בווייז ובמובילאיי אין חווית משתמש

שני אקזיטים ישראליים ענקיים שבו לאחרונה את דמיונם של המשקיעים, ולשניהם יש נגיעה ישירה או עקיפה לתחום הרכב. הראשון הוא של חברת ווייז, שנמכרה לגוגל אשתקד כ-1.3 מיליארד דולר; והשני הוא של מובילאיי, שיצאה להנפקה לפי שווי דמיוני כ-5.3 מיליארד דולר.

לאחרונה נהגנו בלא מעט רכבי הדגמה של יבואני רכב בארץ, שבהם הותקנו מערכות של שתי החברות הללו. מערכות מולטימדיה עם יישום הניווט של ווייז הפכו לאלטרנטיבה פופולרית - ולבטח זולה יותר - להתקנת מערכת ניווט ייעודית לרכב, והתקנה של מובילאיי כסטנדרט הפכה לסוג של אופנה בקרב חלק מיבואני רכב, ובמיוחד כאלה שבעלי השליטה או המנהלים שלהם השקיעו ועשו סיבוב נאה על מניות החברה.

כמו כולם, גם אנחנו גאים בהישגים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ומפרגנים גם לעובדים וגם למשקיעים. אנחנו בטוחים שקברניטי התעשייה העולמית, שרואים למרחוק, יודעים לזהות את הפוטנציאל העתידי וארוך הטווח של הטכנולוגיות הללו, אבל בינתיים אנחנו חיים בהווה, ואם חוויית השימוש של משתמשי הקצה - כלומר הנהגים - בשתי המערכות הללו תמשיך להיות כה ירודה, אנחנו צופים לשתיהן בעיות במורד הדרך.

נתחיל במערכת של ווייז שפועלת על מסך גדול. היא מדייקת בניווט עירוני ומספקת עניין בפקקים, אבל בנהיגה נמרצת ומהירה במסלולים מורכבים היא מגיבה לאט מדי ביחס למערכות ייעודיות. הבעיה השנייה, ולטעמנו החמורה יותר, היא הצפת הנהג באינפורמציה חזותית זעירה ומבלבלת, שדורשת הרבה יותר מדי תשומת לב בנהיגה. להבדיל מהיישום הקולי והפשוט יחסית של ווייז לטלפונים סלולריים, במסך הגדול הנהג רואה מולו שלל נקודות זעירות, שכל אחת קופצת מדי פעם עם הודעה. ייתכן שמדובר בבעיה של חומרה ובקשיים בהמרה של יישום ממסך הטלפון למסך גדול יותר, או בצורך במעבדים חזקים יותר ורשתות מהירות יותר, אבל כרגע היינו מוותרים על החוויה.

העין של מובילאיי, שנמכרת כמוצר מדף להתקנה ברכב אחרי הרכישה, מזהה די מרחוק כלי רכב וסטייה של הנהג מהנתיב. אבל מי שתכנת את האלגוריתם שלה יצא כנראה מנקודת הנחה בסיסית שברוב כלי הרכב נוהגים נהגים חסרי בינה ונטולי שיקול דעת.

אפילו על כביש ריק לגמרי היא מטרידה ללא הרף עם התרעות שונות ומשונות וצפצופים, שיכולים להוציא גם נזיר בודהיסטי מדעתו. היא מקדימה להודיע לנהג שעליו לבלום עוד כשיש לפניו מרווח טעות גדול, ומודיעה בקולניות על כל חציית קו הפרדה שאותה היא מפרשת כסטייה לא מתוכננת מהנתיב. ההתרעה הזו אפילו אינה עקבית, מכיוון שכבישי הארץ מלאים בסימונים כפולים ומיותרים, או לחלופין בסימנים דהויים מדי לזיהוי.

נדגיש שנתקלנו לאחרונה במערכות פולשניות אפילו יותר, שהותקנו כחלק מהאבזור התקני של מכוניות בארץ. במכוניות הפאר של אאודי, ב.מ.וו ומרצדס למשל יש מערכות שמלוות כל התרעה - כולל התרעות שווא - בוויברציות בהגה או במושב, ואפילו במשיכה של ההגה שנועדה להשיג את תשומת ליבו של הנהג. אבל צרת רבים היא לא בהכרח נחמה. עם הזמן לומד הנהג להתעלם משלל ההתרעות המיותרות הללו, אבל כלל לא בטוח שזו הייתה כוונת המשורר (והמשקיעים).