אפילו שנעשו שינויים, למרות חזרתו של שומאכר ובגלל שהתפישה לא השתנתה, גם עונת 2010 של סבב הפורמולה 1 הניבה לא מעט רגעי שפל. נכון, היא התעלתה בכמה רמות מעל עונת 2009, אך זה עדיין לא המתח והאקשן של לפני שניים או שלושה עשורים.
במהלך השנה האחרונה למזלנו, לא נחשפנו לשערוריות שליליות רבות כפי שהיה בשנה שקדמה לכך. למעשה, אפשר לומר שחוסר הספורטיביות התגלתה בעיקר בתוך הקבוצות בקביעת מעמד הנהגים כשבפרארי עשו זאת בלי בושה וברד בול המשיכו לומר שאין להם בן מועדף. זה דווקא הכניס קצת עניין, כי מידע רכילותי צהוב אף פעם לא מאכזב.
מה שכן איכזב זה הצטרפותן של שלוש קבוצות חדשות לסבב. בעצם, היו צריכות להיות שם ארבע קבוצות חדשות (אחרי פרישת טויוטה) אבל USF1 האמריקנית שעשתה כל כך הרבה רעש קיפלה את הזנב ונותרה בחוץ. צמיחה של עשרים אחוזים למספר הנהגים על הגריד לעומת 2009 לא הגבירה את האקשן ורק זכתה לביקורת כי המכוניות החדשות היו איטיות בהרבה והפריעו לשאר תשע הקבוצות להתחרות.
הנהג המאכזב של העונה - מיכאל שומאכר
זה היה ברור כבר בהתחלה שאלוף העולם שבע פעמים בעבר יהיה האכזבה של העונה ודווקא בגלל שהוא אלוף עולם שבע פעמים בעבר. הנהג הגרמני שחזר מפרישה, תפס את ההגה של אלופת 2009, אבל נראה שהשהות שלו בבית ו/או ההתרסקות במירוץ האופנועים השכיחו ממנו את מה שהוא צריך לעשות. לזכותו עומדות נסיבות מקלות כמו מכונית לא תחרותית וגיל של 41 שנים, אבל הוא עדיין הזדנב בכל מירוץ אחרי בן קבוצתו הצעיר ניקו רוזברג.
השוואה בין שני נהגי מרצדס מגלה כי ב-16 מתוך 19 מירוצים העונה, השיג רוזברג מיקום עדיף במקצי הדירוג לקראת הזינוק וב-14 מירוצים אף סיים לפניו, מהם שלושה על הפודיום. בתום העונה דורג הצעיר שביעי עם 142 נקודות, כפול משומאכר המנוסה שהשיג 72 בלבד ואת המקום התשיעי באליפות. במהלך העונה היה רגע אחד בודד בו ראינו את שומאכר של פעם. בפניה האחרונה בגרנד פרי של מונקו הוא עקף את רוברט קוביצה (רנו) במהלך מהסרטים. אלא שזה היה תחת חוקי מכונית הבטיחות האוסרים עקיפה ושומי נענש על ידי השופטים.
מירוץ הנעילה סיכם יפה מאוד את חזרתו של שומאכר למסלול. עוד בטרם צבר הקפה אחת הסתחרר הגרמני לבדו בסוג של "טעות של מתחילים" ולקח איתו את ויטאנטוניו ליוצי (פורס אינדיה) לראות את המשך המירוץ בטלוויזיה.
הקבוצה המאכזבת של העונה - מרצדס
זה זמן רב שמרצדס מעוניינת להשתלט על קבוצה מצליחה ולהדביק לה את שמה, לאחר סיום הרומן עם מקלארן. המרוויח מכך הוא רוס בראון שאחרי עונה אחת מוצלחת, גזר את הקופון תוך שהוא נשאר בתפקיד הבכיר כמנהל הקבוצה. אלא שמרצדס עם כל הממון שלה, לא עשתה זאת בזמן כדי לעזור לבראון לשמור על היתרון שהיו למכוניות שלו ב-2009.
אל מול התקדמות כל קבוצות הצמרת בשתי העונות האחרונות, נראה היה שבראון ומרצדס דורכים במקום. פרט למספר מועט של הברקות כשרון מצידו של רוזברג, אלופת העולם של 2009 נראתה כצל של עצמה ויכלה להתמודד רק מול דרג קבוצות הביניים. גם הבחירה בשומאכר התבררה כלא נכונה.
