התרשמות: מנהרות הכרמל

ב-1 בדצמבר תחנוך חברת 'דרך ארץ', מפעילת כביש 6, את אחד ממיזמי התחבורה החשובים בתולדות תשתית הכבישים בצפון ישראל: מנהרות הכרמל. חציבת המנהרות הניבה כ-6 ק"מ סלולים (4.7 ק"מ במנהרות) תחת מאות מטרים של רכס הררי, כשהחלק הראשון והארוך יותר מונה 3 ק"מ, ואילו החלק הקצר 1.7 ק"מ. הנסיעה מתבצעת במסלולים חד סיטריים בשני נתיבי נסיעה, כאשר לכל כיוון מערכת מנהרות נפרדת.

מיזם מנהרות הכרמל נולד לכאורה טרום קום המדינה, בתקופת המנדט הבריטי. הוא צבר תנופה מחודשת בתחילת שנות ה-80, אולם נתקל בקשיים מנהליים ומחאות חברתיות שטירפדו את גיבושו. עם כניסתו של עמרם מצנע לתפקיד ראש עירית חיפה בשנות ה-90 חלה התקדמות בתהליך והמחסומים הבירוקרטיים הוסרו. בשנת 2007 - שמונה שנים לאחר חתימת ההסכם עם הזכיין, החלו העבודות במקום על ידי הזכיינית 'כרמלטון' בשיתוף חברות 'אשטרום' ו'שיכון בינוי' בהשקעה של כמיליארד וחצי שקלים. בחודש יולי בתום 3 שנות עבודה, הסתיימה כריית המנהרות.

המנהרות פילסו את העיר חיפה מחוף הכרמל (מחלף חיפה דרום), דרך הגרנד קניון (מחלף נווה שאנן) ועד מחלף הקריות. גובהה של כל מנהרה כ-6.6 מ' ורוחבה 10 מ' בחיפוי מדרכות הליכה במפלס התחתון. לצורכי בטיחות ישנם מפרצים בכל 200 מ', מעברי חירום למנהרות נגדיות, ועמדות טלפוניות מחוברות למרכז השליטה במקרה של תקלה פתאומית ברכב. לדברי הזכיין, זמן הנסיעה מקצה אחד לשני (ללא פקקים) אורך כ-8 דקות בלבד. לשם השוואה, חציית העיר חיפה שלא במנהרות אורכת כ-35 דקות בממוצע. המהירות המרבית במנהרה תוגבל ל-80 קמ"ש ואת האכיפה תבצע משטרת התנועה.

המתקן דומה בתפקודו לעמדות האגרה באירופה, זולת היות מערכת המנהרות בחיפה עירונית ולא בינעירונית מחוברת לאוטוסטראדות. הנהגים מתנקזים אל פלאזה (רחבת האגרה) שם הם מופנים לבחור באחד מתוך שני מסלולים: המהיר או הידני. בשיטת המסלול הידני, משלשל הנהג כסף מזומן, מחויב בכרטיס אשראי או כרטיס אישי טעון בכסף (בלעדי למנהרות), על מנת לקבל אישור מעבר במחסום.

בשיטת ה'מסלול המהיר', הנהגים מנויים על השימוש במנהרות (רישום באתר החברה או בטלפון ללא דמי מינוי) ומשלמים פעם בחודש רק במידה ועשו בה שימוש. קרי,לא נסעתם, לא שילמתם. היתרון במסלול המהיר הוא גם באופן הטיפול: להבדיל מהשיטה הידנית, המחסומים נפתחים בפני המנויים אוטומטית עם קריאת לוחית הרישוי של הרכב על פי הרשומות במאגר המנויים. מה שגורס כי בכל מקרה עדיף לרכוש מינוי ולהימנע מעומסים במחסום הידני.

גובה התעריפים נקבע על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, ועל כן אלה יהיו זהים בכל אחד מן המסלולים. עבור חציית 2 המקטעים במנהרה (4.7 ק"מ) מחויב הנהג בתשלום על סך 11.40 שקלים. מי שנוסע מחצית מן המסלול ייפרד מ-5.70 שקלים כאמור. אולם ממשאיות וכלי-רכב ציבוריים נגבה תשלום נוסף: משאיות שמשקלן מעל 4 טון תאלצנה לשלם לכל מקטע 28.5 שקלים, שעה שכלי-רכב ציבוריים ישלמו 17 שקלים בכל מעבר. צעד הרתעתי שנועד להגביל את תנועת הכלים הכבדים במנהרה.

על פיקוח המנהרות והקצאת השירות לנהגים, הושמה חברת 'נתיבי הכרמל מערכות ותפעול בע"מ'. בשורותיה של החברה כ-140 עובדים, חלקם הגדול מאיישים את עמדות האגרה בכניסה למנהרות ולאורך המסלול. היתר ממלאים תפקידים כאלה ואחרים כגון אבטחה, מיגון, איכות וניקיון. החובה שכל הגופים יפעלו ללא תקלות ובעיות מוטלת על מרכז בקרת התנועה והמוקדנים.

במרכז המתקן הוצב מוקד חכם ומתקדם (מצלמות, חיישנים) במתכונת של 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. באחריות הצוות המתחזק לבקר את התנועה, לדאוג לבטיחות ולרווחת הנוסעים במקום, לנהל תחזוקה שוטפת ולגבות תשלומים. על פי הנחיותיו של המשרד להגנת הסביבה, פועלת במקום גם יחידה ממוקדת הדואגת לשמור על איכות חיי התושבים השכנים שבתיהם סמוכים למנהרות. זאת על אף שמדובר באחד המיזמים הכי פחות מזיקים לסביבה בענף התשתיות העירוניות.

לדברי יהודה וילק, לשעבר מפכ"ל משטרת ישראל ומי שמאז 2001 מכהן כמנכ"ל חברת דרך ארץ (כביש 6), מנהרות הכרמל הן ארכה עירונית חשובה לכביש חוצה ישראל. "כבר היום, אנחנו רואים שכביש 2 (כביש החוף) וכביש 4 (גהה) לא עומדים בעומס של כמות המכוניות. זה רק ילך ויחמיר. רוב הנהגים בוחרים בכביש 6 כי הוא מקל על שגרת חיי היום-יום שלהם".

לפי נתוני דרך ארץ, משתמשים היום בכביש 6 כמיליון כלי-רכב מכל הסוגים, מתוכם 400 אלף הם בבעלות פרטית ו-600 אלף תחת בעלות של ציים, חברות וכדומה. כמות המכוניות שתחצנה את המנהרות על בסיס יומי תגרד את רף ה-50 אלף כלי-רכב, או כ-2,000 פלוס מכוניות בשעת נסועה בממוצע. כך על פי הערכות המקימים.

ב-30 בנובמבר אחר הצהריים, יערך טקס הפתיחה החגיגי במעמד שר התחבורה ובכירים נוספים המעורבים בקידום התכנית. בשעות הבוקר שלמחרת, מתוכננת חניכת המנהרות על ידי הנוסעים הראשונים.