פנאי מוטורי: ראלי אוריינט אלגאו מבקר בישראל

לפני עשר שנים ישב ווילפריד ב??ה?אר עם ס?אכ?ר פאיז הירדני, חולמים לצאת למרוץ 'פריס-דקאר'. ההשתתפות בראלי האפריקני הייתה יקרה להחריד והחברים ניסו לחשוב על נוסחה נגישה יותר, שתאפשר להם לטייל בעולם עם קבוצת חברים אינטימית. בשנים האחרונות גדלה הקבוצה האינטימית והפכה לנחש ססגוני של 333 מכוניות, הנוסעות מ-Oberstaufen שמדרום למינכן, לרבת עמון בממלכת ירדן.

אם חשדתם ש-ב??ה?אר לוקה באיזו אובססיה מספרית, צדקתם – הראלי מתבסס על מספרים בעלי ספרה אחת בלבד; 333 מכוניות, 666 אנשי צוות, מחיר המכוניות לא יעלה על 1,111 יורו למכונית, תקציב הלינה היומי לא יעלה על 11 יורו, אורך המסלול אמור להיות 5,555 קילומטרים (למרות שעל מד המרחק כבר נרשמו למעלה מ-6,500 קילומטרים, חוסר דיוק משווע במונחים גרמניים!). דמי הרישום הם 222 יורו לאדם, אסור לעבור יותר מ-666 ק"מ ביום אחד... למשתתפים אסור לנווט באמצעים אלקטרוניים והם נעזרים ב'ספר דרך' אותו הוציאו המארגנים, אין צוותי סיוע, הכל באלתור ותושייה, המתבססים על קשר עם המקומיים אותם הם פוגשים.

לראלי יש גם מטרה חברתית-סביבתית – המשתתפים אוספים תרומות לתושבים ירדניים וכל המכוניות יישארו ברבת עמון, תרומה לקהילה. התמורה הכספית למכוניות תיתרם למפעל קהילתי; ב-2009, למשל, גויסו 60,000 יורו, בעזרתם הוקם מפעל גבינות עבור השבט הבדווי אל-רבידלי. המשתתפים מביאים איתם מאירופה תרומות נוספות; כיסאות נכים, צעצועים, 500 קילוגרם אורז שהועמסו על אחד הטנדרים. זוהי פעולה אקולוגית הממחזרת סחורות ומוצרים מחברת השפע, לאוכלוסיות חלשות. המשתתפים מתחרים בספורט היתולי, פעילות למען הקהילות שבדרך וכיו"ב.

מאליו יובן שבתקציב של 1,111 יורו אי אפשר לרכוש באירופה רכב ראלי מקצועי, אבל לא צריך. רוב המכוניות בנות 20 שנה ויותר, חלקן נכספות ומדליקות ביותר. הייתי לוקח בחמדה את שלושת הניסן טראנו בנזין 3.0 ליטר מודל 1990, שהגיעו לישראל ללא תקלה משמעותית. קבוצות אחרות הלכו על מוניות מרצדסE סטיישן (עדיין בצבעי בז' של המוניות בשטוטגארט), יש נציגות יפה של אודי קוואטרו, טרנזיטים וטרנספורטרים, ב.מ.וו סטיישן ואפילו גולפים חבוטים.

רוב המשתתפים הם גרמנים, אוסטרים או שוויצרים, אבל השנה משתתפת בראלי גם קבוצה ישראלית. עד לפני שנתיים עבר הראלי דרך סוריה, אבל מלחמת האזרחים חייבה להסיט את המסלול הרחק מהקרבות, וכך זכינו מההפקר – משך הראלי התארך ל-24 ימים, והמשתתפים זכו לבקר בארץ הקודש. מזה שנתיים מטפל בשיירת Allgäu מיקי יוחאי, המוכר לנו מאירועי העבירות אותם אירגן בישראל. כמנכ"ל Cross Country הוא מטפל באוקיינוס הביורוקרטי הנדרש כדי להביא לישראל כ-350 כלי רכב ו-700 אנשים, רק כדי להוציא אותם לירדן, לאחר שלושה ימים. עם עוזרותיו הדס וחגית הוא טיפל בהכנת המסלול, סידורי לינה, הטסת הצוותים והשטה במעבורת מטורקיה... צריך כושר ארגוני גבוה ועצבים מברזל, כדי להתמודד עם משימה שכזו!

