לאחר חמישה חודשי קיפאון רעמו המנועים בליגת ראלי-רייד, באירוע שהחזיר את התקווה גם למתנגדי חוק הספורט המוטורי. המרוץ כלל ארבע הקפות של 19 קילומטרים כל אחת, סה"כ כ-80 קילומטרים של מסלול מתפתל ומאובק, חלקו פתוח ומהיר, מיעוטו צר ומתפתל (וקשה לעקיפה). בישורות הצמידו המתחרים דוושה לרצפה, וראו כ-160 קמ"ש על השעון. האופנוענים סחטו מצערת, עד כ-140 קמ"ש.
מרוץ טל שחר היה מיוחד גם בדרך הארגון שלו; אנשי עמותת ראלי-רייד ארגנו בעצמם את האירוע בחסות מ.מ.ס.י ועשו עבודה מצוינת. אלי שחר, ניצן שקל ורפי כהן בילו ימים ארוכים בהכנת המסלול ובתיאום מול גורמי החוק ושמירת הסביבה, והתוצאה דיברה בעד עצמה; PITS מסודרים על מ?נחת קיבוץ הראל, מסלול מסומן ומאובטח היטב, אמבולנסים ומשטרה (שנשארו חסרי מעש, לשמחתנו), הכל דפק לא רע. לוחות הזמנים נמתחו מעט, נרשמו תלונות מזעריות בנושאי השיפוט, הכל על פי המצופה באירוע מורכב שכזה.
הכידונאים שולחים אש בשדות
למעלה מארבעים צוותים התייצבו לזינוק ביום לוהט במיוחד, 38 מעלות בצל ואין טיפת צל. האופנוענים זינקו ראשונים, ערן וולנברג עוצר את השעון על 54:43 דקות, מכתיב קצב מרשים. צוות Cranergy הכניס צבע אדום למסלולים, דורון ווינטר מנצח ב'סניורים' עם 59:49, עומר שושני דוחף רגלית את האופנוע אל קו הסיום, עם מזרקי דלק מושבתים.
קטגורית הטרקטורונים צמחה לכתשעה משתתפים, חלקם חדשים ברחבת המרוצים; דווקא אלה שלא הבינו שמדובר ב-4 הקפות, קבעו זמנים מצוינים בשתי ההקפות אותן ביצעו. נצח לוי ריסק את שעוני העצר עם ההקפה המהירה ביותר של היום, 12:21 דקות המשקפות מהירות ממוצעת של 93 קמ"ש! יהיה מרתק לראות אותו מתמודד עם מרוץ באורך מלא.
סלט טורקי
אחרי הכידונאים זינקו להקפות רכבי שטח קלים בערבוביה חיננית של RZR, באגים, רכבי 4X4 מגושמים, קומבינציה המתחייבת כאשר יש שלוש קטגוריות T1 בהן משתתפים רק שני נהגים. באורח פלא היה זה קוקטייל סביר מאוד, והכלים השונים השתלבו באורח נינוח ומתחשב. ליבי יצא דווקא אל הרינג' רובר 'קלאסיק' של יורם אברמוב, ג'יפ גמלוני שהעלה בי זיכרונות ממרוצי פריס דקאר הקדמוניים באפריקה; הוא לא השיג זמנים תחרותיים אבל המשיך ודחף באון, כייף לראות מתחרים שבאים ליהנות מהמרוץ!
עם כל הכבוד לנוסטלגיה אפריקנית, הכלים התחרותיים ביותר היו ה-RZR המקצועיים (900 סמ"ק), מולם התמודד יובל שרון עם ה-Mavrik MAX 1000 סמ"ק. יובל הוא אחד הנהגים המוכשרים בישראל והוא בחר בגרסת 4-מושבים של המבריק, יציבה ומדויקת, אבל גם כבדה יותר בכ-120 קילוגרם. זה לא היה היום שלו, לא בשתי ההקפות הראשונות ובוודאי לא באחרונות בהן שבר ציריה אחר ציריה, עד שהגיע ל'פיטס' בהנעת 1X4.
המהיר ביותר בין ה-RZR'ים היה תום בריל שנהג במהירות ובתוקפנות, ב-RZR 900 שלו. בהקפה השנייה ספג פנצ'ר, ונכנס לרחבת הטיפולים כדי להחליף צמיג; העצירה עלתה לו לא רק בזמן יקר, אלא גם בעונש מנהלתי על כניסה מהירה מדי לשטח הפיטס. בריל עצר את השעון על 12:59 בהקפה השלישית, אבל 5 דקות עונשין דחקו אותו למקום השלישי. מי שניצל את המהומה היה דני פרל האחד והיחיד, סבא-אנרג'ייזר שלחץ ודחף, ושמר על קצב אחיד, והראה לכולם שעוד יש לו מה לומר מקום ראשון בקטגוריית T3!
התותחים הכבדים
אני חייב להודות שעם כל הכבוד לרייזרים ולטרקטורונים, מה שהשאיר אותי על המסלול בחום המטורף של טל שחר הייתה הציפייה ל'ילדים הגדולים', קבוצת הטרופי טראקס וה-קלאס 1. אלו מכוניות מרוץ בהשראה אמריקנית, מפלצות ענק בהנעת 2X4 וקרוב ל-500 כ"ס בחרטום (אחד ההבדלים העיקריים בין באגי 'קלאס 1' לבין טרופי-טראק טמון במתלה האחורי: סרן חי בטרופי טראק, מתלים עצמאיים בבאגי). בצהרי היום נשמעה מרחוק נהמת מנועים בשרניים, ואייל לביא הגיח כמטוס קרב המחפש את טרפו. האדמה רעדה תחת צמיגיו הגדולים של המפלץ השחור, בשתי ההקפות הראשונות השיג זמנים טובים. לאחר מכן הלכה משאבת ההגה של Lady D ושתי ההקפות האחרונות היו פחות טובות, מקום שלישי על הפודיום. טל ווינברג גמר לבנות את הקלאס-1 החדשה שלו בסדנת 'רוק סוליד' והגיע להופעת בכורה על מסלול המרוצים. ויינברג נהג חזק ומדויק והגיע למקום השני, הישג מעולה להשתתפות בכורה!
המקום הראשון נופל לרגליהם של ירון כהן ויואב שיטאי, שמעמידים את הטרופי טראק 'רוק סוליד' שלהם על המדרגה הגבוהה של הפודיום. עם 51:47 דקות ל-76 קילומטרים הם לא רק הטרופי טראק הראשון, הם גם 'אלוף האלופים' של היום, המהירים ביותר על המסלול. ירון אהב מאוד את המסלול, נהג מהר ומדויק. הרכב תפקד מצוין בממוצע של 82 קמ"ש עם מהירות מרבית של 160. הניווט של יואב היה מתוזמן היטב, עקיפות עברו בלי עיכובים גדולים, המנוע שמר על 90 מעלות, וירון הצליח לשמור על זרימה גם בקטעים כורכריים בהם הייתה אחיזת הצמיגים גבולית למדי
מה הלאה?
עתיד הספורט המוטורי בישראל נראה פתאום, פחות שחור מכפי שחשבנו בשנה שעברה. למרות היעדרם של חלק מהכוכבים הבינלאומיים שלנו, התייצבה למרוץ נבחרת מרשימה של נהגים ורוכבים. הארגון היה טוב, בתקציב המאפשר המשך הפעילות. שיתוף הפעולה עם אנשי מ.מ.ס.י והאקדמיה להכשרת מרשלים ושופטים היה מצוין, וכחולי המדים לא מצאו סיבה לטענה. אנו כבר יכולים להריח את המנועים המתחממים לקראת באחה אשלים, במהלך יולי הקרוב. יש עתיד!