דעה: תרבות נהיגה ערבית: חיסול ממוקד בכבישים

פה תיזהר במיוחד, אמרה מ' כשפנינו ימינה בצומת שוקת ואז שמאלה לכביש 31 בכיוון ערד, תכף מגיעים לאזור חורה ואללה-יוסטור מה שקורה שם. היא צודקת כמובן, בכניסה לכביש 31 החושים מתחדדים, שדה הראייה כמו מתרחב והעיניים סורקות ללא הרף את הגזרה המאיימת. אני זוכר את התחושה הזאת כחייל שנכנס ללבנון במשאית ספארי, בתקופה שמטעני צד היו באופנה. איך זה קשור להפגנות הבדואים הסוערות בשל סכסוך הקרקעות המתמשך? שום קשר. הפחד המוחשי באזור היישוב חורה קשור אך ורק לצורת הנהיגה המטורפת של החבר'ה מהמגזר שגרים שם.

עכשיו תיזהר עוד יותר, אמרה מ' כשכבר חזרנו הביתה בשלום וסיפרתי לה שהחלטתי לכתוב טור על תרבות הנהיגה של אזרחי ישראל הערבים, מטור כזה אין סיכוי שתצא טוב. גם הפעם היא צודקת, כמובן, כי הרי אין הבדל גדול בין להגיד "הערבים" לבין לומר "היהודים". בכל מקרה של הכללה על רקע מוצא אתני, מיד ייפתחו כל הפצעים שמעולם לא הגלידו, והדיון ידרדר לחילופי עלבונות בסגנון אתה גזעני, גזעני מי שילד אותך, ינקת גזענות משדי אמך, ואחותך זונה.

אבל המציאות לא סופרת את הקטנוניות האנושית, היא רק תולדה שלה. במציאות, אלה הנתונים היבשים, כפי שהובאו בשבוע שעבר: שליש מסך כלל הנפגעים בתאונות דרכים בשנה החולפת הם בני המגזר הערבי (למרות שהם מהווים 20% מתושבי המדינה), 42% מכלל הנהגים המעורבים בתאונות קטלניות באים מהמגזר הערבי, 80% (שמונים אחוז!) מהילדים שנהרגו השנה בתאונות דרכים הם ערבים-ישראלים, 200,000 (מאתיים אלף!) דו"חות על עברות מסכנות-חיים חולקו במגזר הערבי בשנה שעוד לא נגמרה - פי שניים בהשוואה לשנה שעברה.

אלה נתונים פסיכיים, או שמא תרבות הנהיגה במגזר הערבי היא כזאת שאין אלא לכנותה פסיכית, במובן המופרע של המילה.

בתגובה לנתונים המטרידים, ח"כ אחמד טיבי התראיין לצינור-לילה (שהפכה לתכנית נשכנית ומשפיעה – שאפו לגיא לרר ולצוותו) ואפשר היה לראות את הדילמה על פניו. מצד אחד הוא מבין את משמעות הסטטיסטיקה שנחשפה בפניו, ומצד שני הוא אינו יכול לנטוש ולו לרגע את דגל הקיפוח המגזרי. "האחריות היא על הממשלה, על המשטרה וגם עלינו", אמר ח"כ טיבי, "תשתיות לקויות זה אחריות של הממשלה, אכיפה זה אחריות של המשטרה ומודעות זה אחריות שלנו. אבל מי אמר שזה קורה רק אצל ערבים? זה קורה גם אצל יהודים". לסיכום דבריו, אמר טיבי: "לכנות את זה באופן קולקטיבי תרבות-נהיגה-של-ערבים זה לא נכון וזה בוטה".

צודק טיבי, תשתיות לקויות הן באחריות הממשלה, אכיפה יעילה היא באחריות המשטרה, ומודעות היא באחריות כולנו. צודק גם מי שאוחז בדעה שמדינת ישראל לא יודעת להתנהג עם מי שאינו יהודי על פי ההלכה החרדית. יכול להיות שצודקים גם אלה שיגידו שערביי ישראל מורדים בשלטון היהודי בכל צורה שקטה שמתאפשרת להם, כולל זלזול מוחלט בחוקי התנועה, רק כדי להראות שהם מצפצפים על המדינה.

מרוב שמתוך הרגל כולם עסוקים בלהיות צודקים, אף אחד במגזר הערבי לא קם וצועק על בני מגזרו שלחגור ילדים בחגורת בטיחות זה לא בדיוק שיתוף פעולה עם האויב, שלרכוב על אופנוע בלי קסדה עוד לא הפך מישהו לשאהיד, שלנהוג בלי רישיון מסכן קודם כל את השכנים הקרובים שלך, שלעקוף למרות קו-הפרדה לבן באזור שבו רוב משתמשי הדרך הם קרובי משפחה פוגע באינטרס הדמוגרפי המגזרי, שלנסוע בכלי רכב לא תקינים הורג יותר ערבים מכל פעולות האיבה של צבא הכיבוש. מה, אין אפילו איש ציבור ערבי אחד שרוצה להציל רבים מבני עמו מגורל אכזר של מוות או נכות כתוצאה מתאונת דרכים?

יש דברים שמוכרחים להישאר מחוץ לוויכוח, גם כשהוויכוח הפך לעצם המהות. תרבות הנהיגה של אזרחי ישראל הערבים היא שערורייתית, ואסור להתחבא מאחורי כללי התקינות הפוליטית כדי לטשטש את העובדה המבאסת הזאת.

מאחר שעוד לא נולד היהודי שילמד ערבי איך להתנהג על הכביש, האחריות מוטלת על בני המגזר עצמם. כמו שאסור לכם, ערביי ישראל, להסכים עם תופעות מגזריות כמו "יריות שמחה" ו"רצח על רקע כבוד המשפחה", אסור לכם לקבל דריסת ילדים בפתח בתיכם כמסורת תרבותית שאין לשנותה. אם אתם צריכים עוד קצת מוטיבציה כדי להציל את התחת של עצמכם, תחשבו על האוהדים השרופים של בית"ר ירושלים שמאוד שמחים לראות אתכם נדרסים, ולא רק על המגרש. תראו להם מה זה גאווה ערבית, תישארו בחיים.

*התכנית טסט ראשון תשודר היום ובשבועיים הקרובים בימי חמישי בשעה 21:40 בערוץ הראשון.