סטילס: רמי גלבוע
ריינג' רובר 'א?יוו?ק' מעורר הרבה שאלות אבל תשובה אחת כבר יש לנו; זהו אחד מכלי הרכב היפים ביותר בהם נתקלנו. בהתחשב בכך שהעיצוב כבר בן שלוש שנים, ההישג לא מבוטל. האיווק מעוצב ומוקפד, אלגנטי וכוחני בעת ובעונה אחת. זה לא רק עניין של חישוקים ספורטיביים או יחידות תאורה מתוחכמות, אלו קווי המתאר של מרכב המתוח כחץ מקשת. אינך צריך להיות מעצב רכב כדי לחוש שהקווים ניזונים משורשים עמוקים ומסורת אירופאית, עם עוצמה המבקשת להתפרץ קדימה.
למרות יחידות התאורה המלוכסנות, החרטום הוא לגמרי לנד רובר. עקרון 'הגג הצף' מככב גם כאן קורות הגג סמויות מן העין, והגג הדקיק נראה צף מעליהן. המעצבים השקיעו זמן וכישרון בגילוף כנפיים המעוטרות באלמנטים דינמיים... רכב יפה? מעוצב? מרשים מאוד? אין ספק. אהבתי? לא כל כך.
אין ספק שהבעיה היא שלי, נובעת משמרנותי ומרתיעתי ממוחצנות-יתר. האיווק אינו פונה לאנשים כמוני, אלא למגה-סלבריטאים כמו ויקטוריה בקהאם (שלכאורה נטלה חלק בעיצוב המוצר), ובר רפאלי שהניחה את פאר יצירתה במושבי העור של האיווק. נשים אלה מייצגות קהל לקוחות אלגנטי, מודרני ודינמי, ודעותיי האישיות פחות חשובות בעניין זה.
פחות חשובה גם הסתייגותי מהצמדת הלוגו המחייב RANGE ROVER, לחרטום האיווק. מבחינה עסקית, הבריטים צודקים ריינג' רובר הוא להיט עולמי היסטרי בשנים האחרונות ושיוך הג'יפון למותג הקלאסי, עוזר למכירות. כך מכתיבים סופרי האפונים אבל אני חשבתי, שהמותגRANGE צריך להישאר נאמן למסורת השטח בה הוא מנופף חזק כל כך. רוצים לשווק קרוסאובר עירוני? מצוין, אבל אל תקראו לו ריינג' רובר! עד כאן, בפינת 'גלבוע עצבני'.
קפסולה קומפקטית
במונחים של היצרן הבריטי-הודי, איווק הוא רכב קטן שניים מלפנים, שניים מאחור, זה מה שיש. המושבים צפופים למדי, קורת הגג הנמוכה מכבידה על הכניסה, ותא המטען לא יספיק למסע טראנס-אפריקני. בניגוד לישיבה הגבוהה שהפכה לסטנדרט לנד-רוברי, כאן יושבים נמוך ושקוע. העיצוב הפנימי מוקפד ומשובח, עור איכותי בגווני בז'-חום, אלומיניום מוברש, הכל מוקפד ומוצק. המושבים קצת נוקשים לטעמי, וכריות המושב אינן מספקות תמיכה מלאה לרגליים.
רמת האבזור מגיעה עד לשמיים, הנשקפים אלייך מבעד לגג זכוכית פנורמי. מערכת צליל Meridian משדרת 825 וואט דרך 11 רמקולים מעודנים, תא המטען נפתח בלחיצת כפתור, יש מיליון כוונונים לצגי מגע, מערכות תאורה אוטומטיות... העיצוב החיצוני, תנוחת הישיבה והמושבים המוצקים משדרים לי שאיני אמור להיות בדרך לקניון וורדית, אלא לקניוני רמת אביב ג'. קלטנו את התשדורת, החלפנו דיסקט ויצאנו לכביש 6.
