חודש מפרך במיוחד עבר על הדוקאטי מונסטר 796 שנמסר לנו למבחן אמינות ארוך טווח. חודש שאמנם ברח לנו בין האצבעות מרוב מהירות, אך בו הגיע מד המרחק של האיטלקי לכדי 10,121 קילומטרים צבורים, מהם 3,006 קילומטרים החודש. קילומטראז' כזה, לא בא ברגל, הוא בא בנסיעות רבות וממושכות שבהן הוא לקח אותנו לסיבובים תכופים בים המלח וסדום ערד וכן גם לגולן הירוק, גם בגשם וגם במזג האוויר הפנטסטי הזה שנמצא מסביבנו כעת ואליו לבטח שנתגעגע בקרוב.
את עניין התחזוקה והאמינות, נניח כבר עכשיו, שכן מלבד שני מרכיבים, לא נתקלנו בשום ליקוי או בעיה. הראשון הנו תדלוק תכוף מצריכת דלק של 17 קילומטרים לליטר בממוצע, שיכול לרדת גם לכדי 15 ק"מ לליטר ברכיבה מאומצת או אף לחצות את רף ה-20 ק"מ לליטר ברכיבה עדינה. והשני, שימוני שרשרת בהתאם לצורך, בין 300 ל-500 קילומטרים בתנאים יבשים. בתנאים רטובים, בתדירות גבוהה יותר, באופן טבעי. גם התאמות אישיות נרחבות לא ממש מצאנו מקום לבצע - מלבד שינוי קל של מרחק ידית הבלם הקדמי, המתלים מכויילים בדיוק למידה הנכונה.
לא רחוק לפנינו מוגדר ביקור שני במוסך (הראשון נעשה לאחר סיום ההרצה ב-1,000 ק"מ) לטובת ביצוע טיפול 12,000 ק"מ שמוגדר כטיפול קטן. הרחק קדימה נמצא הטיפול הגדול ב-24,000 ק"מ, אך עוד חזון למועד.
אל תפספס
חוויית שימוש
אם נתבקש להעיד על תכונה אחת בולטת של המונסטר 796, הרי שללא ספק נציין לטובה את הידידותיות שלו לרוכב. זה מתחיל כמובן בהופעה חיצונית שכיף לעצור ולהשקיע בה עוד כמה רגעים במבט (אפילו סבתות שמבלות בשעות הצהריים בארומה חילקו לו מחמאות), זה ממשיך בתנוחת רכיבה ספורטיבית למחצה עם רכינה קלה לפנים, אך כזו שאינה מעייפת גם לאחר מאות קילומטרים (והיו לנו רכיבות ממושכות שכאלה) וכלה בשילוב של כוח וגמישות מנוע עם שפיות בהתנהלות.
לא, הוא לא חזק או פראי כמו אופנוע סופר ספורט, אבל בהאצות הביניים שלו הודות לגמישות מנוע ה-L טווין בנפח ה-803 הסמ"קים שלו, הוא עלול להפתיע גם את אותם רוכבי 4 צילינדרים בשורה שזקוקים לסל"ד 5 ספרתי כדי לחוש בדחיפה דומה.
הגמישות הזו ובייחוד לאחר החלפת גלגל השיניים הקדמי מ-15 ל-14 שיניים שקיצר את יחסי ההעברה של המונסטר, הפכו את הרכיבה העירונית למלאכה קלה בהרבה מבעבר, כפי שנכתב במבחן המקורי שלנו לאופנוע זה. אז גילינו שיחס ההעברה המקורי היה מעט ארוך מדי וזה הקשה על התנהלות איטית בתנאים הדחוקים של העיר והצריך שימוש תכוף במצמד. כעת, לאחר השינוי, אין שום קושי בהתנהלות העירונית וגם אם ישנו מחיר מסוים במהירות הסופית, הדבר לא רק שקשה לתחושה, אלא מיותר לגמרי גם מבחינת החוק, הסכנה והתנגדות האוויר האדירה שחווה הרוכב ברכיבה על אופנוע עירום שכזה.
כאן למעשה נכנס פרק השפיות של המונסטר. מעצם היותו עירום, הרוכב "אינו מעודד" לרכב במהירות גבוהה, כי זה פשוט לא נעים ומעייף. למונסטר אין שום בעיה להתנהל סביב המהירות החוקית בכל תנאי דרך ומזג אוויר (גם גשם סוער), כשאם ממש רוצים, מהירות השיוט הטבעית שלו עומדת על 140-150 קמ"ש בהילוך השישי והגבוה ביותר.
זהו לפעם זו. בתחילת החודש הבא נחזור אליכם עם סקירה נוספת של המתרחש, כשנמשיך לנסות ולצבור עליו קילומטראז' מקסימלי.