רגע המחלוקת של השנה - פרארי, גרמניה
"פרננדו מהיר ממך. תאשר שהבנת את ההודעה". הוראה יותר שקופה מזו לא יכלו פרארי לתת לפליפה מאסה כדי שיוותר על נצחון בגרנד פרי הגרמני לטובת בן קבוצתו אלונסו. אולם לא בחוסר הספורטיביות נוגעת המחלוקת, אלא בתגובת ה-FIA.
שופטי המירוץ הטילו על פרארי קנס בגובה 100 אלף דולרים, אלא שהשימוע שנעשה לה מאוחר יותר שלח אותה הביתה ללא כל עונש נוסף. בכל למעשה ניתן למצוא הצהרה שהחוק המדובר, מרוקן מכל תוכן והרתעה. הפחתת נקודות במקרה זה הייתה ראוייה יותר כצעד הרתעתי ופליפה מאסה היה ממשיך לנהוג ללא פגיעה במוטיבציה.
הארוע הטפשי של השנה - סבסטיאן ווטל, טורקיה
הגרנד פרי הטורקי סיפק המון חומר למדורי הרכילות אחרי שווטל (רד בול) ניסה לעקוף את בן קבוצתו מארק וובר. זה קרה בהקפה ה-39 כשהגרמני ניסה לעקוף את האוסטרלי במאבק על המקום הראשון ובמקום לעשות זאת נכון, התנגש בו ושלח את שניהם מחוץ למסלול. ווטל פרש ואילו וובר הצליח להמשיך ולסיים שלישי.
ואם הם לא הבינו מה בדיוק היה טפשי, הגיעו לואיס המילטון ובאטון וגזלו מהם את ההובלה. נהגי מקלארן ירשו את המקומות הראשונים ובמשך מספר הקפות התמודדו ראש בראש על כל פנייה וגרמו ללחצים ועצבים בקרב הנהלת הקבוצה. את הניצחון קטף המילטון, למרות שנראה לנו שגם שם רמזו לבאטון בקשר הפנימי שהוא פחות מהיר, רק שלא ביקשו ממנו לאשר שהוא הבין את המסר.
הבעסה של השנה - סבסטיאן ווטל, קוריאה
ווטל כבר ראה איך אלונסו מתחזק על חשבונו קצת לפני סיום העונה, ונצחון בגרנד פרי הקוריאני בהחלט היה מרגיע אותו. אלא שגם תחת הגשם הוא התאמץ כנראה יותר מידי עד שמנוע הרנו ברד בול שלו שוב החליט לפרוש כנפיים עשר הקפות לדגל השחמט כשהוא המוביל. ווטל איבד נקודות, אלונסו השיג עוד נצחון ואנחנו קיבלנו עוד תפנית דרמתית שהפכה לבסוף לפלופ שבאייטם הבא.
המירוץ המאכזב של השנה - אבו דאבי
ארבעה נהגים עם סיכוי לקחת אליפות - שני אלופי עבר שמתים לשחזר את ההישג ושני בני אותה קבוצה עם יריבות מרה בינהם. שלושה מהם מזנקים מהמקומות הראשונים על הגריד והרביעי ממוקם במקום החמישי, כשבניהם האלוף המכהן שרוצה גם לעזור לבן קבוצתו לסיים כאלוף וגם לסיים את העונה באופן מרשים.
זה היה התסריט רגע לפני שכבו האורות האדומים במירוץ הכי חשוב העונה. אלא ששום עניין לא התפתח והמירוץ התגלה כשעמום אחד גדול. ווטל זינק ראשון ולא זכה לשום איום בדרך לאליפות ראשונה בעוד שכל השאר עלו למירוץ רק כי לא הייתה להם ברירה.
תאונת השנה - מארק וובר, ולנסיה
גם לאייטם הזה משתרבבת רד בול - ולמרות שהבדיחה כבר נשחקה, נתנה לוובר כנפיים; זה קרה בגרנד פרי האירופי בוולנסיה. וובר זינק שני, התדרדר קצת לאחור לאחר מאבק עם באטון ונאלץ להכנס מוקדם מאוד לפיטס. כשיצא מצא עצמו אחרי הייקי קובליינן (לוטוס) שבאותו הרגע היה איטי ממנו במשהו כמו שש שניות להקפה, אבל במקום לעקוף בביטחה נכנס בו מאחור.
התאונה המרהיבה כללה התרוממות של חרטום הרד בול באוויר, היפוך לאחור בחצי סיבוב, פגיעה בשלט פרסומת תלוי, נחיתה על הגלגלים השבורים והחלקה על הגחון עד לעצירה עמוקה בקיר הצמיגים. קובליינן החליק אף הוא ונכנס בקיר, אבל הוא ממילא לא בנה על נקודות מהמירוץ הזה. לוובר זה אולי עלה באליפות.
מקרה נוסף ראוי לאיזכור קשור בקבוצת הבת טורו רוסו. באימון המקדים לגרנד פרי הסיני בלם סבסטיאן בואמי בסוף אחת הישורות במהירות של כ-320 קמ"ש, ואז באורך פלא התרסקו באחת שני המתלים הקדמיים והגלגלים נורו לפנים. "זה קורה", אמר השווייצרי לאחר מכן.
הקנוניה של השנה - USF1
USF1 עשו רעש כמו שרק אמריקנים יודעים לעשות, והצהירו כי יקימו קבוצת פורמולה 1 על טהרת צפון אמריקה, שתוך שנה-שנתיים תתמודד על אליפות. אחר כך התברר ששום נהג אמריקני לא רוצה להתחרות איתם במסלול עם פניות ימינה, החיפוש התרחב לדרום היבשת וחוזה מריה לופז הארגנטיני הוחתם. כמובן, לא לפני שהביא כמה מיליונים מהנשיאה שלו.
בסוף, המציאות טפחה על פניהם של פטר ווינדסור וקן אנדרסן מקימי הקבוצה ולמירוץ פתיחת העונה הם לא התייצבו. את האשם הם תלו בהתאחדות בדיוק בגלל הקנוניה עליה כתבנו כאן לפני שנה - "בגלל היחסים העכורים של ה-FIA עם הקבוצות איבדנו ספונסרים וארבעה חודשי הכנות". להם זה עלה בקנס על הפרת תנאים ואנחנו קיבלנו גריד עם פחות שני נהגים.
הנבואות של השנה
בתחילת כל עונה אנו מנסים להעריך ולנבא כיצד היא תסתיים. עד כמה הצלחנו הפעם?
רד בול - הימרנו על אליפות כפולה וקלענו בול, למרות שכמעט והתפקשש לנו במירוץ הנעילה.
מקלארן - את המקום השני לקבוצה ניבאנו נכון, אך מעט פיספסנו בכל הקשור לנהגים. חשבנו ששני אלופי העולם יתמודדו על סגנות האליפות, בסוף רק אחד מהם עשה זאת והוא בכלל סיים רביעי.
פרארי - עוד פגיעה בול בפוני. פרארי לא הצליחה כקבוצה להשיג יותר ממקום שלישי ואלונסו סיים כסגן האלוף.
מרצדס - כבר במהלך עונת 2009 היה ברור שמרצדס לא תצליח להתמודד עם השיפור שחל בשלוש הקבוצות לעיל ואכן היא סיימה רביעית. אלא ששומאכר דורג תשיעי ולא רביעי כשדווקא רוזברג מצליח יותר.
רנו - חשבנו שרנו תשרוד בקושי בעקבות המעבר לידיים פרטיות. תודות לקוביצה היא בכל זאת הציגה מכונית די תחרותית כדי לסיים במקום החמישי. לגבי ההשערה שזו העונה האחרונה תחת השם רנו, זה עוד עשוי להתממש.
וויליאמס - גם העונה הצליחה וויליאמס לשרוד תחת תנאים בעייתיים ואפילו הרשימה מידי פעם. הימרנו על מקום שביעי, היא סיימה במקום השישי ומגיע לה צל"ש שהחתימה את רובנס באריקלו לעוד עונה.
פורס אינדיה - הקבוצה ההודית לא הצליחה לשחזר את ההצלחות הבודדות שלה מ-2009. חשבנו שהיא שוב תבקר על הפודיום ותשיג את המקום השישי, בסוף היא מסתפקת בשביעי ואין לה שום גביע חדש בארון.
סאובר - ב.מ.וו עזבה אותם וגם הספונסרים, ובכל זאת הצליח פטר סאובר להרים קבוצה. פרארי סיפקה מנוע ומקלארן ויתרה עבורו על פדרו דה לה רוסה (שהוחלף אחר כך על ידי ניק היידפלד). תגלית העונה של 2009 קאמוי קובייאשי שהגיע גם הוא, אך גם זה לא עזר להם להרוס לנו את הנבואה שהם רק יסיימו במקום השמיני.
טורו רוסו - נכון שמדובר בקבוצה חלשה, אבל חשבנו שהחסות של רד בול תעניק לה איזה שהוא יתרון בכל זאת. אמרנו חמישי ואולי פודיום או שניים, בסוף היא סיימה אחרונה מבין הקבוצות הוותיקות.
לוטוס - השם מחייב אז בלוטוס עשו הכל כדי לשפר את המכונית מידי מירוץ. נקודות היא לא השיגה, אבל לפחות אפשר להכתיר אותה כאלופת הקבוצות החדשות ולא הסגנית כפי שחשבנו.
היספניה - הייתה לנו הרגשה שהיספניה לא תשרוד וזה עוד עשוי לקרות. לפחות הם לא סיימו אחרונים כפי שחשבנו שיקרה.
וירג'ין - בהחלט אכזבה מכיוונה של וירג'ין שבנינו עליה שתסיים ראשונה מבין החדשות. גם הניסיון שצבר בעל הבית ריצ'ארד ברנסון בשנה שעברה עם בראון לא עזר כדי להשיג יותר מזה ועכשיו הוא צריך ללבוש מדי דיילת במטוס של בעל הבית בקבוצת לוטוס.
היה יכול להיות אחרת
רצו לתת מדליות, רצו לעבור לשיטת דירוג אולימפית, אבל בסוף החליטו לתמרץ קצת יותר עקיפות עם ניקוד עדיף. וכך, כש-25 נקודות מרביות למירוץ נמצאות על הפרק במקום 10, האמינו ב-FIA שיותר נהגים "יתאבדו" על הנצחון. זה לא מה שקרה בדיוק ואל תתנו לעובדות לבלבל אתכם.
בדקנו ומצאנו שגם בשיטת הניקוד הישנה, אותם ארבעה נהגים היו מגיעים למירוץ הנעילה עם סיכוי תיאורטי לקחת אליפות ובסיומה ווטל היה מוכתר לאלוף ואלונסו סגנו. מעבר לשיטת ניקוד רחבה וליותר מעשרה נהגים בכל מירוץ כמו גם נקודות בונוס היו לוקחים את השינוי הזה עוד צעד אחד קדימה.
ווטל - למה כן, למה לא
כן - הגרמני המוכשר הראה שהוא קורץ מחומר של אלופים ולא ויתר גם כשהיה לו מאוד קשה. הוא זינק 10 פעמים מהפול פוזישן, ארבע פעמים מהמקום השני על הגריד והזינוק הכי גרוע שלו היה מהמקום השישי.
לא - עם 10 זינוקים מהפול פוזישן ווטל היה צריך לקחת אליפות בהליכה. רק שלוש פעמים הוא הצליח לתרגם את הזינוק מהפול לנצחון והיה עסוק יותר בלפוצץ מנועים או למרר לוובר את החיים.
אלונסו - למה כן, למה לא
כן - עם כל הכבוד לוובר והמילטון, אלונסו הוא היחיד שבאמת הכניס את ווטל לפינה לקראת סיום העונה בזכות היותו המוכשר ביותר מבין הנהגים כיום.
לא - אלוף אמיתי היה מסיים את העבודה ולא משתרך במירוץ הכי חשוב בקריירה שלו מאחרי נהג חדש עם מכונית חלשה יותר.
תקוות לעונה הבאה
האמת שאנחנו כבר מיואשים. כל פעם מבטיחים לנו שינוי וגם אם הוא מגיע הוא משאיר בפה טעם לא הכי טוב. מה מחזיק אותנו שוב? התקווה כי צמצום הפערים בין קבוצות הצמרת ימשיך גם ב-2011 ונקבל קרבות מותחים, שמרצדס ושומאכר יעמדו בהבטחה שהם כבר תיקנו את הכשלים, שהקבוצות החדשות תצלחנה להשיג יותר מאפס נקודות ושהמעבר לצמיגי פירלי בכלל יערבב את הכל. נו, מה כבר ביקשנו.
.