מלאכת הרכבת הממשלה מסתיימת בימים אלה ובענף הרכב, שנהנה מחצי שנה של הפסקה במלחמות הרגולציה, מנערים את קורי השינה ונערכים לסיבוב הבא. יריית הפתיחה כבר נורתה: בענף מעריכים כי המינוי שהוכרז אתמול (ב') של השר כץ לתפקיד שר התחבורה - שאותו מילא גם בקדנציה הקודמת - פירושו שהענף צפוי לתקופה סוערת לא פחות מזו שלפני הבחירות.
למי שהספיק לשכוח נזכיר שבקדנציה הקודמת שבר השר כץ את שיתוף הפעולה רב השנים של משרדו עם יבואני הרכב ויצא למלחמה גלויה ביבואנים. הוא מינה את ועדת זליכה, שפרסמה עשרות המלצות להגברת התחרות בכל תחומי הסחר והיבוא של הענף, ולאחר מכן מינה צוות יישום בראשותו של מנכ"ל המשרד עוזי יצחקי ובהשתתפות נציגי האוצר, כדי ליישם את אותן המלצות.
עבודה לא גמורה
אפשר להניח שמשרד התחבורה היה רוצה מאוד להמשיך מהנקודה שבה הפסיק את הרפורמה בסוף השנה שעברה, כלומר להאיץ את היישום של המלצות של צוות היישום בתחום החלפים, המוסכים, היבוא האישי והמקביל וזיכיונות היבוא.
אבל נקודת הסיום של הקדנציה הקודמת של השר אינה חופפת במדויק לנקודת ההתחלה הנוכחית ובינתיים השתנו כמה דברים בשטח, שלא יקלו על המשרד את המלאכה.
בתור התחלה ספגה הרפורמה כולה מהלומה תדמיתית כאשר פרופסור ירון זליכה, האיש שעמד בראש ועדת הרפורמה המקורית והתווה את הדרך להמלצות צוות היישום, רמז שהמוטיבציה מאחורי הרפורמה הייתה קרב יוקרה פוליטי פנימי בין השר כץ לשר כחלון. במשרד התחבורה מיהרו להתנער מדברי זליכה והציגו אותם כאמירה פוליטית של גורם שעבר לאופוזיציה, אבל התבטאויות כבדות משקל כאלה לא נוטות להיעלם. במוקדם או במאוחר, כאשר יגיע הזמן לטפל בהמלצות שיישומן אינו בסמכותו המלאה של שר התחבורה, או כשכל העסק יגיע לפתחו של בג"ץ, אפשר להמר שהן יצופו ויעלו.
כחלק מהמאמצים לטשטש את תפקידו של זליכה ברפורמה, שואב כיום המשרד את הלגיטימציה להמשך צעדי הרפורמה מהמלצות צוות היישום הבינמשרדי. אלא שמבחינה פורמאלית, אותו צוות יישום כלל לא סיים את עבודתו וכלל לא הגיש את מסקנותיו הסופיות למשרד התחבורה. באתר הרשמי של משרד התחבורה נכתב אף כי "מקצת ההמלצות מצויות בשלב זה בבדיקת ההיבטים המשפטיים, הכלכליים והצרכניים".
בכותרת למסמך ההמלצות כותב מנכ"ל משרד התחבורה כי "למעשה הצוות קיבל את רוב המלצות ועדת זליכה". אבל כאשר מעיינים בתוכן המסמך עצמו (שמפורסם כולו באתר משרד התחבורה) עולה תמונה של מלאכה לא גמורה. נושאים כמו יבוא אישי של רכב לשימוש עסקי הושארו ל"דיון בפגישת הצוות הבאה" - פגישה שמעולם לא התקיימה.
בנושאים אסטרטגיים כמו פיצול מותגי הרכב בין יבואנים ופיצול אחזקות של יבואני רכב בחברות ליסינג נכתב בהמלצות כי "הצוות בודק באמצעות חברת (הייעוץ) שלדור את ההשפעות האפשריות של יישום ההמלצה. גם הרשות להגבלים עסקיים תגיש חוות דעת בנושא זה", וכך הלאה.
בינתיים הוגש דוח המחקר של חברת שלדור, שבו נקבע, למורת רוחו של המשרד, כי שוק הרכב תחרותי במידה סבירה. לפיכך עבר גם הדוח הזה - שהוזמן ומומן רשמית על ידי המדינה - תהליך של דה-לגיטימציה ונמחק מדפי ההיסטוריה הרשמיים של משרד התחבורה.
למיטב ידיעתנו גם המחקר וההמלצות הרשמיות של רשות ההגבלים העסקיים בנושא התחרותיות בענף הרכב לא הוגשו עד היום. בזמנו העריכו גורמים בענף כי ברשות חוששים שפיצול מותגים בבעלות יבואני רכב ו/או הפרדת בעלויות נוכחיות של יבואנים מאוד קטנים על חברות ליסינג או בין חברות ליסינג מאוד קטנות ליבואנים, עלולים להגביל את התחרות ולא להרחיב אותה. בבדיקה האחרונה שערכנו בנובמבר המשיכה רשות ההגבלים העסקיים לנתח את הנתונים בשוק הרכב, על מנת לראות אילו פעולות רגולטוריות אפשר לעשות כדי לשפר את רמת התחרותיות בשוק. כאז, גם היום מסרבים ברשות להגיב בנושא.
