פני צלקת

מיקה, ילדה בת 10, הורכבה לפני כשנתיים על גבי אופנוע כשבכידון אוחז אביה. לצער כל הנוגעים בדבר, רכב מסחרי שלא עצר בתמרור עצור פגע בצידו של האופנוע ורוכביו הועפו מספר מטרים תוך שהם נחבטים בקרקע. האב סיים את האירוע עם צלע שבורה וזעזוע מוח וגם מזלה של מיקה לא שפר עליה. הקסדה שחבשה לראשה ניתקה ממקומה והמפגש עם האספלט הסתיים ברגל ויד שבורות וחתכים עמוקים בפניה.

מסכת הייסורים של מיקה לא הסתיימה בהחלמה משבריה. היא צפויה לעבור שורה ארוכה של ניתוחים קוסמטיים שמטרתם להעלים ככל שניתן את העדות האילמת לתאונה, אך הרופאים סבורים כי חרף המאמצים הכבירים שיושקעו, אין ספק שתשארנה מספר צלקות על פניה. סביר להניח כי עם בגרותה תלמד מיקה להתמודד עם הצלקות ותעשה כמיטב יכולתה על מנת לא לתת להן לכער את חייה ולהכשיל את סיכוייה להיות כאחד האדם. מנגד, אין ספק כי הזכות לבחור בעבודה המתאימה לה נשללה ממנה באופן מסוים. רבים מהמעסיקים יבחרו שלא להציב אותה בתפקיד המצריך יכולות פרזננטטיביות. מעבר לכך, לא מן הנמנע כי היא תתקל בקושי למצוא את בחיר ליבה.

לאור כך, נשאלת השאלה כיצד מכמתים את סכום הפיצוי אותו זכאית לקבל ילדה בגין צלקות תאונת דרכים שנותרו על פניה. התשובה לכך אינה רק מעניינה של מיקה וסובביה הקרובים, אם כי מנת חלקם של אלפי אנשים שנותרו עם צלקות על גופם. אמנם, המציאות מלמדת כי צלקות נותרות גם בעקבות ניתוחים שכשלו אך מטבע הדברים, אשטח בפניכם את המשנה המשפטית בהקשרן של תאונת דרכים. בראש ובראשונה ישנם שני סוגי פיצוי, "ראשי נזק" בשפה המקצועית, שעל פיהם זכאי הנפגע לקבל פיצוי: ממוני ושאינו ממוני.

באשר לפיצוי הלא ממוני, הכוונה היא לעוגמת הנפש, הסבל והצער, הן הפיזי והן הנפשי איתו נאלץ הנפגע להתמודד. במקרים רבים, הבושה אינה נעלמת ואי הנוחות מתקבעת כעובדה מוגמרת. כמובן שאין הכרח כי הצלקת תיווצר במקום בולט, די שהיא גרמה לסבל פיזי לנפגע על מנת שזה יהיה זכאי לפיצוי. אולם, ברור שככל שמדובר בצלקת גדולה יותר, כואבת יותר, מכערת יותר, הנמצאת במקום בולט יותר לעין, כך הפיצוי שיפסק לנפגע בגין הנזק הכאב והסבל יהיה גבוה יותר.

הבסיס החוקי למתן הפיצוי נמצא בחוק הפלת"ד (פיצוי לנפגעי תאונות דרכים) לרבות בתקנות הרלוונטיות. בהתאם לכך, ידרש הנפגע להיבדק על ידי רופא מומחה (כירורג פלסטי) שמונה לבקשת אחד מן הצדדים לתביעה על ידי בית המשפט ומתפקידו לאמוד את נכותו הרפואית של הנפגע בהתאם לצלקות שנותרו בגופו. כך, שיעור הנכות שקבע הרופא, יוכפל בסכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק אשר עומד כיום על כ-180 אלף שקלים. כמובן שגילו של הנפגע משפיע על סכום הפיצוי שייקבע וכך גם למספר ימי האשפוז שנאלץ לעבור.

יקומו הקוראים ויזדעקו נוכח סכום הפיצוי הנמוך לו זכאית מיקה בגין הסבל שחוותה. ראשית כל, טרם דנו בראש הנזק השני שמתייחס להפסדי השתכרותה. כמו כן, אין ספק כי המחוקק נקב בסכום נמוך שאינו משקף נאמנה את מידת הצער שנגרמת לנפגעים. לצד זאת, לבל נשכח כי כשעסקינן בתאונות דרכים, אין הנפגע צריך להוכיח כי התרשלות של צד ג' הביאה לפציעתו, ובכך בעצם נמנע ממנו "עינוי דין" שכרוך בחובת ההוכחה.

סוג הפיצוי השני שעל בסיסו מחושב סכום הפיצוי הינו "ראש הנזק הממוני". הכוונה היא לפיצוי שיקבל הניזוק בשל אובדן כושר ההשתכרות שלו. תשומת הלב כי אין המדובר רק באובדן ההשתכרות שזה יספוג בפועל. די שהפגיעה גרמה לפגם שגורר ירידה בערכו של הנפגע בעיני המעסיקים הפוטנציאלים, כדי שזה יהיה זכאי לפיצוי. משמעות הדבר היא כי אף אם הנפגע שב לעבודתו, עדיין, יידרש בית המשפט להעריך את מידת הפגיעה שנוצרה בכושרו של הנפגע להשתכר.

כאמור, לא כל הצלקות מקנות את אותו סכום הפיצוי לנפגע. ישנן צלקות הנחשבות קשות יותר מאחרות ולכן הפיצוי שמשולם בגינן לנפגע גבוה יותר. כך לדוגמה, צלקות הממוקמות באזור הפנים והצוואר נחשבות לצלקות קשות יותר מאשר צלקות הממוקמות באזורים שאינם חשופים דרך קבע בחיים היום יום (כגון צלקות בידיים, ברגליים וכדומה).

ישנו עוד גורם אשר משפיע על גובה הפיצוי במקרים של צלקות והוא האופי התפקודי של הצלקת. ככל שהצלקות מפריעות יותר לתפקודו של הנפגע (אם בעקבות כך שהן כואבות, מגרדות וכדומה) ואם משום כך שהן מפריעות לתנועתיות של האיבר המצולק, כך הפיצוי אשר ישולם בגינן יהיה גבוה יותר מאשר הפיצוי שישולם לנפגע אשר הצלקות שנגרמו לו הינן צלקות אסטטיות בלבד אשר אינן מפריעות לתפקודו היומיומי.

החזר ההוצאות הרפואיות בעקבות הטיפול בצלקות הינו חלק מן הפיצוי המשולם לנפגע. כל שעל הנפגע להוכיח על מנת לקבל חזרה את הוצאותיו הרפואיות, הינו שאכן מדובר בטיפול רפואי הכרחי לצורך הטבת מצבו. כך למשל, ניתוחים פלסטיים, תכשירי קוסמטיקה להסתרת הצלקות, משחות וכדומה, אמורים להיות מוכרים כהוצאות רפואיות ולפיכך סכומי הכסף ששילם הנפגע בעבורם, יוחזרו אליו כחלק מן הפיצוי שישולם לו במסגרת התביעה.

במקרים רבים הימצאותן של צלקות מכערות עלול להביא לצורך של הנפגע בקבלת טיפולים נפשיים. גם ההוצאות של הנפגע בעקבות טיפולים אלו יכוסו על ידי חברת הביטוח, אם יוכח שאכן ישנו קשר סיבתי בינם ובין הפגיעה בתאונה.


* הכותב הוא עו"ד, מומחה ביצוג נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית