ענף הרכב מחכה לממשלה: אלו מוקשים ממתינים לפירוק?

כמו הרבה ענפים כלכליים, גם ענף הרכב ממתין בימים אלה לממשלה החדשה. ההמתנה בענף הרכב דרוכה במיוחד כיוון שזהו אחד הענפים העמוסים ביותר ברגולציה במשק הישראלי. הרגולטור הישראלי שולט ביד רמה במחירי הרכב באמצעות כלי מיסוי שונים, מווסת במישרין ובעקיפין את המכירות בפלחי שוק שונים (פלח המיני מכוניות, למשל, הוא תוצר קלאסי של רגולציה), מפקח באופן הדוק על התחרות בתוך הענף ובתחומי לוואי ומעצב את מפת היבוא.

יתר על כן, ענף הרכב בנוי כמו מגדל קלפים של 100 מיליארד שקל: מערכת של תמיכות הדדיות ויחסי גומלין עדינים, שעשויים לקרוס אם הרגולטור החדש והבלתי מנוסה ימשוך את הקלפים בצורה נמרצת מדי. לטובת הרגולטורים שבדרך - ולאלה שמחכים לממשלה הבאה - ריכזנו כאן כמה מהצמתים הרגישים של קבלת ההחלטות בתקופה הקרובה.

משרד התחבורה עלה לפני שבועיים על מטען צד תדמיתי כאשר פרופסור ירון זליכה, האיש שחתום על "ועדת זליכה", נאם בפני כנס מקצועי בענף ורמז שהמוטיבציה של משרד התחבורה בייזום הוועדה הייתה קרב יוקרה פנימי בין שני שרים בליכוד. הוא אף רמז בגלוי שלדעתו מן הראוי היה למנות שר אחר למשרד התחבורה.

מסקנות ועדת זליכה בנושא שיפור התחרותיות בענף הרכב שימשו בסיס לרוב הרפורמות שיישם משרד התחבורה בענף בשנה שעברה, ולעוד כמה רפורמות שיישומן לא התבצע מפאת הבחירות.

כצפוי, טענתו של זליכה שלפיה "שר התחבורה איבד עניין ביישום המסקנות כשראה שאי אפשר להפיק מהן הון פוליטי" התקבלה בהלם במשרד התחבורה, שמיהר להדוף אותה באמצעות דה-לגיטימציה פוליטית לזליכה עצמו. המשרד טען שזליכה הוא היום "דמות פוליטית" (אחרי הצטרפותו לשלי יחימוביץ'), וכי המשרד מתכוון להמשיך וליישם את הרפורמה, שהחלה עוד לפני זליכה.

אנחנו מדברים על אותו ירון זליכה שגויס באופן אישי על ידי השר לעמוד בראש הוועדה וזכה לחיבוק חם ממנו ולתשבחות מפליגות בוועדת הכלכלה ובעוד כמה אירועים פומביים משותפים בנושא המסקנות, שתועדו היטב.

כרגע, המשך יישום הרפורמה תלוי במידה רבה בזהותו של שר התחבורה הבא. מקורות במשרד התחבורה טוענים שהתפקיד הובטח לשר ישראל כץ וכי מדובר בנושא "סגור". אם אכן כזה יהיה המינוי, סביר להניח שלשר תהיה מוטיבציה להמשיך וליישם את הרפורמה המבוססת על המלצות זליכה ולהוכיח שלא "איבד בהן עניין". למעשה, המשרד הבטיח שצעדי המשך ליישום הרפורמה יוכרזו עוד לפני המינוי הרשמי של השר - מה שבפועל לא קרה. אם לתפקיד יתמנה שר חדש יש להניח שהוא ירצה לטאטא את המבוכה הזו מתחת לשטיח, ואולי יבחן את הנושא מחדש.

כך או כך, קשה לנו לראות כיצד רגולטורים במעגל החיצוני - כמו חברי ועדות הכנסת שידרשו בעתיד לאשר רפורמות והממונה על ההגבלים - יתעלמו מדבריו של איש המקצוע שחתום על ההמלצות הללו.

זה כחודש וחצי ניצבת על שולחנה של רשות ההגבלים העסקיים בקשה לפטור מהסדר כובל בסוגיית המיזוג של יבואנית הרכב UMI לבין חברת הליסינג "איוויס" (קרדן רכב). הבקשה עצמה אינה חריגה ל-UMI כבר יש חלק מהותי מהשליטה באיוויס - אבל בעיתוי הנוכחי היא סמלית מאוד.

זו אולי הסיבה שבגינה הרשות "לוקחת את הזמן" ולא רומזת לגבי החלטתה בנושא. האווירה שיצרה ועדת זליכה, שהמליצה להפריד בין אופרציות יבוא רכב לבין חברות ליסינג מעל גודל מסוים, עדיין לא התפוגגה. אמנם בקשות מיזוג ופטור אחרות בענף הרכב, המשאיות והליסינג כבר אושרו בעבר במהירות, אבל כעת נראה שהממונה מעדיף להמתין ולראות מה יהיה הקו של הממשלה החדשה.

