שנה וחצי לאחר שהחל לבחון את מנגנון תמחור הדלק לציבור, שיגר שלשום משרד התשתיות לחברות הדלק הקמעוניות את מסקנותיו באשר למודל החדש שייושם בענף. המחאה הציבורית הגואה נגד עליות המחירים במשק אילצה את המשרד לפרסם את המלצתו להוזיל את מחיר הדלק הקמעוני - לאחר שנמנע לעשות זאת במשך חודשים, בלחץ חברות הדלק.
בראש המסמך שהופץ לשימוע עומדת ההחלטה להפחית את מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מן הציבור בשיעור חד של 30% - ובכך להוזיל את הבנזין ב-22 אגורות לליטר. ואולם במקביל, כולל המסמך הודעה על כוונת המדינה להגביל את ההנחות שמעניקות חברות הדלק ללקוחות מוסדיים או לחברי מועדוני צרכנות - על חשבון הנהג הפרטי שמסבסד אותן.
מרווח השיווק נועד לכסות את סל הוצאות השיווק של חברות הדלק הקמעוניות. סל זה מבוסס על מרכיבים שאומצו מסל ההוצאות המחושב באירופה. כיום הסל מסתכם ב-71 אגורות לליטר (מעוגל מ-70.6 אגורות), ומהווה 9.5% ממחיר הבנזין לצרכן. בנוסף, משקלל מחיר הדלק לצרכן גם את הוצאות יבוא הדלק, שנחלקות בין חברות הדלק לבין בתי הזיקוק. אלה כוללות כיסוי הוצאת דלף, ביטוח והחזקת מלאי תפעולי, ונאמדות ב-6 אגורות לליטר (מעוגל מ-5.6 אגורות), המהוות פחות מ-1% ממחיר הדלק לצרכן.
סל ההוצאות מצוי מזה יותר משנה בבחינה מחודשת של מינהל הדלק במשרד התשתיות. זאת, בעקבות הערכות שלפיהן הוצאות השיווק של החברות בפועל נמוכות משמעותית מאלה שמופיעות בחישובים ההיסטוריים של המרווח. לשם הליך הבדיקה, שכר מנהל הדלק משרד רו"ח חיצוני שבחן את נתוני חברות הדלק והעביר המלצותיו באשר לשינוי ערכי הגבייה. המלצות אלה הועברו לחברות הדלק, שהגישו הסתייגויותיהן הרבות, בין היתר, בטענה הראויה כי כל חברה נדרשת בסל הוצאות שונה.
מה קובעות המסקנות?
החלטת מינהל הדלק הראשונה היא להפחית את מרווח השיווק הנגבה עבור כל ליטר בנזין בתדלוק עצמי מ-70.6 ל-56.6 אגורות. בנוסף, הוחלט להפחית את ההכרה בהוצאות היבוא השונות מ-5.7 אגורות לליטר ל-1.2 אגורות בלבד. בכך, יפחת מרווח השיווק הכולל של החברות ב-18.5 אגורות לליטר - אשר בתוספת מע"מ יסתכמו לכדי הוזלה של 21.5 אגורות במחיר ליטר בנזין לצרכן.
באשר למחיר הבנזין בשירות מלא - הרי שכאן תסתכם ההוזלה בשיעור נמוך יחסית. זאת, משום שלדעת משרד התשתיות אמורה עמלת השיווק בידי מתדלק לזנק בשיעור של כ-53%. עמלה זו, שנועדה לכסות בעיקר את עלות העסקת המתדלקים בתחנות, מסתכמת ב-13 אגורות לליטר (11.6 אגורות לפני מע"מ). לפי חישוב מינהל הדלק, אמורה העמלה לעלות לכ-20 אגורות לליטר (17.3 אגורות לפני מע"מ). משום כך, עם שקלול עלייה זו בעמלת השיווק שיגבו חברות הדלק, תסתכם ההוזלה הצפויה של מרווח השיווק בכל ליטר בנזין בשירות מלא בכ-14 אגורות בלבד. באשר למחיר הסולר - תיבחן החזרתו לפיקוח בהמשך.
המסמך שהועבר לשימוע כולל עוד התייחסות לסוגיית ההנחות שמעניקות חברות הדלק ללקוחות המאוגדים. הנחות אלה מגיעות כיום לשיעור של עד 10% ממחיר הדלק לצרכן. הן יצרו מציאות שבה הנהג הפרטי מסבסד למעשה במחיר הדלק שהוא נדרש לשלם את התחרות הפרועה בין חברות הדלק על החוזים מול מועדוני צרכנות (חבר או אשמורת למשל), או את מחיר הדלק הזול שמציעות החברות במכרזי ציי הרכב המוסדיים. משום כך, מציין המסמך שהופץ לשימוע, בכוונת המדינה לבחון מנגנון שיגביל לכאורה את מגמת ההנחות במחיר הדלק.
