מהו ומיהו סוכן הביטוח שלך? מה בדיוק התפקיד שלו? הוא האיש שלך? האיש של חברת הביטוח? האם היחסים איתו הם "שגר ושכח", כלומר הוא רק מוכר לך פוליסה, גובה עמלה ואחר כך "לא מכיר אותך"? או שאולי הוא גם מטפל בתביעות שלך כשקורה משהו ("מקרה ביטוח")? ואיך הוא מטפל, מול מי, באיזה "כובע" ועבור מי (אתה, חברת הביטוח, בעלי מקצוע שונים שהוא מכיר, עמלה לעצמו)? לרוב התשובה גלויה ומרבית הסוכנים אכן עושים עבודתם נאמנה.
היום נדון בסוכן ביטוח שלא הסתפק בלהיות סוכן, אלא נראה שפעל כאיש אשכולות ממש ותפקד מול המבוטח גם כמוסכניק, גם כמלווה בריבית, גם כסוחר ברכב משומש וגם כעורך דין המנסח מסמכים משפטיים ומייצג במשפטים שהוביל "בבטחה" את לקוחו המבוטח למסע "בארץ הפלאות" שנמשך לא פחות משמונה שנים; ובסך הכל היה מדובר בנזק רגיל לרכב, ואפילו לא באשמת המבוטח, אלא צד ג' פגע בו. סטנדרטי לגמרי.
סוכן הביטוח הציע למבוטח שלא להפעיל את פוליסת הביטוח על מנת לחסוך את ההשתתפות העצמית והנחת היעדר התביעות. הצעתו הייתה לתקן את הרכב במוסך, אך לא סתם מוסך, אלא מוסך שהסוכן עצמו "מסדר", ואחר כך להגיש תביעה קטנה כנגד אותו צד ג' שפגע בו. כל הטרחה מבחינת המבוטח נועדה לחסוך כמה מאות שקלים, אך בהחלט יש מקום לתהות "מה יצא" לאותו סוכן מההתעקשות להפנות את המבוטח למוסך ספציפי?
גם סוכן, גם מתווך וגם תובע
התאונה קרתה בשנת 2002 ובשנת 2008 התעורר המבוטח עם תביעה כנגדו מטעם אותו סוכן. הלה טען, כי הלווה למבוטח כסף לרכישת רכב חדש בשנת 2003 (כ-80 אלף שקלים) והחתים אותו על הסכם הלוואה. לאחר מכן, קיבל מהמבוטח את רכבו הישן לצורך מכירתו והפחתת התמורה שתתקבל בעדו מסכום ההלוואה. הסוכן מכר את הרכב לסוחר רכב תמורת רכב אחר לעצמו, אך אותו סוחר לא העביר בעלות ברכב כדי "לחסוך יד". כיוון שהבעלות לא עברה, גם החלו להצטבר אצל המבוטח דו"חות וחובות בגין השימוש ברכב. לכן, סירב המבוטח לדרישת הסוכן "להחזיר את יתרת ההלוואה".
הייתם חושבים שבשלב זה ישים הסוכן קץ לסאגה, אך הוא רק העמיק אותה יותר בכך שנתן למבוטח (שכבר מזמן הפך ל"שותף" ולא לסתם אדם שקנה פוליסה ואחר כך קרתה לו סתם תאונה) המחאה פתוחה לכיסוי החובות שנצברו בגין הרכב. כנגד, ישב וחיכה שאותו מבוטח יעביר אליו את יתרת ההלוואה בהעברה בנקאית. וחיכה וחיכה וחיכה וכעבור שש שנים הגיש תביעה.
אלא שלמרות כל המתואר עד כה וכאילו לא היה די בו, גרסת המבוטח מצביעה על שיא חדש. בבית המשפט הסתבר שאותו מבוטח בכלל לא זכה לראות את המוסכניק שאמור היה לתקן את רכבו ואף לא שילם לו כי את הכל "סידר" הסוכן. אך מנגד, הוא "נתקע" עם רכב שלא תוקן כיאות - שלדת הרכב נפגעה קשות ונחצתה לשניים והדלת לא נסגרה. אין צורך שנציין עד כמה זה מסוכן ולא בטיחותי. והסוכן? סירב לתת לו את פרטי המוסך.