חיית כביש לוהטת
בגרסת Prestige היוקרתית, רכב המבחן עולה 504,000 שקלים. זה המון כסף, בסכום כזה אפשר לקנות ב.מ.וו 5X, כמעט אודי 7Q, אפילו דיסקאברי 4! גם איווק בגרסת Pure ה'בסיסית' עולה 404,000 שקלים, ובסקלת מחירים זו התאכזבתי מנוחות הנסיעה ורמת העידון של האיווק. במהירות גבוהה חודרים רעשי המנוע והצמיגים אל תא הנוסעים, צמיגי ה-245/45R20 אינם מצליחים להעניק נוחות נסיעה המתאימה למיתוג הכלי ולמחירו. האיווק משדר GTI עצבני, הוא עושה זאת בצליל, מגע וביצועי מנוע; התחושה שלי היא שהמחיר גבוה מדי, בסעיפי הנוחות והעידון. גרסאות הבסיס מגיעות עם חישוקי 18 אינץ', המסוגלים להעניק נוחות נסיעה משופרת במעט. תמורת תוספת של 10,000 שקלים ניתן לשדרג את המתלים ל'אדאפטיביים' אלקטרו-מגנטיים, נוחים יותר; 'תוספת נוחות'? במחיר כזה?
אם נשים את המחיר בצד ונישאר על כבישים מהירים, האיווק מעניק חווית נהיגה מצוינת. הוא חד ומהיר, מאיץ בעצבנות, ומסוגל גם לשייט בנינוחות. ברוח החיסכון, בתא המנוע טמונה יחידת 2.0 ליטר טורבו (בנזין) המספקת 240 כוחות סוס, 100 קמ"ש ב-7.6 שניות, עד 217 קמ"ש. הזינוק מעמידה קצת הססני, עד כניסת הטורבו למלוא פעולתו. החידוש הגדול של 2014 הוא תיבת הילוכים בעלת תשעה יחסי העברה. נתוני המהירות והתאוצה לא השתפרו ביחס ל-2013, אבל תצרוכת הדלק אמורה להיות טובים בכ-15%. שמחתי לגלות שהאיווק מסוגל להוציא 10 קילומטרים לליטר, מחוץ לעיר; זה נתון לגמרי לא רע, לנסיעה רגועה במהירויות 110-140 קמ"ש. לחץ על הדוושה הימנית והמספרים יאדימו, ללא ספק.
אני משער שרוב לקוחות האיווק ינהגו רגוע רוב הזמן, אבל לא יכולתי לחלוף על פני מעלה הגלבוע בלי לשחרר את הסוסים. בכביש 6666 המתפתל, היה האיווק במיטבו עם תשעה הילוכים נשאר המנוע במרכז רצועת הכוח, מגיב בחדות ובמידיות. ההיגוי התקשח והעניק שפע מידע, הצמיגים נמוכי החתך אחזו באספלט כעלוקות צמאות אוקטן, המתלים הפסיקו להיות נוקשים, הם היו מושלמים לזמן ולמקום. שיבושי כביש באמצע הפנייה נבלעו בשלוות נפש ותחושת הביטחון המלא נתמכה על ידי בקרת יציבות מעודנת ולא טרחנית. כייף גדול! חלק מתחושת הבטיחות נובע מכך שבמונחים של רכב שטח, האיווק נמוך יחסית. ריינג' 'אמיתי' או דיסקאברי הן בהמות כבדות וגבוהות, שאינן מסוגלות לספק את היציבות המעולה של האיווק.
שנלעס קצת שבילים?
לאיווק אין הילוך 'כוח' והוא לא אמור להפגין נימוסי שטח כשל אחיו הבכירים. אין מה לחפש עם האיווק בשטח טכני אבל עם מרווח גחון של 21.5 סנטימטרים ומערכת Terrain response הוא אמור להיות לא רע, בשטח מתון. בשבילים מהירים, קל ליהנות מהאיווק; צריך לשמור את המנוע בסל"ד מתאים, למצוא נתיב אופטימאלי בין הפניות ולהרגיש כמו נהג ראלי. מתלי האיווק עושים עבודה מצוינת בשמירת המרכב מוגבה מהקרקע ומאוזן, הכוח זורם היטב לקרקע.
לאחר כמה קילומטרים העברנו את הבורר למצב 'חול', ואז הג'יפון הקומפקטי הפך להיות באגי ספורטיבי מסעיר, מכשכש בזנבו בכל פנייה, מאפשר לנו הנאות אותן לא היינו מעזים לחפש על סיפון רכב שטח גבוה. צמיגי הכביש מנעו מאיתנו הנאה חוליגנית, אבל עבור מי שרוצה להשתעשע בנהיגת שבילים מהירה גרסת הבסיס עם חישוקי 18 אינץ', עשויה להיות פתרון מדליק.