מדובר במנגנון שיקבע רף מקסימלי לפער המותר בין מחיר הדלק לצרכן הפרטי לבין מחיר הדלק שממנו נהנה הצרכן המוסדי, למשל. באופן מחוכם זה, תימנע המדינה מהגבלת התחרות בתמחור הדלק, ומאידך תבטיח כי הלקוח מן השורה לא יופלה מהותית לרעה. בשימוע צויין כי מנגנון זה יופעל, בכל מקרה, רק ב-2013-2014, ולפיכך לא ברור מה הסיכויים שאמנם ייושם. ככל הנראה, הפעלה מיידית של המנגנון עלולה להביא לפגיעה בחוזים שעליהם חתמו כבר חברות הדלק מול הלקוחות המוסדיים, בהם גם צי הרכב הממשלתי.
מה משמעות המסקנות?
בשורה התחתונה, קבע השבוע מינהל הדלק רשמית כי בשנים האחרונות גבו חברות הדלק מן הציבור עמלת שיווק גבוהה מהנדרש. בכך, גרפו החברות, בחסות הפיקוח הממשלתי, רווח לא להן.
מדוע לפיכך התעכב פרסומן במשך חודשים?
מינהל הדלק סיים לפני חודשיים את הליך הבחינה מחדש וגיבש את המלצותיו. לפי הערכות, הורו אלה על הפחתת מרווח השיווק בטווח של 15%-25%, שמשמעותם הוזלת הדלק לצרכן ב-10-20 אגורות לליטר. אלא שאז נכנס אל התמונה הדרג הפוליטי. שר התשתיות, עוזי לנדאו, עיכב את פרסום ההמלצות לשימוע ציבורי. זאת, לפי הערכות, בעקבות לחצן של חברות הדלק, שאיימו כי פרסום ההמלצות יביא לפגיעה קשה ברווחיותן.
בלשכת השר הודו כי מסקנות הצוות המקצועי במשרד נשלחו ל"בחינה מחודשת". זאת, אף שהחברות קיבלו במפתיע הזדמנות להגיב על המסקנות המסתמנות עוד במהלך גיבושן. כפי שנחשף ב-TheMarker, תרמה לעיכוב התערבותו המפתיעה בנושא של יו"ר הסתדרות העובדים, עופר עיני, שנפגש בחשאי עם לנדאו בניסיון לעכב את ההפחתה הצפויה במחיר הדלק.
פרסום המסקנות התאפשר לבסוף בעקבות מהלכי הממשלה בסוף השבוע, בניסיון למנוע את ייקור הדלק הנדרש החל ב-1 באוגוסט. בעקבות עליית מחיר הבנזין באירופה בשיעור של 11%, אמור היה הדלק בישראל להתייקר ב-31 אגורות לליטר. לנדאו קרא לשר האוצר, יובל שטייניץ, להפחית את הבלו המוטל על הדלק בניסיון למנוע את הייקור הנדרש. מנגד, דרש שטייניץ להפחית מיידית את מרווח השיווק של חברות הדלק. בסופן של ההתנצחויות החליטה הממשלה על הפחתת הבלו למשך חודש ועל פרסום מסקנות מנהל הדלק לשימוע ציבורי, שיסתיים בהכרעת ועדת המחירים הבין-משרדית שתכונס לעניין בסוף החודש.
מדוע חברות הדלק מתנגדות למהלך?
הכנסות חברות הדלק ממרווח השיווק נאמדות ב-2 מיליארד שקל בשנה. את הנתון המדויק קשה להשיג בשל ההיקף הנרחב יחסית של מכירת הדלק המוזל. רק כ-60% ממכירות הדלק בתחנות נעשות כיום במחיר הדלק המלא, המשקף גביית מרווח שיווק מלא, בעוד שכ-40% מהדלק נמכר במחיר מוזל לציי רכב או לחברי מועדוני לקוחות.
מנגד, הכנסות החברות ממרווח השיווק בדלק אינן משקללות את הכנסות היתר שלהן מן הפרמיה שהן גובות ממכירת המוצרים בחנויות הנוחות. לפי הערכות, עשויה ההוזלה המסתמנת ברכיב מרווח השיווק לחתוך בין 300-500 מיליון שקל מהכנסות חברות הדלק. משום כך, הזהירה לפני כארבעה חודשים חברת הדירוג מעלות S&P כי "החלטה על הורדת מרווח השיווק בשיעור של יותר מ-10% עשויה להיות מלווה בטווח הבינוני בהורדת דירוג". ואמנם, עם פרסום המלצות מנהל הדלק לשימוע, הודיעה אתמול מעלות כי היא מכניסה את אג"ח חברות הדלק פז (AA מינוס), גרנית הכרמל-סונול (A), דלק ישראל (A מינוס) וטן (BBB פלוס) לרשימת מעקב עם השלכות שליליות.
עוד חדשות בוואלה! רכב