בשנת 2006, פיאג'ו היממה את העולם הדו-גלגלי כשהציגה לראשונה את ה-MP3. זה היה קטנוע מגודל ורחב שעיקרו, צמד גלגלים מלפנים הפועלים עצמאית ומשפרים באופן ניכר את הבטיחות ברכיבה. בתחילה, הביקורות נשארו בתחום הצונן לנוכח ממדיו והתחושה המשונה שעולה מהכידון שלו, לצד כאלה ואחרות שנגעו גם לנוחות הרכיבה וגם על שימושיותו העירונית הבעייתית בגלל אותם ממדים.
אולם למרות מחיר גבוה להחריד, ה-MP3 על גרסאותיו הרבות מילא את רחובות הערים הגדולות באירופה כשרבים מעריכים ומוקירים את התוספת הבטיחותית של צמד הגלגלים מלפנים, בטח שעל כבישים רטובים ובטח כשבמקום אספלט מרוצפות מתחת אבנים חלקלקות, ע"ע פריס. גם אצלנו הוא נחשב להצלחה יחסית עם מספרים נאים למרות מחירו, אך בפיאג'ו החליטו לטפל גם בכל הקשור לגודל הפיזי ולהפוך אותו לידידותי יותר לרוכב העירוני. כך נולד ה-MP3 יורבן (YOURBAN) - הגרסה המתאימה לתחום האורבני של תלת הגלגלים.
אז מעט לאחר שהגיע ארצה וזמן לא רב לאחר שרכבנו עליו לראשונה בהשקתו העולמית, פיאג'ו MP3 יורבן מגיע אלינו למבחן ראשון על כבישי ישראל.
פחות זה בעצם יותר
כאמור, ה-MP3 המקורי היה בעל ממדי גוף לא מבוטלים. הוא עטף את הרוכב בהמון פלסטיק והרגיש לעתים כמו פיל בחנות חרסינה בעת ביצוע תמרונים הדוקים בגוש דן ובזמן השתחלות בין תורי המכוניות. זה היה כמובן אפשרי, בייחוד לאחר ההתגברות על המחסום הפסיכולוגי, אבל ה-MP3 עדיין גדול מאוד.
פיאג'ו התחילו את התכנון של גרסת היורבן כמעט מאפס. הם השתמשו בבסיס המוכר, אך קיצרו את בסיס הגלגלים ב-5 סנטימטרים (144 ס"מ כעת), שינו את העיצוב הכללי וכחלק מכך העלימו את הבגאז' שהיה מאחור, קיצרו את האורך הכללי, חידדו את הזנב ושינו את מבנה הכידון (יחידת הפנס נעה עם הכידון). גם המתלה הקדמי נבנה ותוכנן מחדש ומעל הגלגלים הקדמיים יש מגיני בוץ נאים והתוצאה היא ממדים צנועים בהרבה ודיאטה של 15 קילוגרמים שלמים (204 ק"ג).
ואיך זה נראה? טוב! היורבן החדש שנמסר לנו למבחן הגיע עם שילוב צבעים מאוד לטעמנו - לבן וכחול שולטים כשמתחת, הגלגלים וחיפוי האגזוז מגיעים בצבע טיטניום.
עליה אל מושבו של ה-MP3 יורבן החדש מגלה סביבה ידידותית למדי. המרחב טוב לרגליים, הכידון מוקם גבוה מספיק כדי לא לעייף את הרגליים, ממול הברכיים ישנו מתלה שקיות ובקצה העליון, לוח מחוונים אינפורמטיבי. בזה האחרון אפשר למצוא מד מהירות גדול במרכז, בתחתיתו צג דיגיטאלי עם אינפורמציה מתחלפת, מד דלק משמאל ומד חום מנוע מימין. במבט רחב ואף מדוקדק יותר, אל האיכות הכללית יש לנו בעיקר שבחים. הכל מחוזק למקומו, אין פינות חדות וגם בקטעים משובשים במיוחד אין זמזומים מיותרים. תא האחסון שמתחת למושב הצטמצם מעט, אבל הוא עדיין נדיב מאוד בנפחו, ועדיין יכול להכיל שתי קסדות.
חתול עירוני
גם אם אין לכם ניסיון קודם ברכיבה על קטנוע בעל 3 גלגלים, ההתאקלמות אל היורבן קצרה למדי. הישיבה עליו גבוהה, המושב רחב (מצריך פיסוק רחב בעת הורדת רגליים לכביש) ואחרי דקות קצרות תופסים את עניין ובעצם מגלים כי בינו ובין קטנוע רגיל, ההבדל דק מאוד. הדיאטה שזה עבר, בייחוד השינוי ההנדסי במתלה הקדמי, הצליחו לשכך מאוד את תגובת ההיגוי שלו שיצרה מעין תחושת "אמצע" בעת חזרה מהטיה למצב זקוף והטיה אל הצד השני.
בתחילה, עוד היינו זקוקים לשכנוע נוסף והוכחות חוזרות שלמרות צמצום הסנטימטרים, היורבן מסוגל להשתחל בין טורי המכוניות, אבל אחרי מספר קילומטרים ורמזורים, ההתנהלות עמו חזרה לקצב נורמלי. נורמלי? אולי קצת מעבר לזה כי את הזמן שהוא איבד במקומות צפופים שהצריכו קצת יותר צידוד בכידון, הוא החזיר במהירות הפניה שלו. בעוד רוכבים אחרים נזהרו (ובצדק) בפניות החלקלקות מפירות העצים בתל-אביב, היורבן חלף שם באדישות כשכל הסובבים נועצים מבט במיצג המתגלגל הזה שגלגליו הקדמיים נעים בחופשיות.
