רכב התצוגה של 'משפחת דיסקברי' החדשה הוצג השבוע על נושאת המטוסים 'אינטרפיד' בניו יורק. יכולתי להתייחס בביטול להודעות המיוח"צנות ולומר שרכב התצוגה הוא סוג של תרגיל עיצובי, שנועד למשוך תשומת לב בשוק האמריקני. יכולתי גם להתרשם מרצינות הדגמים המוצגים, אבל אני עוד זוכר את רכב התצוגה DC100 שהיה אמור להחליף את הדיפנדר, אבטיפוס 'רציני' שעשה הרבה רעש אבל כנראה, נגרס לעולמים.
Discovery Vision Concept
שמו של רכב התצוגה כולל מילים גבוהות כמו "תגלית", "חזון" ו"קונספט", מילים השייכות לעולמו של הקופירייטר, יותר מאשר לעולמו של מהנדס הרכב. כמי שמוקיר את דגמי דיסקברי לדורותיהם ניסיתי להבין מתוך צילומי העיתונות, מה מתחבא מאחורי המילים המתנשאות?
אך מקרה הוא שלפני זמן מה ביליתי יומיים במדבר, עם אסופת רכבי 4X4 מהמתוחכמים שבנמצא היו שם דיסקברי-4 וריינג' רובר ספורט, היו גרנד צ'רוקי, לנד קרוזר, ופג'רו. היו קרוסאוברים מתוחכמים, 5X, פורשה קאיין, אודי Q7 ואפילו קדילאק ולקסוס. בצהרי היום ישבתי תחת עץ השיטה בנחל נקרות, התבוננתי ב-4.3 מיליון שקל החונים לפני, והחלטתי אני בוחר בדיסקברי-4, ולו רק בגלל העיצוב המעולה והמדויק שלו.
עשר שנים לאחר שהוצג דיסקו-3 ומחליפו '4', הוא עדיין נראה כמו רכב שטח אמיתי, מרובע ומזוות, קשוח וגברי. לעומתו, כלים מודרניים נראים מלוקקים ומלוכסנים, לא בחירתם הטבעית של אנשי שטח. אבל מי בכלל אמר שהדיסקברי עדיין מיועד לאנשי שטח? אולי זה עוד רכב עירוני, מצועצע ואלגנטי, שרק מתהדר במורשת שטח שכבר לא מעניינת אף אחד?
האמנם, מהפיכה גדולה כל כך?
בהשוואה לדיסקברי-4 המרובע, רכב התצוגה עתידני ומתקדם מאוד. אבל בהשוואה ל-Evoque ולריינג' רובר ספורט הנוכחיים, זו כבר לא כזאת קפיצת דרך; החרטום דומה למה שאנו מכירים אבל הישבן יותר בולבוסי, אני מקווה שהם עוד ירבעו את המעגל. קל לי לראות את המרכב החדש נושא על חרטומו את השם 'פרילנדר', האמור להיות הראשון ב'סדרת דיסקברי' החדשה. יהיה זה תרגיל שיווקי המשכפל את מה שעשו הבריטים עם 'איווק' ב-2011; ה- Evoque היה קרוסאובר מתוחכם אליו הוצמד השם Range Rover. אישית, התעצבנתי על כך שמשחיתים את שם הריינג', בעבור ג'יפון עירוני כל כך.
אני אולי התעצבנתי אבל הלקוחות קנו 'איווק' באלפיהם, כפי שגם ה'ספורט' נמכר באמריקה כלחמניות, במידה רבה בגלל שם המותגRange Rover שהוצמד אליו. לאור ניסיון העבר, אין לי ספק שגם הרכב החדש יהיה בעל יכולות שטח, כפי שדיסקאברי-4 הצליח למזג בין יכולות כביש ושטח
מה צופן לנו העתיד?
נראה שפרילנדר החדש ייכנס לייצור כבר ב-2015, אני רק מקווה שבדרך לפס הייצור ייעלמו תכונות מיותרות כמו הפעלת מגבים ואורות בתנועת יד (האם לקחו המהנדסים הבריטים בחשבון, את עצמת תנועות הידיים של נהגים ישראלים ואיטלקיים?...), ריבוי מסכי מגע, 'מכסה מנוע שקוף', 'דלתות התאבדות' הנפתחות אחורנית, ושאר טכנולוגיות המעלות את מחיר המוצר ולעתים פוגעות באמינותו. אישית אני לא מתלהב מהחלת המותג 'דיסקברי' על פרילנדר העירוני אבל אפשר להבין את התבונה השיווקית בהפצת שם המותג כלפי מטה, להגדלת מכירות פרילנדר.
דיסקברי-5 אמור להיכנס לייצור ב-2016 והשאלה הגדולה היא, האם הוא ייראה כמו דגם התצוגה? ניתן למצוא בדגם החדש תזכורת מעודנת למדרגת הגג המוכרת, וגם רמז עיצובי לחלון האחורי הישן. הם ביטלו את הדלת האחורית המתפצלת, ומתכננים מדף שיישלף מהקרקעית - עוד מנגנון מועד לפורענות. החשש הגדול שלי הוא שמרוב טכנולוגיה יוקפץ מחיר דיסקברי-5 כלפי מעלה, לטריטוריית ריינג' ספורט ודומיו. שמחתי לקרוא שדיסקו-5 ייבנה על רצפת הריינג' החדש, תצורה שתוריד ממשקלו העצמי כ-400 קילוגרם מיותרים.
נגמרו לי המילים
אני מקווה שדיסקברי-5 לא יכלול קפיצה טכנולוגית גדולה כפי שהייתה בין דור 2 ל-3; דיסקברי-3 יצר מהפיכה אוטומוטיבית אבל סבל מבעיות אמינות, בגלל היקף המהפך הטכנולוגי. אבל היום, דיסקברי-4 הוא כלי בשל ויציב בהרבה, דוגמא חיה ליתרונות שהטכנולוגיה מסוגלת להעניק למשתמש.
לפעמים אני מחפש תיאור, ונגמרות לי המילים; איך מתרגמים לעברית ג'יפאית מונחים כמו Effortlessly, Silky, Cavernous? האם עלי לומר שהדיסקברי 'נטול מאמץ' בכביש ובשביל? האם אתאר את עבודת המתלים שלו כ'מ?שי?ית', מלשון 'משי'? האם מרחב הפנים שלו 'מערתי', מלשון 'מערה'? השפה מוגבלת אבל לא כך היכולות. דיסקברי-4 מצליח לגהץ שבילים, לטפס על סלעים ולחרוך כבישים מהירים, באופן מרשים ביותר. מיומו הראשון ועד היום, הוא מנצח כל מבחן השוואתי אליו הוא מושלך. הוא לא רכב הכביש המהיר או הזריז ביותר, הוא גם לא חסכוני כחלק מהטובים במתחריו. אבל ברגע שמכניסים למבחן פרק שטח אמיתי, הניצחון נופל בחיקו של דיסקברי 4 עוד לפני שמציבים את חוגת Terrain response על מצב 'זחילת סלעים'.
יכולות הדיסקברי בשטח מוגבלות בעיקר על ידי משקלו הגדול, בעיה של ממש בדיונות טובעניות. הוא יכול לבלוע חולות לוהטים אבל לא יעשה את זה כמו גרנד צ'ירוקי, למשל (דיסקברי-5 אמור להיות רכב קל מה-4 בכמה מאות קילוגרם). בנהיגה טכנית מוגבל ה-4 על ידי צמיגים בחתך נמוך מדי; עם קליפרים גדולים כל כך הוא יכול לנעול רק חישוקים בקוטר 19 אינץ' או יותר. זו מכשלה בשטח טכני, והסכנה לפוצץ צמיג מעיבה על נהג השטח.
למה לשנות מה שעובד טוב?
אבל למה לנו להתלונן? עם דיסקברי 4 סטנדרטי טיפסנו את רוב מעלות ישראל, והצבנו אותו על הדיונות הגבוהות ביותר בוואדי רם. על הכביש הוא שומר על מנהגים אריסטוקרטיים ועל פינוק מושלם. אילו הייתי יועץ הסתרים של לנד רובר, הייתי אומר להם אל תציגו דיסקו חדש. שפרו את הקיים ברמה של מתיחת פנים, שפרו את האמינות, צמצמו עלויות ו...תכננו לנו דיפנדר ראוי לשמו! אבל לנד רובר לא לקחו אותי כיועץ וככה נגלה בעתיד הקרוב פרילנדר חדש (סבאבה), וגם את מחליפו של דיסקברי-4. אני כבר יצאתי לסיבוב פרידה, רק ליתר ביטחון.
