השמש שקעה לפני שעה או יותר, הבנות שלנו כבר מזמן ישנות במושבי הבטיחות מאחור ואנחנו נמצאים בדמדומיו של סוף שבוע ארוך במיוחד בו צברנו למעלה מ-1,000 קילומטרים במגוון תנאי נהיגה עם ה-i25 החדשה. מדוע? כי בין אם תצחקו או תעקמו את האף, זו אחת המכוניות היותר חשובות לארצנו הקטנה לשנים הקרובות ולא יכולנו להקל ראש בחשיבות ההתרשמות ממנה.
ה-i25 שהושקה לפני כשבוע בלבד בישראל, הגיעה כדי להחליף את הדור האחרון לאקסנט, סופר מיני שהוגדלה (סאב קומפקט) לטובת השימושיות. היא מיועדת בעיקר לציי הרכב (ליסינג והשכרה), אך גם ללקוח הפרטי שבשנה האחרונה בחר לרכוש בעצמו יותר ויותר מכוניות יונדאי חדשות (עליה של 52 אחוזים).
אז ניגשנו אל היבואנית כלמוביל, אספנו את הגרסה ה'אזרחית' עם מנוע ה-1.6 ליטר אוטומטית, שקיבלה גם גג שמש וחישוקים קלים, ויצאנו למבחן שבו ננסה לענות על השאלות הבאות: עד כמה דומה ה-i25 ל-i20 שאנו כבר מכירים? האם האקסנט עדיין מהווה פשרה בין מחיר לשימושיות? איך היא מרגישה על הכביש? האם כדאי לשדרג לגרסה המאובזרת וכמה זה יעלה?
יותר גדולה, כמה מפתיע
ה-i25 שבישראל גם קיבלה את הסטיקר אקסנט על ישבנה מתוך השאיפה לרכב על הצלחת הקודמת (אנחנו דווקא מעדיפים את החידוש, כשם שלא נקרא שמה של ה-i20, i20 גטס). כמקובל בעת החלפת דור, ה'אקסנט' צמחה מאוד במידותיה לעומת הדור היוצא. אורכה עומד כעת על 4.37 מ', 9 ס"מ ארוכה מהאקסנט היוצאת, רוחבה 1.70 מ' (5 ס"מ יותר), בסיס גלגליה 2.57 מ' (7 ס"מ יותר מבאקסנט ו-5 יותר מאשר ב-i20), אך היא גם 7 ס"מ נמוכה יותר. תא המטען מגיע כעת בנפח גדול מאוד של 465 ליטר, 75 ליטר יותר מבאקסנט היוצאת.
אולם, גם ללא הקשר למספרים, כבר במפגש הראשון עם ה-i25 מתחילים לחוש בשינוי המהותי שחל בדור החדש. אם היינו מקבלים שנקל על כל פעם שנשאלנו במהלך הסופ"ש אם זו ההונדה סיוויק החדשה, היינו יכולים לרכוש יונדאי אחת כזו לעצמנו. טוב, הגזמנו קצת, אבל עדיין זה הרושם שהיא הותירה על מי שעצר להתבונן בה. והמון עצרו להתבונן בה בגוש דן, ברמת הגולן, בים המלח, בערד, בבאר שבע... בכל מקום. האם יונדאי הצליחו לשבור את מעטה האפרוריות? נראה שכן.
פתיחת דלתותיה מעיפה מהחלון את הציפיות למצוא תא נוסעים אפור, עייף ומרדים. במקומן מגלים תא נוסעים נאה למדי שמעוצב בקפידה ובו שילוב צבעים נאה במיוחד (לפחות ברכב המבחן) של קרם, חום, אפור ובד, כולם במרקמים נעימים למראה ולמגע. תא נוסעים שנראה הרבה יותר טוב מזה של האחות הקטנה, ה-i20. גם ההקפדה על הנחתם זה לצד זה השאירה אותנו מרוצים ללא מרווחים מיותרים או זמזומים במהלך הנסיעה.
הצמיחה בממדים שיפרה פלאים גם את איכות החיים בכל הקשור למרחב בתא הנוסעים. צורתו של הדשבורד מרחיקה אותו מברכי הנהג (מרווח מצוין מלפנים), ההגה מתכוונן לגובה ולעומק וגם המושב מציע שלל התאמות כך שתנוחת הנהיגה טובה גם כן. המושב האחורי מאכלס שני מבוגרים וילד בקלילות ואפילו שני מושבי תינוקות גדולים עם שפע של מקום לברכיים ולראש - מרווח משמעותית יותר מזה של ה-i20. ותא המטען? הוא כבר סיפור בפני עצמו עם נפח אדיר ופתח רחב ונוח להטענה, בדיוק מה שמשפחה קטנה צריכה.
1.6 ליטר, 124 כ"ס
ה-i25 החדשה מוצעת בארץ בשתי גרסאות מנועים, 1.4 ליטר לו 109 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-13.9 קג"מ ב-5,000 סל"ד, פליטת CO2 של 146 גק"מ וקבוצת זיהום 4. המנוע השני הוא זה שהתייצב למבחן שלנו, מציע נפח של 1.6 ל' עם 124 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-15.9 קג"מ ב-4,200 סל"ד, פליטת CO2 של 148 גק"מ וגם כן בקבוצת זיהום 4. שני מנועים אלה משודכים לתיבה אוטומטית חכמה, אך עם ארבעה הילוכים בלבד.