להחלטתו של הממונה תהיה השפעה על שוק ההון, שבינתיים מתנהג כאילו ועדת זליכה שייכת להיסטוריה. לפני כמה שבועות סקרנו את גיוס האג"ח המוצלח של חברת הליסינג אלבר, שהיה הגדול ביותר זה כמה שנים. בשבוע שעבר הצטרפה לחגיגה גם קבוצת שלמה סיקסט, שגייסה מעל 400 מיליון שקל. עודפי הביקוש שלהם זכתה היו כה מכובדים, עד שהיא החליטה להרחיב את היקף הגיוס בדיעבד.

גיוסים בהיקף של קרוב למיליארד שקל, לאג"ח עם שיעורי ריבית נאים אך לא חריגים, הם בהחלט עדות לכך שהמשקיעים חוזרים לתת אמון בשוק הרכב וסימן טוב לענף יבוא הרכב, שכספי האג"ח תמיד הזרימו לו חמצן. אבל פסיקה תקדימית של הממונה יכולה לסגור את ברז החמצן הזה מיד לאחר פתיחתו.

כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"גלובס", באוצר מגובשות כיום שלל תוכניות מגירה בתחום המיסוי על רכב, שיישלפו לאחר כינון הממשלה ובהתאם למדיניות השרים החדשים. המשרד עומד כיום בפני שני לחצים מנוגדים בנושא. מצד אחד הקופה הריקה ויש צורך למלא אותה בדחיפות; מצד אחר קיים לחץ פוליטי של הממשלה "החברתית" העתידית, שעשויה לכלול לא מעט שרים שהתחייבו "להגן על המעמד הבינוני". מכיוון שרכב חדש, במיוחד מהדגמים הנפוצים, הוא טריטוריה בלעדית של "המעמד הבינוני", העברת צעד בוטה כמו העלאת מס קנייה על רכב עלולה להיתקל בהתנגדות פוליטית חזקה.

לא נשכח גם שמנגנון "שווי השימוש" על רכב צמוד - שנגזר כאחוז ממחירו הרשמי של הרכב החדש - מציב מוקש לא קטן בפני העלאת מחירי הרכב. אם יועלה מס הקנייה, עם או בלי עדכון נלווה של המס הירוק, כלי הרכב המשפחתיים הטיפוסיים, שהם הבסיס העיקרי לציי הליסינג, עתידים להתייקר באלפי שקלים. המשמעות היא עלייה של מאות שקלים בשווי השימוש החודשי. זהו "טאבו" מקודש של המעמד הבינוני והבינוני/גבוה, והוא מוגן על ידי כוחות כלכליים ופוליטיים לא מבוטלים. ועוד לא הזכרנו את 120 חברי הכנסת החדשה, שעתידים לקבל בקרוב רכב ליסינג צמוד "מהניילונים". אלה בוודאי לא ישמחו לנגיסה מוגדלת מהנטו החודשי שלהם, שתחול אם מסי הרכב יעלו.

בקיצור, העלאת המס על הרכב אולי מתבקשת מבחינת הכנסות המדינה, אך לא פשוטה בכלל לביצוע. אלא אם חברי הכנסת יחליטו לשנות בחקיקה את מנגנון שווי השימוש ולקבע - או להפחית - את שווי השימוש על רכב משפחתי או על רכב בטווח מחירים נתון. כך או כך, האוצר יצטרך לטפל בעדינות רבה במגדל הקלפים של שוק הרכב.

אולי כדי להדוף את הביקורת שהשמיע לאחרונה ירון זליכה על השר כץ הודיע אמש משרד התחבורה על יישום צעד נוסף מהמלצות הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב, שמבוססות על המלצות ועדת זליכה. התקנה תאפשר לראשונה לחברות הליסינג ולבעלי תו סחר למכור רכב חדש ("אפס קילומטר") ללקוחות, מבלי שברישיון הרכב תירשם יד, על שמה של חברת הליסינג.

כץ ציין כי התקנה החדשה שתיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2013 תאפשר לראשונה לחברות הליסינג להתחרות ביבואני הרכב על מכירת רכב חדש ולמכור רכב חדש ללא רישום יד וללא הערת "החכר" המפחיתים את ערך הרכב. כיום רכב חדש הנמכר מחברת הליסינג ללקוחות פרטיים נרשם כיד שנייה, למרות שהינו רכב חדש לחלוטין. זאת, בעקבות חוק המחייב את יבואני הרכב לרשום את כלי הרכב על שם חברות הליסינג.

על פי התקנה החדשה שנחתמה על ידי כץ, בעל תו סחר יוכל לרכוש מכונית מיבואן הרכב ללא רישום יד ברישיון הרכב ובלבד שלא עברו 12 חודשים ממועד ייצור הרכב. על פי התקנה המכונית החדשה תירשם תחילה ישירות על שם הסוחר המורשה, מבלי שיונפק לה רישיון רכב, והיא תוגדר מכונית שרישיונה מופקד. בעלות הסוחר על המכונית לא תיכלל במניין הידיים של הרכב ובעת העברת הבעלות ללקוח הפרטי הוא יירשם כ"יד" ראשונה.

התקנה קובעת עוד כי בעל תו סחר יחויב לספק ללקוח את כל המידע שנמסר לו מהיבואן על המכונית ולתדרך אותו אודות תפעולה. אם יחלפו יותר מ-12 חודשים מיום ייצור הרכב ובעל תו הסחר לא ימכור את המכונית, יירשם הרכב על שם בעל תו הסחר והוא יצוין כ"יד".