במשך כשנה וחצי, מאז דרס טל מור את רוכב האופניים שניאור חשין ונמלט ממקום התאונה, סערו הדיונים אודות חומרת העונש שיש להשיט על זה. חומרת מעשיו שקדמו לתאונה הכוללים שתיה מרובה של אלכוהול ואף צריכת סמים החריפו את הטונים נגדו ולמעשה העמידו אותו במצב קשה מול החוק, עוד לפני שהרג את שניאור חשין ונמלט ממקום התאונה.
היום (ראשון) גזר בית הדין על טל מור 12 שנות מאסר, לעומת 14 שנים אותן ביקשה התביעה ושש שנים בלבד אותן דרשה ההגנה. דקות לאחר מתן גזר הדין נשמעים קולות משני צדי המתרס. אלה אומרים שיש להחמיר עוד יותר את הענישה כלפי נהגים שפגעו וברחו ומנגד נשמעים הקולות למתן דווקא את הענישה, שכן החשש מזו בעיקר, הוא זה שמוביל את הדורסים לקבל החלטה לנסות ולהימלט מהעונש.
בהכירה את הטיעונים לכאן ולכאן, במשך עשרות שנים מנסה המערכת המשפטית להשיג מידת ענישה הולמת כלפי עבריינים אלה. מחד קיימת השאיפה ליצור מנגנון הרתעה של "למען יראו ויראו" ולאזנו מול החשש מפני עונש כבד מדי שיוצר את הבריחה מלכתחילה. מאידך עצם היותנו אנושיים נשאף מיד להימלט.
בבחינת ההיבט הפסיכולוגי, בני האדם "מתוכנתים" להימלט ממקום סכנה כדי להציל את עורם. בארגונים כמו יחידות לוחמות בצבא, עמלים תקופות ארוכות כדי לנתץ את האינסטינקט ההישרדותי הזה שתבוע בנו עוד מתקופת הפרה-היסטוריה, ולגרום ללוחם לרוץ לעבר הסכנה ולחתור למגע. רוב בני האדם לא עברו הכשרה שכזו ורובנו נשאף להימלט מסכנה ואת זה אסור לשכוח.
אולם, אין בכך כדי לשמש צידוק בפני עבריינים נמלטים. את אלה יש לרדוף, ללכוד ולמצות עמם את הדין ולטעמנו, כך נהגה בדיוק המערכת המשפטית במקרה טל מור. לא נעשתה שם בריחה זולה לעסקות טיעון מפוקפקות, אך מנגד הבין בית המשפט כי תאונה אינה שקולה לרצח. היא אינה נעשית בכוונה תחילה ובתכנון מראש.
נגד טל מור עומדת רשלנות פושעת חמורה שתרמה רבות לקרות התאונה ואולי גם לבריחה ממנה. אך בניגוד לדורסי לי זיתוני שנמלטו בזריזות מהארץ כדי לברוח מהעונש, טל מור הסגיר עצמו והבין שעליו לשאת את הדין. עוד לטעמנו, הלקח בהחלט יופק ממקרה זה בציבור הנוהגים שגם יוקיע את התנהגות חולה זו של צריכת אלכוהול ונהיגה. מידתיות זו תסייע בהפחתת ההימלטות מזירת התאונה וכלפי הנאשם עצמו, 12 שנים מאחורי סורג ובריח, הוא זמן כלל לא קצר.
חדשות וואלה! רכב
כנסו לפורום הרכב של וואלה!
וואלה! רכב אצלכם גם בפייסבוק