יישום בשיטת גזור והדבק
אם לשפוט על פי פעילות משרד התחבורה בשטח, ההמלצות של כל הצוותים בעבר הן כיום רק מסגרת כללית למדיניות בנוסח "השר יחליט". המשרד כבר מיישם בחודשים האחרונים את המלצות הרפורמה בשיטת "גזור והדבק": כלומר הוא לוקח מההמלצות את הסעיפים הרצויים לו, מנקה מהם את מה שלא תואם את המדיניות ומיישם מעכשיו לעכשיו את כל מה שניתן. התהליך הזה נמשך אפילו בתקופת הבחירות והוא עתיד להתעצם כנראה לאחר מינוי השר.
אבל בסעיפי רפורמה מהותיים יותר, שבהם יידרש המשרד לשיתוף פעולה של גורמי ממשל חיצוניים, המצב כבר לא יהיה פשוט. בקדנציה הקודמת נהנה שר התחבורה משטיח אדום שפרש בפניו יו"ר ועדת הכלכלה היוצא, שאמה הכהן. בקדנציה הנוכחית הרכב ועדת הכלכלה עתיד להיות שונה לחלוטין וכלל לא בטוח שמשרד התחבורה יזכה לשיתוף פעולה טוטאלי בסגנון "נעשה ונשמע" כאשר הוא יצטרך ליישם החלטות שדורשות חקיקה.
גם החלקים ברפורמה שדורשים סיוע ממשרד האוצר עשויים להיתקל במחסום דרכים. בקדנציה הנוכחית יישב במשרד האוצר שר שאינו כפוף למשמעת הקואליציונית בליכוד. אם השר ייתן חופש לדרג המקצועי שלו, יש להניח שניסיונו של ישראל כץ לשנות את שוק הרכב לא יהיה פשוט.
הכוחות מסמנים טריטוריה
רמז מוקדם לכך קיבלנו כבר אתמול. עוד בטרם אויש תפקיד השר החדש רשמית, מיהר משרד התחבורה לפרסם "רפורמת המשך" בתחום היבוא האישי - תחום שקרוב במיוחד ללבו של שר התחבורה - ולפיה יאפשר המשרד לייבא אישית רכב גם בתקינה קנדית ויאפשר למייבאי רכב ביבוא אישי למכור אותו אחרי שנה אחת בלבד, במקום שנתיים כיום.
בתיאוריה, שני הסעיפים הללו עשויים לתת תמריץ לא מבוטל ליבוא אישי. התקינה הקנדית דומה מאוד לזו האמריקנית, אך בחלק מהתחומים הטכניים - כמו סוגיית הפנסים למשל - היא יותר קרובה לזו האירופית ולפיכך תקל את היבוא. גם התקנה המאפשרת למכור רכב יבוא אישי לאחר שנה אחת בלבד היא זריקת מרץ לא מבוטלת לספקולנטים ולסוחרים סמויים, שרוצים לייבא ביבוא אישי רכב לצורך גזירת קופון מהיר ממכירתו.
אלא שהשער לשוק היבוא האישי, כבר אמרנו לא פעם, לא נמצא במשרד התחבורה אלא ברשות המסים, או ליתר דיוק במכס. בשנה שעברה אטמה רשות המסים את השער והפעילה סינון קפדני של כלי הרכב הנכנסים. התוצאה הייתה שפל דרמטי בהיקף היבוא האישי של רכב לישראל.
המכס לא מתכוון להרפות את האחיזה וכבר אתמול הוא פרסם "רמז" סמוי למשרד התחבורה כאשר חשף רשמית בהודעה לעיתונות את קיומו של הליך משפטי שננקט כנגד פעיל מרכזי בענף היבוא האישי, ואף רמז בהודעתו כי מדובר רק בקצה הקרחון.
נציין שהמכס התמקצע מאוד בשנה האחרונה ב"סינון" חשבוניות של יבוא אישי של רכב ואפקט ההרתעה שלו כיום הוא כה גדול, עד שספק אם כל הרפורמות המקלות של משרד התחבורה בתחום יוכלו להפשיר את הקיפאון בתחום הזה.
גם היבואנים המקבילים לעתיד צפויים לעבור סינון דומה וקרוב לוודאי שזו אחת הסיבות שעד כה לא היו כמעט יזמים שהרימו את הכפפה שהשליך להם משרד התחבורה. בקיצור, אם לא תהיה התערבות מכיוון שר האוצר החדש, סביר להניח שגם בשנים הקרובות ייבלמו רפורמות היבוא של משרד התחבורה על קירות האוצר.