לפני כמה חודשים חלו שינויים בחיי שהכריחו אותי להכריע כיצד אתנייד ממקום למקום. ההחלטה נפלה על אופניים חשמליים, בהם השקעתי את מיטב כספי.
הבחירה באופניים חשמליים נבעה משיקולים רבים: עלויות קניית מכונית חד פעמיות ומתמשכות, העדר חניה במקום מגוריי, הצורך להתנייד מעיר לעיר בקלות ובעזרת רכבת (המחייבת אופניים מתקפלים כדי לעלות לקרון ייעודי בשעות השיא) והצורך להגיע לעבודה באופן ראוי, גם בחודשי הקיץ המהבילים. האופניים האלה שינו את חיי, לא פחות.
בשבוע שעבר, בקמפיין תקשורתי מתוזמר היטב, הכריז משרד התחבורה על מבצע החרמות של קורקינטים ואופניים חשמליים. הסיבה: חלקם עלולים להגיע למהירויות גבוהות במיוחד, בשינויים קטנים של בעלי המקצוע. הנתון המפחיד של 3 תאונות קטלניות שהיו מעורבים בהן קורקינטים היה אמור לגרום להזדהות מיידית של קהל הצופים והקוראים.
בזיכרון הקולקטיבי של רבים הסובבים אותי, התברר שנחקקה אצל כולם, העובדה שמשתמשים באופניים חשמליים הם ילדים, חלקם מתפרעים על הכביש ועל המדרכות הציבוריות ומהווים סכנה לעצמם ולסביבה. הנה לכם עוד קמפיין שיקרי שבא להסתיר את אוזלת יד המערכת.
אופניים הנעזרים במנוע חשמלי מותרים בחוק. מה שחסר בחוק הוא תקינה שתסדיר ותתאים לדגמי האופניים חשמליים שהשתכללו בשנים האחרונות; המהירות אליה מותר לכלי הרכב להגיע,מי רשאי לרכוב עליהם והיכן.
הטענה שכפתור ההאצה בדגמים החדשים הוא שמגביר את הסכנה הטמונה בכלי רכב זה היא מופרכת. בני האדם הם המסוכנים לסביבה, לא הכלי שבו הם נוהגים. אני, שמעולם לא פגעתי בהולך רגל על הגה המכונית, לא עשיתי זאת גם בעשרות שנות רכיבה מכניות או ממנועות. את חוסר הזהירות שמייחסים לאופניים חשמליים ניתן לייחס באותה מידה לאופניים מכניות, אם הן נהוגות בידיים לא אחראיות.
עובדתית, מכוניות מסוכנות ושותפות יותר מאופניים בפגיעות בהולכי רגל אבל על מכונית משלמים למדינה עשרות אחוזי מס (וגם על דלק המזין אותן, כמובן) ועל אופנועים משלמים, חוץ מהמס, הון תועפות לחברות הביטוח.
הנה, מצאנו את המניע האמיתי; חנויות המוכרות אופניים חשמליים מתפקעות מלקוחות שמאסו בפקקים בכבישים, בחיפושי חניה אינסופיים ומתסכלים ברחובות הערים ובמשפחות שהעול הכלכלי שכרוך באחזקת מכונית העיק עליהן והחליטו להמיר מכונית שניה, באופניים.
במשרד התחבורה כנראה גילה מישהו לאחרונה, שיש כלי רכב על הכביש שאינו מעלה מס בשום צורה והנה לכם קמפיין נוסף שתוקף את האוכלוסייה הלא נכונה.
לפני שאתם מתחילים להסביר לי עד כמה הרוכבים משתוללים ומסכנים את סביבתם, שימו לב להמלצותיי לעידוד רכיבה בטוחה:
הגבילו את גיל הרוכבים המותר על אופניים עם מנוע עזר. נחמד שזו מתנת בר מצווה נאה אבל ילדים יכולים לרכוב על אופניים מכנים, ממש כמו שעשו עד עתה ולעלות עליהם רק בגיל בו הם מחזיקים ברשיון רכב.
תנו לי אפשרות לבטח את עצמי וצד שלישי אם חו"ח תתקיים פגיעה כזו. כרגע אין שום דרך לעשות זאת.
הכשירו עוד נתיבי אופניים בדרכים מרכזיות. עזרו לנו לרדת מהמדרכות.
הסדירו בחוק הטלת קנסות על בעלי עסקים ורוכבים, שיעלו את המהירות האפשרית בדו-גלגליים אל מעבר למותר בחוק.
והכי חשוב: תנו לחיות בשקט ועודדו נסיעה מהירה, בטוחה וזולה יותר כי זה אינטרס של כל מי שחי פה במדינה.