שליטה מוחלטת זו של הסוכן בתיקון שבעצם אינו קשור ולא צריך להיות קשור אליו כלל, אותנו מפחידה. מי פיקח על התיקון? מי לקח עליו אחריות? מי בדק אם בכלל מדובר במוסך מורשה מטעם משרד התחבורה (או "מורשה סוכן ביטוח")? ומי, היינו רוצים לדעת, היה נושא באחריות לאסון שהיה מתרחש, חלילה, בשל התיקון הלקוי?
לנוכח התעקשותו של המבוטח שלא לעבור לסדר היום על התיקון הלקוי (ולמה היה צריך "להתעקש"? לא מובן מאליו שמגיע לו תיקון איכותי ובטיחותי?), הבטיח לו הסוכן שירכוש עבורו רכב חלופי בכספו. ואת זאת הציע, כך לגרסת המבוטח הנתבע, כ"דמי שתיקה" על מנת שהמבוטח לא יתלונן עליו בחברת הביטוח. כאשר הגיע אותו מבוטח לקחת את הרכב החדש, החתים אותו "הסוכן" על הסכם הלוואה כשהוא טוען שזה לצרכי מס בלבד. המבוטח אף מסר לסוכן את רכבו לצורך מכירתו. בין לבין אף יצג סוכן הביטוח את המבוטח מול צד ג' בתביעה שהוגשה בגין התאונה (עוד זוכרים אותה?). חבל רק שהיה מעורב בעצמו בהתחשבנות הכספית.
בית המשפט דחה מכל וכל את תביעת הסוכן כנגד המבוטח וקבע, כי מצב בו סוכן ביטוח עוסק בתיקונים של רכבי מבוטחים על חשבונו ומעמיד הלוואות למבוטחים כדבר שבשגרה (כן, שכחנו לציין שהסוכן העיד שיש לו הסכם הלוואה סטנדרטי ללקוחותיו) הוא מצב בלתי הגיוני.
לטעמנו, יש כאן הרבה יותר מחוסר הגיון. לא בכדי נקבעה חובת רישוי ופיקוח על המקצועות: סוכן ביטוח, סוחר רכב, עורך דין. כמובן וכמו תמיד, היו גם "שותפים" כגון המוסכניק שתיקן מבלי שפגש את בעל הרכב כלל (ואם בכלל הוא מורשה), הסוחר שרכש אך לא העביר בעלות וכן, גם המבוטח עצמו הגם שנקלע לכל הסיטואציה שלא באשמתו. הוא הרי בסך הכל רצה לקבל פיצוי על התאונה. המדובר בתיקון תאונה לכאורה פשוט (נזק של כעשרת אלפים שקלים) שגרר "סאגה" והכל בשל "יוזמות תיווך".
לא בכדי הוציא לפני כשנה ומחצה המפקח על הביטוח חוזר האוסר על סוכן ביטוח "קבלת תמורה או טובת הנאה מנותן שירות" אליו הוא מפנה מבוטח (ראה קישור). החוזר יצא בעקבות תלונות חוזרות ונשנות, ביניהן של איגוד המוסכים, ביחס לסוכנים שמפנים לקוחות למוסכים שהם "עובדים איתם" כנגד תשלום או "טובת הנאה", וזאת מבלי ידיעת המבוטח. הנזק למבוטחים ברור וכבד מאוד. במקום לקבל עצה טובה, הם מקבלים "קומבינה" על חשבונם. אך מפקח לחוד, וחיים לחוד.
אז... מסוכן ביטוח ריכשו ביטוח וממוסכניק ריכשו שירותי תיקון רכב. בשני המקרים, כדאי לפנות למי שאתם סומכים עליו שייתן לכם את השירות הטוב ביותר בתחומו. זיכרו, אף בעל מקצוע אינו יכול להיות "גם וגם וגם". ובכל מקרה, כשמדובר ברכוש שלכם ובעיקר בבטיחות שלכם, היו מעורבים באופן ישיר ואל תסמכו על "מתווכים" ועל "הסדרים".
* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל