פיצוי, גם בפגיעה נפשית

מ' היא בחורה בת 30, שעברה תאונת דרכים קלה בעקבותיה החלה לסבול מסיוטים אשר פקדו את שנתה באופן תדיר. אם לא די בכך, הרי שלרוע מזלה, עצבנות יתר וכאבי ראש החלו לטרוף את מנוחתה וגרמו לה לדכאון. מצבה הנפשי פגע ביכולת התפקוד היום יומי שלה והיא התקשתה להמשיך ולנהל את משק הבית ולטפל בילדיה. בית המשפט שדן בתביעתה, מינה פסיכיאטר מומחה מטעמו שקבע כי היא סובלת מליקוי נפשי וקבע לה נכות רפואית בשיעור של 15 אחוזים, שמשמעותה הכספית היא פיצוי בגובה מאות אלפי שקלים.

מקרה דומה קרה גם לא' בת ה-45, אם לשני ילדים, אופטימית, חזקה, עצמאית ורבת פעלים שנפגעה בתאונת שרשרת. עד לחילוצה, עברו דקות ארוכות ומחשבות איומות חלפו בראשה על כך שהרכב עומד להתלקח בכל רגע, כשהיא בתוכו. למרות התאונה הקשה והנזק הרב לרכבה של א', לא נגרמה לה חבלה גופנית קשה, היא לא איבדה את הכרתה ולא נגרמה חבלה ישירה לראשה, אם כי היא היתה נסערת מאד, מבולבלת, חשה סחרחורת וגופה רעד. בחדר המיון היא אובחנה כסובלת מפגיעה קלה מאוד, לכל היותר צליפת שוט.

לאחר התאונה החלה א' לסבול מהתקפי חרדה שנמשכו ימים שלמים ואשר לוו בלחץ חזק בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה, התפרצויות בכי, בחילות והקאות. המראות, הקולות והריחות של התאונה חזרו אליה והיא החלה לסבול מתחושות דכאון. א' איבדה כל עניין בפעילויות ובאנשים שבסביבתה, הפכה להיות מסוגרת, התקשתה לסבול מגע קרוב, הפכה רגישה לרעשים, לריחות ולחום והזניחה את מראה. א' חדלה לתפקד בעבודתה ולא הייתה מסוגלת לתפקד בביתה ונדרשה לליווי צמוד של בעלה. היא איבדה לחלוטין את כושר עבודתה בעקבות התאונה ומצבה הנפשי, ונזקקה לעזרה מלאה.

א' הגישה תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבה ומומחה בתחום הנפש מטעם בית המשפט קבע כי היא סובלת מ'תסמונת בתר חבלתית' ומדכאון המתבטאים בחוסר יוזמה, חוסר חשק וחוסר רצון לעשות דבר ואף ברעד תמידי בידה. המומחה קבע לה נכות רפואית בת 70 אחוזים ופיצה אותה בסכום של 3.8 מיליון שקלים.

הדוגמאות של מ' וא' מתארות מצב בו נפגע בתאונה סובל לאחריה מפגיעה נפשית אשר מונעת ממנו לחזור לשגרת חייו. אין המדובר רק בפגיעות נפשיות חמורות. רוב רובן של הפגיעות כלל אינן מגיעות לכדי אשפוזו של הנפגע בתאונה במוסד פסיכיאטרי, אם כי בליקוי נפשי כזה או אחר הבא לידי ביטוי בהפרעות שונות, תוך שדבר אחד מחבר בין כולן – נפש פגועה המייחלת לשקט שהופר בשל תאונת הדרכים.

המציאות מלמדת כי בתי המשפט מאפשרים לנפגע בתאונה לקבל פיצוי כספי עבור נזקיו הנפשיים שנגרמו או החמירו בשל התאונה, ובלבד כי יוכיח כי קיים קשר סיבתי בין השניים. ישנם שלל ליקויים נפשיים שנגרמים בשל תאונת הדרכים וקצרה היריעה מלהכיל את כולם. להלן המרכזיים שבהם:

הפרעת דחק נפשי פוסט טראומטי – פגיעה באיכות החיים הבאה לידי ביטוי בשלל אופנים ובכללם: זיכרונות וחלומות חוזרים של תאונת הדרכים, אי נוחות כאשר הנפגע נזכר באירוע, מאמץ להימנע ממחשבות, רגשות או שיחות הקשורות לטראומה, גישה פסימית לעתיד. כך גם באשר להרגשת ריחוק מאחרים, ירידה בתפקוד החברתי, התעסוקתי או כל פאן אחר חשוב של החיים, קשיי הרדמות, נטייה להתפרצויות כעס, קשיים בריכוז וכדומה.

דכאון – מצב רוח ירוד לאורך רוב היום, הנמשך על פני תקופה ארוכה והמלווה בתיאבון ירוד או אכילת יתר, נדודי שינה או שנת יתר, חוסר אנרגיה, עייפות, קשיי ריכוז, קושי בקבלת החלטות, הערכה עצמית ירודה וחוסר תקווה.

הפרעה נפשית הנובעת ממצב שלאחר חבלת ראש – במצב זה, סובל נפגע אשר חווה טראומת ראש שגרמה לזעזוע מוח או לנזק מוחי אחר, מבעיות קוגניטיביות, קשיי ריכוז או בעיות זיכרון, קשיים בשינה, כאבי ראש, חולשה, אגרסיביות או עצבנות יתר, שינויים באישיות, חוסר ספונטניות, אפתיות וכדומה, המשפיעים על התפקוד.

נפגע שמעוניין למצות את זכויותיו ולקבל פיצוי עבור נזקיו הנפשיים, נדרש להגיש תביעה לבית המשפט עד שבע שנים ממועד התאונה והוכחת קיומה של נכות בשל התאונה תעשה באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בלבד.

על מנת שבית המשפט יאשר מינוי מומחה מטעמו, על הנפגע מוטלת החובה להוכיח בפניו כי קיימת אפשרות שהוא סובל מנכות נפשית באמצעות המצאת מסמכים רפואיים המלמדים על סיכוי לקיומה של נכות ועל קשר סיבתי אפשרי בין הנכות לתאונה. המסמכים יכללו תיאור של הסימפטומים השונים, קיום רצף טיפולים, מתן טיפול (תרופתי או אחר כגון טיפול פסיכולוגי) וכדומה.

בית המשפט יטה לאשר מינוי מומחה ביתר קלות במצב בו הפנייה לטיפול נפשי נעשתה במועד הסמוך ליום התאונה, מהלך המלמד על האותנטיות של התלונה ועל קשר סיבתי.

לאחר שבית המשפט שוכנע כי יש בסיס לטענותיו של הנפגע, ימונה מומחה מטעמו שיצטרך לקבוע האם קיימים אצל המתלונן תסמינים נפשיים והאם קיים קשר סיבתי בניהם ובין תאונת הדרכים. ללא שיוכח קשר סיבתי, אין סיכוי כי בית המשפט יפסוק פיצויים בנושא זה לנפגע. המציאות מלמדת כי נפגעים רבים סוברים לתומם כי הרופא המומחה הינו סטאז'ר אשר ניתן להערים עליו בקלות ולשכנעו כי קיים ליקוי נפשי ושיש קשר סיבתי, על אף שבפועל אין כל ליקוי ולבטח שאין קשר בין השניים.

למי מבין הקוראים שמתכנן לממן את הטיול שלו מסביב לעולם באמצעות הפיצויים שהוא יקבל על "נזקיו הנפשיים", הרי שמוטב שלא יאוץ לרכוש כרטיס טיסה, אלא יבין קודם לכן אילו משתנים נמצאים במשוואת הקשר הסיבתי.

מה מקור הפגיעה הנפשית? – המומחה יבחן האם לפגיעה הנטענת יש ביסוס פיזיולוגי כגון פגיעה בראש והאם ניתן לייחס את המאפיינים הנפשיים ל"חוויה" שחווה הנפגע. כך גם יעמוד המומחה על התגובה המיידית של הנפגע, שכללה לדוגמה פחד קיצוני, אין אונים או אימה שמהווים בסיס להתהוות של הליקוי הנפשי. כך למשל, במקרה של א', מצבה הנפשי הירוד הוא תולדה של תחושת חוסר אונים מוחלט שהתעוררה בעת שישבה דקות ארוכות במכוניתה עד אשר חולצה, תוך שהיא חוששת כי היא תישרף מבעירת הרכב.

האם הנפגע סבל טרם התאונה מבעיה נפשית כלשהי? – המומחה יבחן האם לנפגע יש בעיות נפשיות קודמות. לצורך כך, יפנה בין היתר לרישומים הרפואיים של הנפגע בקופת החולים בה הוא חבר, בצה"ל, בביטוח לאומי וכדומה. כמו כן, יבדקו תעסוקתו והכנסתו טרם התאונה ולאחריה. מעבר לכך, יבחן האם קיים תיעוד טרם התאונה על הפרעות התנהגות, בעיות בהשתלבות חברתית ומקצועית, אלימות או כל בעיה נפשית אחרת שניתן לקשור בינה ובין הסימפטומים מהם הוא סובל לאחר התאונה או שמא מדובר בסימפטומים חדשים שניתן לקשור אך ורק לתאונה.

אופן תפקודו של הנפגע טרם התאונה – במקרה של א' למשל, עד למועד התאונה היא הייתה בריאה לחלוטין והתנהלה היטב, למדה, הקימה משפחה והקימה עסק. לאחר התאונה היא איבדה לחלוטין את כושר עבודתה וכושר תפקודה. אין המדובר רק בעדותה של א', אלא גם של בני משפחתה והגורמים אשר עבדו עימה.

סמיכות הזמנים בין הופעת התלונות ובין מועד התאונה – הפרקטיקה הרפואית מלמדת כי מי שסובל מתופעות נפשיות שונות מדווח עליהן, בין לרופא המשפחה ובין לכל רופא אחר, ויש בדבר כדי להעיד על אמינות התלונות. לפיכך, ככל שמועד תחילת הופעת הסימפטומים הוא מאוחר למועד התאונה, יהיה קושי לקשור בינם ובין התאונה, ויחשיד בניסיון לקבל רווח משני.

הנפגע עבר את התהליך ושכנע את הרופא המומחה כי ישנו ליקוי נפשי שנגרם בשל התאונה? כעת, נותר לבית המשפט לקבוע את גובה הפיצוי, שיחושב על פי ראשי הנזק הבאים: כאב וסבל, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד (כלומר האם נעשה שינוי לרעה בהכנסתו של הנפגע בשל הנכות הרפואית או אז יפוצה הנפגע בשל הפסדים אלו עד להגיעו לגיל הפנסיה), עזרת צד שלישי בעבר ובעתיד (כלומר האם נדרש לעזרה בשל הנכות הנפשית ואם כן לצורך מה, באיזה היקף ובאיזו עלות), הוצאות רפואיות שנגרמו וייגרמו לו בשל הפגיעה, הוצאות נסיעה שנגרמו וייגרמו לו בעטייה וכדומה.

יודגש כי כפי שקורה בכל מקרה ביטוח, החישוב נעשה בהתאם לגופו של העניין הנדון, קרי בהתאם לנתוניו האישיים ולנזקים שנגרמו לכל נפגע ונפגע.


* הכותבת היא עו"ד מומחית לדיני ביטוח ונזיקין