פקידי הרישוי הפכו לשופטים

החלטת שר התחבורה שאול מופז להוריד עברייני תנועה סדרתיים מהכביש, אינה עומדת במבחן החוק וההגיון. עו"ד עמרי ארגמן מסביר

עו"ד עמרי ארגמן

בישיבת פורום הבטיחות של משרד התחבורה שנערכה בשבוע שעבר, הורה שר התחבורה היוצא שאול מופז לפקידי משרדו להתחיל בהליך שלילת רישיון ל-130 נהגים בעלי גיליון הרשעות חמור במיוחד. היוזמה לשלילת רישיונם של עברייני תנועה מועדים מבוססת על סעיף 56 לפקודת התעבורה, הקובע כי משרד התחבורה רשאי לפסול את רישיונם של נהגים המהווים סיכון למשתמשי דרך אחרים, או "נהגים פרועים או מופרעים", וזאת לאחר שיתקיים להם שימוע. אני, כמו גם גורמים אחרים הבקיאים בדיני התעבורה, סבור כי החלטת שר התחבורה להוריד נהגים מהכביש בהליך מהיר הינה פופוליסטית ובעייתית ביותר.

החלטת השר להפעיל פסילה על פי סעיף זה, יוצרת מציאות שבה אדם עלול למצוא עצמו נענש שלוש פעמים בגין אותן עבירות: פעם אחת – תוטל עליו פסילה על ידי בית משפט בגין העבירה אותה ביצע; פעם שנייה - תוטל עליו פסילה על ידי משרד הרישוי בגין צבירת נקודות; פעם שלישית - תוטל עליו פסילה על פי סעיף 56 שעל בסיסה מבקש השר מופז לפסול את רישיון הנהיגה.

כך לדוגמה, נהג שנצברו לחובתו 30 נקודות או יותר (אך פחות מ-36 נקודות) בגין שלל עבירות אותן ביצע, ולאחר מכן ביצע עבירה ונשפט בגינה בבית משפט לתעבורה, ישלל רישיון הנהיגה שלו בגין העבירה הנוספת שבוצעה וצברה לחובתו 6 נקודות נוספות לפחות. הנהג יאלץ בתום השלילה שהטיל עליו בית המשפט, להיפרד מרישיונו לתקופה נוספת בת שלושה חודשים בגין סך הכל הנקודות שנצברו לו מכוח 'תקנות התעבורה חלק ז', שיטת הניקוד בעבירות התעבורה'. ישום הליך שלילת הרישיון שאותו יזם השר מופז עלול לגרום לנהג להפקיד בפעם השלישית את רישיון נהיגתו, לאחר שזה נכנס תחת ההגדרה "נהג פרוע או מופרע" מכוח סעיף 56 לפקודת התעבורה. מכאן שהחלטת השר עומדת למעשה בניגוד לכלל המשפטי הבסיסי בו אדם נשפט ונענש רק פעם אחת על מעשיו.

זולת הבעייתיות שפורטה מעלה, הרי שמתווספת לכך גם בעיה מהותית בכך שהליך השימוע מוטל על משרד הרישוי. כיום, קיימת תופעה במשרדי הרישוי בכל רחבי הארץ לפיה השימוע מתבצע בפני פקידים שאמנם רובם בכירים ובעלי ניסיון רב, אולם הם חסרי הכשרה משפטית. כך נוצר מצב בו אותם פקידים שאינם בקיאים בפרוצדורה המשפטית ואינם חשופים לפני התמונה בכללותה, מקבלים מעמד של שופט, וזאת בנוסף לעובדה שהם כאמור מענישים אדם בפעם השלישית בגין אותה עבירה.

לתקן את תקנות התעבורה

על מנת לתקן את העוול שנגרם בהחלטה, הרי שיש ליזום הליך חקיקה שמטרתו לתקן את 'תקנות התעבורה חלק ז', שיטת הניקוד בעבירות התעבורה' , תוך הפיכת רשות הרישוי לזרוע מאשימה. בכך יהיה לה תפקיד המקביל למשטרה ולפרקליטות בפני בתי המשפט לתעבורה, בכל הקשור לשלילות בגין נקודות או מסוכנות. ובכל מקרה, ההחלטה הסופית והשיפוטית בדבר הפסילות הללו, יעשו בידי בית משפט לתעבורה כגורם מקצועי ומיומן.

לחילופין, ובמידה ורוצים להשאיר את הליך השימוע לפסילת רישיונו של נהג בידי משרד הרישוי, יש לתקן החוק ולקבוע זכות ערעור ברורה ומובנית בפני ערכאה מקצועית – רצוי בית משפט לתעבורה. האזרח יוכל לערער בפניו על אותה החלטה, בדומה לסעיף 57 באשר לביטול הפסילה שהוטלה על פי סעיף 56 כאמור. כמובן שצריכה להתקיים אחידות במנגנונים השונים בכל הנוגע להטלת פסילות על ידי משרד הרישוי והדרך שבה אזרח/נהג יוכל לטעון טענותיו ולערער עליהם בפני בית משפט.


* הכותב הוא עו"ד מומחה לדיני תעבורה וביטוח

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם