אמש (שלישי) נחשף לראשונה תמלול השיחה שערך אבי משפחת אטיאס, רפי ז"ל עם המוקד המשטרתי, דקות לפני ההתנגשות הקטלנית בה מצאו את מותם רוב בני המשפחה. קשה שלא לקרוא את מילותיהם האחרונות מבלי להצטמרר במיוחד כאשר אלה מבינים שסופם קרב. אולם מקומם יותר לגלות שבמשך שש וחצי דקות של שיחה, גם עם המוקדנית ומאוחר יותר גם עם שוטר, לא קיבל הנהג ולו הנחיה אחת כיצד לנסות להביא את הרכב לעצירה, או לכל הפחות להאט במהירות נסיעתו.
מספר פעמים מספר הנהג כי הרכב מאיץ ללא הפסקה, שהוא חולף בצמתים במהירות ושניצוצות ניתזים מהגלגלים, אך כל שקיבל בתגובה היה ניסיון להבין את מיקומו ורגעים ארוכים של שתיקה. אולם קל להניח שאילו אנשי המוקד היו מיומנים יותר והעניקו המלצה לכיבוי המנוע, הוצאת ההילוך לסרק או אף התחככות בגדרות הבטיחות, יתכן ותוצאות הלילה הזה היו אחרות לגמרי.
מוקד 100 זה לא 911, כך אנו מסיקים מתגובת משטרת ישראל שהגיבה לחשיפה בכך שתפקידו של המוקד הוא להבין את מהות הבעיה ולשלוח ניידת אל המקום. אם זה אכן תפקידו המצומצם, מקרה זה מלמד כי המשטרה חייבת לשדרג את מערך המוקד הארצי למקבילו בארה"ב למשל. שם המוקדנים שממתינים בקצה החיוג 911 מסוגלים להעניק המלצות ראשוניות לפחות למגוון עצום של מקרים ואף להתמודד ברמה הפסיכולוגית מול האדם עמם הם בקשר כדי להרגיעו ולהביא להצלתו.
אולם בהתחשב במקרים נוספים, כדוגמת הרכב שאיבד את בלמיו ונעצר לבסוף על כביש שש הודות לתושיה של מתנדב באגף התנועה, גם כמעט שנתיים לאחר התאונה הקטלנית בטבריה, לא הוסקו המסקנות המתבקשות ולא ניכר שום שינוי בתפקוד המוקד המשטרתי. יש על מי לסמוך? לא ממש.
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
דעה: שש וחצי דקות של מחדל
19.3.2014 / 9:20