בשעת ערב מאוחרת התיז האיווק גלי חול בגובה שני מטרים, צולח את שבילי הדיונות של פרדס חנה בקצב מרגש. במצב 'חול' נעלמים ההיסוסים מהמנוע ותיבת ההילוכים, וה'בייבי ריינג' רובר' מכתיב קצב מהיר ומרגש. רק אל תחשבו שאתם בפריס דקאר נהיגה מהירה מדי עלולה להסתיים בנגיחת חרטום וקילוף פגוש קדמי. נהיגה איטית עלולה להסתיים בתקיעה מביכה אי אפשר להוריד לחץ אוויר, אין הילוך כוח, החילוץ יהיה מייגע...
כדי לבדוק את תפקוד מערכת Terrain response, יצאתי לחפש מכשולים טכניים והצלבות מאתגרות. המערכת מתפקדת היטב וברגישות, בהיותה לקו?חה מהריינג' והדיסקו. אבל בואו לא נתבלבל, חסרונו של הילוך 'כוח' ניכר, בכל מעלה מאתגר. כקוריוז שטח אספר לכם עלLand Rover Experience Tour , מסע שטח שנתי הנערך עם רכבי איווק, מגרמניה להודו. סדנת 'רסטה' מ-גדרה מספקת לאיווקים הגרמניים מיגוני גחון, ומסתבר שהם שורדים היטב את המסע המפרך הלוך ושוב לאורך דרך המשי, 15,000 קילומטרים בנופים הקשוחים ביותר של אסיה. לראות ולקנא!
פגישה לילית
האיווק הותיר אותי עם שאלות לא פתורות; ברור שזה קרוסאובר בעל איכויות יוצאות דופן, אבל הטרידו אותי המחיר הגבוה, ונוחות הנסיעה. כי לכן הזעקתי לעזרה את אורי הראל שהגיע לזירה עם אודי-Q5 מתחרה ראוי לאיווק. בטווח מחירים של 374-332 אלף שקלים ה-Q5 זול משמעותית מהאיווק אבל הוא מתמודד בדיוק על אותה נישה, ג'יפון פרימיום קומפקטי. המפגש החפוז לא איפשר לערוך מבחן של ממש, אבל קיבלתי אישור לתחושותיי המוקדמות ה-Q5 מרווח, נינוח ונוח יותר מהאיווק, זהו רכב יותר בורגני מהאיווק השרירני. בגרסת 2.0 ליטר האודי זול משמעותית מהאיווק, ואפילו גרסת ה-3.0 ליטר של אודי עולה 'רק' 374 אלף שקלים, מביאה למערכה 272 כ"ס ו-5.9 שניות מאפס למאה!
ובחזרה לעיר הגדולה
מעולם לא הסתרתי את חיבתי הגדולה למכוניות לנד רובר, מהדיפנדר הסגפני ועד לריינג' ההדוניסטי. מזה עשרות שנים מציע היצרן הבריטי כלי רכב המעניקים שילוב יוצא דופן בין יכולות שטח לבין ביצועי כביש, שילוב שהעניק לו מעמד ייחודי בעולם ה-4X4. הפרילנדר והאיווק אינם לנד רוברים רגילים, הם חלק משוק הקרוסאוברים המתפתח בעולם, מכיוון שזה מה שהלקוחות מבקשים.
זה נכון לגבי טויוטה וסובארו, ב.מ.וו ואודי, וגם לנד רובר עשו נכון כשהציגו את הפרשנות שלהם לג'יפון-העל העירוני. אבל יש לי בעיה גדולה עם מחיר האיווק; 500-400 אלף שקל עבור קרוסאובר קומפקטי, עם מנוע 2.0 ליטר? קשה לי לראות את ההצדקה, למעט העיצוב היפהפה והלוגו. ב-450,000 שקלים כבר אפשר לקנות דיסקאברי 4, אז איפה ההצדקה למחיר האיווק? בנוסף, לא מצאתי באיווק את רמת העידון, הנוחות והשקט המאפיינים את מוצרי החברה.
כך או כך, במחיר 504-404 אלף שקלים, Evoque נמכר בישראל בכמויות צנועות מאוד, עשרות יחידות לשנה. במחיר 460-360 אלף, גם הפרילנדר (אחיו הקשיש) נמכר בכמויות זניחות. אבל זה הוא עולמם של רכבי נישה מובהקים הפונים לקהל מצומצם ואקסקלוסיבי, וכך גם האיווק הלנד רובר היחיד שמעדיף את רצועות האספלט, על פני שדות הציד הנצחיים.
עוד הרבה שטח ופנאי בוואלה! רכב
עוד על ריינג' רובר בוואלה! רכב