מקורו של מנוע ה-1.6 ליטר הוא ב-i30 ובהצעתו בגרסה מוקטנת זו יש אמרה מובהקת של כוונה לפלוש לשטחן של המשפחתיות הקומפקטיות, לא רק בגודלו של תא הנוסעים, אלא גם בסעיף הביצועים. דף הנתונים לעומת זאת, לא כל כך אופטימי עם הצבעה על נתונים מאכזבים משהו - 11.1 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית (לא רלוונטית) של 185 קמ"ש.
אולם על פי התחושה, המפרט הטכני עושה עוול לקוריאנית הזו, שכן על הכביש היא מרגישה זריזה בהרבה מאותן 13 שניות. המנוע נמרץ ובשרני, כוחו טוב בסל"ד בינוני וגבוה והוא לא משאיר רושם של חלשלוש, בטח שלא בעקיפות, גם בעליה. תיבת הארבעה הילוכים אמנם מעט מכבידה עליו עם יחסי ההעברה הארוכים שבה (100 קמ"ש ב-2,500 סל"ד בהילוך רביעי ואחרון, הילוך שני עד 90 קמ"ש), אבל היא חלקה וזריזה, גם תחת עומס כבד. לרעתה של התיבה אפשר לומר שברכב המבחן שלנו, נשמעו והורגשו רעשים וויברציות מכאניות ממנה בסביבות ה-3,000 סל"ד שקצת פגמו בחוויה של שיוט שקט ונינוח שאליו היא בהחלט מסוגלת הודות לבידוד בתא הנוסעים.
במבחן שלנו ה-i25 הציגה צריכת דלק טובה מאוד עם ליטר דלק לכל 11.5 קילומטרים בנהיגה תובענית ועד כדי ליטר דלק לכל 14.7 ק"מ בנהיגה רגועה.
התנהגות כביש טובה ביונדאי אקסנט?!
כן. לא ברמה שתגרום לפורשה 911 לרעוד, אבל לרכב מסוגו ועם היסטוריה מפוקפקת כשל האקסנט בכל הקשור ליכולת טיפול באספלט המקומי, בטח ובטח אם זה מסתלסל, אז בהחלט שכן. ה-i25 מצליחה להפתיע ביכולותיה גם כאשר למבחן מגיעים ללא ציפיות מוקדמות או דעות קדומות על המכוניות שקדמו לה.
יונדאי רקחו לה מתכון חדש למתלים, כזה שמאפשר לה להיות נוחה למדי בשימוש יומיומי עם ספיגה טובה לצלקות האספלט בתחום העירוני, כזו שמשתפרת ככל שמהירות הנסיעה עולה, אך גם בצד ההתנהגות יש להם מה להציע. המתלים קשיחים יחסית ולכן שומרים את המרכב יציב ובטוח גם תחת עומס הפניות ונדנודים צדיים משינויי כיוון מהירים ואו אורכיים מהאצות ובלימות תכופות, לא ממהרים להוציא אותה ממסלולה.
כשמגזימים ודוחקים בה מעבר לגבולות המעטפת, מגלים מכונית בטוחה ומאוד סלחנית. ההגה אינו אילם לגמרי ומעט תחושות עוד עוברות דרכו אל ידי הנהג ומודיעות שהאחיזה באספלט תיגמר בקרוב. וכשזו מתרחשת, בקרת היציבות נכנסת בחדות ומחסלת באופן מידי כל סיכוי לתת היגוי או היגוי יתר שמסכנים את שלום הנוסעים. גרסת המבחן נעלה גם צמיגים מוגדלים ואיכותיים על חישוקים קלים ולאלה תיתכן השפעה חיובית על תכונות ההתנהגות והחדות. הבלמים מצדם עושים עבודה טובה, כל עוד לא מנסים להוציא מהם תכונות ספורטיביות לא להם, משום שבעומס מוגבר, אלה דועכים במהירות ומעשנים את עצמם לדעת.
לא מתיימרת, מבטיחה ומקיימת
קצת לפני שקצות המגדלים של גוש דן צומחים באופק, גודש קל החל להצטבר לפנינו. זה רכב ישן שמאט את התנועה. ישן ומעשן. כשהתקרבנו בצפיפות בטור העוקף, הסתבר שזו לא אחרת מאקסנט מהדור הראשון שהגיע לישראל בשנות ה-90. אישתי סיכמה את העניין ביעילות האופיינית לה - "נראה שהקוריאנים האלה למדו מהר והרבה מאז הפחנועים הראשונים שמכרו כאן".
יונדאי i25 השאירה אותנו בסופם של ימי המבחן הארוכים מרוצים. זו לא המכונית שתנסה למכור לכם חלומות אודות יכולות ספורטיביות לא לה או תספק הצהרות חסרות כיסוי על ביצועים וריגושים. אבל היא כן מבטיחה ומקיימת הרבה יותר ממה שניתן לבקש ממכונית מסוגה וגודלה.
תא הנוסעים שלה מרווח ושימושי מאוד למשפחה הקטנה, תא המטען שלה נדיב במיוחד, המנוע שלה נמרץ ובשרני, היא חסכונית מאוד ואפילו מצליחה להראות לא רע בכלל מבחוץ ומבפנים. הצליח להם לקוריאנים? כן. בהחלט כן. עם זאת, למרות רצף המחמאות להן היא זוכה, לטעמנו ה-i25 אינה זולה עם תג מחיר של 110 אלף שקלים לגרסתה הבכירה שהגיעה אלינו (קרוב מאוד למחירה של מאזדה 2 סדאן) שקיבלה כאמור גג שמש, פנסי ערפל וחישוקים קלים, וזה מציב אותה קרוב מאוד לליגה של המשפחתיות האמיתיות בפועל, לא רק בהצהרות על היכולות והתמורה ואלה עשויות להיות מרווחות, שימושיות ואף איכותיות ממנה.
