ביטוח: פיצוי "על החשבון"

ההמתנה למועד קבלת הפיצויים מחברת הביטוח עלולה לקחת זמן רב, בו עשוי המבוטח למצוא עצמו ללא הכנסה וללא יכולת לכלכל את עצמו ומשפחתו. לא רבים יודעים זאת, אך ניתן לבקש חלק מכספי הפיצויים "על החשבון" הרבה לפני המועד המיוחל. הסכום שיקבל הנפגע, ינוכה בסופו של התהליך מסכום הפיצוי הכללי. כיצד עושים זאת?

י', מהנדס אלקטרוניקה בן 35 נשוי ואב לשלושה, החליק לפני כשנה על כתם שמן בכביש החוף עת רכב על אופנוע הימאהה R6 שלו. י' נפצע באורח בינוני, אך לשמחתו הוא נותר בחיים. אלא שהתאונה גרמה לו לאבד כליל את כושר עבודתו ובימים אלו הוא ממתין לניתוח, אחד מיני רבים שעוד צפויים לו עד שישוב לאיתנותו הפיזית. לצערו, מהלך תביעה של נפגע בתאונת דרכים כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, עשוי במקרים רבים להימשך זמן רב ולעיתים גם שנים רבות. וכמו במקרה של י', לא פעם, בשל התאונה נפגעת יכולתו של הנפגע לכלכל את עצמו בכבוד ולעבוד בעבודה בה עבד קודם לתאונה או אף עבודה אחרת. מה יעשה נפגע במצב זה? האם נגזר עליו להמתין שנים ארוכות בביתו ולהתקיים ללא מקורות הכנסה?

לרשות י' ושאר הנפגעים שנמצאים במצב לא פשוט זה, עומדות שתי אפשרויות. הראשונה, היא לקבל מחברת הביטוח תשלום קודם למועד סיום התביעה, מעין מקדמה או "תשלום על חשבון" הפיצוי הסופי. מדובר על תשלום מקדמי על חשבון התביעה העתידית, בהתאם לסיכויי וגובה הפיצוי הצפוי; האפשרות השנייה היא בקשת "תשלום תכוף" - תשלום מוקדם לתשלום הסופי בגין סילוק התביעה. תשלום זה נועד לכסות את הוצאות מחייתו של נפגע בתאונת דרכים שאין ביכולתו להשתכר בעת זאת ואין ברשותו מקורות הכנסה אחרים לשמירה על רמת חיים נאותה.

לרוב, תטה חברת הביטוח לאשר תשלום מקדמה על חשבון הפיצוי העתידי בעת שמדובר בפגיעות קשות עקב תאונה אשר לאור כך, אין באפשרותו של הנתבע להשתכר. מעבר לכך, הרי שמהלך גיבוש התביעה גם הוא מצריך מהנפגע להוציא הוצאות כספיות רבות לשם תשלום למומחים כאלו ואחרים, נתון שגם הוא מהווה שיקול העומד לעייני חברת הביטוח בעת שהיא בוחנת את האפשרות לאשר תשלום מעין זה.

כשלב ראשון, לצורך קבלת התשלום, יש לפנות לחברת הביטוח בבקשה לאישור התשלום התכוף בצירוף אסמכתאות רפואיות המעידות על חומרת הפגיעה והמפרטות את העובדה כי בשל התאונה נגרעה יכולת עבודתו של הנפגע. בנוסף, ועל מנת להגדיל את הסיכויים כי חברת הביטוח תאשר זאת, יש לצרף את כלל הקבלות שהוציא הנפגע, לרבות בני משפחתו, בעקבות התאונה. כמו כן,יש לכלול באוגדן המסמכים גם אישורים על אובדן כושר העבודה, תלושי שכר קודמים לתאונה ובצירוף אישור המעביד האחרון כי אין הכנסה בפועל לאחר התאונה וכתוצאה ממנה.

הטופסולוגיה במקרה זה דורשת מהנפגע לצרף מעבר לאמור, גם מסמך המפרט את מכלול מקורות ההכנסה לפני התאונה אל מול אלה אחריה. מעבר לכל המפורט, ידרש הנפגע להציג בפני המבטחת גם קבלות בגין הוצאות האשפוז, קבלות ובהן פרטי ההוצאות הרפואיות האחרות ופרטי ההוצאות לסיעוד וסכומן או עזרת בני משפחה. בהעדר קבלות, פרטי הוצאות המחייה וסכומן, לרבות נסיעות וכדומה.

המציאות מלמדת, כי חברת הביטוח עשויה שלא לאשר תשלום זה ולהותיר לא פעם את הנפגע במצב אי יכולת השתכרות עד שמהלך התביעה יסתיים. למי מבין הקוראים שלצערם נמצאים במצב ביש שכזה ורוצים לשפר באופן זמני את איכות חייהם עד לתום ההליך המשפטי בפועל, עומדת האפשרות לפנות אליה שוב כל עוד הנסיבות מצדיקות זאת, קרי במידה וחלה הרעה במצב הפיזי והכלכלי שבעטיה התבססה העילה לקבלת התשלום מהמבטחת.

אך מה יעשה מבוטח אשר פניותיו החוזרות ונשנות נענו בשלילה? סירובה של חברת הביטוח לאשר את התשלום אינה סוף פסוק. לרשות הנפגע עומדת תמיד האפשרות לפנות לבית המשפט אף אם טרם הוגשה התביעה כולה, על מנת שייאלץ את המבטחת לעשות כן. כמובן שאין המדובר במצב בו עסקינן בבקשת סרק, קל וחומר שיש לתמוך את הבקשה בתצהיר לפיו כל האמור בבקשה הינו אמת. במצב זה, יגיש עו"ד בקשה לבית המשפט המפרטת את חומרת הפציעה ואת ההצדקה לתשלום המקדמה.

במידה וחברת הביטוח נאותה להעביר למבוטח תשלום "על החשבון", בין אם לאחר התערבות בית המשפט או לא, הרי שהכסף אשר יאושר כמקדמה לנפגע יקוזז כאמור בסופו של ההליך. מסך הפיצויים אשר להם מחוייבת חברת הביטוח ינוכה הסכום שקיבל המבוטח עד כה.


* הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני ביטוח ונזיקין