גם המתלים שלו מפרגנים לחבילה העירונית. הם מצליחים להוציא את העוקץ מכל מהמורה שנקרתה בדרכנו - גדולה וקטנה. מדרכות בגובה נורמלי לא מהוות בעניו מכשול, לא בעליה ולא בירידה. שוב שמחנו לגלות את מנגנון נעילת המתלים מלפנים בסמיכות לעצירה ובעציר מלאה, מה שחוסך את הורדת הרגל אל הכביש. למרות זאת, פחות אהבנו את הנוחות שמציע המושב. הקשיחות והמבנה שלו גורמים לכך שרכיבה שארוכה משעה ברצף, גרמה לנו לנוע עליו בחוסר נעימות.
לא חזק, אבל חלק
אם כבר הזכרנו את הקצב, היורבן שנמסר לנו צויד במנוע ה-300 סמ"ק החדש של פיאג'ו שמגיע גם בדורו החדש של הבברלי. לזה צילינדר יחיד, 300 סמ"ק, 22.4 כ"ס ב-7,400 סל"ד ו-2.3 קג"מ ב-6,500 סל"ד. זהו לא מנוע ה-300 סמ"ק החזק בחבורה ובמבדקי המהירות שלנו הוא לא הצליח להשיג בהרבה קטנועי 125 סמ"ק בזינוק מהמקום והצליח רק להשיק ל-120 קמ"ש על המחוון (112 אמיתיים לפי ה-GPS) בישורת ארוכה. בעיר, אין לכך משמעות מיוחדת, שכן הוא שומר על הקצב עם הסביבה, אבל ברכיבה לעיר סמוכה בכביש המהיר, הוא לא תמיד מצליח להיות מהיר מהתנועה.
ועדיין, למרות הביצועים הלא מרגשים, המנוע מקבל מאיתנו מחמאות בכל הקשור לאופי הפעולה החלק. למרות השימוש בצילינדר יחיד, הוא חף לגמרי מוויברציות מעיקות לכל אורך רצועת הסל"ד וגם תגובת המנוע טובה לכל סיבוב המצערת. שבחים מגיעים גם במקרה של הפיאג'ו הזה אל הווריאטור שלו. הוא נכנס לפעולה באופן חלק מאוד ומידי ולא ממהר להתנתק בזמן האטה. הווריאטור הזה מסייע מאוד ביצירת תחושה של האצה ליניארית מאוד, ללא מדרגות כוח או תחושה מעיקה של 'מצמד גמור'. במבחן שלנו צרך היורבן ליטר דלק לכל 19.3 קילומטרים - מעט גבוה ביחס לקטנוע קונבנציונאלי עם מנוע בנפח דומה.
את המחמאות המשמעותיות ביותר כאן מקבלת מערכת הבלמים. זו לא רק מציעה עוצמה גבוהה ונשיכה מוחשית מלפנים ומאחור, אלא שבשילוב עם צמד הגלגלים מלפנים, אפשר לייצר עמו בלימות חזקות מאוד ומרחק עצירה קצר משמעותית משל דו-גלגלי מקביל רגיל.
שווה 44,770 שקל?
תלוי את מי שואלים. כי מחד התשובה היא כן מוחלט, כי מי שמעריך בטיחות מוגברת והסכום כמובן זמין בכיסו, למאות אי הנוחות שכרוכה בהוצאה כספית גבוהה כל כך על קטנוע, יעשה זאת ויהיה מאושר מהכלי שרכש לעצמו. היורבן הוא קטנוע איכותי, מוקפד, יעיל וכמובן בטיחותי מאוד ולטעמנו גם נאה ומהנה יותר לרכיבה מה-MP3 המקורי. אולם מאידך, למרות שמדובר בהוזלה של כ-10 אחוזים ממחירו של ה-MP3 ה"רגיל", עדיין מדובר כאן במחיר גבוה למדי עבור קטנוע שאמור לבלות את מרבית זמנו בעיר.
44,770 שקל תתבקשו לשלם עבור גרסת ה-300 המאובזרת או 39,680 שקל עבור גרסת ה-125 סמ"ק הבסיסית וזה לא מעט. בטח לא כשתמורת 14,000 שקלים נוספים כבר נמצא היצע שלם של מכוניות מיני מפתות בתמורתן.
על הצד הטכני
מנוע: 300 סמ"ק, 1 ציל', מקורר נוזל
הספק: 22.4 כ"ס ב- 7,500 סל"ד
מומנט: 2.3 קג"מ ב- 6,500 סל"ד
משקל: 204 ק"ג
מתלה קדמי: כפול,זרועות אלקטרו-הידראוליות
מתלה אחורי: צמד בולמים, כיוון עומס קפיץ
צמיג קדמי: 110-70 R13
צמיג אחורי: 140-60 R14
בלם קדמי: צמד דיסקים, 240 מ"מ
בלם אחורי: דיסק יחיד, 240 מ"מ
מכל דלק: 10.8 ליטר
מחיר: 44,770 שקל
עוד מבחני דו-גלגלי בוואלה! רכב
ספרו לחברים שלכם בפייסבוק על המבחן לפיאג'ו יורבן 300
מדברים על אופנועים ומכוניות בפורום הרכב של וואלה!