חנוכתו החגיגית של פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב הצליחה אולי ליצור רושם של אידיליה ביחסים שבין המדינה לבין זכיינית הפרויקט, קבוצת שפיר הנדסה - אך לא לאורך זמן. ל-themarker נודע כי שפיר הגישה נגד המדינה תביעות פיצויים בסכום כולל של כ-200 מיליון שקל. זאת, כאשר עלות העבודות להקמת הפרויקט הסתכמה בכ-400 מיליון שקל.
לטענת שפיר, החברה חויבה בידי המדינה לבצע שינויים במתווה הפרויקט לאורך תקופת סלילתו ("הוראות שינוי"), וכעת נדרשת המדינה לכסות את עלותם. התביעות הוגשו למנגנון הבוררות אשר מלווה את הפרויקט. לפי הערכות, מדובר רק בשלב ראשון מבין סדרת תביעות שנערכת הזכיינית להגיש נגד המדינה, ובמשרדי הממשלה נערכים למערכה משפטית נגדית - שתתמקד ככל הנראה בעיכובים לכאורה של הזכיינית בביצוע הפרויקט, בין היתר, לאור העובדה כי שפיר איחרה בחודש בפתיחת הפרויקט לתנועה (הפרויקט היה אמור להיפתח כבר בתחילת דצמבר 2010). מנגד, צפויה שפיר לטעון כי שינויים מהותיים שדרשה ממנה המדינה לבצע גם במערכת האגרה לפרויקט עיכבו את השלמתה וייקרו אותה באופן שיחייב הגשת תביעת פיצויים נוספת נגד המדינה.
על רקע התביעות הכספיות, העבירה שפיר למדינה את התמלוגים שבהם היא מחויבת עם הפעלתו המסחרית של הפרויקט. מדובר בתשלום ראשון בסכום של כ-135 מיליון שקל, שממנו נוכו 10-15 מיליון שקל בגין פיצוי מוסכם מצד המדינה. מדובר ב-75% מהתמלוגים שהתחייבה שפיר לשלם במסגרת המכרז לביצוע הפרויקט. את היתרה אמורים שפיר והמלווים הפיננסיים להזרים בחלוף חצי שנה מפתיחת הפרויקט, כלומר מחצית 2011. בעקבות פערי הריבית שנצברו במהלך שנות הקמת הפרויקט, תגיע היתרה לפי הערכות ל-60-90 מיליון שקל נוספים.
פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב לווה בשלוש שנות סלילתו בשלל ויכוחים סוערים בין המדינה לזכיינית - החל בעיכובים סטטוטוריים, דרך ויכוחים על מערכת האגרה וכלה במחלוקת על גובה האגרה שתיגבה מן הציבור.
בתוך כך, נודע כי פרשת הכשל התכנוני של הפרויקט מתקרבת לסיומה. מדובר בטעות היסטורית שהביאה לסלילת כביש מס' 1 עצמו - וכן לקביעת תוואי הנתיב המהיר - על תוואי הרחבת מסילת הרכבת בקו תל אביב-לוד, וכן על תוואי פרויקט המסילה הרביעית באיילון. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לבצע עבודות סלילה בקטע של 600 מטר לקראת סוף הנתיב המהיר, שחפף לתוכניות הרכבת העתידיות. רק בחלוף שנתיים, הגיעו המדינה, הזכיינית והמלווים הפיננסיים של הפרויקט לפשרה שלפיה המדינה תסכים לדחות את מועד סיום הפרויקט ל-1 בדצמבר 2010 ולהגדיל את רשת הביטחון שתעניק לזכיינית ולמממנים בעקבות קיצור 600 מטר מתוואי הנתיב. במקביל, התחייבה להכשיר את החריגה התכנונית, ובינתיים להעניק לפרויקט היתר לשימוש חורג. באחרונה השלימה המדינה את הכשרת החריגה במוסדות התכנון והעניקה לשפיר את ההיתר להשלמת הסלילה שתרחיב את השוליים בקטע החסר ותאפשר את קידום הרחבת מסילות הרכבת.
משפיר נמסר בתגובה כי לא תדון בנושאים הנמצאים במו"מ מול המדינה. מהמדינה לא נמסרה תגובה.
יש ביקוש, המחיר עולה
חודש וחצי לאחר שנפתח ממשיך הנתיב המהיר לתל אביב לרשום גידול רציף בנפחי התנועה בו, בעיקר בשעות השיא של הבוקר (07:00-09:00). גידול זה הביא בימים האחרונים את מערכת האגרה בכניסה לנתיב לייקר משמעותית את תעריף הנסיעה - אשר הגיע בשבועיים האחרונים לטווח של 18-24 שקל לנסיעה.
תעריף אגרה זה עצר למעשה את זרם כלי הרכב הנכנסים לנתיב, במטרה להבטיח כי מהירות הנסיעה בנתיב לא תפחת מ-70 קמ"ש, כפי שנדרש בהסכם הזיכיון. בשעות הבוקר, בין 06:00-10:00, עוברים בנתיב בממוצע כ-1,600 כלי רכב בשעה - כאשר הממוצע היומי של העוברים בנתיב הוא 6,000 כלי רכב. באשר לשימוש הציבורי בתחבורה הציבורית החינמית שמעמיד הפרויקט - כאן נרשמת הסתגלות אטית יותר מצד הציבור.
בשבועיים האחרונים חנו בחניון "חנה וסע" במחלף שפירים כ-500 כלי רכב בממוצע ליום לעומת 2,000 מקומות שהוכשרו בחניון. נהגי כלי הרכב החונים עשו שימוש בשירות השאטלים בפרויקט אשר מציע הסעה חינמית לאזור הקריה בתל אביב ולאזור הבורסה ברמת גן, או שהצטרפו לנסיעה משותפת (carpool) הפטורה מתשלום אגרה בנתיב (ארבעה נוסעים ומעלה בשעות השיא).