ישראל כץ: תשע"ב, "שנת הבולדוזרים"

צילום: דייב שחר
עריכה: רן צימט

מעט לפני קיום הראיון האישי שערכנו עם שר התחבורה ישראל כץ, ניצבנו מול קיר תמונות שרי התחבורה הקודמים של מדינת ישראל. 26 במספר היו לנו כאלה, הרבה יותר ממספר הממשלות שכיהנו ברשות המדינה לאורך השנים. זאת משום שמשרד התחבורה, כך מסתבר, הוא אחד המשרדים המורכבים ביותר לניהול וכן גם אחד המשפיעים ביותר על התנהלות המדינה.

הוכחה לכך קיבלנו בשנה החולפת, 2011 בספירה הלועזית ותשע"א בספירה העברית. התקופה שתיזכר יותר מכל כשנת ההתעוררות, שנת ההתפקחות שבה הציבור קם על רגליו וקרא לצדק חברתי. צדק כלכלי שסוגר את הפערים הגדולים בחברה המקוטבת שלנו. אולם, אם נמקד את חיצי המחאה, אלה משוגרים מתוך מצוקת דיור חמורה במיוחד. בעוד שהפריפריה מצטמקת, מרכז הארץ מוסיף להיות דחוק כשמרבית בתי המסחר והעסקים מרוכזים שם.

את הגורם והאשם אנו מוצאים בתחום התחבורה בישראל, שמאז קום המדינה, לא הופנמה חשיבות המערך התחבורתי והמשרד הממונה דשדש במשך שישים שנים ויותר. רשת הכבישים מסורבלת ועמוסה, רשת מסילות הרכבת דלה וכושלת והתחבורה הציבורית שנשלטה עד לא מכבר על ידי שני גופי ענק, לא מצדיקה את קיומה ולא מהווה אלטרנטיבה לכלי הרכב הפרטי.

אמצעי התחבורה הפעיל ביותר בישראל, הוא כמובן צי הרכב הפרטי. כשני מיליון מכוניות נעות על כבישי ישראל, נתון מרשים לעצמו, גם כאשר מצרפים את קצב הגידול החיובי בשנים האחרונות עם למעלה מ-200 אלף יחידות חדשות שעולות על הכביש מדי שנה. מתוך הצי הכללי נפלטות בתקופה זהה כ-50 עד 60 אלף מכוניות כתוצאה מתאונות דרכים, תוכנית הגריטה (כ-15 אלף יחידות בשנה) ומפסילות שימוש כאלה ואחרות.

נתונים אלה מעמידים את יחס המכוניות לאוכלוסיה על כ-350 כלי רכב ל-1,000 תושבים, יחס נמוך למדי ביחס למקובל במדינות מערב אירופה וארה"ב (בין 600 ל-800 כלי רכב ל-1,000 תושבים). מכאן, שניתן להסיק שלשוק הרכב יש עדיין לאן לצמוח, לפחות מספרית. אולם, די במבט אחד על המתרחש בכבישים שבין חדרה לאשדוד בשעות הבוקר כדי להבין שמשהו כאן לא עובד נכון.

"אין לי בעיה שלכולם יהיה רכב חדש", מספר שר התחבורה ומדגיש כי למרות היותנו מדינה קטנה, עדיין יש לנו לאן להתפתח ביחס המינוע בישראל בדומה למדינות מערב אירופה. לדבריו, רכב חדש הוא בטיחותי יותר ומזהם פחות מכל רכב ישן, אבל גם לשר ברור כי צריך לאפשר לאנשים להשאיר את המכונית בבית או מחוץ למרכזי הערים ולהתנייע בתחבורה ציבורית יעילה. תחבורה שכזו תגרום לפיזור אוכלוסיה תקין במדינה ותקטין משמעותית את העומס בכבישים.

"רוב ההחלטות שלנו בנושא עומדות להבשיל והתשתיות שאנחנו בונים יחברו את הפריפריה אל גוש דן ואנחנו עושים מהפכה כדי שהתחבורה הציבורית הקיימת תהיה יותר יעילה וכמו כל מהפכה, התהליך הוא תהליך כואב אבל הוא כבר יצא לדרך. הממשלה הזו עשתה מה שלא עשו מקום המדינה. קיבלנו החלטה לחבר את הפריפריות למרכז ואנחנו מיישמים את ההחלטה. נוצר פער עצום בין הפריפריה למרכז, לכן יש מצוקת דיור ואנחנו פותרים את הבעיות האלה".

