אל תסתמך על ביטוח של אחר

"אחי, תשאיר לי את הביטוח עוד כמה ימים, עד שאני אסתדר"; עוד משפט נפוץ מאוד שאומר רוכש רכב בישראל למוכר שמצידו, לא אכפת לו לתרום עוד כמה ימים שכבר במילא שילם עליהם לפני שיבטל את הפוליסה או יעביר אותה לאוטו החדש שלו. אבל חוק מרפי בדרך כלל חל (בגלל זה הוא חוק, לא?) ותתפלאו כמה תאונות, גניבות ושאר תקלות קורות דווקא באותם ימים בודדים עד שרוכש הרכב מסדר ביטוח משלו.

אז מה קורה במקרה כזה? האם חברת הביטוח מסכימה לשלם פיצוי לרוכש על הגניבה או התאונה למרות שהפוליסה עדיין על שם המוכר? נו באמת, אל תצחיקו... אם יש סיבה לא לשלם, חברת הביטוח תקפוץ עליה, ובגדול.

במקרה בו נדון היום, ש"ש, אזרח מן השורה, רכש רכב מאת ע"ע ביום 5.5.09. שמח וטוב לב הוא שב לביתו, כשאיתו לא רק הרכב החדש אלא גם הפוליסה של ע"ע, שהסכים להשאירה בתוקף עד לסוף אותו חודש. אך שמחתו של ש"ש היתה קצרה, כי לא חלפו יומיים ועוד טרם הספיק להתרגל לרכב החדש ולהראות אותו לכל מכריו, הוא נגנב מחצר ביתו.

ש"ש אמנם הצטער, אך התברך בעצמו על ששכנע את ע"ע להשאיר את הביטוח בתוקף, ופנה לחברת הביטוח כדי לקבל פיצוי. לא ולא ש"ש היקר, אמרה לו זו. אנו מכרנו ביטוח לע"ע, אותו אנחנו מכירים, הוא ממש חבר שלנו, אבל אותך איננו מכירים ולכן לא נשלם. הפוליסה שאנו מוכרים היא אישית; מה אישית? תמה ש"ש, האם מדובר בבגד שדורש התאמה אישית? את הרכב הרי אתם מכירים, הסכמתם לבטח אותו; אך ניסיונותיו של ש"ש לדבר על ליבה של חברת הביטוח לא נשאו פרי והוא פנה לבית המשפט.

בבית המשפט, חברת הביטוח הודתה, כבר בהתחלה, שאילו היה פונה אליה ש"ש מיד כשרכש את הרכב ומבקש לבטח אותו אצלה היתה מסכימה ואפילו באותם תנאים בהם ביטח אצלה ע"ע. נוכח הצהרה זו, נותר ש"ש תמה עוד יותר, הכיצד מתעתע בו הגורל. כמה דק הגבול בין לקבל את כל הפיצוי לבין להשאר בלי כלום. ובינו לבינו, גם סבר שהגבול הזה הוא רק פיקציה.

בית המשפט שדן בתיק, בחן את השאלה הבאה: האם מכירת רכב שוללת, בהכרח, את הכיסוי הביטוחי? בית המשפט סוקר את פסיקת בתי המשפט השונים בנדון, שכמו דברים רבים אצלנו, היא גם כן אבל גם לא. מצד אחד, יש שופטים שסבורים כי העברת הבעלות בנכס שוללת את תוקף הפוליסה ולעומתם יש כאלו שחושבים שרק אם העברת הבעלות מחמירה את הסיכון וחברת הביטוח מוכיחה שלא היתה מבטחת את הבעלים החדש של הנכס, נשלל תוקף הפוליסה.

אינני מבין את כל הסיבוך המשפטי הזה, הוסיף והקשה ש"ש. אילו לא הייתי רוכש את הרכב אלא סתם נוסע בו ברשותו של ע"ע היה כיסוי ביטוחי. אז מה ההבדל? באמת אין הבדל במקרה זה, קובע בית המשפט. כיוון שחברת הביטוח היתה מסכימה לבטח גם אותך וגם את הרכב, הרי זו פוליסה "צמודת רכב" ולא "צמודת מבוטח".

זאת ועוד, קובע בית המשפט כי אילו חברת הביטוח היתה מעוניינת לשלול את הכיסוי הביטוחי במקרה של מכירת הרכב, היה עליה לציין זאת במפורש בפוליסה, זאת בפרט לנוכח העובדה שמדובר במנהג שרווח בציבור - למכור את הרכב עם הפוליסה ולו למספר ימים.

אז זהו, האם המקרה של ש"ש הביא בשורה לציבור ואנו נוכל לנשום לרווחה? חברות הביטוח יכירו בהמשך הכיסוי בפוליסה גם במכירת הרכב? לצערי, לא, משיב בית המשפט לשאלה זו. ש"ש היקר, המקרה שלך הוא "קל", אך לא כל אחד יוכל ליהנות מהספק כמוך. בפועל, ממליץ בית המשפט, שלא למכור רכב "עם" פוליסה שכן מי יודע, אולי בפעם הבאה לא תסכים חברת הביטוח להצהיר שהיתה מוכנה לבטח גם את הרוכש.

אם כך, השורה התחתונה המעשית היא שכשאתם רוכשים רכב ומחליטים להסתמך על השארת הפוליסה של המוכר, עליכם לקחת בחשבון שרק בדיעבד ואחרי שכבר תקרה הגניבה או התאונה, תזכו לדעת אם יש כיסוי או לא. ואם במקור ביטוח נועד להגן, הרי שבאופן בו מתנהלות בו חברות הביטוח אצלנו - הוא בעיקרו הימור.