וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שליחות קטלנית

עו"ד אילן קמינצקי

8.8.2010 / 16:42

תהיתם מדוע שליחים על דו גלגלי רוכבים כמו משוגעים? כי מכריחים אותם, וזה גם לא חוקי. קיראו, הפנימו ועמדו על שלכם

שאול, סטודנט בן 24 התחיל לעבוד לפני כחצי שנה כשליח על קטנוע בפיצריה קטנה באזור המרכז. מיומנותו הגבוהה ברכיבה על כלי דו-גלגלי נסכה בו תחושת ביטחון וחרף הפצרותיה של אימו, שלא לסכן את חייו במירוץ הבלתי פוסק אחר המשלוח הבא, הוא קיבל לידיו את מפתחות הקימקו 125 וברכה מהבוס "מברוק, הצטרפת למשפחת השליחים בפיצריה".

הפיצריה בה החל לעבוד חרטה על דגלה את הרצון לתת שירות פרימיום ללקוחותיה ובכלל זה, לעמוד בלוח זמנים פנטסטי: 30 דקות מרגע מתן ההזמנה, והשליח מתדפק על דלתו של הלקוח.

המנהל הדגיש בפני שאול כי מבחינתו עליו להפוך עולמות "ולשייט באוויר" , ובלבד שהלקוח לא יתאכזב ולפיכך, בכל מקרה בו לא יסופק הסבר שמניח את הדעת מדוע שאול איחר: הוא עצמו ייקנס.

שאול, כמו שליחים רבים וטובים, שלא רצה לאכזב את מעבידו ולהיקנס על איחורים ולהקטין את הטיפ שיינתן לו, אכן הפך עולמות, ובעיקר את חוקי התנועה. נסיעה באור אדום ובמסלול המיועד לתחבורה ציבורית, הינן מקצת מעבירות התנועה שביצע שאול, ובלבד כי יוכל לעמוד בדרישותיו הדרקוניות של מעבידו.

ההזמנה האחרונה אותה שינע שאול, כמעט ועלתה לו בחייו. צוות המטבח התמהמהה בביצוע ההזמנה ולשאול נותרו רק עשר דקות להגיע ללקוח שמתגורר במרחק של מספר קילומטרים מהפיצריה. על מנת לקצר את אורך המסלול, נהג שאול בכביש קטן שמהירות הנסיעה המקסימאלית המותרת בו היא 25 קמ"ש, במהירות של 70 קמ"ש. רצה הגורל וחתולה חצתה את הכביש, ושאול, על מנת להימנע מפגיעה בה, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש במכונית חונה. אין ספק כי לו שאול היה נוהג במהירות המותרת, התאונה הייתה נמנעת.

מירוץ מסוכן נגד הזמן

המקרה של שאול, הינו אחד מיני רבים המתאר מצב בו שליחים על כלים דו-גלגליים נדרשים לעמוד בלוחות זמנים שברור כי לצורך כך, עליהם לנהוג בפראות ולעבור על חוקי התנועה.

לא ניתן להתפלא על מידת המעורבות של שליחים בתאונות דרכים. המדובר על מירוץ מסוכן כנגד הזמן, שלא אחת, נעשה תחת הנחייתם הלא מפורשת של המעבידים. במקרים אחרים ומטרידים אף יותר, מעגן המעביד במסגרת החוזה התנייה מפורשת לעמידה ביעדים לא מציאותיים.

המעביד לא יכול להציב יעדים לא ריאליים

לשון החוק והפסיקה אינה מתירה למעביד לחייב את העובד לעמוד ביעדים כשברור לו שהעובד לא יוכל לעמוד בהם, קל וחומר שלצורך כך עליו לעבור על החוק. לא מדובר בנוסחה מורכבת - שליח אינו יכול לעמוד ביעד של הגעה ללקוחות שממוקמים במרחק רב, בלא שהוא יחרף את נפשו ויעמיד בסיכון את בריאותם של הסובבים אותו. נסיעה על מדרכות וביצוע עבירות אחרות, כמענה להתנייה בחוזה העבודה הינה בטלה ובית המשפט יפסול את תוקפו של ההסכם.

משמעות דרישתו הלא חוקית של המעביד לעמוד ביעדים, תוך סיכון חיי אדם, הינה כי העובד, שעובד למעלה משנה יכול "להתפוטר". הכוונה היא, כי הוא יכול להתפטר בדין מפוטר ומשכך, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין. לצורך כך, עליו להודיע למעביד מראש על כוונתו לעשות כן ולאפשר למעביד לחזור בו מהיעדים הלא ריאליים שהוא הציב לעובד.

היסוד החוקי שתומך בדברים אלו הינו סעיף 11 לחוק שקובע, כי עובד המתפטר מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

המעביד אינו יכול לקנוס על דעת עצמו

לצד ההתנייה כי העובד צריך לעמוד ביעדים, ישנם מעבידים, כדוגמת מעבידו של שאול, המנכה משכרו סכומי כסף, כקנס בגין אי העמידה ביעדים. מלבד העובדה כי המעביד מגביר באופן עקיף את הסיכוי לקרות תאונות דרכים, החוק אינו מאפשר לו לבצע את הניכוי מהשכר.

סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 מונה רשימת ניכויים משכר העובד המותרים לפי החוק. סעיף זה מאפשר למעביד לנכות משכר העובד בין היתר "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה". כוונת המילים "יתרת חוב היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת" שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו, להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו.

מעביד הסבור כי נותרו "יתרות חוב" שחב לו העובד צריך להגיש תביעה כנגד העובד ואינו רשאי באופן חד צדדי לקזז משכר העובד את ה"חוב" שלדעתו העובד חייב לו. בתביעה זו יצטרך המעביד להוכיח בבית המשפט את גובה החוב שחב לו העובד.

כמובן שאין בדברים אלו משום ייעוץ משפטי או הנחייה פרטנית, ואין לראות בהם משום הוראה גורפת. כוונתי היא להדגיש כי מדובר על מצב לא תקין שבו המעבידים מנצלים את חולשתו של העובד ואף מגבירים באופן עקיף את הסיכוי למעורבותו בתאונות דרכים.

כוח המיקוח של המעביד אינו שקול לכוחו של העובד, שנמצא בדרך כלל בעמדת מיקוח חלשה יותר. משכך קיים חשש כי עובד חותם על תנאי הסכם העבודה מחוסר ברירה ובהיותו זקוק לפרנסה.

לפיכך בתי הדין לעבודה אינם מקבלים כמובן מאליו כל הסכם החתום על ידי הצדדים ובמקרה בו הסכם העבודה נוגד את הוראות הדין הרי שבית הדין לעבודה לא ייתן תוקף להסכם זה.


*הכותב הוא מומחה לדיני עבודה, מחבר הספר "סוגיות בדיני עבודה" ומנהל האתר לדיני עבודה - זכויות עובדים ומעבידים.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully