מירוץ הנעילה של סבב הפורמולה 1 הרגיש כמו אותו ביס אחרון בארוחה מעולה שהרס את כל התענוג. אחרי 18 מירוצים, חלקם טובים וחלקם טובים פחות, בזינוק ל-300 הק"מ של המירוץ האחרון היה לארבעה נהגים סיכוי לסיים עם כתר על הראש. ועם שלושה מהם בשלושת העמדות הראשונות על הגריד ועוד אחד בחמישית, נראה היה שזה הולך להיות ה-מירוץ של השנים האחרונות בעיקר לנוכח האינטריגות הפנימיות בין נהגי קבוצת רד בול שבינתיים כבר הבטיחה לעצמה את תואר הקבוצות.
יהיה מיותר לספר עד כמה המירוץ היה משמים וזה גם סתם יהרוס את המצב רוח שוב לכל מי שצפה בו. ומי שלא צפה כבר בטח יודע שסבסטיאן ווטל (רד בול) הוא אלוף הפורמולה 1 הצעיר ביותר שהוכתר בתולדות הסבב. אז נגיד לו מזל טוב, נפרגן ונעבור ישר לסדר היום.
עוד בסוף עונת 2009 סומנה רד בול כפייבוריטית לאליפות בעונה שלאחר מכן. היא הייתה הקבוצה היחידה שהצליחה לערער את מעמדה של בראון GP שהציגה מספר רמות מעל יריבותיה, וב-2010 אכן הצליחה רד בול להשיג תואר כפול גם ובעיקר בזכות כשרונו האדיר של המהנדס הראשי אדריאן ניואי והניהול של כריסטיאן הורנר. בראון נמכרה בינתיים למרצדס וגם עם תקציבי ענק והוצאת מיכאל שומאכר מהנפטלין לא הצליחה להשיג יותר מליקוט נקודות שהספיקו לה בקושי למקום רביעי בטבלה.
המאכזבות של 2009 פרארי ומקלארן, עבדו קשה מאוד כדי לצמצם את הפערים מול היריבות. פרארי פתחה את העונה עם נצחון ומקום שני במירוץ בחריין ומקלארן המציאה פטנט בשם F-דאקט שהעניק לה יתרון במהירויות גבוהות וגם שלח מייד את כל מהנדסי שאר הקבוצות לתכנן מחדש את המכונית. ואכן, שתי הקבוצות היו בקדמת הגריד כמעט בכל מירוץ העונה וגם אם לא תמיד כפייבוריטיות לנצחון, לפחות הן לא שחזרו את הפאדיחות.
חידוש נוסף העונה הגיע בדמות שיטת ניקוד חדשה עליה החליטה התאחדות ה-FIA, לאחר אינספור הצעות שונות ומשונות. השיטה החדשה מעניקה יתרון יחסי למנצח על פני המקום השני ולמקום השני על פני השלישי וכן הלאה, כדי למנוע מצב בו נקבע אלוף שלזכותו מספר נמוך של נצחונות על פני סגנו כפי שקרה ב-2008 וכן כדי לעודד עקיפות. בפועל, בדקנו וגם על פי שיטת הניקוד הישנה עדיין היו ארבעה מועמדים תיאורטיים לאליפות ערב מירוץ הנעילה. גם הניקוד הסופי היה נותר כמעט זהה פרט ללואיס המילטון (מקלארן) שהיה מסיים שלישי על חשבון מארק וובר (רד בול). בנוסף, גם קרבות חורמה על הפודיום לא בדיוק היו. אז מה כן תרמה השיטה החדשה? בעיקר יותר ספקולציות במהלך העונה.
כמידי סוף עונה, הסיכום שלנו מחולק לשניים ובתחילה נתמקד בארועים המשמחים והחיוביים יותר שהיו לנו בתשעת החודשים האחרונים. בשבוע הבא נסכם את הרגעים שמירוץ הנעילה יותר מתאים להם, אז גם נזכיר שינוי גדול נוסף שנכנס לסבב העונה והתגלה כסוג של פלופ - הצטרפותן של הקבוצות החדשות.
נהג העונה רוברט קוביצה
טבלת אליפות הנהגים של 2010 כוללת 27 שמות, מהם בודדים שראויים לתואר הזה. ומתוך הבודדים, רק אחד באמת ראוי כאשר לוקחים בחשבון את כל הקשיים שעמדו בפניו. זו לא חוכמה להעניק את התואר לאלוף, מה גם שבן קבוצתו היה ראוי יותר לכך. ועל כן נהג השנה שלנו הוא שוב רוברט קוביצה, שגם נבחר על ידנו בתום עונת 2008.
המעבר מב.מ.וו לרנו אחרי עונה חלשה, היה סוג של הימור עבור הפולני שלמרות הכשרון האדיר שלו לא הצליח למצוא לעצמו מקום באחת מהקבוצות היותר גדולות. גם מכירתה של הקבוצה על ידי היצרנית מצרפת לידיים פרטיות כמעט והביאה למשבר, אולם קוביצה החליט שכאן מקומו ושהוא יעשה את הטוב ביותר שהוא יכול. והוא אכן עשה זאת. עם מכונית לכאורה נחותה הוא הצליח באופן עקבי להשיג נקודות ב-15 מתוך 19 המירוצים, מהם שלושה על הפודיום.
את העונה מסיים קוביצה במקום השמיני עם 136 נקודות שגם עוזרות לרנו להשיג את המקום החמישי באליפות הקבוצות. לשם השוואה, בן קבוצתו ויטלי פטרוב השיג 27 נקודות בלבד העונה. דווקא בגלל שלא היה קל לפולני והעובדה שמי שמקדים אותו בטבלה הם נהגי קבוצות הצמרת, התואר הזה מגיע לו. אגב, כסגן לתואר אנו בוחרים את פרננדו אלונסו (פרארי).
קבוצת העונה פרארי
אחרי עונה מבישה ב-2009 שבמזל הסתיימה איך שהוא סביר עבורה, לקחה את עצמה הקבוצה ממארנלו בידיים ונכנסה ל-2010 בכל הכוח. היא צרפה לשורותיה את אלונסו, אחד הנהגים המוכשרים ביותר בסבב, ויחד עם פליפה מאסה עשו הכל כדי להשיג נצחונות.
זה לא היה קל ופרארי הזדנבה במשך רובה של העונה אחרי רד בול ומקלארן בעיקר כי לאחרונות היו כל מיני נשקים סודיים בשרוול. ולמרות זאת, גם ללא מבחנים במהלך העונה, הפער צומצם ואלונסו עמד בראשות הטבלה ערב המירוץ האחרון וסיים לבסוף כסגנו של האלוף. מאסה אגב לא הרשים בלשון המעטה, ויתכן שעם נהג אחר פרארי הייתה מצליחה להשיג קצת יותר ממקום שלישי באליפות הקבוצות.
אלא שעניין אחד קטן כמעט והעביר את התואר למקלארן - הגרנד פרי הגרמני בו נרמז למאסה לפנות את המקום הראשון לחברו וכל הפרשה שבסוף גרמה לראשי ה-FIA לחשוב אם האיסור הזה באמת נחוץ. ולמה לא מקלארן? כי נראה שהיה לה קל יותר ובכל זאת היא לא ממש סיכנה את רד בול, אפילו ששני נהגיה אלופי עולם.
תגלית העונה ויטלי פטרוב, בערך
זו הפעם הראשונה שממש קשה לנו לתת למישהו מהנהגים החדשים את התואר הזה. חמישה רוקיס היו לנו העונה - פטרוב, ניקו הולקנברג (וויליאמס), קארון צ'אנדוק (היספניה), ברונו סנה (היספניה) ולוקאס די גראסי (וירג'ין), ואף אחד מהם לא בדיוק הרשים. אפילו הפול פוזישן המאוד מפתיע שהשיג הולקנברג בגרנד פרי הברזילאי לא מספיק.
אבל צריך בכל זאת להכתיר מישהו אז פטרוב יהנה מהספק. מבין כולם, הוא השיג את מספר הנקודות הרב ביותר בעיקר בזכות מכונית קצת יותר טובה. הוא גם הציג פה ושם ניצני כשרון וכנראה שכולם יזכרו איך אלונסו לא הצליח לעקוף אותו במירוץ הנעילה, וכך אולי הוא הרס לו את האליפות.
מירוץ העונה דרום קוריאה
העניין בגרנד פרי הדרום קוריאני התחיל הרבה לפני שהנהגים התייצבו על הגריד. ספקות גדולות היו לעמידת המארגנים בזמנים עם המסלול החדש, ה-FIA כופף את החוקים ודחה ככל הניתן את גזר הדין הקובע אם יהיה או לא יהיה מירוץ והאישור החיובי ניתן ממש לפני שהקבוצות העמיסו את הציוד על המטוסים לסיאול.
ואז הגיע הזינוק שהעמיד את צמד הרד בולים בקדמת הגריד ואת אלונסו והמילטון מאחוריהם. הגשם הכבד והתנאים הוסיפו אף הם למתח עוד לפני שוובר החליט לרסק לשור שלו את הפרצוף בהקפה ה-18, ובכל רגע נראה היה שמפסיקים את המירוץ. ואז, עשר הקפות לסיום גם השור של ווטל שהוביל די בביטחה מחליט שבשבילו זה מספיק ונופח את נשמת מנועו רק כדי שאלונסו ינצח, יתפוס את המקום הראשון בטבלת האליפות ויגביר את המתח עד למירוץ האחרון.
המהלך של העונה ג'נסון באטון, אוסטרליה
למירוץ השני העונה זינק ג'נסון באטון (מקלארן) רביעי. אלא שנחישות מצד אלוף העולם של 2009 ואסטרטגיית צמיגים יעילה במירוץ הגשום הביאה לו את המקום הראשון, כשהוא משאיר הרחק מאחור את כל היריבים. המהלך האסטרטגי המבריק להחלפה מוקדמת של הצמיגים אף גרם לערעור קל ביחסים עם בן קבוצתו המילטון, שביקש לדעת מדוע לא יכלו להחליף גם לו את הצמיגים בזמן. זה גם ביטל את ההשערה כי הבריטי החדש יהיה כינור שני לבריטי הוותיק ושהטוב מהם ינצח. והוא ניצח.