לצד מצוקות אמיתיות בתחום התחבורה ומאבקים כנגד ארגוני עובדי הרכבת, שנת תשע"א הייתה לשנה עמוסה במיוחד בפעילות התחבורתית. אם תעקבו אחר הדיווחים האחרונים שלנו, תגלו שבשנה החולפת סיפרנו לכם על רפורמות בתחבורה הציבורית (שינויי קווים וחברות היסעים), ניסיונות לבצע מהלכים משמעותיים ברכבת ישראל (בעקבות תאונות קשות ושאר ממצאים בעייתיים), השקת מנהרות הכרמל, מספר מחלפים חדשים ואף הנתיב המהיר ומלא המחלוקות בכניסה לתל אביב.

"את הנתיב המהיר מצאתי כפרויקט תקוע. ועדת הכלכלה לא אישרה אותו, היזם ברח וגם הבנק המממן ולהשאיר דבר כזה בצורה שזה היה, זה הכי גרוע. אמרו שזה כביש לעשירים ואני רוצה להגיד לך, הנתיב המהיר תורם הכי הרבה במדינת ישראל לתחבורה הציבורית. כל האוטובוסים ומוניות השירות נוסעים שם בחינם... גם כשהתחיל כביש חוצה ישראל לעבוד היו הערות דומות וזה עוד כביש שמרבים להשתמש בו. כאן התוצאות פנטסיות, הנתיב הוכיח את עצמו וזה ילך וישתפר. היה כשל תכנוני של 600 מטר בכניסה לנתיבי איילון וגם על זה אנחנו עובדים".

כדי להדגיש את הצלחת פרויקטים מסוג ה-BOT (בנה, תפעל, העבר) בדומה לנתיב המהיר, מציין כץ כי למרות המחלוקות עם משרד האוצר, בזכות התועלות של כבישים אלה וחרף הביקורת (אודות גביית אגרת שימוש בהם), אנו נמשיך לשמוע על פרויקטים דומים שיושקו בשנים הקרובות.

בניגוד לרבים מקודמיו, שר התחבורה ישראל כץ בחר להתעמת ישירות עם עובדי הרכבת והוועד החזק של אלה. עימותים אלה זוכים לכותרות משני צדי המתרס - ועדי העובדים מוחים על הכוונה להפריט את אחד מאמצעי התחבורה החשובים במדינה ואילו שר התחבורה מאשים בניהול כושל שחלחל עמוק אל שורות העובדים והביא לרפיון מערכתי ואף לתאונות קשות.

"הרכבת היא נכס אסטרטגי שאנחנו משקיעים בו המון כיעד אסטרטגי לחיבור הפריפריות ולא יכולתי להרשות לעצמי שאזרחי ישראל יחששו לנסוע ברכבת, וראינו מה קרה. כל ההשקעה בתשתיות ובציוד החדש תרד לטמיון אם לא תהיה מערכת הפעלה בטוחה עם שירות יעיל. לכן שקלתי היטב, שאם עד ה-17 באוגוסט שחלף לא תהיה תכנית בטיחות ושיפור השירות יצאו לדרך, אני סוגר את הרכבת ומארגן אותה מחדש. האמירה עשתה את שלה ומיד נכנסנו למשא ומתן ו-80 סעיפים שונים של בטיחות ושירות התקבלו ללא ערעור ללא שום תמורה, בתמיכת ההסתדרות והיום אנחנו בונים רכבת חדשה, מערכת ארגונית חדשה, עם רכישת ציוד חדש, סלילה ומסילות".

אם היינו מתבקשים להצביע על הנושא הרגיש ביותר עבור שר התחבורה בראיון עמו ערכנו, הרי שזה ללא ספק יכלול את הרכבת. בניגוד לתלאים והארכות מדומות של המסילה, שר התחבורה מבטיח לרשת את המדינה מחדש במסילות רכבת שתוכלנה לחבר קצה אחד לאחר עם פריסה מלאה בין הערים במדינה.

לדבריו, מלבד רכבת העמק שתחבר בין החוף לבית שאן וירדן, תונח מסילה בין עכו לכרמיאל וזו תמשיך עד לקריית שמונה. בדרום תחובר אשקלון עם באר שבע, נתיבות ואופקים. העבודות על הרכבת לירושלים חודשו וזו החדשה אמורה להביא את הנוסעים בחצי שעה מתל אביב לבנייני האומה. מסילה נוספת שתעקוף את מסילת החוף תהיה בין לוד לחדרה, יהיו חיבורים מערד, לירוחם, המסילה באיילון תוכפל "והחשוב ביותר, מקדמים לקראת החלטת ממשלה סופית רכבת לאילת ויש חברות סיניות שמוכנות לעשות את העבודה ובקרוב אני נוסע לסין לפגוש את החברות האלה. ראש הממשלה ואני נחושים להשיק את פרויקט הדגל של רכבת מדן ועד אילת עם רשת אחת שתקשר את כל הישובים בטיחותית עם רמת שירות ובטיחות גבוהה ומהירות בכל רחבי הארץ".

הרחבת התשתיות לא תעצור ברכבת ובניגוד לצמיחה הדלילה שאליה הורגלנו בכבישים חדשים, שר התחבורה מבטיח לא פחות ממהפכה. "זו תהיה שנת הבולדוזרים. עכשיו זוכים במכרזים, מכינים את העבודות ובחודשים הקרובים ובשנה הבאה המדינה תהיה מלאה בעבודות", הוא מציין.

את רשימת הכבישים החדשים שיסללו הוא שולף מהזיכרון - כביש 531 מכפר סבא עד לכביש החוף דרומית לרעננה, כביש שמחבר את חדרה לכביש 6, כביש שמחבר את אשדוד לכביש 6, הרחבת הכבישים בגליל, הרחבת כבישים בנגב, אוטוסטרדה לערד, המשך כביש 6 צפונה והעמקתו דרומה לצומת הערבה, פתיחת מחלפים חדשים ועוד. "כל הדברים האלה זה המון השקעה זה יביא צמיחה וכוח עבודה והתוצאה היא כלכלית חברתית בזה שאתה מקרב את הישובים הרחוקים אל מרכזי התעסוקה, אתה גורם ליזמים להקים מרכזי עבודה בפריפריה. התחבורה זה אחד הכלים הכלכליים שיכולים לשנות את המדינה".

גם מקומם של יבואני הרכב לא נפקד מהאג'נדה של שר התחבורה, כשהרכש האחרון של המשרד הוא הפרופסור ירון זליכה והוא זה שיעמוד בראש המאבק בהם. "שוק הרכב הוא מונופול. דגם אחד מיובא על ידי יבואן אחד שלפעמים מייבא כמה מותגים. יבואני הרכב הם גופים חזקים ומשמעותיים בשוק הישראלי. אני רוצה להוביל מודל שיוזיל את כלי הרכב לצרכן הישראלי. אין כאן תחרות ואין כמעט תחום מקביל לכך בישראל".

זמן לא רב לאחר שנכנס לתפקידו, ניסה לקדם את תחום היבוא המקביל ואף להקל במספר סעיפי יבוא (כלי רכב בתקינה אמריקנית למשל), אולם, למרות המאמץ, פרויקט היבוא המקביל לא מצליח להתרומם בשל קשיים שהערימו היבואנים המקומיים בזכות קשריהם עם היצרנים והמשווקים האחרים. אלה מנסים לשמר את כוחם ומצליחים לדבריו לחסום יבואנים מקבילים, אבל לא לעוד זמן רב. "עכשיו פרופסור זליכה ינהל את שלב ב'. אני רוצה ששוק הרכב יהפוך לתחרות מסיבית והמשימה שהוא קיבל תוך חופש פעולה מוחלט היא להביא את אותן המלצות ואני חושב שמדובר באדם שמתמצא. הוא היה בתוך המערכת אבל הוא לא מושפע מלחצים מתוך המערכת".

לדבריו, כשאין תחרות, היבואנים הבלעדיים מעלים את המחירים ולכן התחרות חשובה מאוד לצרכן. המנדט שמוענק לדבריו לוועדת זליכהיהיה כללי ורחב ויתבקש לטפל ביבוא הרכב, בליסינג (והעיוות בשוק), בחלקי החילוף, במוסכים, ביבוא האישי, בכל אחד מהמרכיבים שמשפיע על קביעת מחיר הרכב. על הכוונת, יבואנים שלהם בעלות צולבת על מותג רכב וחברת ליסינג.

כן, יש סיבה מדוע השם יעקב שיינין נשמע לכם מוכר. הדוקטור המומחה לתחבורה הספיק בעבר לעמוד בראש ועדה שגיבשה מתווה והמלצות ארוכות טווח לטיפול בבעיית תאונות הדרכים, אך כמעט ונעלם בדיוק כמו המלצותיו. כעת מודיע שר התחבורה על גיבוש תוכנית רב שנתית חדשה שוב בעזרתו של שיינין. לא ברור היכן כשלה התוכנית הקודמת או מדוע נזנחה, אך גם זו החדשה תכלול את פעילות משטרת התנועה, פעילות של שיפור תשתיות, פעילות של חינוך תעבורתי בביתי הספר ופעילות של גופי הצלה כמו מד"א כדי להביא לירידה נוספת במספרי ההרוגים בתאונות הדרכים.

גם הרשות הלאומית שהוקמה במסגרת המלצותיו הקודמות של ד"ר שיינין אורגנה מחדש, בייחוד לאחר "הכשלים הניהוליים" כפי שמגדיר אותם שר התחבורה בהם פעלה הרשות הקודמת. "קיבלתי רשות במצב גרוע, ראשות לא מתפקדת. היושבת ראש (זיוה פתיר - ק.ל) והמנכ"ל (יאיר דורי - ק.ל), כל אחד הדיח את השני, הגוף הזה לא עסק במה שהוא צריך לעסוק ולקח זמן לארגן את זה והיום הרשות ערוכה באופן מצוין".

דגש מיוחד מתכנן כץ לתת בשנה העברית החדשה אל בעיית תאונות הדרכים באופן ספציפי במגזר הערבי. על פי הנתונים, קרוב ל-40 אחוז מהמעורבים בתאונות ומהנפגעים הם בני מיעוטים. אם הפניה שבוצעה בעבר אל בני המגזר הערבי לא הספיקה, הרי ששר התחבורה מרכז מאמץ הסברתי משולב עם הנחיות ודרישות תקיפות: "אנחנו מגייסים עכשיו למעלה 100 בני מיעוטים שישרתו בשירות לאומי תחת הרשות הלאומית ויטפלו באוכלוסיות שלהם בבטיחות בדרכים. רשות מקומית במגזר הערבי שלא תפעל לפי ההנחיות שלנו להגברת הבטיחות, עלולה למצוא את עצמה ללא תקציב מהמדינה".

"בכל מקום שתיסעו בארץ, תראו השנה דחפורים שיבנו כבישים חדשים, מסילות רכבת, מחלפים, רכבות קלות, מסלול ל-BRT (רכבות עירוניות על גלגלים - ק.ל), את כל אלה תראו בעין. כולם יראו את זה קורה. הרבה מאוד מהבעיות המדיניות והכלכליות תפתרנה דרך המהלך הזה". כך חתם שר התחבורה ישראל כץ את הראיון עמו.

בעוד מאחורי ולפני הקלעים מתרחשים מאבקים עיקשים וקשים, כץ מקפיד להביט אל האתגרים הרבים שלפניו ולהבטיח שבקרוב יהיה כאן טוב, לא רק תחבורתית. כבישים חדשים ומשובחים יקבלו את פניכם ביציאה מהבית, רכבת ישראל החדשה תנוע לאורכה ולרוחבה של המדינה ותהווה לא תחליף אלא אופציה תחבורתית ראשית, הרכב הפרטי יהיה זול מתמיד ומספרי ההרוגים יצטמצמו.

"איך אמר שלמה ארצי? אנחנו בונים ארץ חדשה", אמר בחיוך שר התחבורה ולנו לא נשאר אלה לומר, אינשאללה ואל תשכח גם מסלול מירוצים.

ומה לדעתכם יקרה במדינה בעוד 20 שנים מבחינה תחבורתית? ספרו לנו על כך בפייסבוק של וואלה! רכב