הנציגות הישראלית אורגנה בחופזה יחסית וכללה שש נשים ישראליות, כולן טיילות מיומנות וחלקן כבר סבתות - זיוה קופר, אביבה שחר, מאלי קליין, זהבה וידר, נינט טאובה ו-אורלי לוק. מיקי סייע באימונים ובקניית המכוניות בגרמניה – הבחירה נפלה על סאאב קשישה, ב.מ.וו סדרה 3, וקרייזלר Voyager נטול מזגן.

במסגרת הנקודה היהודית בנה מיקי מסלול העובר את המקומות הקדושים לנצרות – ביקור בנצרת, קטע מדברי ב'ק?אס?ר אל יהוד' שבצפון ים המלח, יום חופשי בירושלים ובית לחם. פגשנו את המשתתפים על שפת נהר הירדן – ערב רב של אירופאים שלוקים מהשמש המזרח תיכונית, עליזים ושמחים, מוקסמים מקבלת הפנים אותה קיבלו בדרכם. המכוניות יצירתיות ומאולתרות להפליא, מקושטות במדבקות ומרקרים, בובות גמלים ועוד.

אתר הטבילה נקרא 'ארמון היהודים', והשמועה גורסת שכאן הוטבל ישוע ע"י יוחנן המטביל לפני 2,000 שנה, מה שהפך אותו לאתר חובה לכל צליין נוצרי המכבד את אבותיו. בגלל פעילות חבלנית לפני שנים רבות, המקום נטוש ומוכרז כשטח צבאי סגור. המנזרים העתיקים מרהיבים עין, ואנשי המועצה המקומית ורשות הטבע והגנים מנסים לפתוח אותו לקהל הרחב – יש למה לחכות, המנזרים הקסומים נטועים בנוף מדברי, חוויה ייחודית מאוד!

בלי לפשפש עמוק מדי, אי אפשר שלא להתרשם מהמשמעת העצמית של הצוותים הגרמניים; הם מגיעים מסודרים למקום הכינוס, מתיישרים עם כלי הרכב בשורה צייתנית מתי והיכן שאומרים להם... את השביל מ'קאסר אל יהוד' אל שפך הירדן לים המלח עשינו בשיירה ארוכה, מובלת על ידי רכב סיור צבאי. מזג האוויר היה נפלא והאירופאים התרגשו לקראת הטבילה בים המלח, מקום ייחודי בקנה מידה עולמי. אבל ממש לפני הנסיעה העצמאית לחוף קלי"ה, פקע מיתר; כמה מהמשתתפים לא יכלו לעמוד בפני הזמנתו של המדבר הפתוח, והריצו את מכוניותיהם על הקרקע התחוחה.

גדולה הייתה השמחה וחיש מהר נותרו שלוש מכוניות נעוצות עד גחון, בבוץ הטובעני. לשמחתי הייתי במקום עם מיצובישי האנטר 4X4 (ותודה לחברת 'כלמוביל' שהביאתני הלום!) וכך יכלה דורית לשלוף את הנצורים מהבוץ המלוח, אחד אחרי השני. הייתה זו תרומת הקהילה בישראל לשיירה הססגונית, וזמן קצר לאחר מכן הגענו לחניון הלילה בקליה.

הניצולים צפו בים המלח כמו קליפות אגוז ולגמו כמויות מסחריות של בירה קרה, ואנחנו נהנינו מסיבוב קצר במאהל – שם ראינו שפע של אלתורי מחנאות ומטבחים ניידים, עבודה עצמית מלאת חן וחוש הומור. התרשמנו מ'טרנזיט' בתוכו נבנתה מיטה כפולה דו-קומתית עבור ארבעה משתתפים, שבילו ביחד את 24 לילות התחרות. היום הם כבר בירדן ועוד ימים ספורים יעלו על המטוס, בחזרה לארצותיהם. בתוך יומיים ייצרנו לנו 666 שגרירים של רצון טוב, מה יכול להיות טוב יותר?

עוד ספורט מוטורי בוואלה! רכב