זויות מרכב מצוינות וגלגלים ענקיים. במהלך המבחן לא הגענו לשום מקום בו הרוביקון עבר והברונקו לא. גם לא מצאנו מקום בו הרוביקון עבר, והברונקו התקשה או התמהמה. כמוביל טיולים וותיק אני מוכן לקבוע שבמהלך המבחן עברנו את מסלולי ה"קצה" במסגרת טיולי שטח, בניגוד לשעשועי עבירות.

על בקרת המשיכה הבעייתית של ברונקו מכפרות נעילות הדיפרנציאל, בשילוב בקרת "זחילה" אלקטרונית, העושה עבודה מדהימה בשטח טכני. הרוביקון מספק זריזות וחדות, עם בקרת משיכה וזחילה מצויינות. זויות הראיה ברנגלר טובות יותר והוא מרגיש קליל ונשלט יותר. הוא גם פחות מתנדנד, הודות למהלך המתלים הנדיב יותר.

יומיים מאובקים בילינו עם רכבי המבחן, נהנינו מכל רגע(צילום: דודי מוסקוביץ)

סיכום אירוע

לפני חודשים ספורים נהגנו ברוביקון, והתפעמנו מיכולותיו המופלאות בשטח ובכביש. מאז לא השתנה דבר ברוביקון, אבל היום יש נער חדש בשכונה. לרוביקון ולברונקו יש יכולות שטח כבירות, כריזמה שופעת, ומוניטין בן עשרות שנים. חזרת הברונקו שמה קץ למונרכיה בת 25 שנים בהן שלט ג'יפ רנגלר בסגמנט השטח הקשוח.

הרוביקון טוב יותר בעבירות אקסטרים, אבל הברונקו החדש ממש לא פרייר. בשטח טכני הוא עושה נפלאות, מתמודד בקלילות עם שיפועים, מדרגות והצלבות. עבור 99% מטיילי השטח בישראל, לפורד ברונקו יש רמת עבירות מספקת לחלוטין, משולבת בפינוק, בטיחות, ביצועי מנוע ועידון, כמותם אין לג'יפ. באיזה ערוץ אלמוני וקשוח מחכות מדרגות אותן לא יעבור הברונקו, בעוד הרוביקון יצליח. האם זו סיבה לוותר על המרחב הפנימי, נוחות הנסיעה, והמנוע הכביר של הברונקו? לדעתנו ממש לא, ואנו שמחים להעניק את הניצחון במבחן לפורד ברונקו.

25 שנות שלטון יחיד של הרוביקון הסתיימו, הברונקו נותן לו קרב מצוין(צילום: דודי מוסקוביץ)

ג'וי בירן:
מתוך הנתונים והאפיונים של שני רכבי שטח מעולים אלה, מתגבש יתרון לברונקו - נוחות, איכות חיים, בטיחות, על חשבון עבירות "קצה", שרובו המכריע של קהל היעד לא יפגע מחסרונו. הרנגלר הוא אייקון אמיתי, כזה ששום מותג אחר לא יוכל לו, ושם יתרונו. הברונקו חסר שנות כריזמה ונאמנות, אולם "מספק את הסחורה" בצורה מעוררת כבוד.

תודות ונצורות:
לג'וי בירן שהוביל את השיירה ואף אחז במקלדת, לשרון דגן שנידב את הרוביקון, לחיים מואס ויריב קלר ברוך מ"סופר ג'יפ". תודה לדודי מוסקוביץ צילום תדמית על העזרה בהכנת הכתבה.

על הצד הטכני

השוואתי: פורד ברונקו מול ג'יפ רנגלר(צילום: דודי מוסקוביץ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully