הפחח לסוכן ביטוח הפך

במאמר הקודם שלי "אלף הפנים של סוכן הביטוח", ראינו מה קורה כשסוכן ביטוח עוסק בתיקון הרכב אחרי התאונה ולא מסתפק בלהיות סוכן ביטוח (בתמצית - הרכב "הולך" והמבוטח "זוכה" לתביעה מצד הסוכן). היום, נראה מה קורה במקרה ההפוך, כשמוסכניק לא מסתפק בתיקון הרכב אחרי התאונה אלא עוסק בסידור התביעה מול חברת הביטוח. ניחשתם נכונה, גם כאן עומד המבוטח לבסוף מול תביעה של אותו "גורם מסייע". גם כאן הופך ה"ידיד" ל"שותף" ואפילו לסוחר באותו רכב של המבוטח. וגם כאן נותרת בלתי פתורה התעלומה מה ואיך תוקן הרכב? מה עלותו האמיתית של התיקון? מה בעצם התרחש כאן ומי מרוויח מזה?

בפנינו תביעה של בעל מוסך כנגד לקוחה שלו לתשלום עלות תיקון רכבה לאחר תאונה. בעל המוסך תבע לא רק את עלות התיקון, אלא גם את עלות השמאי ששילם בעצמו (מזכיר לכם את סוכן הביטוח ששילם בעצמו לבעל המוסך ולשמאי?). המבוטחת התגוננה בטענה כי הנזק בתאונה היה קטן ביותר, כי בעל המוסך הוא שיזם את הפניה אליה לצורך התיקון ואמר לה שיטפל גם בתיקון וגם בתביעה מול חברת הביטוח והיא הפקידה את הרכב ואת הטיפול בידיו. הדבר הבא ששמעה מבעל המוסך, הוא שהנזק בעצם "רציני" ושהוא "הצליח להשיג לה" גם תשלום עבור ירידת ערך מחברת הביטוח שאישרה את כל סכום הדרישה שהוגשה ואף הוציאה לה שיק על מלוא הסכום.

רגע רגע, אמרה לעצמה המבוטחת, איך נזק קטן הופך במטה קסם לנזק גדול? איך תיקון מנעול מכסה תא מטען הופך לנזק לפנסים, קרעים בפח, קרעים בדופן הפנימית של תא המטען ועוד? ומה פתאום ירידת ערך? בשלב זה, הגיעה המבוטחת למסקנה שמדובר במרמה כלפי חברת הביטוח וסירבה לפדות את השיק שקיבלה. כן, מסתבר כי עוד נותרו אנשים ישרים בישראל, ורק חבל שמלכתחילה באמת סברו אותם אנשים שעבור כמה מאות שקלים, עלות תיקון הנזק המקורי, "יתנדב" מישהו גם לשלם לשמאי (ששכרו עלה על כל עלות התיקון) וגם לטפל בתביעה לביטוח ואף חבל כי לא מצאו לנכון לברר מה מתרחש ברכבם בזמן אמת. המבוטחת סירבה לשלם למוסך ומכאן התביעה. היא אף טענה, כי בשלב מסויים הציע לה בעל המוסך לרכוש את הרכב.

מוקד המחלוקת היה בכך, שדרישת בעל המוסך לתשלום גובתה בחוות דעת שמאי אשר כבר נבדקה ואושרה בחברת הביטוח של הגברת המבוטחת. הייתכן כי גם השמאי טעה או אולי "טעה"? להזכירכם, המבוטחת כלל לא פגשה את השמאי, לא עקבה אחר תיקון הרכב ולא היה לה מושג, בעצם, מה עלות התיקון של הנזק המסויים שנגרם באותה התאונה.

בית המשפט מינה מומחה לבדיקת הנזק המקורי, התיקון וחוות דעת השמאי. המומחה קבע, כי "חוות הדעת מוסיפה על הנזק שלא לצורך... הקרעים בפח הם יוצאי דופן בצורה מחשידה... הקרעים בדופן פנימית של תא המטען אינם שייכים לתאונה... הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה... עומד על כ-500 שקלים בלבד ושאר הנזקים לא נגרמו בתאונה זו". כאילו לא היה די בכל הללו הרי המומחה אף הוסיף וקבע, כי שני פריטים שלפי הטענה הוחלפו על ידי בעל המוסך בתיקון לא הוחלפו כלל.

למרות האמור, נזהר בית המשפט מלקבוע כי בוצעה הונאת ביטוח על ידי בעל המוסך ומסתפק בקביעה כי "גם אם לא ניתן לקבוע חד משמעית שהתובע הוא שגרם לנזקים הנוספים... לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי קיבל את הרכב מהנתבעת עם נזקי התאונה כמתואר בדו"ח השמאי". בסופו של סיפור התביעה נדחתה אך בית המשפט נמנע מלחייב את בעל המוסך בהוצאות משפט כיוון שקבע שבכל זאת בעל המוסך תיקן את נזקי התאונה.

אף אנו כמובן לא נוכל ולא נתיימר לקבוע מה באמת אירע - האם בעל המוסך תיקן נזקים קודמים שבאמת היו ברכב הלקוחה ומגיע לו תשלום בעבורם בלי קשר לתאונה? האם יצר בעצמו את הנזקים ואם כן, האם ברכב המסויים הזה או ברכב אחר (לצורך הצילומים לחוות דעת השמאי)? האם השמאי היה שותף לעניין אם לאו? איך יתכן שחברת הביטוח אישרה את מלוא הנזק, אם היה כל כך ברור על פניו שהעניין "מפוברק"? אכן, לעולם לא נדע את התשובה.

אך דבר אחד נוכל לאמר בוודאות - כל זאת לא היה קורה אילו המבוטחת בעלת הרכב היתה מלכתחילה מטפלת בעצמה בעניין גם מול המוסך, גם מול השמאי וגם מול חברת הביטוח. היא בסופו של דבר מצאה עצמה במצב מסוייט בו לא קיבלה כספים מחברת הביטוח, נתבעה על ידי בעל המוסך, רכבה (לדעתה) "רוטש ועוצב מחדש" לצורך קבלת כספים שאינם מגיעים ובכך נגרם לו נזק בלתי הפיך. וכל זאת, בעבור נזק קטן של כמה מאות שקלים. (ואנו כמובן תוהים אם זה באמת היה כל הנזק, מדוע בכלל הופעלה הפוליסה, מאחר ואין ספק כי ההשתתפות העצמית עלתה על סכום זה?).

אנו שבים ומציעים לכם- רכבם הוא לא רק נכס יקר, אלא גם חשוב ונוחותכם ובטיחותכם תלויים בו. אנא התייחסו אליו כאל כזה. הקפידו להיות מעורבים במה שמתרחש בו ואל תאפשרו לכל מיני "בעלי מקצוע" לחרוג מגדר מקצועם ולהשתמש ברכבכם כב"איגרת חוב".


* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח