אין הרבה סדנאות רכב שמסוגלות לקחת פרארי ולעבד אותה למכונית עוד יותר קלאסית. אבל סדנת גלווינג אמריקה אינה נמנית על הקטנות או הקמצניות שבהן, כפי שהוכיחה בעבר עם מקבץ מהדורות מודרניות למרצדס SLS. כעת איפוא,היא מפנה את תשומת לבה אל פרארי ושולפת מעדן נוסלטגי עם מפרט עכשווי: פלטפורמה חדשה, כותר מפואר מהעבר, עיצוב אגרסיבי, תא נוסעים יוקרתי ומכשור מודרני. כל זאת כדי להפיק מכונית ייחודית וחד פעמית פרארי F-340 מקסיקו קומפטציונה ברלינטה.
פרארי ייצרה רק 340 מקסיקו מקוריות, מתוכן גם גויסו כמה לקבוצת המירוצים באמצע המאה הקודמת. הדגם כמעט ולא שרד יידים פרטיות לאורך השנים, זולת אצל בעלי הון שהצליחו להניח את ידם על כמה דגמים, ולאפסן אותם במוזיאונים פרטיים. אולם, היות ונדירות היא חלק מהעניין, וכסף גם כן, גולווינג מתכננת להעמיד אצלה במחסן עותק אחד בלבד למקסיקו, ולתמחר אותו כראות עיניה. מה שאומר שגם אספני קלאסיקות כפייתיים יאלצו להפרד כאן מסכומים לא מבוטלים בכלל. דגם מ-1952 נמכר השנה במכירה פומבית ב-5 מיליון יורו.
אז מה יש בפרארי הזאת שאין באחרות? ובכן, קודם כל היא מבוססת (פלטפורמה) על פרארי 456 GT, אבל אם סוקרים אותה קשה להבין היכן מסתתרת, נוכח פערי העיצוב התהומיים ביניהן. הבודי של המכונית עשוי מאלומיניום בעבודת יד כמו הדגם המקורי והעיצוב החיצוני דוגם קצת משנות ה-60 ואת השאר מתקופתנו. התכונות שלה באות לידי ביטוי גם בתא הנוסעים, שזוכה למראה מהודר שהולם את אופייה של פרארי בפרט, ואת עידן הזהב בכלל. כל לוח השעונים והמפרטים מסביב עוצבו בגוון רטרו מרהיב עם דיפוני עץ, כרום, ולמען התחושה ההיסטורית כלוב התהפכות ומושבי באקט חובקים.
ויש גם חריף מתחת לסומבררו. גוולינג בחרה עבור המקסיקו 340 מנוע בנפח 5.4 ל' עם שניים-עשר צילינדרים השוכן בחזית. ההספק המרבי שולח לגלגלים האחוריים כ-470 כ"ס (כמעט כפול מדגם המפעל דאז) דרך תיבה ידנית עם שישה יחסי העברה. גוולוינג לא מוכנה למסור פרטים על זמני מיאוץ, טרם הדגם עלה על מסלולי הניסוי לפני מכירה, אך הערכות מתונות מדברות על מיאוץ ל-100 קמ"ש ב-4.5 שניות ומהירות מרבית של 300 קמ"ש. היא אולי לא מכונית מירוץ מהוקצעת, כמו הדגם שחנך את המקסיקו בתחילת שנות ה-50, אבל היא בהחלט תגרום למי שנוהג בה, להרגיש ככה.