הרגע החם של העונה רובנס באריקלו
הנהג הברזילאי שוב מוכתר בתואר שלנו, פעם שלישית ברציפות. ולמה הפעם? כמה סיבות. ראשית, למרות שמרצדס ויתרה על שרותיו לאחר שרכשה את בראון, וויליאמס עדיין האמינה שכוחו במותניו והעניקה לו הזדמנות להיות נהג הפורמולה 1 הראשון שרושם 300 מירוצים (בלגיה). והיה מאוד קשה לראות איך הוא מתרסק כבר בהקפה הראשונה בספא, בידיעה גמורה שמספר כזה עגול הוא לעולם לא ישיג שוב.
הסיבה השנייה טמונה ממש בימים האחרונים. וויליאמס החליטה שבאריקלו עדיין מספיק טוב בשבילה גם לעונה הבאה שלא כמו הולקנברג שנשלח ללשכה. כך נוכל להמשיך ולצפות בו נוהג, בתקווה שגם יצליח יותר ואולי גם יכבוש שוב את הפודיום. והסיבה השלישית דווקא לא קשורה לסבב עצמו, אלא לתוכנית טופ גיר שם באריקלו שוב התגלה כאדם חביב מאוד וכנהג מוכשר כששבר את השיא של הסטיג במסלול הנהיגה של התוכנית.
אורח לרגע ניקו הולקנברג
התואר הנ"ל הוא רגע אחד קטן שיישמר לעולם בזכרון, לפחות של הזוכה בו. לכן נעניק אותו הפעם להולקנברג שלמרות שכלל לא הבריק העונה, הצליח להדהים את כולם כשכבש את עמדת הפול פוזישן בגרנד פרי הברזילאי עם זמן מהיר ביותר משנייה מהמדורג שני (ווטל). לצערו, נכון לרגע זה מדובר בזכרון המתוק היחיד שישאר לו מהפורמולה 1, אלא אם כן תהיה קבוצה אחרת שתסכים לאמץ אותו והוא יצליח לשפר את יכולות הנהיגה שלו. במירוץ אגב, הוא סיים שמיני.
חוק טוב איסור התדלוק
ספר התקנות לעונת 2010 כלל מספר חוקים חדשים שביקשו ליצור יותר עניין וגם לצמצם את בזבוז הכספים לקבוצות. בפועל, קשה לשים את האצבע על החוק שהכי השפיע על העונה לחיוב, אבל בכל זאת נראה כי דווקא איסור התדלוק הוא שתרם הכי הרבה. על החוקים שלא ממש עזרו בשבוע הבא.
העלייה למירוץ עם מכל מלא ביטלה את האסטרטגיות המלאכותיות שהיו נהוגות עד כה. כך, השילוב נהג-מכונית הוא שקבע את הפול פוזישן במקצה הדירוג ולא הבחירה לנסוע על אדי דלק והעצירות בפיטס במהלך המירוץ הצטמצמו למינימום הדרוש להחלפת צמיגים (כארבע שניות). התקנה החדשה גם גם העמידה את המהנדסים בפני לא מעט בעיות היות והמכל המוגדל חייב שינוי משמעותי בבסיס הגלגלים ואורך המכונית.
קשה לנחש אם העונה הייתה מסתיימת אחרת ללא החוק הנ"ל, אולם בהחלט ניתן לציין לטובה את העובדה שהעקיפות אם היו, התרחשו על המסלול ולא בפיטס.
הבדיחה של השנה ריצ'ארד ברנסון דיילת
בתחילת העונה הכריז ריצ'ארד ברנסון הבעלים של קבוצת וירג'ין כי יסיים לפני לוטוס בסיכום טבלת האליפות. ומה אם לא? הוא ילבש מדי דיילת ויעלה לטיסה של אייר אסיה מלונדון לקואלה לומפור. ואיך זה קשור? ברנסון הוא הבעלים של חברת התעופה וירג'ין ובעליה של לוטוס טוני פרננדס מחזיק באייר אסיה.
וירג'ין סיימה לבסוף אחרי לוטוס וברנסון הפסיד בהתערבות. על כן, פרננדס כבר לקח את מידותיו כדי להכין לו מדים מתאימים ובקרוב מאוד תפרסם אייר אסיה את מועד הטיסה חוצת היבשות לבטח בצמוד לברנסון בחצאית מיני. כרטיסי הטיסה אגב, ימכרו במכירה פומבית והכנסותיה יתרמו למטרות חברתיות חשובות. אבל ביננו, מה שיותר מצחיק זה איך שהקבוצות נראו במהלך העונה, ובעיקר שכל ההתערבות הזו מגיעה אחרי ששתיהן השיגו אפס נקודות.
בדיחה נוספת אליה נחשפנו העונה היא האופן בו חזר שומאכר למסלול, אבל זה כבר הומור שחור.
.